רבי משה סופר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''רבי משה סופר''' (מכונה לרוב על שם ספריו  "'''החת"ם סופר'''"), מגדולי ה[[פוסקים]] ה[[אחרונים]], מגדולי רבני הונגריה, ומגדולי הדור בזמנו. היה רבן של הערים פרנקפורט דמיין ופרשבורג (כיום- ברטיסלאבה, בירת סלובקיה). כמו כן, הקים ישיבה בפרשבורג ועמד בראשה. היה חתנו של [[רבי עקיבא איגר]]. למד תורה מפי רבי נתן אדלר ורבי פנחס בעל ההפלאה. נפטר בשנת 1839.
'''רבי משה סופר''' (מכונה לרוב על שם ספריו  "'''החת"ם סופר'''"), מגדולי ה[[פוסקים]] ה[[אחרונים]], מגדולי רבני הונגריה, ומגדולי הדור בזמנו. היה רבן של הערים פרנקפורט דמיין ופרשבורג (כיום- ברטיסלאבה, בירת סלובקיה). כמו כן, הקים [[ישיבה]] בפרשבורג (כיום, נמצאת [[ישיבת פרשבורג]] בשכונת [[גבעת שאול]] ב[[ירושלים]]) ועמד בראשה. היה חתנו של [[רבי עקיבא איגר]]. למד תורה מפי [[רבי נתן אדלר]] ו[[רבי פנחס בעל ההפלאה]]. נפטר בשנת 1839. בנו הוא [[רבי שמעון סופר]], בעל ה"כתב סופר". צאצאיו כיהנו בתפקידים רבניים שונים בהונגריה.
חת"ם הם ראשי תיבות של 'חידושי תורת משה'.


בנו הוא [[רבי שמעון סופר]], בעל ה"כתב סופר".
נודע במלחמתו התקיפה ברפורמים והמשכילים שהחלו בדורו, ועל כך נודעה מליצתו: "חדש אסור מן התורה", משפט שנאמר במקור על איסור [[חדש]], כשכוונתו לחדשנות שברפורמה.
 
נודע במלחמתו התקיפה ברפורמים והמשכילים שהחלו בדורו, ועל כך נודעה מליצתו: "חדש אסור מן התורה", משפט שנאמר במקור על איסור [[חדש], כשכוונתו לחדשנות שברפורמה.


היה ידוע גם ביחסו האוהד ל[[ישוב ארץ ישראל]] ועבודת האדמה בה, וכך כותב בחידושיו לתלמוד על [[מסכת סוכה]] "שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום יישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים. ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך. ובועז זורה גורן השעורים הלילה - משום מצוה. וכאילו תאמר: לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, '''הכא נמי לא יאמר: לא אאסוף דגני מפני עסק התורה. ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה. אבל כשאנו מפוזרים בעוונותינו הרבים בין אומות העולם וכל שמרבה העולם ישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה [[רבי ישמעאל]] ל[[רבי שמעון בר יוחאי]], ועל זה אנו סומכים על [[רבי  נהוראי]] במתניתין סוף [[מסכת קידושין|קידושין]] מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה"<ref>{{מקור|אחרונים:חתם סופר סוכה לו א$חתם סופר סוכה לו, א}}</ref>.
היה ידוע גם ביחסו האוהד ל[[ישוב ארץ ישראל]] ועבודת האדמה בה, וכך כותב בחידושיו לתלמוד על [[מסכת סוכה]] "שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום יישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים. ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך. ובועז זורה גורן השעורים הלילה - משום מצוה. וכאילו תאמר: לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, '''הכא נמי לא יאמר: לא אאסוף דגני מפני עסק התורה. ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה. אבל כשאנו מפוזרים בעוונותינו הרבים בין אומות העולם וכל שמרבה העולם ישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה [[רבי ישמעאל]] ל[[רבי שמעון בר יוחאי]], ועל זה אנו סומכים על [[רבי  נהוראי]] במתניתין סוף [[מסכת קידושין|קידושין]] מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה"<ref>{{מקור|אחרונים:חתם סופר סוכה לו א$חתם סופר סוכה לו, א}}</ref>.


===ספריו===
===ספריו===
*[[שו"ת]] חת"ם סופר- ספר שו"ת גדול וחשוב הנחשב לאחד מספרי הפסיקה החשובים.
*[[שו"ת]] [[חת"ם סופר]]- ספר שו"ת גדול וחשוב הנחשב לאחד מספרי הפסיקה החשובים.  
*חידושי חתם סופר על ה[[ש"ס]]
*חידושי חתם סופר על ה[[ש"ס]]
*דרשות חת"ם סופר על התורה.   
*דרשות חת"ם סופר על התורה.
 
'''חת"ם'''= '''ח'''ידושי '''ת'''ורשת '''מ'''שה, ובזה רמז על שמו משה ועל תורת [[משה רבינו]].   


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 19: שורה 18:
<references/>
<references/>


 
{{מיון רגיל:סופר משה}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|סופר משה]]
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:אחרונים|סופר משה]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים|סופר משה]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגווריה:ראשי ישיבות]]

גרסה מ־18:59, 20 בינואר 2011

רבי משה סופר (מכונה לרוב על שם ספריו "החת"ם סופר"), מגדולי הפוסקים האחרונים, מגדולי רבני הונגריה, ומגדולי הדור בזמנו. היה רבן של הערים פרנקפורט דמיין ופרשבורג (כיום- ברטיסלאבה, בירת סלובקיה). כמו כן, הקים ישיבה בפרשבורג (כיום, נמצאת ישיבת פרשבורג בשכונת גבעת שאול בירושלים) ועמד בראשה. היה חתנו של רבי עקיבא איגר. למד תורה מפי רבי נתן אדלר ורבי פנחס בעל ההפלאה. נפטר בשנת 1839. בנו הוא רבי שמעון סופר, בעל ה"כתב סופר". צאצאיו כיהנו בתפקידים רבניים שונים בהונגריה.

נודע במלחמתו התקיפה ברפורמים והמשכילים שהחלו בדורו, ועל כך נודעה מליצתו: "חדש אסור מן התורה", משפט שנאמר במקור על איסור חדש, כשכוונתו לחדשנות שברפורמה.

היה ידוע גם ביחסו האוהד לישוב ארץ ישראל ועבודת האדמה בה, וכך כותב בחידושיו לתלמוד על מסכת סוכה "שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום יישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים. ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך. ובועז זורה גורן השעורים הלילה - משום מצוה. וכאילו תאמר: לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, הכא נמי לא יאמר: לא אאסוף דגני מפני עסק התורה. ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה. אבל כשאנו מפוזרים בעוונותינו הרבים בין אומות העולם וכל שמרבה העולם ישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה רבי ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי, ועל זה אנו סומכים על רבי נהוראי במתניתין סוף קידושין מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה"[1].

ספריו

  • שו"ת חת"ם סופר- ספר שו"ת גדול וחשוב הנחשב לאחד מספרי הפסיקה החשובים.
  • חידושי חתם סופר על הש"ס
  • דרשות חת"ם סופר על התורה.

חת"ם= חידושי תורשת משה, ובזה רמז על שמו משה ועל תורת משה רבינו.

לקריאה נוספת

  • איל משולש.

הערות שוליים

קטגווריה:ראשי ישיבות