רבי עקיבא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
מ (שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של למאי נ"מ?)
שורה 1: שורה 1:
''' רבי עקיבא ''' - (ה)"דורש על כל קוץ וקוץ שבתורה תילי תילין של [[מילון הראי"ה:הלכות"|הלכות"]] ועמד במדריגה כזאת של אחדותה של כל התוצאה הסבבית במגעה בפרטיה של תורה ליסודה העצמי, לראות הכל, בעיני רוח, בצביונם העצמי, בצורה בולטת כמו שנתנו למשה [[מילון הראי"ה:מסיני|מסיני]] [עפ"י ע"א ד יא ה].
{{חז"ל|
החושף נסתרות, הדורש כל קוצין שבתורה, והעורג הנצחי להארת ד' העליונה, עד כדי יציאת נשמתו באחד, שכל הפרטים כולם אצלו מקושרים עם הכלל העליון, בהתגלות ובהירות עצומה, עד שאין לגבי דידיה הסתרה וכיסוי, רמז כל דהו כבר מספיק הוא להאיר אור גדול ומפולש [שם ז].
|שם=רבי עקיבא בן יוסף
סופר האותיות שבתורה, שכולהו סתימתאה אליבי', שיצתה נשמתו באחד, ודברים שלא נתגלו למשה נתגלו לרבי עקיבא וחבריו, מקור יסוד האורה השכלית [ע"א ד ו א].
|תמונה=[[תמונה:Rabi akiva's tomb.jpg|ממוזער]]
שטנה של [[מילון הראי"ה:המינות|המינות]] בהתחלת צמיחתה. הוא שדרש על כל קוץ וקוץ תילים של הלכות, הוא שהכיר את ערך של [[מילון הראי"ה:האומה|האומה]] בכללה וכחה לאלהים בכל צורותיה שהיא מתגלה בהם, אפילו בגבורה גופנית שלה, ידע כי חלק ד' עמו, ונשא כליו של בן כוזיבא אולי תצמח ממנו ישועה לישראל. מסר נפשו על נטילת ידים, ויצאת נשמתו באחד. הוא איש הישראלי בעומק יסודו הפנימי, למרות מה שהוא בן גרים בחיצוניותו, והוא הכח המגן נגד נקיבת השם, של בן האשה הישראלית, <"אחת היתה ופרסמה הכתוב", אותה הקוראה שלום לכל, ונוטלת המון דבורים, הומיה וסוררת, שלומית בת דברי<ref>''' אחת היתה ופרסמה הכתוב''' - שמו"ר פר' א כח. רש"י אמור, כד יא. ע"ע [[מילון הראי"ה:קבצ' א פה|קבצ' א פה]]. </ref>[א"א 36־35].
|כיתוב=קבר רבי עקיבא
=== כחו של רבי עקיבא===
|תקופתו=
איחד את ההארות [[מילון הראי"ה:(אורו של משיח|(אורו של משיח]] עם אור התורה של [[מילון הראי"ה:משה|משה]]), ונשתלשלה [[מילון הראי"ה:תורה שבע"פ|תורה שבע"פ]] בסוד הכתב [[מילון הראי"ה:שבתגין|שבתגין]], על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות, הוספת גבורה של מעלה ע"י אמירת "ועתה יגדל נא כח ד' כאשר דברת"<ref> ע' שבת פט. וע"א ד ט קיט.</ref>ואמר לבר כוזיבא "דין הוא מלכא משיחא", ולא חש להא דלא היה מורח ודאין, שמפני מעלת עצמיות קדושתן של ישראל, אין המעלות מעכבות, ולא ניכר שוע לפני דל, ויסוד נפש הגר חברה את כח התגלות התורה וצפונתה, באורו של משיח [קובץ ח קנז].
|מקום פעילות=
=== רבי עקיבא===
|דור=שלישי לתנאים
בא להציל את תיומת האחדות '''-''' של ברכת המעין הפנימי, שורש החיים שבמקור ישראל, (המקיף את) כל העולם, מראש כל דרגין עד תחתית כל דרגין, בקשר חיי קודש אחד, ששוטף ויורד, עולה ומתגבר, בלא מעצור '''-''' בעת אשר התמוטטה, וכל העולם נתמוטט כמעט. והוא ראש להרוגי מלכות אותם שעלו במחשבה תחילה, "ממתים ידך ד' ממתים מחלד", דיהוו גישמיהון<ref>''' דיהוו גישמיהון''' - דינאל ג כח: "ויהבו גשמהון". ע"ע [[מילון הראי"ה:מדה"נ איכה, מאמר שאג ישאג|מדה"נ איכה, מאמר שאג ישאג]]. </ref>לרומם כבוד ד', להאדיר קודש קדשים. <ועומק הרע, מצולות ים, נסתלק לגמרי ממקום הקודש, בקבלו את חלקו מאלה הגויות, לבושי הנשמות העליונות, שחשב להתאחז בהם>, ודרש על קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות, ולא פירש מאת ד' אלהיך תירא כ"א דרש לרבות ת"ח, והראה שהמחציף נגד חכמים שרשו ראש ולענה הוא ממזר ובן הנדה, ולא כאלה חלק יעקב כ"א ירושה לעשו הר שעיר שיהיה שממה עת יעלו מושיעים בהר ציון, ובחר למות מיתת עצמו שלא לעבור על דברי חבריו בנטילת ידים [עפ"י קובץ ו רג].
|בית מדרש=
אורן של ישראל ששלשה סימנים מציינים את קדושתו העליונה: א. אהבת התורה עד לכדי מסירות נפש של סבל בלתי גבולי. הדעה היסודית שסם החיים של האומה ומכון גאולתה אין לו תוכן אחר כי אם זאת התורה שהיא "חיינו ואורך ימינו". ב. ההכללה. "כולהו סתימתאה אליבא דרבי עקיבא" פלגים רבים הולכים וזורמים, מתניתין, תוספתא, ספרי, ספרא וכו' אבל הכל בא מתוך אותו הים הגדול, תורתו הכוללת של רבי עקיבא.<ref> ע' סנהדרין פו.</ref>ג. התלהבות ומסירות לחזק כל חזון של גאולה ותחיה לישראל וארצו [עפ"י מ"ר 202].
|רבותיו=[[רבי אליעזר בן הורקנוס]], [[נחום איש גמזו]], [[רבי יהושע בן חנניה]], [[רבן יוחנן בן זכאי]]
=== מדתו של רבי עקיבא===
|חבריו=[[רבי ישמעאל בן אלישע]], [[רבי טרפון]], [[רבן גמליאל דיבנה]], [[רבי אלעזר בן עזריה]]
|תלמידיו=[[רבי מאיר]], [[רבי יהודה]], [[רבי שמעון]], [[רבי נחמיה]], [[רבי יוסי]], [[רבי אלעזר בן שמוע]], [[רבי יוחנן הסנדלר]]
|מקום קבורתו=[[טבריה]]
}}
'''רבי עקיבא בן יוסף''' היה מגדולי ה[[תנאים]] בדור השלישי.
==חייו==
===צעירותו===
מסופר עליו שבצעירותו היה עם הארץ ועבד אצל [[כלבא שבוע]] כרועה צאן. הוא היה אומר אז "מי יתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור". הוא רצה להתחתן עם רחל ביתו של כלבא שבוע, שחשקה בו מפני שהיה מעולה וצנוע. הוא הסכימה להתחתן איתו בתנאי שילך לעסוק בתורה ור"ע הסכים. בעקבות חתונתם הדיר כלבא שבוע את ביתו מכל נכסיו והם חיו בדלות מחפירה. באותה תקופה הבטיח ר"ע לאשתו שלכשיתעשרו יקנה לה תכשיט "ירושלים של זהב".  


