רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|תואר="השרף מקוצק" | |תואר="השרף מקוצק" | ||
|תמונה=[[תמונה:Kocker.jpg|ממוזער]] | |תמונה=[[תמונה:Kocker.jpg|ממוזער]] | ||
|כיתוב= | |כיתוב= ציון קבר הרבי מקוצק | ||
|חיבורו העיקרי= | |חיבורו העיקרי= | ||
|תאריך לידה=תקמ"ז | |תאריך לידה=תקמ"ז | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
|תחילת כהונה= | |תחילת כהונה= | ||
|סיום כהונה= | |סיום כהונה= | ||
|רבותיו=[[היהודי הקדוש]] מפשיחסא ו[[רבי | |רבותיו=[[היהודי הקדוש]] מפשיחסא ו[[רבי שמחה בונים מפשיסחא]] | ||
|נושאים בהם עסק= | |נושאים בהם עסק= | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו= | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
== תולדותיו == | == תולדותיו == | ||
התחיל את לימודיו אצל ה[[החוזה מלובלין]] ולאחר מכן עבר ללמוד אצל [[היהודי הקדוש מפשיסחא]], רבי יעקב יצחק, ולאחר פטירתו המשיך ללמוד אצל [[רבי שמחה בונים מפשיסחא]]. | |||
לאחר פטירת רבי בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, רבי מנחם מנדל או בעל ה[[חידושי הרי"ם]] מ[[גור]]. לאחר התייחדות בניהם הוחלט שרבי מנחם מנדל יכהן באדמו"רות. | לאחר פטירת רבי בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, רבי מנחם מנדל או בעל ה[[חידושי הרי"ם]] מ[[גור]]. לאחר התייחדות בניהם הוחלט שרבי מנחם מנדל יכהן באדמו"רות. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
דרכו הייתה באמירת משפטים קצרים רוויי תוכן. חסידים מספרים ששרף (או הורה לשרוף) את כתביו הרוחניים. לגבי השאלה איך שרף דברי תורה הובאו בספר גנזי הקודש שתי תשובות: א. יש דעה שאין איסור שריפת דברי תורה בתורה שבעל פה. ב. היה זה צורך גדול שלא ינזקו האנשים שאינם ראוים לראות את הכתבים. | דרכו הייתה באמירת משפטים קצרים רוויי תוכן. חסידים מספרים ששרף (או הורה לשרוף) את כתביו הרוחניים. לגבי השאלה איך שרף דברי תורה הובאו בספר גנזי הקודש שתי תשובות: א. יש דעה שאין איסור שריפת דברי תורה בתורה שבעל פה. ב. היה זה צורך גדול שלא ינזקו האנשים שאינם ראוים לראות את הכתבים. | ||
חסידותו הייתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה ב[[פרנסה|פרנסתם]] ושאר ענייני החומר) ודרש מהם התמסרות גדולה על ה[[אמת]], המתבטאת בתביעות [[רוחני|רוחניות]] גדולות, שכללו [[סיגופים]] וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מ[[כבוד]] ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית<ref>ור' ב[http://he.shvoong.com/books/493287-%D7%A1%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A7/ קישור] סיפור מפתיע, שציוה את גדול חסידיו וממשיך דרכו לגנוז ספר שחיבר מחשש ל[[גאוה]].</ref>. | חסידותו הייתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה ב[[פרנסה|פרנסתם]] ושאר ענייני החומר) ודרש מהם התמסרות גדולה על ה[[אמת]], המתבטאת בתביעות [[רוחני|רוחניות]] גדולות, שכללו [[סיגופים]] וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מ[[כבוד]] ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית<ref>ור' ב[http://he.shvoong.com/books/493287-%D7%A1%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A7/ קישור] סיפור מפתיע, שציוה את גדול חסידיו וממשיך דרכו לגנוז ספר שחיבר מחשש ל[[גאוה]].</ref>. השיטה החדשה שלו בחסידות משכה רבים לקוצק ואלפים הגיעו לעיירה כדי לחסות בצילו וללמוד מתורתו. חסידיו היו עוזבים את משפחותיהם לכמה חודשים, ובאים ללמוד ולתקן את מידותיהם ב[[בית מדרש|בית המדרש]] של רבם. | ||
[[רבי מנחם מנדל]] נהג להסתגר בחדרו, בעיקר בסוף ימיו, ולא התראה כמעט לאיש. | [[רבי מנחם מנדל]] נהג להסתגר בחדרו, בעיקר בסוף ימיו, ולא התראה כמעט לאיש.הדברים לא מדויקים, יש הוכחות שלא היה כל הסגר רק שינוי בהנהגה | ||
לאחר פטירתו, מקצת מהחסידים הכתירו את בנו רבי דוד<ref>ר' ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=148 אנצקלופדית "דעת"].</ref> כממשיך דרכו, אך מרכז הכובד של החסידות ורוב החסידים דבקו ב[[רבי יצחק מאיר אלטר מגור]], בעל [[חידושי הרי"ם]]. | |||
