רבי יצחק מנחם וינברג: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יצחק מנחם וינברג''' הוא ה[[אדמו"ר]] הנוכחי מ[[חסידות טולנא|טולנא]]- ירושלים, ואיש חינוך חרדי נודע. | '''רבי יצחק מנחם וינברג''' הוא ה[[אדמו"ר]] הנוכחי מ[[חסידות טולנא|טולנא]]- ירושלים, ואיש חינוך חרדי נודע. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ב[[ירושלים]] בכ"ה ב[[תשרי]] תשי"ג לבית דתי לאומי. אמו גיטל מירל בריינדל לאה, בתו של [[רבי יוחנן טברסקי]], האדמו"ר מטולנא, שנישאה לדתי-לאומי. | נולד ב[[ירושלים]] בכ"ה ב[[תשרי]] תשי"ג לבית דתי לאומי. אמו גיטל מירל בריינדל לאה, בתו של [[רבי יוחנן טברסקי]], האדמו"ר מטולנא, שנישאה לדתי-לאומי. למד ב[[ישיבת נתיב מאיר]] בירושלים אצל [[הרב אריה בינה]], שם גילה כשרונות מיוחדים בלימוד גמרא. האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]], [[רבי ישראל אלתר]], החל לקרבו. לאחר גמר הישיבה התיכונית, החל ללמוד בישיבה החסידית [[ישיבת כוכב מיעקב|כוכב מיעקב - טשעבין]] אצל [[הרב ברוך שמעון שניאורסון]], ולאחר מכן בהוראת האדמו"ר מגור נכנס ללמוד ב[[ישיבת סוכטשוב]]. נשא את מרים-רבקה וייסלבום, בת למשפחה רבנית מכובדת. | ||
לאחר מספר שנות לימוד ב[[כולל]], החל לכהן כר"מ ב[[ישיבת שפת אמת]] של חסידות גור בירושלים. האדמו"ר מגור, [[רבי פנחס מנחם אלתר]], החל לקרבו, והוא הפך לאיש סודו ומקורבו. בכ"ה ב[[כסלו]] תשנ"ט, נפטר סבו האדמו"ר, ולפי בקשתו מינו ר' יצחק מנחם לכהן כאדמו"ר במקומו. הוא שיקם את מוסדות החסידות (שהיו מדולדלים מאד בתקופת סבו}, וייסד בימ"ד חדש בשכונת הבוכרים, וכיום נמצא בתהליכי הקמה מרכז גדול של מוסדות חסידי טולנא, בסמוך לביהמ"ד הנוכחי. | לאחר מספר שנות לימוד ב[[כולל]], החל לכהן כר"מ ב[[ישיבת שפת אמת]] של חסידות גור בירושלים. האדמו"ר מגור, [[רבי פנחס מנחם אלתר]], החל לקרבו, והוא הפך לאיש סודו ומקורבו. בכ"ה ב[[כסלו]] תשנ"ט, נפטר סבו האדמו"ר, ולפי בקשתו מינו ר' יצחק מנחם לכהן כאדמו"ר במקומו. הוא שיקם את מוסדות החסידות (שהיו מדולדלים מאד בתקופת סבו}, וייסד בימ"ד חדש בשכונת הבוכרים, וכיום נמצא בתהליכי הקמה מרכז גדול של מוסדות חסידי טולנא, בסמוך לביהמ"ד הנוכחי. | ||
גרסה מ־21:42, 12 במרץ 2013
|
|
רבי יצחק מנחם וינברג הוא האדמו"ר הנוכחי מטולנא- ירושלים, ואיש חינוך חרדי נודע.
תולדות חייו
נולד בירושלים בכ"ה בתשרי תשי"ג לבית דתי לאומי. אמו גיטל מירל בריינדל לאה, בתו של רבי יוחנן טברסקי, האדמו"ר מטולנא, שנישאה לדתי-לאומי. למד בישיבת נתיב מאיר בירושלים אצל הרב אריה בינה, שם גילה כשרונות מיוחדים בלימוד גמרא. האדמו"ר מגור, רבי ישראל אלתר, החל לקרבו. לאחר גמר הישיבה התיכונית, החל ללמוד בישיבה החסידית כוכב מיעקב - טשעבין אצל הרב ברוך שמעון שניאורסון, ולאחר מכן בהוראת האדמו"ר מגור נכנס ללמוד בישיבת סוכטשוב. נשא את מרים-רבקה וייסלבום, בת למשפחה רבנית מכובדת. לאחר מספר שנות לימוד בכולל, החל לכהן כר"מ בישיבת שפת אמת של חסידות גור בירושלים. האדמו"ר מגור, רבי פנחס מנחם אלתר, החל לקרבו, והוא הפך לאיש סודו ומקורבו. בכ"ה בכסלו תשנ"ט, נפטר סבו האדמו"ר, ולפי בקשתו מינו ר' יצחק מנחם לכהן כאדמו"ר במקומו. הוא שיקם את מוסדות החסידות (שהיו מדולדלים מאד בתקופת סבו}, וייסד בימ"ד חדש בשכונת הבוכרים, וכיום נמצא בתהליכי הקמה מרכז גדול של מוסדות חסידי טולנא, בסמוך לביהמ"ד הנוכחי.
האמו"ר מטולנא ידוע כאיש חינוך בכיר, ומרבה לשאת הרצאות ונאומים בעניני חינוך ולהשתתף בכנסים שונים.
בעקבות עברו הציוני-דתי, האדמו"ר מטולנא נותן דגש חזק מאד על אחדות המחנה הדתי. הוא עומד בקשרים טובים עם רבנים דתיים-לאומיים, ומארגן כינוסי איחוד שונים.
מספריו
- מאמרי קודש- שיחות ותורות לפרשת השבוע ומועדים.
- המה ינחמוני שיחות על סדר פרשת השבוע ולמועדים וכן על מלאכות שבת הקשורות לפת, שנאמרו בבית אחותו באפרת. לאחר פטירתה, שיעורים אלה יצאו לעילוי נשמתה בשבע חוברות.
- י"ג זמן קהילה לכל
- טנא דקשייתא- קושיות ותירוצים.