-''' "דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של [[מילון הראי"ה:הלכות"|הלכות"]]''' - שהכללים הגדולים היו אצלו כל כך מוארים, עד שהאירו בנגהם את כל הפרטים היותר דקים, והלכו תמיד עמם, עד שדוקא על ידי גודל הבוהק של הכללים הרוחניים העליונים היזדהרו הפרטים באורם המלא. ויצא ונכנס בפרדס לשלום. וכן היה מאחד צפיית [[מילון הראי"ה:ישועה|ישועה]] רחוקה לשמע [[מילון הראי"ה:קול המונה של רומי|קול המונה של רומי]], מדין קל־וחומר אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה, ולשועל היוצא מבית קודש הקדשים, עם ההתעוררות הטבעית לסייע [[מילון הראי"ה:לישועה קרובה|לישועה קרובה]] לישראל בכל צורה [[מילון הראי"ה:שתזרח|שתזרח]], שעל כן היה נושא כליו של בר כוכבא.
===הולך ללמוד התורה===
=== רבי עקיבה===
- האופי השלם של צדו הגלוי <כהעולם הזה שנברא בהא> היה שלם. ''' ורבי עקיבא ''' - אופיו הנסתר, האחדותי, <כאלף הפלאי>, היה גם כן טפוסי ובולט למדי ולא אמר אחד לחברו צר לי המקום [עפ"י קבצ' ב צו].
תכונת [[מילון הראי"ה:השמחה|השמחה]] המיוחדת לצדיקים, או'''ר''' זרו'''ע''' לצדי'''ק''' ולישר'''י''' ל'''ב''' שמח'''ה''', שמתמלאת הנשמה על ידי הדייקנות בכל קוץ וקוץ שבתורה, והאהבה העליונה עד למסירת נפש באחד [קבצ' ב קח].
=== רבי עקיבא וחבריו ===
קדושי עולם, שחלקם בחיים, אותן הנשמות הקדושות שעלו במחשבה הקדומה, הם הם יכולים הם לשחק כשרואים שועלים יוצאים מבית קדשי הקדשים, וכששומעים קול המונה של רומי. והם הם מנחמי האמת, המנחמים בעומק בדרך ארוכה וקצרה [עפ"י א"ק ג קצ].
=== תלמידי רבי עקיבא===
- [[מילון הראי"ה:הישרים|הישרים]], [[מילון הראי"ה:עזיזי|עזיזי]] [[מילון הראי"ה:הבטחה|הבטחה]], כמהי [[מילון הראי"ה:האורה|האורה]], אשר בתוכם ישכן [[מילון הראי"ה:אור ד'|אור ד']] [[מילון הראי"ה:וסודו|וסודו]] אשר [[מילון הראי"ה:ליראיו|ליראיו]] וחושבי שמו. היודעים להצמיד כל עזוז חיים אשר בתבל וכל מאורעותיה, אל האור האצילי אשר ברזי מחשבת תמים דעים [עפ"י ר"מ מ־מא].
=== רבי עקיבה ותלמידיו בכל הדורות===
חנוני [[מילון הראי"ה:הסגולה|הסגולה]] הם הדורשים על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות, וצופים באור [[מילון הראי"ה:המחשבה|המחשבה]] האלהית, ומכונים את הליכות התבל ומצעדי בני אדם לעומתה, שמקבלים עליהם מלכות שמים באהבה, גם כשסורקים את בשרם במסרקות של ברזל, וצופים במרכבה במנוחת רוח, נכנסים בפרדס בשלום ויוצאים בשלום, ומחזקים את ידיו של כל בונה, וכל צועד מצעדים של הטבה ושל שכלול, או'''ר''' זרו'''ע''' לצדי'''ק''', ולישר'''י''' ל'''ב''' שמח'''ה''' [עפ"י שם צט].
=== ר' עקיבא===
עליו אמר [[מילון הראי"ה:הקב"ה|הקב"ה]] [[מילון הראי"ה:למלאכי השרת|למלאכי השרת]], [[מילון הראי"ה:במסירת נפשו|במסירת נפשו]] על קדושת [[מילון הראי"ה:תורת ד'|תורת ד']] שמאז [[מילון הראי"ה:מקדם|מקדם]]<ref> מנחות כט [[מילון הראי"ה:</ref>דרש|</ref>דרש]] את [[מילון הראי"ה:תגיה|תגיה]] [[מילון הראי"ה:אותיה|אותיה]] וקוציה: "חלקם [[מילון הראי"ה:בחיים"|בחיים"]], המצחק לשועל היוצא [[מילון הראי"ה:מבית קה"ק|מבית קה"ק]] ומרגיל לומר "כל מה דעביד רחמנא לטב" ומאשר את ישראל במקוה [[מילון הראי"ה:טהרה|טהרה]] של [[מילון הראי"ה:אביהם שבשמים|אביהם שבשמים]] שהם מטהרין לפניו והוא מטהר אותם [צ"צ קסח].
==הערות שוליים==
<references/>