חתנו של השרף מקוצק, [[רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב]] זצ"ל, בעל ה[[אבני נזר]] וה[[אגלי ט"ל]], שהיה מחסידי חותנו, ולאחר פטירתו דבק לא נכון, האבני נזר כמו 2 בניו של הרבי מקאצק הרה"ק בנימין, והרה"ק משה ירוחם וחתנו השני נסעו לחידושי הרי"ם. ב[[רבי יצחק מוורקא]]. לאחר פטירת רבו, החל "לערוך שולחן" ([[טיש]] ב[[אידיש]]) ולנהוג באדמו"רות. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* '''סנה בוער בקוצק''', | * הרב מאיר אוריין, '''סנה בוער בקוצק''' | ||
* '''רבי מנחם מנדל מקוצק'''- בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל" בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] | |||
* '''הרבי מקוצק וששים גבורים'''- על הרבי מקוצק, משפחתו, תלמדיו וחסידיו. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | [[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי בית קוצק|*]] | |||
[[קטגוריה:מייסדי חצרות חסידיות]] | |||
[[קטגוריה:חסידות גור]] | |||
גרסה מ־19:23, 2 בינואר 2017
|
|
| רבי מנחם מנדל מורגנשטרן | |
|---|---|
| "השרף מקוצק" | |
ציון קבר הרבי מקוצק | |
| תאריך לידה | תקמ"ז |
| מקום לידה | גוריי |
| תאריך פטירה | כ"ב בשבט תרי"ט |
| מקום קבורה | קוצק |
| חסידות | חסידות קוצק |
| מקום פעילות | טומשוב, קוצק |
| מספר בשושלת | 1 |
| הבא | רבי דוד מורגנשטרן מקוצק |
| רבותיו | היהודי הקדוש מפשיחסא ורבי שמחה בונים מפשיסחא |
| אב | רבי יהודה לייבוש |
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן, השרף מקוצק, היה אדמו"ר שניהל חצר חסידית בעלת גישה ייחודית, שהתבטאה בעיקר ברדיפה רדיקלית אחר האמת.
תולדותיו
התחיל את לימודיו אצל ההחוזה מלובלין ולאחר מכן עבר ללמוד אצל היהודי הקדוש מפשיסחא, רבי יעקב יצחק, ולאחר פטירתו המשיך ללמוד אצל רבי שמחה בונים מפשיסחא.
לאחר פטירת רבי בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, רבי מנחם מנדל או בעל החידושי הרי"ם מגור. לאחר התייחדות בניהם הוחלט שרבי מנחם מנדל יכהן באדמו"רות.
דרכו הייתה באמירת משפטים קצרים רוויי תוכן. חסידים מספרים ששרף (או הורה לשרוף) את כתביו הרוחניים. לגבי השאלה איך שרף דברי תורה הובאו בספר גנזי הקודש שתי תשובות: א. יש דעה שאין איסור שריפת דברי תורה בתורה שבעל פה. ב. היה זה צורך גדול שלא ינזקו האנשים שאינם ראוים לראות את הכתבים.
חסידותו הייתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה בפרנסתם ושאר ענייני החומר) ודרש מהם התמסרות גדולה על האמת, המתבטאת בתביעות רוחניות גדולות, שכללו סיגופים וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מכבוד ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית[1]. השיטה החדשה שלו בחסידות משכה רבים לקוצק ואלפים הגיעו לעיירה כדי לחסות בצילו וללמוד מתורתו. חסידיו היו עוזבים את משפחותיהם לכמה חודשים, ובאים ללמוד ולתקן את מידותיהם בבית המדרש של רבם.
רבי מנחם מנדל נהג להסתגר בחדרו, בעיקר בסוף ימיו, ולא התראה כמעט לאיש.הדברים לא מדויקים, יש הוכחות שלא היה כל הסגר רק שינוי בהנהגה
לאחר פטירתו, מקצת מהחסידים הכתירו את בנו רבי דוד[2] כממשיך דרכו, אך מרכז הכובד של החסידות ורוב החסידים דבקו ברבי יצחק מאיר אלטר מגור, בעל חידושי הרי"ם.
חתנו של השרף מקוצק, רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב זצ"ל, בעל האבני נזר והאגלי ט"ל, שהיה מחסידי חותנו, ולאחר פטירתו דבק לא נכון, האבני נזר כמו 2 בניו של הרבי מקאצק הרה"ק בנימין, והרה"ק משה ירוחם וחתנו השני נסעו לחידושי הרי"ם. ברבי יצחק מוורקא. לאחר פטירת רבו, החל "לערוך שולחן" (טיש באידיש) ולנהוג באדמו"רות.
לקריאה נוספת
- הרב מאיר אוריין, סנה בוער בקוצק
- רבי מנחם מנדל מקוצק- בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל" בהוצאת מוסד הרב קוק
- הרבי מקוצק וששים גבורים- על הרבי מקוצק, משפחתו, תלמדיו וחסידיו.
קישורים חיצוניים
מאימרותיו
מתולדותיו
- דרכה של קוצק - פרק מתוך הספר סנה בוער בקוצק
- רבי מנחם מנדל מקוצק - מאיר אוריין
- תורה בוערת כתער
- רבי מנחם מנדל מקוצק - לקסיקון לתרבות ישראל
- רבי מנחם מנדל מקוצק - אתר מרכז ישיבות בני עקיבא
- רבי מנחם מנדל מורשטרן - השרף מקוצק
- איש בחדר סגור - יצחק סנה
- סיפור על רבי מנחם מנדל מקוצק
- רבי מנחם מנדל וחבורת קוצק
הערות שוליים
- ↑ ור' בקישור סיפור מפתיע, שציוה את גדול חסידיו וממשיך דרכו לגנוז ספר שחיבר מחשש לגאוה.
- ↑ ר' באנצקלופדית "דעת".