רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדף "צמח צדק" מפנה לכאן. לערך העוסק בשו"ת "צמח צדק" הקדמון, ראו רבי מנחם מנדל קרוכמל.
רבי מנחם מנדל שניאורסון- אדמו"ר "הצמח צדק"

רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) היה האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד.

מכונה "הצמח צדק" על שם ספרו: "הצמח צדק".

תולדות חייו

נולד בכ"ט באלול ה'תקמ"ט (1789) (ערב ראש השנה) בעיר ליוזני שברוסיה הלבנה לאביו ר' שלום שכנא ולאמו הרבנית דבורה לאה אלטשולער, בתו השנייה של רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. נקרא על שם הרב רבי מנחם מענדל מהורדוק. בשבת תשובה ה'תק"נ היה השלום זכר שלו, בו אמר רבנו הזקן מאמר חסידות "שובה ישראל", וביאר מעלת התשובה. רמ"מ התייתם מאמו בגיל צעיר (בג' בתשרי ה'תקנ"ב) וגדל אצל סבו רבי שניאור זלמן מלאדי, שהיה לרבו המובהק בנגלה ובנסתר.

בהיותו בגיל שמונה שנים הציע רבי שניאור זלמן מלאדי לבנו רבי דוב בער שניאורי לקחתו כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא, אך רבי דוב בער שניאורי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. רבי שניאור זלמן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם רש"י ותוספות, תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. רבי דוב בער שניאורי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר: "אפילו בקולך אין הוא שומע!". רבי שניאור זלמן מלאדי קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.

כבר בשנת ה'תקס"א התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו רבי שניאור זלמן מלאדי ובנוסף ביאורים משלו.

נשא את חיה מושקא שניאורסון בת דודו בה' כסלו ה'תקס"ג, ולאחר פטירת דודו ואב כלתו רבי דוב בער שניאורי בט' בכסלו ה'תקפ"ח מונה לאדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד, ומשכנו הייתה בליובביץ'. יצר קשרים הדוקים עם גדולי דורו, כולל גאוני ליטא כרבי יצחק מוולוז'ין ועוד.

הסתלק בי"ג בניסן ה'תרכ"ו. כמה מבניו היו אדמו"רים, אך ממשיכו בחסידות חב"ד היה בנו השישי והצעיר רבי שמואל שניאורסון, המכונה "אדמו"ר המהר"ש". בן נוסף, רבי יהודה לייב שניאורסון (המכונה: "המהרי"ל מקאפוסט"), ייסד את חסידות קאפוסט ועוד שניים מבניו גם הקימו חצרות שהם: חסידות ליאדי וחסידות ניעז'ין.

פעילותו

עסק רבות בצרכי ציבור, רבי מנחם מנדל שניאורסון ייסד ישיבה גדולה בליובוואיטש ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים בישיבה. בנו ישראל נח שניאורסון היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב לוי יצחק זלמנוביץ', היה מבוחני הישיבה. בגזירת הקנטוניסטים היה שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את התורה והמצוות וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

ספריו

היה גדול בתורה, ועשרות כרכים בנגלה ובנסתר נדפסו מתורתו. חלקם:

  • צמח צדק
  • דרך מצוותיך
  • ספר הליקוטים

לקריאה נוספת

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' עא- צה
הקודם:
רבי דוב בער שניאורסון
אדמו"רי חב"ד הבא:
רבי שמואל שניאורסון