רבי משה בן נחמן

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

רבי משה בן נחמן היה מגדולי ישראל מתקופת הראשונים, וכתב חידושים על הש"ס ופירוש על התורה.

תוכן עניינים

תולדותיועריכה

רבינו משה בן נחמן נולד בגירונה שבספרד בשנת ד"א תתקנ"ד (1194), ונפטר בארץ ישראל בשנת ה"א ל' (1270). למד אצל המקובלים האחים רבי עזרא ורבי עזריאל מגירונה. הרמב"ן העמיד תלמידים הרבה, ביניהם הרשב"א ורבי אהרן הלוירא"ה). בשנת ה"א כ"ז (1267) נאלץ לגלות מספרד בעקבות ויכוח פומבי בענייני דת עם המשומד הנוצרי פבלו קריסטיאני. ויכוח זה כפו עליו המלך (שהעריכו מאוד) והכמרים הנוצריים שבקטלוניה. אמנם הרמב"ן ניצח בטענות ניצחות מן התלמוד, ומפורסמת תשובתו לטענה "כיצד יודעת היהדות שעוד לא בא המשיח?" והרמב"ן השיב שעל ימי המשיח נאמר "וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותם למזמרות". הרמב"ן פנה אל מלך ספרד ושאלו האם יהיה מוכן להשמיד את כל הנשק שלו ולהשבית את הצבא, והמלך כמובן סירב. ע"פ ההסכם שנכתב לפני הויכוח היה מותר לרמב"ן לומר כל מה שירצה, והרמב"ן אכן תקף בחריפות פעמים רבות טענות מגוחכות של הנוצרים. לאחר הויכוח נגזרה גזירה על שריפת התלמוד(דרוש מקור) שבו נעזר הרמב"ן רבות להוכחת טיעוניו, והרמב"ן נאלץ לברוח מספרד.

בהיותו בן 73 עלה הרמב"ן לארץ ישראל על אף הסכנות, ושם חידש את הישוב היהודי בירושלים, אשר נחרב קודם לכן על ידי הטטרים, ומשום כך הוא נחשב לאבי הישוב היהודי בירושלים. הוא מתאר כי בבואו לירושלים לא מצא בה כי אם שני אחים צבעים ששכרו את הרשות לסייד בירושלים. הרמב"ן שיפץ חורבה שנמצאה בעיר, והחזיר את ספרי התורה שהוברחו לשכם בתקופת המלחמה.

הרמבן בעכועריכה

בשנת 1267 הגיע הרמב"ן לעיר עכו, ואז "ומחמת פטירת הצדיק רבינו יחיאל נתפנה מקום להנהגה בקהילה קדושה זו, והחכמים שבעיר הכירוהו כראשם, אז התרכזו סביבו תלמידים ובתוכם בעל –תוצאות א"י.." ונשאר בה עד סוף ימיו [1].

לירושליםעריכה

לאחר שהות קצרה בעכו הוא נסע לירושלים, שם נדהם למראה שיממונה. המבנים היו נטושים ומעורערים. היו שם יהודים מעטים כל כך, שהוא אפילו לא הצליח למצוא עשרה למניין.

במכתב לבנו הוא כתב: " ומה אגיד לך בעניין הארץ, כי רבה העזובה וגדול השיממון, וכללו של דבר, כל המקודש מחברו חרֵב יותר מחברו, ירושלים יותר חרבה מן הכל...

יחד עם זאת, הרמב"ן עדיין גילה תקווה. הוא ציטט את פסוקי התורה (ויקרא כ"ו, ל"ב-ל"ג) שבהם מתאר הקב"ה את ארץ ישראל בגלות: "והשימותי אני את הארץ, ושממו עליה אויביכם היושבים בה... והיתה ארצכם שממה, ועריכם יהיו חרבה."

וכך כתב הרמב"ן בפירושו על פסוק זה:" וכן מה שאומר [הקב"ה] בכאן, ושממו עליה אויביכם, היא בשורה טובה, מבשרת בכל הגלויות - שאין ארצנו מקבלת את אויבינו. וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו, כי לא תמצא בכל הישוב, ארץ אשר היא טובה ורחבה, ואשר הייתה נושבת מעולם [הייתה מיושבת בעבר], והיא חרבה כמוה. כי מאז יצאנו ממנה [הארץ] לא קבלה אומה ולשון, וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם.

ואכן, במשך מאות שנות הגלות הארוכה מהארץ, לא הצליח אף כובש ליישב אותה בקביעות או להפריח את שיממונה. בחורבות ירושלים מצא הרמב"ן את התגשמות הבטחת האלוקים שהארץ תמתין לשיבת עם ישראל. [2]

אתר Aish ממשיך בתיאורו: "הרמב"ן החל בפעולה במטרה להחיות את הקהילה היהודית. הוא בחר בבית חרב מחוץ לחומות העיר העתיקה, על הר ציון - בית עם עמודי שיש וכיפה יפה - והחל בהקמת בית כנסת. ספרי תורה שהוצאו מהעיר לפני הפלישה ההמלוכית , והועברו לעיר שכם, הוחזרו.

השמועה על הגעת הרמב"ן הביאה לירושלים תושבים חדשים. בתוך שלושה שבועות בלבד, היה בית כנסת הרמב"ן (ששמו נאה לו) מוכן לתפילה, בדיוק לכבוד ראש ה�נה. וביום הקדוש ההוא הרמב"ן נשא דרשה שבה עודד את אלה שזה מקרוב באו, להישאר בירושלים.

