רבי מרדכי יפה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
פירושי ה"לבוש" על השו"ע מהווים את אחד מנושאי הכלים החשובים שלו. בספר זה מביא את ההלכה ומברר את טעמיה ונימוקיה בדרך קצרה (בניגוד ל[[רבי יוסף קארו]] שהאריך בכתיבת ה[[בית יוסף]] וקיצר בכתיבת השו"ע). הוא מביא בעיקר את חיוברי חכמי אשכנז ופולין. בהקדמתו כותב כי רצה לכתוב ספר שיהווה קיצור לב"י, אולם מששמע כי ר"י קארו כותב את השו"ע, גנז את חלומו, אולם משראה שהשו"ע קצר מדי, ומכיל רק את פסקי ספרד, חלם שוב לכתוב ספר כזה. מששמע כי הרמ"א כותב ספר כזה, גנז שוב את חלומו, אולם משראה כי גם הוא אינו מאריך, החל בכתיבת הלבוש. לגבי מקור השם, ישנה אגדה המספרת כי בגלל היותו יפה תואר, ואצילה נוצרית חשקה בו, ולכן כלאה אותו בביתה והכריחה אותו להתנצר ולהנשא לה, אולם הוא סרב. הוא נאלץ לברוח דרך צינורות הביוב כיוון שהדלת היתה נעולה, וכשהגיע ליעדו לבושו היה מלוכלך. לזכר עמידתו באותו נסיון קרא לספרו בשם זה. עוד מסופר כי לאור מקרה זה התפלל שצאצאיו יהיו מכוערים על מנת שלא יצטרכו לעמוד בנסיון דומה. | פירושי ה"לבוש" על השו"ע מהווים את אחד מנושאי הכלים החשובים שלו. בספר זה מביא את ההלכה ומברר את טעמיה ונימוקיה בדרך קצרה (בניגוד ל[[רבי יוסף קארו]] שהאריך בכתיבת ה[[בית יוסף]] וקיצר בכתיבת השו"ע). הוא מביא בעיקר את חיוברי חכמי אשכנז ופולין. בהקדמתו כותב כי רצה לכתוב ספר שיהווה קיצור לב"י, אולם מששמע כי ר"י קארו כותב את השו"ע, גנז את חלומו, אולם משראה שהשו"ע קצר מדי, ומכיל רק את פסקי ספרד, חלם שוב לכתוב ספר כזה. מששמע כי הרמ"א כותב ספר כזה, גנז שוב את חלומו, אולם משראה כי גם הוא אינו מאריך, החל בכתיבת הלבוש. לגבי מקור השם, ישנה אגדה המספרת כי בגלל היותו יפה תואר, ואצילה נוצרית חשקה בו, ולכן כלאה אותו בביתה והכריחה אותו להתנצר ולהנשא לה, אולם הוא סרב. הוא נאלץ לברוח דרך צינורות הביוב כיוון שהדלת היתה נעולה, וכשהגיע ליעדו לבושו היה מלוכלך. לזכר עמידתו באותו נסיון קרא לספרו בשם זה. עוד מסופר כי לאור מקרה זה התפלל שצאצאיו יהיו מכוערים על מנת שלא יצטרכו לעמוד בנסיון דומה. | ||
על פירושו נכתבו כמה ספרי פירושים (בהם [[אליה רבא]] ואליה זוטא מאת [[רבי אליהו שפירא]], חגורת שמואל לרבי שמואל מלנצבורג ועוד). היו מקומות בהם היו פוסקים הלכה על פי פסקיו. מנגד, היו מחכמי ישראל שיצאו נגד ספרו, בהם [[רבי יום טוב חפימן הלר]] בעל "תוספות יום טוב", שכתב כנגדו את הספר "מלבושי יום טוב". | על פירושו נכתבו כמה ספרי פירושים (בהם [[אליה רבא]] ואליה זוטא מאת [[רבי אליהו שפירא]], חגורת שמואל לרבי שמואל מלנצבורג ועוד). היו מקומות בהם היו פוסקים הלכה על פי פסקיו. מנגד, היו מחכמי ישראל שיצאו נגד ספרו, בהם [[רבי יום טוב חפימן הלר]] בעל "תוספות יום טוב", שכתב כנגדו את הספר "מלבושי יום טוב". | ||
{{מפרשי השולחן ערוך}} | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1530|מספר שנים=82}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=1530|מספר שנים=82}} | ||
{{מיון רגיל:יפה מרדכי}} | {{מיון רגיל:יפה מרדכי}} | ||
גרסה מ־01:03, 5 בפברואר 2012
|
|
רבי מרדכי יפה ("בעל הלבושים") היה מגדולי האחרונים.
