רבי ישראל הגר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 35: שורה 35:
בשנת תשמ"ד הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ, ואביו מינה במקומו את אחיו הצעיר, [[רבי מנחם מנדל הגר]], כרב ואחראי על מוסדות החסידות. מאז סבל מהתנכלויות קשות ובעיקר ע"י שליחי אחיו מנחם מנדל, ולמרות שניסה פעמים רבות להתפייס עם אביו, תמיד טירפד אחיו את נסיונות השלום. בתקופה זו התקרב לדודו [[רבי מרדכי הגר]], האדמו"ר מוזי'ניץ במונסי. בשנת תש"ס עבר תאונת דרכים קשה, ואביו ביקרו בבית החולים, ומאז החלה התקרבות מחודשת ביניהם. בשנת תשס"ב החזיר אביו את ר' ישראל לתפקידו במקום אחיו ר' מנדל. החלטה זו פילגה את חסידי ויז'ניץ בארץ לשני מחנות, חסידיו של ר' ישראל (רוב החסידים) וחסידיו של ר' מנדל, שייסד בית מדרש נפרד בבני ברק. למעשה, כיהנו שניהם כאדמו"רים, משום שאביהם היה חולה ונבצר ממנו להנהיג את החסידים.
בשנת תשמ"ד הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ, ואביו מינה במקומו את אחיו הצעיר, [[רבי מנחם מנדל הגר]], כרב ואחראי על מוסדות החסידות. מאז סבל מהתנכלויות קשות ובעיקר ע"י שליחי אחיו מנחם מנדל, ולמרות שניסה פעמים רבות להתפייס עם אביו, תמיד טירפד אחיו את נסיונות השלום. בתקופה זו התקרב לדודו [[רבי מרדכי הגר]], האדמו"ר מוזי'ניץ במונסי. בשנת תש"ס עבר תאונת דרכים קשה, ואביו ביקרו בבית החולים, ומאז החלה התקרבות מחודשת ביניהם. בשנת תשס"ב החזיר אביו את ר' ישראל לתפקידו במקום אחיו ר' מנדל. החלטה זו פילגה את חסידי ויז'ניץ בארץ לשני מחנות, חסידיו של ר' ישראל (רוב החסידים) וחסידיו של ר' מנדל, שייסד בית מדרש נפרד בבני ברק. למעשה, כיהנו שניהם כאדמו"רים, משום שאביהם היה חולה ונבצר ממנו להנהיג את החסידים.


לאחר פטירת אביו בשנת תשע"ב, הוכתר לכהן כאדמו"ר המרכזי בחסידות. אחיו, הרב מנחם מנדל, החל לכהן באופן רשמי כאדמו"ר בחצר שייסד. במהלך ימי ה"שבעה" בעה החליטו האחים לשים סוף למתיחות, והוחלט ששניהם יכהנו כאדמו"רי ויז'ניץ וחלוקת הירושה תתנהל בשווה ע"י בוררים מוסכמים.  
לאחר פטירת אביו בשנת תשע"ב, הוכתר לכהן כאדמו"ר המרכזי בחסידות. אחיו, הרב מנחם מנדל, החל לכהן באופן רשמי כאדמו"ר בחצר שייסד. במהלך ימי ה"שבעה" בעה החליטו האחים לשים סוף למתיחות, והוחלט ששניהם יכהנו כאדמו"רי ויז'ניץ וחלוקת הירושה תתנהל בשווה ע"י בוררים מוסכמים.
 
למרות הפשרה ביניהם, אחיו עדיין לא מוכן לקבל את המהפך שקרה, בו אחיו המנודה קיבל את כל חסידות ויז'ניץ לידיו ואילו הוא הפך למוקצה מחמת מיאוס, ועד היום הוא מטיף לחסידיו נגד אחיו הגדול ומורה לשנוא אותו ולרודפו עד חורמה.


בתקפידו כאדמו"ר פועל לצמצום מחלוקות נוספות ביהדות החרדית. בשנת תשע"ג יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה. בשנת תשע"א גישר בין שני גיסיו, האדמו"ר מ[[חסידות סאטמר]] והאדמו"ר מ[חסידות בעלזא|בעלזא]].
בתקפידו כאדמו"ר פועל לצמצום מחלוקות נוספות ביהדות החרדית. בשנת תשע"ג יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה. בשנת תשע"א גישר בין שני גיסיו, האדמו"ר מ[[חסידות סאטמר]] והאדמו"ר מ[חסידות בעלזא|בעלזא]].