[[קטגוריה:מילון הראי"ה:אישים|רבי]]
ר"ע הלך תחילה ללמוד לקרוא עם בנו הקטן - בגיל ארבעים. לבסוף נפרד מאשתו והלך ולמד שתים עשרה שנה. רבי עקיבא למד אצל [[רבי אליעזר בן הורקנוס]], ו[[רבי יהושע בן חנניה]]. לאחר שתים עשרה שנה חזר לביתו; מאחורי הדלת שמע אדם רשע מקנטר את אשתו על שבעלה עזב אותה. ושמע את אשתו אומרת: "אם ישמע לי - שילך ללמוד עוד 12 שנה", וכך חזר ר"ע ללמוד עוד שתים עשרה שנים אחרות, והעמיד 24,000 תלמידים (או זוגות תלמידים).
 
===כרב גדול===
 
לאחר כ"ד שנה חזר לביתו, כשתלמידיו מלוים אותו. אשתו באה לפניו והתלמידים, שלא הכירוה רצו להודפה מלפני רבם, שאמר להם: "הניחוה, שלי ושלכם - שלה היא". גם כלבא שבוע הגיע אז, והתיר את נדרו, ונתעשר רבי עקיבא. רבי עקיבא נתעשר גם על ידי דברים אחרים [ראה בגמרא בנדרים דף נ ע"א].
 
===המגפה===
 
בין [[פסח]] ל[[שבועות]] מתו 24,000 תלמידי ר"ע במגפה, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. ר"ע לא התייאש והלך אצל רבותינו שבדרום, ולימד 5 תלמידים, שמהם חזרה תורה לישראל.
 
