רבי נתן מרומי

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבינו נתן מרומי היה ראש ישיבה ברומא במאה ה-9 לספירה הנוצרית. הוא חיבר את "ספר הערוך", המביא באור של המילים הלועזיות בתלמוד ובמדרשים. הוא חי בשנים ד'א תשצ"ח- ד"א תתס"ו. במסעות רבי בנימין מטודלה הוא מספר על נכדו של ר' נתן, ר' יחיאל, שהיה אחראי על הנכסים של האפיפיור "אלכסנדר השלישי" כך :"רומה היא ראש מלכות אדום. ושם כמו מאתיים יהודים מכובדים ואין פורעים מס לשום אדם . ומהם משרתי האפיפיור אלכסנדרוס הוא האגמון הממונה על אדום. ושם חכמים גדולים ובראשם ר' דניאל הרב ור' יחיאל, משרת האפיפיור, והוא בחור יפה, נבון וחכם. והוא יוצא ובא בבית האפיפיור והוא פקיד ביתו ועל כל אשר לו. והוא נכדו של רבי נתן שעשה ערוך השלחן ופירושיו ור' יואב בן ר' שלמה ור' מנחם ראש הישיבה ור' יחיאל הדר במשמברי."

תולדותיו[עריכה]

במבוא ל"ספר הערוך" משנת תרל"ד נכתב: "רבינו נתן בעל הערוך היה משבט יהודה ממשפחת התפוחים היה תלמידו של רבינו חננאל ורבינו משה הדרשן וחברנו רבינו גרשון (גרשום) מאור הגולה". הוא חי בתקופה בה למד רש"י בישיבות מגנצא ווורמייזא שבאשכנז ולימד וכתב בטרואה ("טרויש") שבצרפת, עירו של רש"י. רש"י מצטט אותו בתלמוד. (שבת י"ג). בספר "אוצר הגדולים" הוא מציין כי הסגנון דומה למקורות שקדמו לרבינו נתן , כמו פירושי רבינו גרשום , כך שייתכן כי המקור ברש"י הוא קדום יותר ויוחס בדיעבד לר' נתן מרומי.

גדליה איבן יחיא שלשלת הקבלה משנת שמ"ו כותב שהוא היה ממשפחת "ענוים" די מאנשי , שממשפחה זו ישענו שהיה בעל "שיבולי לקט" וה"תניא" ועוד חכמים נקבו בשמות. ואפשר דהא והר איתנהו (אוצר הגדולים אלופי יעקב כרך ז' עמ' רנ"ו).

היה ברומא, יחד עם אחיו "רבינו אברהם" ו"רבינו דניאל" בשנת ד"א תת"ן. היה עימם גם "רבינו שבתי" ורבי קלונימוס, אשר הלך לאשכנז "מסיבה שאינה ידועה לנו התיישב בויירמישא (וורמיזא) ושם נהרג בגזרות תתנ"ו".

בספרו הוא מזכיר את החכמים הבאים:

  • אביו רבי יחיאל גאון - בערך "רק".
  • רבינו מצליח אבן אל באצאק - בערך אנפיקונון - ושם כתב:"ואני למדתי מפי ר' מצליח ז"ל. הוא מוזכר בספר ערוך שבע פעמים.
  • ר' משה הדרשן צנרבונא - בערכים: "אדנדקי", "נגד" ו"צדק".
  • ר' משה כלפן מן העיר בארי - בערכים :"קרש" , "קנכי" ו"תתי"ה".

וכתוב שהיה תלמיד לרבינו חננאל ורבינו יקותיאל ב"ר מנחם. מצטט אותו גם רב נסים גאון.

תקופת חייו של רבי נתן מרומי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

ספר הערוך[עריכה]

בחיבורו של הרופא, הפילוסוף והבלשן דוד מספוליטי מאומבריה שבאיטליה, בעמוד הראשון של הספר צמח דוד הוא כתב :" ... הישיש והנעלה דוד ... מהעיר ספוליטי הלא הוא משבט יהודה, ממשפחת התפוחים, א' מד' בתי אבות המיוחסות שהעלה טיטוס מירושלים לרומה העיר המהוללת ". [1]. עליהם נימנה גם רבינו נתן מרומי.

