רבי יצחק מנחם וינברג: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(האדמו"ר מטאלנא אינו אוהד של שום מגזר, הוא אוהד של כל כלל ישראל ומקרב כל יהודי, המשקל שהענקתם כאשר כביכול הוא מארגן כנסים וכו' הוא לא מדוייק ב...) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד ב[[ירושלים]] בכ"ה ב[[תשרי]] תשי"ג לאביו ר' ישראל צבי וינברג ואמו גיטל מירל בריינדל לאה, בתו של [[רבי יוחנן טברסקי מטולנא]]. למד ב[[ישיבת נתיב מאיר]] בירושלים אצל [[הרב אריה בינה]], שם גילה כשרונות מיוחדים בלימוד גמרא. בתקופה זו, החל לקרבו האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]], [[רבי ישראל אלתר]]. לאחר גמר הישיבה התיכונית, החל ללמוד ב[[ישיבת טשיבין|ישיבת כוכב מיעקב - טשיבין]] אצל [[הרב ברוך שמעון שניאורסון]], ולאחר מכן בהוראת האדמו"ר מגור החל ללמוד בישיבת [[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]]. נשא את מרים-רבקה וייסבלום, בת למשפחה רבנית מכובדת. לאחר מספר שנות לימוד ב[[כולל]], החל לכהן כר"מ ב[[ישיבת שפת אמת]] של חסידות גור בירושלים. האדמו"ר מגור, [[רבי פנחס מנחם אלתר]], קרבו ביותר, עד שהפך הפך לאיש סודו ומקורבו. בכ"ה ב[[כסלו]] תשנ"ט, נפטר סבו האדמו"ר, ולפי בקשתו כיהן תחתיו ר' יצחק מנחם. הוא שיקם את מוסדות החסידות (שהיו מדולדלים מאד בתקופת סבו), וייסד בתי מדרש נוספים בירושלים ובבית שמש. | נולד ב[[ירושלים]] בכ"ה ב[[תשרי]] תשי"ג לאביו ר' ישראל צבי וינברג ואמו גיטל מירל בריינדל לאה, בתו של [[רבי יוחנן טברסקי מטולנא]]. למד ב[[ישיבת נתיב מאיר]] בירושלים אצל [[הרב אריה בינה]], שם גילה כשרונות מיוחדים בלימוד גמרא. בתקופה זו, החל לקרבו האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]], [[רבי ישראל אלתר]]. לאחר גמר הישיבה התיכונית, החל ללמוד ב[[ישיבת טשיבין|ישיבת כוכב מיעקב - טשיבין]] אצל [[הרב ברוך שמעון שניאורסון]], ולאחר מכן בהוראת האדמו"ר מגור החל ללמוד בישיבת [[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]]. נשא את מרים-רבקה וייסבלום, בת למשפחה רבנית מכובדת. לאחר מספר שנות לימוד ב[[כולל]], החל לכהן כר"מ ב[[ישיבת שפת אמת]] של חסידות גור בירושלים. האדמו"ר מגור, [[רבי פנחס מנחם אלתר]], קרבו ביותר, עד שהפך הפך לאיש סודו ומקורבו. בכ"ה ב[[כסלו]] תשנ"ט, נפטר סבו האדמו"ר, ולפי בקשתו כיהן תחתיו ר' יצחק מנחם. הוא שיקם את מוסדות החסידות (שהיו מדולדלים מאד בתקופת סבו), וייסד בתי מדרש נוספים בירושלים ובבית שמש. | ||
האדמו"ר מטולנא ידוע כאיש חינוך בכיר, ומרבה לשאת הרצאות ונאומים בעניני חינוך ולהשתתף בכנסים שונים. הוא ידוע ביחסו | האדמו"ר מטולנא ידוע כאיש חינוך בכיר, ומרבה לשאת הרצאות ונאומים בעניני חינוך ולהשתתף בכנסים שונים. הוא ידוע ביחסו המקרב לבני הציונות הדתית. | ||
אחיינו [[רבי אמיתי טברסקי]], מכהן כאדמו"ר מטולנא-אשדוד. | אחיינו [[רבי אמיתי טברסקי]], מכהן כאדמו"ר מטולנא-אשדוד. | ||
גיסו הרב אורי וייסבלום מכהן כמשגיח רוחני בישיבת "נחלת הלויים" שבחיפה | |||
==מספריו== | ==מספריו== | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי בית טשרנוביל]] | [[קטגוריה:אדמו"רי בית טשרנוביל]] | ||
[[קטגוריה:אנשי חינוך]] | [[קטגוריה:אנשי חינוך]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נתיב | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת נתיב מ�יר]] | ||
גרסה מ־14:48, 7 בינואר 2016
|
|
רבי יצחק מנחם וינברג הוא האדמו"ר הנוכחי מטולנא- ירושלים, ואיש חינוך חרדי נודע.
תולדות חייו
נולד בירושלים בכ"ה בתשרי תשי"ג לאביו ר' ישראל צבי וינברג ואמו גיטל מירל בריינדל לאה, בתו של רבי יוחנן טברסקי מטולנא. למד בישיבת נתיב מאיר בירושלים אצל הרב אריה בינה, שם גילה כשרונות מיוחדים בלימוד גמרא. בתקופה זו, החל לקרבו האדמו"ר מגור, רבי ישראל אלתר. לאחר גמר הישיבה התיכונית, החל ללמוד בישיבת כוכב מיעקב - טשיבין אצל הרב ברוך שמעון שניאורסון, ולאחר מכן בהוראת האדמו"ר מגור החל ללמוד בישיבת סוכטשוב. נשא את מרים-רבקה וייסבלום, בת למשפחה רבנית מכובדת. לאחר מספר שנות לימוד בכולל, החל לכהן כר"מ בישיבת שפת אמת של חסידות גור בירושלים. האדמו"ר מגור, רבי פנחס מנחם אלתר, קרבו ביותר, עד שהפך הפך לאיש סודו ומקורבו. בכ"ה בכסלו תשנ"ט, נפטר סבו האדמו"ר, ולפי בקשתו כיהן תחתיו ר' יצחק מנחם. הוא שיקם את מוסדות החסידות (שהיו מדולדלים מאד בתקופת סבו), וייסד בתי מדרש נוספים בירושלים ובבית שמש.
האדמו"ר מטולנא ידוע כאיש חינוך בכיר, ומרבה לשאת הרצאות ונאומים בעניני חינוך ולהשתתף בכנסים שונים. הוא ידוע ביחסו המקרב לבני הציונות הדתית.
אחיינו רבי אמיתי טברסקי, מכהן כאדמו"ר מטולנא-אשדוד. גיסו הרב אורי וייסבלום מכהן כמשגיח רוחני בישיבת "נחלת הלויים" שבחיפה
מספריו
- מאמרי קודש- שיחות ותורות לפרשת השבוע ומועדים.
- המה ינחמוני שיחות על סדר פרשת השבוע ולמועדים וכן על מלאכות שבת הקשורות לפת, שנאמרו בבית אחותו באפרת. לאחר פטירתה, שיעורים אלה יצאו לעילוי נשמתה בשבע חוברות.
- י"ג זמן קהילה לכל
- טנא דקשייתא- קושיות ותירוצים.
הערות שוליים
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נתיב מ�יר]]