===מרד בר כוכבא===
 
רבי עקיבא תמך ב[[בר כוכבא]] ובמרדו, ואף דרש עליו שהוא מלך המשיח והיה נושא כליו ([[רמב"ם]]).
 
===מותו על קידוש השם===
 
רבי עקיבא לימד תורה בשעת הגזירה ונידון על כך למיתה בעינויים, והוא אחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]]. על קידוש השם הגדול שהיה המיתתו מספרת הגמרא: "תנו רבנן פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה. בא [[פפוס בן יהודה]] ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה. אמר ליה: "עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות?!" אמר לו: "אמשול לך משל למה הדבר דומה: לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום. אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות?! לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין - במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! - אף אנחנו. עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה "כי הוא חייך ואורך ימיך" כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה! אמרו: לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו. אמר לו: פפוס, מי הביאך לכאן? אמר ליה: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה! אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים!
 
בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן [[קריאת שמע]] היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו! עד כאן?! אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה: "בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך". אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו? ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?! היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד! אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: זו תורה וזו שכרה?! ממתים ידך ה' ממתים וגו' אמר להם: חלקם בחיים. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא".
 
== ייחוסו ==
רבי עקיבא היה בן [[גר]]ים.
==רבותיו==
*[[רבי אליעזר בן הורקנוס]].
*[[רבי יהושע בן חנניה]].
*[[רבן יוחנן בן זכאי]].
*[[נחום איש גם זו]].
 