במבוא לספר צמח דוד כתוב: "והיה אצלי ספר ערוך הגדול ישן נושן מטושטש ומקולקל בכתיב יד ובקלף והכתב מכתב המחבר כמהר"ר נתן זצ"ל היה ממשפחתינו לפי הקבלה. ובהיות בטורח עמל ויגיעה רבה הייתי מבין דברי הספר ההוא הסכמתי להוציא לאור בקיצור ופירשתי מילותיו בשלוש לשונות.". וכך "ספר הערוך" היה לאחר המקורות לחיבור "צמח דוד".

ספר הערוך מסודר עפ"י א"ב על התלמוד ומדרשים. ב"ספר הערוך" שהודפס בשנת 1551 הוא מתואר כך על ידי המדפיס: "ספר הערוך חיברו הרב המובהק, פטיש חזק, תנא דאורייתא, בוצינא דנהורא, הגאון רבי נתן צדיק ז"ל בן כבוד קדושת מרנא ורבנא הרב יחיאל ז"ל בן כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא אברהם ז"ל מן רומי וקבץ כל מילה חמורה שבתלמוד בספר הזה וסידרו באלפא ביתא למען ירוץ הקורא בו".

ב"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי" באוניברסיטה העברית בירושלים מצויות שתי מהדורות שנסרקו: האחת, משנת 1531 והשניה, משנת 1652. (ראו קישור מטה) המהדורה השנייה כוללת ארבע טורים בכל עמוד ולכן יותר קלה להתמצאות. כמו כן שמות הנושאים בולטים. היתרון הגדול של המהדורה השנייה הוא מראה המקומות הרשום בשוליים לכל ציטוט. יש להניח גם שמספר הטעויות נמוך יותר שכן בסוף המהדורה הראשונה הופעו עמודים אחדים עם פירוט השגיאות ואילו - בשנייה אין. שתי המהדורות הודפסו בונציה ויש להניח כי המהדורה השנייה ניצלה את הנסיון שנרכש בראשונה.

נציג דוגמאות אחדות של ערכים:

  • שלחן - במשנה מסכת כתובות נאמר "לא יאמר לה, הרי כתבתיך מנחת על השלחן, אלא כל נכסיו אחראין לכתבתה" (ח') כותב רבי נתן מרומי :" פרוש המעות שעל השולחן שמתעסק בהן השולחני ועיצה טובה ... שמא יגנבו או יאבדו. (למרות זאת) ולא יאמר לה:"הרי כתובתך מונחת על השלחן אלא כל נכסי אחראין לכתובתך. בירושלמי נאמר כי שמעון בן שטח התקין שיהא אדם נושא ונותן בכתובה אשתו. בפרק האומר לחברו הראה על השלחן אינ' מקודשת פירוש על השלחן - של שולחני - והוא המוכר מטבעו ולפי שהשולחן לפניו תמיד ומוכר וקונה על השולחן לפי כך נקרא שולחני.
  • פרנס - במונח זה הוא עוסק במשמעויות אחדות: "ועל פרנס המתגאה על הציבור בחינם" ומרחיב על כך במסכת פסחים: "ארבעה - אין הדעת (רשב"ם: של בריות) סובלתן (אפילו הן עצמן מתחרטין לאחר זמן ונבזין הן בפני עצמן), אלו הן: דל גאה, ועשיר מכחש, וזקן מנאף, ופרנס . מתגאה על הציבור בחנם (רשב"ם: נוהג עליהם שררה ואינו עומד עליהן בשעת דוחקן). ומשמעויות נוספות: [2]
  1. בפרק אף על פי נותנים לבתולה י"ב חודש משתבע בה הבעל לפרנס את עצמה.
  2. בפרק הנערה שנתפתתה בגמרא זה מדרש לפרנסה, שמין באב פירוש עישור נכסי שמפרנסת עצמה בהן ומוליכה לבעל.
  3. בסוף פאה לך נותנים לו פרנסת לינה פירוש בר וכסת.
  • חרתא- דארגיז, עיר הסמוכה לבגדד ברחוק פרסה.
  • טבריה - בסןף (מסכת) "מכשירין" והשותה מי מטבריה אע"פ שיוצאין נקיים, פי' יש בטבריה מים משלשלין. אם שותה אותם אדם יוצאים ממנו כמו ששתם, אעפ"כ, אינן מטמאים ואינן מכשירים.

