רבי ישראל הגר

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:34, 20 באפריל 2015 מאת Aviadhr (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{אדמו"ר |שם=רבי ישראל הגר מויז'ניץ |תואר= |תמונה=200px |כיתוב= |חיבורו העיקרי= ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל הגר מויז'ניץ
ViznitzRav.jpg
תאריך לידה ו' באייר תש"ה
מקום לידה תל אביב, ישראל
חסידות חסידות ויז'ניץ
מקום פעילות בני ברק
מספר בשושלת 6
הקודם רבי משה יהושע הגר
תחילת כהונה תשע"ב
רבותיו רבי חיים מאיר הגר, רבי משה יהושע הגר
בת זוג שרה חנה חיה לבית טברסקי

הרב ישראל הגר מכהן כיום כאדמו"ר מויז'ניץ. כמו כן הוא מכהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדותיו

ר' ישראל נולד בו' באייר תש"ה (19 באפריל 1945) בתל אביב לאביו רבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ. בצעירותו הסתופף בצל דודו אביו רבי אליעזר הגר, בעל ה'דמשק אליעזר', שכיהן בזמן הזה כאדמו"ר מויזנ'יץ, ולאחר פטירתו בצל סבו רבי חיים מאיר הגר, בעל ה'אמרי חיים'. בי' בסיון תשכ"ג נישא לשרה חנה חיה, בתו של רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל. החתונה התקיימה בקריית ויז'ניץ בבני ברק. לאחר נישואיו מונה על ידי סבו, לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק. לאחר פטירת סבו, בשנת תשל"ב, מונה לרב קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר, המינוי לתפקיד זה שימש כמעיין הסמכה לקראת תפקידו כאדמו"ר הבא.

בשנת תשמ"ד הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ, ואביו מינה במקומו את אחיו הצעיר, הרב מנחם מנדל הגר, כרב ואחראי על מוסדות החסידות.

בין השנים תשמ"ד-תשס"ב סבל ר' ישראל מהתנכלויות וניסה כמה פעמים לפייס את אביו,ללא הצלחה. חלק מן התקופה הזו התגורר ר' ישראל אצל דודו רבי מרדכי הגר, האדמו"ר מויז'ניץ מונסי, שהיה גם כן מסוכסך עם ר' יהושע משה. בשנת תש"ס, לאחר שעבר תאונת דרכים קשה ואושפז, ביקרו אביו בבית החולים, ביקור שהחל את תהליך ההתקרבות המחודש ביניהם.

בתחילת שנת תשס"ב הודיע אביו על החלטתו להחזרת בנו הרב ישראל הגר למקומו המרכזי בחסידות ויז'ניץ, במקום אחיו, ועל העברת סמכויות השליטה של מוסדות ויז'ניץ לידיו של איש אמונו, הרב חיים משה פלדמן מלונדון. הסוגיה פילגה את חסידי ויז'ניץ לשני מחנות‏. רובם תמכו ברב ישראל ומיעוטם תמך בר' מנחם מנדל, שפתח מרכז חסידי נפרד, מחוץ לקריית ויז'ניץ.

בתקופת מחלת אביו תפקד הרב ישראל בפועל כמנהיג החסידות. הוא הצטרף לרשימות של גדולי הרבנים החותמים על כרוזים שונים ושימש כסמכות פוליטית מרכזית במקומו של אביו. כמו כן ישב בליל שבת בראש ה"באטע" (טיש ללא אדמו"ר) יחד עם גיסו, הרב מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ. בתקופת מחלת אביו שני פלגי החסידות התנכלו זה לזה באלימות פיזית ומילולית והייתה סערה גדולה סביב ירושת אביהם.

לאחר פטירת אביו בשנת תשע"ב הוכתר לכהן כאדמו"ר המרכזי בחסידות. אחיו, הרב מנחם מנדל, הוכתר כאדמו"ר של החצר שהקים בחיי אביו. בשבעה החליטו האחים לשים סוף לשנאה ולתככים והוחלט ששניהם יכהנו כאדמו"רי ויז'ניץ וחלוקת הירושה תתנהל בשווה ע"י בוררים מוסכמים.

מיד לאחר שקיבל בפועל את הנהגת החסידות, לאחר מחלת אביו, פעל רבות לפשר במחלוקות שהתגלעו בקרב היהדות החרדית, בשנת תשע"ג יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה. בשנת ה'תשע"א גישר בין שני גיסיו האדמו"רים מסאטמר ומבעלזא.


משפחתו

ילדיו:

  • מלכה העניא, נשואה לבן דודה הרב יצחק בן רבי דוד טברסקי - האדמו"ר מסקווירא.
  • מרים, נשואה לרב ברוך שמשון הגר, רב קהילת חסידי ויז'ניץ מונסי בישראל ובנו של רבי מרדכי הגר - האדמו"ר מויז'ניץ מונסי.
  • רעכיל דבורה, נשואה לרב חיים צבי מייזליש - ראש ישיבת סאטמאר בבני ברק ונכדו של רבי משה טייטלבוים האדמו"ר מסאטמר בעל 'ברך משה'.
  • הרב חיים מאיר - רב חסידי ויזניץ בניו יורק. חתנו של רבי אהרן טייטלבוים, אב"ד ניר-באטור. נחשב לממשיכו בשושלת.
  • יצחק ישעיה, חתן רבי דב בעריש מדעש ירושלים
  • ציפורה ברכה, נשואה לרב נפתלי צבי בן הרב נחום אפרים טייטלבוים - האדמו"ר מוואלאווא.
  • יעקב מרדכי, חתן הרב אברהם ברוך רוטנברג ראש כולל "עטרת ישראל" - קוסון
  • יפה שיינדל, נשואה לרב מנחם מנדל בן הרב ישראל אליעזר הגר, רב ביהמ"ד סערט-ויז'ניץ בירושלים.