==תורתו==
ברבי עקיבא אנו מוצאים שני צדדים שונים: מצד אחד היה דומה ל[[בית הלל]] - הקפיד מאוד על מידות טובות ועל בין אדם לחבירו. ומצד שני היה דומה ל[[בית שמאי]] - היה מפלפל, שלא כחבירו [[רבי ישמעאל]]  {{מקור|ערובין יג.}}, כבית שמאי שמחודדים יותר, לא הסתכל על המציאות העכשווית הקשה, אלא על העתיד הטוב, כבית שמאי, שפוסקים ע"פ הבכח, והרוגאצ'ובר הוסיף {{מקור|מפענח צפונות א-סוף ג}}, בסגנונו, שרבי עקיבא סובר שהצורה היא העיקר ולא החומר, כבית שמאי. ובאמת רבי עקיבא למד גם מרבי יהושע, שהוא מבית הלל, וגם מ[[רבי אליעזר]], שהוא מבית שמאי {{מקור|כלה רבתי תחילת ב, וכן איחד שם את דעת שניהם}}. ומעניין שרש"י ותוס' {{מקור|בבא מציעא לז:}} נחלקו האם רבי עקיבא עצמו הוא מבית הלל או מבית שמאי. כמו כן היתה הו"א שבמקרה מסוים החמיר גם כבית הלל וגם כבית שמאי {{מקור|ראש השנה יד.}}.
מפלפל
* היה מפלפל, שלא כחבירו [[רבי ישמעאל]] {{מקור|ערובין יג.}} .
* עקיבא, מה לך אצל הגדה, כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות {{מקור|חגיגה יד.}}, שהן הלכות עמוקות {{מקור|רש"י שם}}.
* סובר שהצורה היא העיקר, ולא החומר. דהיינו, מעמיק {{מקור|מפענח צפונות א-סוף ג}}.
לשמוע לחכמים ולכבדם
* מסורת סייג לתורה {{מקור|אבות ג-יג}}.
* כל העובר על דבריהם חייב מיתה {{מקור|ערובין כא:}}.
* כל מה שעשה [[רבן גמליאל]] עשוי {{מקור|ראש השנה כה.}}.
* ונימא ליה בהדיא {{מקור|שיאמר לרבי אליעזר רבו בפירוש שהוא טועה}}, סבר לאו אורח ארעא {{מקור|פסחים סט.}}.
* אם ביקשת ליחנק היתלה באילן גדול {{מקור|רש"י: אם רצית לומר דבר שיקשיבו לך - למוד בפני רב ואמור שמועותיו. ערוך: אם רצית לדון דיני נפשות - שאל חכם גדול ועשה כהוראתו}} {{מקור|פסחים קיב.}}.
* צהבו פניך {{מקור|שמחת}} שהשבת את זקן {{מקור|רבי טרפון}} - תמהני אם תאריך ימים {{מקור|מנחות סח:}}.
* את ד' אלקיך לרבות תלמידי חכמים {{מקור|פסחים כב:}}.
ללמד תלמידים
דומה לסעיף הקודם, שמחשיב את הקשר בין הרב לתלמיד.
* היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו בזקנותו {{מקור|יבמות סב:}}.
* יחזור לתלמידו שוב ושוב עד שילמדנו {{מקור|ערובין נד:}}.
* יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק - יותר משהתלמיד רוצה ללמוד, הרב רוצה ללמד {{מקור|פסחים קיב.}}.
* תלמידו המובהק של רבי אליעזר, שגם הוא החשיב לימוד מרב .
מנחם, מסתכל על הצד הטוב, על העתיד הטוב ולא על ההווה הקשה
היה תלמידו של [[נחום איש גם זו]], אותו שימש כ"ב שנה {{מקור|חגיגה יב.}}, שהיה אומר על הכל "גם זו לטובה" {{מקור|תענית כא.}}.
* היה אומר על הכל גם זו לטובה {{מקור|ברכות ס:}}.
* משחק, ניחמתנו ניחמתנו {{מקור|מכות כד.}}.
* האמין בבר כוכבא ואמר עליו "דרך כוכב מיעקב" {{מקור|ירושלמי תענית ד-ה}}.
* ניחם את רבי יהושע כשרבן גמליאל ציווהו לבוא במקלו ובתרמילו ביום כיפור {{מקור|ראש השנה כה.}}.
* כשהוציאוהו ליהרג אמר: כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה "ואהבת את ד' אלקיך" אימתי יבוא לידי ואקיימנו {{מקור|ברכות סא:}}.
* כשחלה רבי אליעזר היו הם בוכים ורבי עקיבא משחק {{מקור|סנהדרין קא.}}.
* כשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא זה היה בוכה וכו' אמר לו רבי עקיבא וכו' {{מקור|סנהדרין פא.}}.
* דף של ספינה נזדמן לי {{מקור|כאשר ספינתי טבעה}} וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי {{מקור|ועבר על גבי והלך לו}}. מכאן אמרו חכמים אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו {{מקור|ידחה מפני השעה}} {{מקור|יבמות קכא.}}.
* הסתכל על העתיד הטוב ולא על ההווה הקשה, כאשר לאחר שמתו עשרים וארבעה אלף תלמידיו, הוא התחיל מחדש ללמד חמישה תלמידים {{מקור|יבמות סב:}}.
* הסתכל על העתיד הטוב ולא על ההווה הקשה, כשהתחיל ללמוד בגיל ארבעים {{מקור|נדרים נ.}}.
משבח את ישראל
* שבקיה רבי עקיבא לחסידותיה, שרגיל לזכות את ישראל {{מקור|סנהדרין קי: ורש"י}}.
* אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים {{מקור|משנה סוף יומא}}.
* חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה {{מקור|אבות ג-יח}}.
* אמר לו רבי עקיבא לרבי יוחנן בן נורי: עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל {{מקור|בכורות מ.}}.
* אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם {{מקור|מכות ז.}}.
* רבי עקיבא הוא מהתנאים שסוברים שכל ישראל בני מלכים הם {{מקור|שבת קכח.}}.
* אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם, שהם בני אברהם יצחק ויעקב {{מקור|בבא קמא צ:}}.
* ובדומה לזה החשיב את מלכות ישראל: האמין בבר כוכבא ואמר עליו "דרך כוכב מיעקב" {{מקור|ירושלמי תענית ד-ה}}, וכן סבר ששני כיסאות לקב"ה - אחד לו ואחד לדוד {{מקור|חגיגה יד.}}.
מדמה ענייני חולין לענייני קדושה
וחבריו נחלקו עליו בזה בחריפות, כדלקמן.
* כיסא אחד לד' ואחד לדוד. אמר לו רבי יוסי הגלילי: עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה חול? {{מקור|חגיגה יד.}}.
* לחם אבירים אכל איש - לחם שאוכלים אותו מלאכי השרת. וכשנאמרו הדברים לפני רבי ישמעאל אמר להם צאו ואמרו לו לעקיבא עקיבא טעית וכי מלאכי השרת אוכלין לחם? {{מקור|יומא עה:}}.
* שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה. כיוון שהגיע לאת ד' אלקיך תירא פירש {{מקור|רש"י: אמר מה ארבה לירא עימו}} וכו'. עד שבא רבי עקיבא ודרש את ד' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים {{מקור|פסחים כב:}}.
שלום בית
* איש ואשה זו - שכינה ביניהם, לא זכו - אש אוכלתן {{מקור|סוטה יז.}}.
* עשה לאשתו תכשיט "ירושלים של זהב" {{מקור|נדרים נ.}}.
* שלי ושלכם שלה {{מקור|נדרים נ:}}.
אשה צריכה להתקשט
בדומה לסעיף הקודם, שמחשיב שלום בית.
* גם אשה נידה תתקשט, שאם לא כן תתגנה על בעלה {{מקור|שבת סד:}}.
* אפילו מצא אחרת נאה הימנה - מותר לגרשה {{מקור|משנה סוף גיטין}}.
* עשה לאשתו תכשיט "ירושלים של זהב" {{מקור|נדרים נ.}}.
מידות טובות
* גם לפני שלמד תורה היה צנוע וטוב {{מקור|נדרים נ.}}.
* מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דברי חברי {{מקור|ערובין כא:}}.
* מעביר על מידותיו {{מקור|תענית כה:}}.
* שני כסאות לקב"ה - אחד לדין ואחד לצדקה {{מקור|חגיגה יד.}}.
עיין עוד בשיטתו של רבי עקיבא במחלוקותיו על [[רבי ישמעאל]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
 