גרסה מ־14:23, 20 ביוני 2018

רבי ישראל הגר מויז'ניץ
ViznitzRav.jpg
תאריך לידה ו' באייר תש"ה
מקום לידה תל אביב
חסידות ויז'ניץ
מקום פעילות בני ברק
מספר בשושלת 6
הקודם רבי משה יהושע הגר
תחילת כהונה תשע"ב
רבותיו רבי חיים מאיר הגר, רבי משה יהושע הגר
אב רבי משה יהושע הגר
אם לאה אסתר לבית פנט
בת זוג שרה חנה חיה לבית טברסקי

רבי ישראל הגר הוא האדמו"ר הנוכחי, השישי במספר, מויז'ניץ, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדותיו

נולד בו' באייר תש"ה בתל אביב לאביו רבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ. בצעירותו הסתופף בצל סבו רבי חיים מאיר הגר, בעל ה'אמרי חיים'. בי' בסיון תשכ"ג נשא את שרה חנה חיה, בתו של רבי משולם זוסיא טברסקי, האדמו"ר מטשרנוביל. לאחר נישואיו מונה על ידי סבו לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק. לאחר פטירת סבו בשנת תשל"ב, מונה לרב קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר. בתקופה זו היה נחשב לדמות קרובה ביותר לאביו, והיה מיועד לרשת את כסאו.

בשנת תשמ"ד הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ, ואביו מינה במקומו את אחיו הצעיר, רבי מנחם מנדל הגר, כרב ואחראי על מוסדות החסידות. מאז סבל מהתנכלויות קשות ובעיקר ע"י שליחי אחיו מנחם מנדל, ולמרות שניסה פעמים רבות להתפייס עם אביו, תמיד טירפד אחיו את נסיונות השלום. בתקופה זו התקרב לדודו רבי מרדכי הגר, האדמו"ר מוזי'ניץ במונסי. בשנת תש"ס עבר תאונת דרכים קשה, ואביו ביקרו בבית החולים, ומאז החלה התקרבות מחודשת ביניהם. בשנת תשס"ב החזיר אביו את ר' ישראל לתפקידו במקום אחיו ר' מנדל. החלטה זו פילגה את חסידי ויז'ניץ בארץ לשני מחנות, חסידיו של ר' ישראל (רוב החסידים) וחסידיו של ר' מנדל, שייסד בית מדרש נפרד בבני ברק. למעשה, כיהנו שניהם כאדמו"רים, משום שאביהם היה חולה ונבצר ממנו להנהיג את החסידים.

לאחר פטירת אביו בשנת תשע"ב, הוכתר לכהן כאדמו"ר המרכזי בחסידות. אחיו, הרב מנחם מנדל, החל לכהן באופן רשמי כאדמו"ר בחצר שייסד. במהלך ימי ה"שבעה" בעה החליטו האחים לשים סוף למתיחות, והוחלט ששניהם יכהנו כאדמו"רי ויז'ניץ וחלוקת הירושה תתנהל בשווה ע"י בוררים מוסכמים.

למרות הפשרה ביניהם, אחיו עדיין לא מוכן לקבל את המהפך שקרה, בו אחיו המנודה קיבל את כל חסידות ויז'ניץ לידיו ואילו הוא הפך למוקצה מחמת מיאוס, ועד היום הוא מטיף לחסידיו נגד אחיו הגדול ומורה לשנוא אותו ולרודפו עד חורמה.

בתקפידו כאדמו"ר פועל לצמצום מחלוקות נוספות ביהדות החרדית. בשנת תשע"ג יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה. בשנת תשע"א גישר בין שני גיסיו, האדמו"ר מחסידות סאטמר והאדמו"ר מ[חסידות בעלזא|בעלזא]].

משפחתו

ילדיו:

  • בתו מלכה העניא- נשואה לאחיינו רבי יצחק טברסקי, בן גיסו רבי דוד טברסקי האדמו"ר מסקווירא.
  • בתו מרים- נשואה לבן דודו ר' ברוך שמשון הגר, רב קהילת חסידי ויז'ניץ מונסי בבבית שמש ובנו של רבי מרדכי הגר - האדמו"ר מויז'ניץ מונסי.
  • בתו רעכיל דבורה- נשואה לרב חיים צבי מייזליש - ראש ישיבת סאטמאר בבני ברק.
  • בנו רבי חיים מאיר - רב חסידי ויז'ניץ בניו יורק. חתנו של רבי אהרן טייטלבוים, אב"ד ניר-באטור.
  • בנו ר' יצחק ישעיה- חתן רבי דב בעריש מדעעש בירושלים.
  • בתו ציפורה ברכה- נשואה לרב נפתלי צבי בן הרב נחום אפרים טייטלבוים - האדמו"ר מוואלאווא.
  • בנו ר' יעקב מרדכי- חתן הרב אברהם ברוך רוטנברג ראש כולל "עטרת ישראל" - קוסון
  • בתו יפה שיינדל- נשואה לרב מנחם מנדל בן הרב ישראל אליעזר הגר, רב ביהמ"ד סערט-ויז'ניץ בירושלים.