המשימה הבאה הייתה ייסוד ישיבה. הדבר התפרסם, תלמידים עלו לירושלים כדי לשהות בקרבת החכם, המורה והמנהיג הנערץ. הרמב"ן הצליח להניח את התשתית לחידוש היישוב היהודי, ולאחר שנה חזר לעכו כדי להנהיג את הקהילה שם.

לאחר מותו של הרמב"ן בשנת 1270, הועתק בית כנסת הרמב"ן אל תוך חומות העיר העתיקה. הוא נבנה מתחת לגובה פני הקרקע, משום שבאותה עת אסר החוק המוסלמי שמקומות תפילה יהודיים יהיו גבוהים מכל מסגד מוסלמי שהוא.

במשך הזמן גדלה הקהילה היהודית שבירושלים במספרה, עד שחזרה להיות שוב מרכז החיים היהודיים בישראל. ספרדים ואשכנזים התפללו ולמדו יחד בבית כנסת הרמב"ן במשך 300 השנים הבאות

בית הכנסת הרמב"ןעריכה

ערך מורחב - בית הכנסת הרמב"ן


ברובע היהודי של העיר העתיקה נמצא בית הכנסת הרמב"ן. הוא נחשב לבית הכנסת העתיק בתחום "ירושלים שבין החומות". בבית הכנסת אולם מרכזי, עזרת נשים ושלוש חדרי תפילה קטנים, המשמשים "שטיבל". בית הכנסת שוקם לאחר מלחמת ששת הימים לאחר שחרור העיר העתיקה.

הרמב"ן מזכיר אותו באגרות ששלח. וכך הוא כתב:" ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש וכיפה יפה". לונץ כתב בסוף המאה ה-19 כך :"בבית הכנסת שיסד הרמב"ן התפללו יושבי ירושלים : ספרדים ואשכנזים יחד עד שנת שמ"ו, עד שגורשו" על-ידי המופתי, ראש המוסלמים לאחר שנבנה בקרבתו מסגד... ועד היום רואים בו את העמודים והכיפה שהרמב"ן מזכיר במכתבו". (הרב חיים דוב שעוועל, כתבי רבינו משה בן נחמן , הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ג).

תקופת חייו של רבי משה בן נחמן על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

ספריועריכה

  • פירוש על התורה- בפירושו, דן הרמב"ן בפירושי רש"י וראב"ע ולעתים גם בדברי רמב"ם במורה הנבוכים. בפירוש מוטמעים ערכים רבים באמונה ובמחשבת ישראל. לפעמים הרמב"ן מפרש דברים "על דרך האמת" - היינו הקבלה. רעיונות מפורסמים של הרמב"ן על התורה הם לדוגמא: "מעשי אבות סימן לבנים".
  • חידושי הרמב"ן- על הש"ס. מצויים בידינו חידושיו על מסכתות רבות בש"ס. הרמב"ן פיתח שיטה בלימוד הגמרא, שבאה לידי ביטוי בחידושיו ובחידושי תלמידיו ותלמידי תלמידיו כרשב"א, רא"ה, ריטב"א, רבנו קרשקש וידאל ועוד.
  • קונטרס דינא דגרמי- חיבור קצר על ענייני דינא דגרמי וגדריו.
  • השגות על ספר המצוות לרמב"ם בהן הוא משיג על מצוות שמנה הרמב"ם שלשיטתו לא היה צריך למנות, וכן מוסיף בסוף את ה"שכחות" - מצוות שלדעתו היה על הרמב"ם למנות ולא מנאן, בהן מצות ישוב ארץ ישראל, איסור נשיאת חלוצה, איסור שכחת מעמד הר סיני ועוד.
  • מלחמות ה'- ספר שנכתב כתשובות להשגות רבינו זרחיה הלוי] בספר "המאור" על הלכות שכתב הרי"ף.
  • הלכות נדרים- פסקי הלכות על סדר הגמרא במסכת נדרים. הודפס לצד הלכות הרי"ף. על חיבור זה נכתב פירוש מאת הריטב"א.
  • תשובות הרמב"ן
  • השגות על הלכות לולב לראב"ד.
  • אמונה ובטחון- ספר העוסק בנושאים שונים באמונה היהודית
  • דרשות הרמב"ן- מספר דרשות, בהן ידועה ומפורסמת הדרשה לראש השנה.
  • פירוש לספר איוב
  • ספר הגאולה
  • ספר הויכוח
  • פירוש לספר יצירה
  • פירוש לשיר השירים
  • תורת האדם- חיבור בענייני מות ואבלות
  • מאמר על פנימיות התורה
  • מאמר תרי"ג מצוות
  • אגרות ושירים. נדפסו כחלק מסדרת "כתבי הרמב"ן" בהוצאת מוסד הרב קוק.
  • אגרת הרמב"ן - אגרת קצרה ששלח הרמב"ן לבנו מארץ ישראל העוסקת בהדרכות במוסר. האגרת התפרסמה מאוד, והיא מודפסת בסידורים וספרים רבים. קישור בויקיטקסט
  • פירושי הרמב"ן לירושלמי- ליקוט מתוך כתביו (ארבעה כרכים כולל כרך מבוא, בעריכת יואל פלורסהיים).

לקריאה נוספתעריכה

הערות שוליים

  1. אתר עכו תור - לפי שאוועל עמוד קצג
  2. .איך שיקם הרמב"ן את ירושלים] - אתר Aish