==שיטתו בשונה מרבי ישמעאל==
 
מרבה בדרשות {{מקור|דרכי לימוד עמוד 90}}
 
* מפלפל - והדר אתא {{מקור|רבי מאיר}} לקמיה דרבי עקיבא וסבר סברא {{מקור|ערובין יג.}}.
* דורש אותיות ומילים מיותרות {{מקור|סנהדרין צא.}}.
* פרשה שחזרה ונשנתה - כל מילה באה לדרשה {{מקור|סוטה ג. ותוס' שם}}.
* לומד גם מגזירה שווה שאינה מופנית {{מקור|יומא מה. ירושלמי}}.
* דורש ריבוי ומיעוט {{מקור|שבועות כו.}}.
* עונשין מן הדין {{מקור|מכות יז:}}.
* לומד גם מן הלמד {{מקור|ירושלמי קידושין א-ב בתחילת המשנה ה.}}.
* לא דורש וא"ו - ונטמאה {{מקור|סוטה כט.}}.
* דורש וא"ו - ובת {{מקור|סנהדרין נא:}}.
* הכרת תכרת - לעולם הבא {{מקור|דורש מכל מילה}} {{מקור|סנהדרין סד:}}.
* והפדה לא נפדתה {{מקור|שפחה חרופה}} - חציה שפחה וחציה בת חורין {{מקור|דורש גם "והפדה" וגם "לא נפדתה"}} {{מקור|כריתות יא., ותוס' סוטה כד: ד"ה ורבי הראשון}}.
* דורש "אך", "גם", "את" {{מקור|בבא קמא מא:}}.
* דורש כתרי אותיות {{מקור|מנחות כט:}}
* שימש את נחום איש גם זו שהיה דורש כל אתין שבתורה {{מקור|חגיגה יב:}} .
 
==תלמידיו==
לרבי עקיבא היו כ-24 אלף תלמידים.
ביניהם רבי מאיר ורשב"י.
על פי התלמוד,‏ בנוסף לרבי מאיר ורשב"י גם רבי יהודה, רבי יוסי ורבי אלעזר בן שמוע היו תלמידיו.
ואכן במקור תלמודי נוסף נאמר "אמר רבי יוחנן: סתם מתניתין - רבי מאיר, סתם תוספתא - רבי נחמיה, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם ספרי - רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא."‏ אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי אותו תנא, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של אותו תנא.‏
 
התלמוד מתאר שהיו לרבי עקיבא 24 אלף תלמידים מגבת ועד אנטיפטרס, וכולם מתו בזמן אחד - בין פסח לעצרת, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה.‏
כתוצאה ממות תלמידיו במהלך ימי העומר ממגפה, החל מנהג אבלות בימים אלו, הכולל איסור תספורת וגילוח, ואיסור להתחתן.
 
להלן רשימה חלקית של תלמידיו:
*[[רבי שמעון בר יוחאי]]
*[[רבי מאיר בעל הנס]].
*[[רבי נחמיה]]
*[[רבי יהודה]]
*[[רבי יוסי בן חלפתא]]
*[[רבי אלעזר בן שמוע]]
*[[בן עזאי]] ([[תלמיד חבר]]).
*[[רבי חנינא בן חכינאי]].
*[[רבי יוחנן הסנדלר]].
ועוד.
 
==ראה עוד==
*[[תבנית:הידעת?/כ"ד שבט ה'תשס"ט|"הידעת?", כ"ד שבט ה'תשס"ט]]
== לקיראה נוספת ==
* הרב איתן הנקין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49203&st=&pgnum=33 צמיחתו של רבי עקיבא - הסיפור השלם] (מתוך: עלוני ממרא תשע"א)
 
 
 
==קישורים חיצוניים==
* [[הרב זלמן מלמד]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=219&id=7597&q= רבי עקיבא], אתר ישיבה
* [http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/994-sFile.pdf עד שבא רבי עקיבא ולימד], מתוך: פורטל הדף היומי
 
{{הערות שוליים}}
 
 
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=17|מספר שנים=120}}
 
 
{{תנאים}}
 
 
{{מיון רגיל:עקיבא}}
 
 
[[קטגוריה:תנאים]] [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:עשרת הרוגי מלכות]]

גרסה מ־09:15, 27 באוגוסט 2012
רבי עקיבא בן יוסף
Rabi akiva's tomb.jpg

קבר רבי עקיבא
דור שלישי לתנאים
רבותיו רבי אליעזר בן הורקנוס, נחום איש גמזו, רבי יהושע בן חנניה, רבן יוחנן בן זכאי
חבריו רבי ישמעאל בן אלישע, רבי טרפון, רבן גמליאל דיבנה, רבי אלעזר בן עזריה
תלמידיו רבי מאיר, רבי יהודה, רבי שמעון, רבי נחמיה, רבי יוסי, רבי אלעזר בן שמוע, רבי יוחנן הסנדלר
מקום קבורתו טבריה

רבי עקיבא בן יוסף היה מגדולי התנאים בדור השלישי.