הבדל בין פירוש רש"י לבאור נתן מרומי[עריכה]

נראה את ההבדל לפי הדיון בגמרא על המונח אפסניא

  • במסכת סנהדרין (כ"א), במקור , כולל פירוש רש"י, כתוב: "‏‏[3] [רק] לא ירבה לו סוסים [ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד] אלא כדי מרכבתו; ‏‏[4] [ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו] וכסף וזהב לא ירבה לו מאד - אלא כדי ליתן אספניא (שכר חיילות, מדי שנה בשנה, הנכנסין והיוצאין עמו כל השנה).

לעומת זאת באורו של ר' נתן מרומי כולל רק את המיוחד לבאורו: בפרק "הכהן הגדול"כסף וזהב לא ירבה לו מאוד אלא כדי ליתן לאפסניא שלו.

  • ובריש גמרא (שם, י"ח) במקור , כולל פירוש רש"י, כתוב : "אין מושיבין מלך בסנהדרין ולא מלך וכהן גדול בעיבור שנה; מלך בסנהדרין - דכתיב (שמות כג,ב) [לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת] לא תענה על ריב [לפי הקריאה] - לא תענה על רב [לפי הכתיב] (אינך רשאי לסתור את דברי מופלא שבדיינין, ואי אמר מלך חובה - תו לא מצי אינך למחזי ליה זכותא); לא מלך וכהן גדול בעיבור שנה: מלך - משום אפסניא (מחלק ממון לחיילותיו כך וכך לשנה, ונוח לו שיהו כל השנים מעוברות), כהן גדול משום צינה (כהן גדול אינו רוצה שתתעבר שנה מפני הצינה: שצריך לטבול ולקדש ביום הכפורים חמש טבילות ועשרה קידושין, ואם תתעבר שנה -הרי תשרי במרחשון, וצינת מרחשון תהיה בתשרי)."

לעומת זאת באורו ר' נתן מרומי, הפעם כולל מעט רקע ולא רק את המיוחד לבאורו: " אין מושיבים לא מלך ולא כהן גדול בעיבור השנה: מלך - משום אפסניה, כהן גדול - משום צינה. פי' ההוצאה שנותן לחיילותיו חדש בחדש והוא נוטל המס בשנה ומפזר להם בכל חדש וחדש . ואם יוסיפו חדש, צריך ליתן משלו, לפיכך דוחה את העיבור ‏‏[5]. כהן גדול - אם יעשו מרחשון תשרי מתירא מן הצנה, שתא בחר, ירחא אזיל (נופל), ובמרחשון לעולם הצינה מצויה, אף על פי שנקבע בשם תשרי. ובלשון יוון קורין להוצאה אפסניא.

השלמות לספר ערוך[עריכה]

ספר הערוך שבידינו אינו שלם כמו שיצא מיידי מחברו. היו שקיצרו בו דברים אחדים ווהיו שהוסיפו. הערו על כך מבקרי ספרים רבים.

פירוט מסויים מובא במאמר ספר הערוך ונסיונות להמשיך ולהשלים את עבודתו.

קיימת השערה כי בשל "עצלות מעתיקים" נשמט ממנו רבע הספר. וכן מה שנדפס הוא קטוע וחסר. גם לאחר ההוספות שנמצאו עדיין אינו כמו הזפר השלם שהיה ומחבר "אוצר הגדולים" מסיים:"וחבל על דאבדין".

הדפסות הספר[עריכה]

הספר הודפס לראשונה ב"פיזרו" שבאיטליה בשנת ר"מ ושנית רע"ז על ידי ר' גרשום שווצינו. הדפסה שלישית בויניציה (המהדורה הסרוקה מטה) בשנת רצ"א ובשנת שי"ג (כנ"ל). בעיר באסיליאב בשנת שנ"ט, אמסטרדם "תט"ו, פראג תק"פ, בלבוב ולובלין. האחרון הוא זה המקובל עד היום.


הערות שוליים[עריכה]

  1. הספר עצמו, מהמאה ה-16, הוא מילון רפואי בשלש שפות
  2. קי"ג, ע"ב
  3. ‏דברים יז,טז‏
  4. ‏דברים יז,יז‏
  5. ‏סותר את האמור לעיל‏

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]