תולדות חייו
נולד בפראג בשנת ר"צ לרבי אברהם יפה, רבה של כל מדינת בוהמיה. למד תורה בישיבות פולין מפי הרמ"א והמהרש"ל. בשובו לפראג ייסד שם ישיבה, אולם בשנת שכ"א, גורשו יהודי פראג והוא נדד לאיטליה, שם התגורר כעשר שנים והשתלם בחכמות שונות, בייחוד באסטרונומיה, פילוסופיה ומתמטיקה. כמו כן, למד שם קבלה מפי רבי מתתיהו דלקראט. בשנת של"ב התקבל לרב בהורודנא. משם עבר לרבנות בלובלין ועמד שם בראשות הישיבה הגדולה, ונעשה לאחד מבכירי "ועד שלוש ארצות". משם עבר לרבנות בקרמניץ. בחודש אייר שנת שנ"ב, עם עזיבת המהר"ל את פראג ועבר לפוזנא, נקרא ר' מרדכי למלא את מקומו ברבנות העיר. נפטר בג' באדר ב' שע"ב.
דבק בלימוד פשטני ורחוק מפלפול.
על צאצאיו נמנים רבי מרדכי גימפל יפה רבה של רוז'ינוי ומחלוצי ההתיישבות בארץ ישראל והרב אברהם יצחק הכהן קוק.
ספריו
חיבר כעשרה ספרים, כולם פותחים במליה "לבוש", ולכן כונה "בעל הלבושים".
- חמשת הכרכים הראושנים הם פירוש מקיף על השולחן ערוך:
- לבוש האורה- על פירוש רש"י לתורה ופירוש הרא"ם על רש"י.
- לבוש פנת יקרת- על מורה נבוכים לרמב"ם.
- לבוש אדר היקר- על הלכות קידוש החודש לרמב"ם וסםר "צורת הארץ" לרבי אברהם ב"ר חייא הנשיא. בספר זה השתמש בידיעותיו האסטרונומיות.
- לבוש שמחה וששון-ספר דרשות. לא נדפס.
- פירוש לספר שערי דורא- לא נדפס.
- פירושים לתלמוד- לא נדפסו.
פירושי "הלבוש" על השו"ע
פירושי ה"לבוש" על השו"ע מהווים את אחד מנושאי הכלים החשובים שלו. בספר זה מביא את ההלכה ומברר את טעמיה ונימוקיה בדרך קצרה (בניגוד לרבי יוסף קארו שהאריך בכתיבת הבית יוסף וקיצר בכתיבת השו"ע). הוא מביא בעיקר את חיוברי חכמי אשכנז ופולין. בהקדמתו כותב כי רצה לכתוב ספר שיהווה קיצור לב"י, אולם מששמע כי ר"י קארו כותב את השו"ע, גנז את חלומו, אולם משראה שהשו"ע קצר מדי, ומכיל רק את פסקי ספרד, חלם שוב לכתוב ספר כזה. מששמע כי הרמ"א כותב ספר כזה, גנז שוב את חלומו, אולם משראה כי גם הוא אינו מאריך, החל בכתיבת הלבוש. לגבי מקור השם, ישנה אגדה המספרת כי בגלל היותו יפה תואר, ואצילה נוצרית חשקה בו, ולכן כלאה אותו בביתה והכריחה אותו להתנצר ולהנשא לה, אולם הוא סרב. הוא נאלץ לברוח דרך צינורות הביוב כיוון שהדלת היתה נעולה, וכשהגיע ליעדו לבושו היה מלוכלך. לזכר עמידתו באותו נסיון קרא לספרו בשם זה. עוד מסופר כי לאור מקרה זה התפלל שצאצאיו יהיו מכוערים על מנת שלא יצטרכו לעמוד בנסיון דומה.
על פירושו נכתבו כמה ספרי פירושים (בהם אליה רבא ואליה זוטא מאת רבי אליהו שפירא, חגורת שמואל לרבי שמואל מלנצבורג ועוד). היו מקומות בהם היו פוסקים הלכה על פי פסקיו. מנגד, היו מחכמי ישראל שיצאו נגד ספרו, בהם רבי יום טוב חפימן הלר בעל "תוספות יום טוב", שכתב כנגדו את הספר "מלבושי יום טוב".
| תקופת חייו של רבי מרדכי יפה על ציר הזמן |
|---|
 |