חייו

צעירותו

מסופר עליו שבצעירותו היה עם הארץ ועבד אצל כלבא שבוע כרועה צאן. הוא היה אומר אז "מי יתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור". הוא רצה להתחתן עם רחל ביתו של כלבא שבוע, שחשקה בו מפני שהיה מעולה וצנוע. הוא הסכימה להתחתן איתו בתנאי שילך לעסוק בתורה ור"ע הסכים. בעקבות חתונתם הדיר כלבא שבוע את ביתו מכל נכסיו והם חיו בדלות מחפירה. באותה תקופה הבטיח ר"ע לאשתו שלכשיתעשרו יקנה לה תכשיט "ירושלים של זהב".

הולך ללמוד התורה

ר"ע הלך תחילה ללמוד לקרוא עם בנו הקטן - בגיל ארבעים. לבסוף נפרד מאשתו והלך ולמד שתים עשרה שנה. רבי עקיבא למד אצל רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה. לאחר שתים עשרה שנה חזר לביתו; מאחורי הדלת שמע אדם רשע מקנטר את אשתו על שבעלה עזב אותה. ושמע את אשתו אומרת: "אם ישמע לי - שילך ללמוד עוד 12 שנה", וכך חזר ר"ע ללמוד עוד שתים עשרה שנים אחרות, והעמיד 24,000 תלמידים (או זוגות תלמידים).

כרב גדול

לאחר כ"ד שנה חזר לביתו, כשתלמידיו מלוים אותו. אשתו באה לפניו והתלמידים, שלא הכירוה רצו להודפה מלפני רבם, שאמר להם: "הניחוה, שלי ושלכם - שלה היא". גם כלבא שבוע הגיע אז, והתיר את נדרו, ונתעשר רבי עקיבא. רבי עקיבא נתעשר גם על ידי דברים אחרים [ראה בגמרא בנדרים דף נ ע"א].

המגפה

בין פסח לשבועות מתו 24,000 תלמידי ר"ע במגפה, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. ר"ע לא התייאש והלך אצל רבותינו שבדרום, ולימד 5 תלמידים, שמהם חזרה תורה לישראל.

מרד בר כוכבא

רבי עקיבא תמך בבר כוכבא ובמרדו, ואף דרש עליו שהוא מלך המשיח והיה נושא כליו (רמב"ם).

מותו על קידוש השם

רבי עקיבא לימד תורה בשעת הגזירה ונידון על כך למיתה בעינויים, והוא אחד מעשרת הרוגי מלכות. על קידוש השם הגדול שהיה המיתתו מספרת הגמרא: "תנו רבנן פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה. בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה. אמר ליה: "עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות?!" אמר לו: "אמשול לך משל למה הדבר דומה: לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום. אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות?! לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין - במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! - אף אנחנו. עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה "כי הוא חייך ואורך ימיך" כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה! אמרו: לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו. אמר לו: פפוס, מי הביאך לכאן? אמר ליה: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה! אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים!

בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו! עד כאן?! אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה: "בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך". אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו? ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?! היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד! אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: זו תורה וזו שכרה?! ממתים ידך ה' ממתים וגו' אמר להם: חלקם בחיים. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא".

ייחוסו

רבי עקיבא היה בן גרים.

רבותיו

תורתו

ברבי עקיבא אנו מוצאים שני צדדים שונים: מצד אחד היה דומה לבית הלל - הקפיד מאוד על מידות טובות ועל בין אדם לחבירו. ומצד שני היה דומה לבית שמאי - היה מפלפל, שלא כחבירו רבי ישמעאל ערובין יג., כבית שמאי שמחודדים יותר, לא הסתכל על המציאות העכשווית הקשה, אלא על העתיד הטוב, כבית שמאי, שפוסקים ע"פ הבכח, והרוגאצ'ובר הוסיף מפענח צפונות א-סוף ג, בסגנונו, שרבי עקיבא סובר שהצורה היא העיקר ולא החומר, כבית שמאי. ובאמת רבי עקיבא למד גם מרבי יהושע, שהוא מבית הלל, וגם מרבי אליעזר, שהוא מבית שמאי כלה רבתי תחילת ב, וכן איחד שם את דעת שניהם. ומעניין שרש"י ותוס' בבא מציעא לז: נחלקו האם רבי עקיבא עצמו הוא מבית הלל או מבית שמאי. כמו כן היתה הו"א שבמקרה מסוים החמיר גם כבית הלל וגם כבית שמאי ראש השנה יד.. מפלפל

  • היה מפלפל, שלא כחבירו רבי ישמעאל ערובין יג. .
  • עקיבא, מה לך אצל הגדה, כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות חגיגה יד., שהן הלכות עמוקות רש"י שם.
  • סובר שהצורה היא העיקר, ולא החומר. דהיינו, מעמיק מפענח צפונות א-סוף ג.

