רבי משה אלשיך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי משה אלשיך''' (מכונה '''מהר"ם אלשיך''' או '''האלשיך הקדוש''') היה מגדולי פרשני ה[[מקרא]] בראשית תקופת ה[[אחרונים]].  
'''רבי משה אלשיך''' (מכונה '''מהר"ם אלשיך''' או '''האלשיך הקדוש''') היה מגדולי פרשני ה[[מקרא]] בראשית תקופת ה[[אחרונים]].  
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בסביבות שנת רפ"ב לרבי חיים אלשיך באדרינופולי. בנעוריו למד בישיבתו של [[רבי יוסף טאיטצאק]] (מאבותיו של [[בנימין זאב הרצל]]) בסלוניקי, ושימש אותו. לאחר מכן עבר לישיבתו של [[רבי יוסף קארו]]. הוא דבק בר"י קארו, וראה בו [[רב מובהק]]. הוא עלה עמו ל[[ארץ ישראל]] והתיישב עמו ב[[צפת]], שם המשיך ללמוד בישיבתו. על קרבתו לרבו כתב: {{ציטוטון| שם שם לי צורי וגואלי, אלי אליי, תומך גורלי, חבל בגורל בארבע אמות של הלכה, על ברכי אבי אבי, רב רבי שר וגדול, רב ורם, אור ישראל, מאיר עיני חכמים בהלכה, כי שם ציוה ה' את הברכה... ואהיה אצלו שונה הלכות בכל יום, שוקד על דלתותיו יום יום, לשמוע בלימודים, בין דם לדם בין דין לדין, ככל היוצא מפיו, יורה יורה ידין ידין, ותקח אזני שמץ מנהו כבגד עזים|הקדמה לפירושו לספר דניאל}}.  
נולד בסביבות שנת רפ"ב לרבי חיים אלשיך באדרינופולי. בנעוריו למד בישיבתו של [[רבי יוסף טאיטצאק]] בסלוניקי, ושימש אותו. לאחר מכן עבר לישיבתו של [[רבי יוסף קארו]]. הוא דבק בר"י קארו, וראה בו [[רב מובהק]]. הוא עלה עמו ל[[ארץ ישראל]] והתיישב עמו ב[[צפת]], שם המשיך ללמוד בישיבתו. על קרבתו לרבו כתב: {{ציטוטון| שם שם לי צורי וגואלי, אלי אליי, תומך גורלי, חבל בגורל בארבע אמות של הלכה, על ברכי אבי אבי, רב רבי שר וגדול, רב ורם, אור ישראל, מאיר עיני חכמים בהלכה, כי שם ציוה ה' את הברכה... ואהיה אצלו שונה הלכות בכל יום, שוקד על דלתותיו יום יום, לשמוע בלימודים, בין דם לדם בין דין לדין, ככל היוצא מפיו, יורה יורה ידין ידין, ותקח אזני שמץ מנהו כבגד עזים|הקדמה לפירושו לספר דניאל}}.  


הוסמך על ידי ר"י קארו, שהוסמף על ידי [[מהר"י בירב]]- מחדש הסמיכה. הצטרף לחכמי "בית הועד" של צפת, בראשות ר"י קארו וה[[מבי"ט]], שהיה הסמכות התרונית- רוחנית העליונה בקרב היהודים בעיר, וכן בענייני מסים, מסחר וכד'. לאחר פטירתם של ר"י קארו והמבי"ט, עמד בראשות בית הועד. על פי הוראת רבו ר"י קארו שקבל מהמגיד (מלאך שהיה דובר מגרונו) לימד את [[רבי חיים ויטאל]] והסמיכו. נפטר ב[[אלול]] שנ"ג, ונטמן ב[[בית העלמין העתיק בצפת]].
הוסמך על ידי ר"י קארו, שהוסמך על ידי [[מהר"י בירב]]- מחדש הסמיכה. הצטרף לחכמי "בית הועד" של צפת, בראשות ר"י קארו וה[[מבי"ט]], שהיה הסמכות התרונית- רוחנית העליונה בקרב היהודים בעיר, וכן בענייני מסים, מסחר וכד'. לאחר פטירתם של ר"י קארו והמבי"ט, עמד בראשות בית הועד. על פי הוראת רבו ר"י קארו שקבל מהמגיד (מלאך שהיה דובר מגרונו) לימד את [[רבי חיים ויטאל]] והסמיכו. נפטר ב[[אלול]] שנ"ג, ונטמן ב[[בית העלמין העתיק בצפת]].


==שיטתו ודרכו==
==שיטתו ודרכו==
שורה 33: שורה 33:
[[קטגוריה:רבני הבלקן וטורקיה]]
[[קטגוריה:רבני הבלקן וטורקיה]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:תלמידי מהר"י טאיטצאק]]

גרסה אחרונה מ־11:27, 8 בדצמבר 2013

רבי משה אלשיך (מכונה מהר"ם אלשיך או האלשיך הקדוש) היה מגדולי פרשני המקרא בראשית תקופת האחרונים.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בסביבות שנת רפ"ב לרבי חיים אלשיך באדרינופולי. בנעוריו למד בישיבתו של רבי יוסף טאיטצאק בסלוניקי, ושימש אותו. לאחר מכן עבר לישיבתו של רבי יוסף קארו. הוא דבק בר"י קארו, וראה בו רב מובהק. הוא עלה עמו לארץ ישראל והתיישב עמו בצפת, שם המשיך ללמוד בישיבתו. על קרבתו לרבו כתב: " שם שם לי צורי וגואלי, אלי אליי, תומך גורלי, חבל בגורל בארבע אמות של הלכה, על ברכי אבי אבי, רב רבי שר וגדול, רב ורם, אור ישראל, מאיר עיני חכמים בהלכה, כי שם ציוה ה' את הברכה... ואהיה אצלו שונה הלכות בכל יום, שוקד על דלתותיו יום יום, לשמוע בלימודים, בין דם לדם בין דין לדין, ככל היוצא מפיו, יורה יורה ידין ידין, ותקח אזני שמץ מנהו כבגד עזים" (הקדמה לפירושו לספר דניאל).

הוסמך על ידי ר"י קארו, שהוסמך על ידי מהר"י בירב- מחדש הסמיכה. הצטרף לחכמי "בית הועד" של צפת, בראשות ר"י קארו והמבי"ט, שהיה הסמכות התרונית- רוחנית העליונה בקרב היהודים בעיר, וכן בענייני מסים, מסחר וכד'. לאחר פטירתם של ר"י קארו והמבי"ט, עמד בראשות בית הועד. על פי הוראת רבו ר"י קארו שקבל מהמגיד (מלאך שהיה דובר מגרונו) לימד את רבי חיים ויטאל והסמיכו. נפטר באלול שנ"ג, ונטמן בבית העלמין העתיק בצפת.

שיטתו ודרכו[עריכה]

נטה לעסוק בדברי לימוד והלכה ופחות בדברי הגות ודרוש, כפי שכותב: " ולא לבי הולך לעשות קבע, מדרשות ופשטים, זולתי אשר הקרה לפני אל ה' ויאר לי לעת מצוא מנוחה מההלכה ביום השישי, כי מדי שבת בשבתו יבוא אלי העם לדרוש להם על פי התורה..." (הקדמה לפירוש התורה).

רצה לעסוק בקבלה, אולם רבי יצחק לוריא אמר לו כי: גלגול שעבר היה חכם בחכמת הקבלה, לא בא לעולם הזה כי אם להשלים עצמו בדרוש, כי בקבלה אין לו צורך כי כבר השלים עצמו" (לשון הספר "שבט מוסר" כג, כא).

ספריו[עריכה]