לשמוע לחכמים ולכבדם

  • מסורת סייג לתורה אבות ג-יג.
  • כל העובר על דבריהם חייב מיתה ערובין כא:.
  • כל מה שעשה רבן גמליאל עשוי ראש השנה כה..
  • ונימא ליה בהדיא שיאמר לרבי אליעזר רבו בפירוש שהוא טועה, סבר לאו אורח ארעא פסחים סט..
  • אם ביקשת ליחנק היתלה באילן גדול רש"י: אם רצית לומר דבר שיקשיבו לך - למוד בפני רב ואמור שמועותיו. ערוך: אם רצית לדון דיני נפשות - שאל חכם גדול ועשה כהוראתו פסחים קיב..
  • צהבו פניך שמחת שהשבת את זקן רבי טרפון - תמהני אם תאריך ימים מנחות סח:.
  • את ד' אלקיך לרבות תלמידי חכמים פסחים כב:.

ללמד תלמידים דומה לסעיף הקודם, שמחשיב את הקשר בין הרב לתלמיד.

  • היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו בזקנותו יבמות סב:.
  • יחזור לתלמידו שוב ושוב עד שילמדנו ערובין נד:.
  • יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק - יותר משהתלמיד רוצה ללמוד, הרב רוצה ללמד פסחים קיב..
  • תלמידו המובהק של רבי אליעזר, שגם הוא החשיב לימוד מרב .

מנחם, מסתכל על הצד הטוב, על העתיד הטוב ולא על ההווה הקשה היה תלמידו של נחום איש גם זו, אותו שימש כ"ב שנה חגיגה יב., שהיה אומר על הכל "גם זו לטובה" תענית כא..

  • היה אומר על הכל גם זו לטובה ברכות ס:.
  • משחק, ניחמתנו ניחמתנו מכות כד..
  • האמין בבר כוכבא ואמר עליו "דרך כוכב מיעקב" ירושלמי תענית ד-ה.
  • ניחם את רבי יהושע כשרבן גמליאל ציווהו לבוא במקלו ובתרמילו ביום כיפור ראש השנה כה..
  • כשהוציאוהו ליהרג אמר: כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה "ואהבת את ד' אלקיך" אימתי יבוא לידי ואקיימנו ברכות סא:.
  • כשחלה רבי אליעזר היו הם בוכים ורבי עקיבא משחק סנהדרין קא..
  • כשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא זה היה בוכה וכו' אמר לו רבי עקיבא וכו' סנהדרין פא..
  • דף של ספינה נזדמן לי כאשר ספינתי טבעה וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי ועבר על גבי והלך לו. מכאן אמרו חכמים אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו ידחה מפני השעה יבמות קכא..
  • הסתכל על העתיד הטוב ולא על ההווה הקשה, כאשר לאחר שמתו עשרים וארבעה אלף תלמידיו, הוא התחיל מחדש ללמד חמישה תלמידים יבמות סב:.
  • הסתכל על העתיד הטוב ולא על ההווה הקשה, כשהתחיל ללמוד בגיל ארבעים נדרים נ..

משבח את ישראל

  • שבקיה רבי עקיבא לחסידותיה, שרגיל לזכות את ישראל סנהדרין קי: ורש"י.
  • אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים משנה סוף יומא.
  • חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה אבות ג-יח.
  • אמר לו רבי עקיבא לרבי יוחנן בן נורי: עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל בכורות מ..
  • אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם מכות ז..
  • רבי עקיבא הוא מהתנאים שסוברים שכל ישראל בני מלכים הם שבת קכח..
  • אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם, שהם בני אברהם יצחק ויעקב בבא קמא צ:.
  • ובדומה לזה החשיב את מלכות ישראל: האמין בבר כוכבא ואמר עליו "דרך כוכב מיעקב" ירושלמי תענית ד-ה, וכן סבר ששני כיסאות לקב"ה - אחד לו ואחד לדוד חגיגה יד..

מדמה ענייני חולין לענייני קדושה וחבריו נחלקו עליו בזה בחריפות, כדלקמן.

  • כיסא אחד לד' ואחד לדוד. אמר לו רבי יוסי הגלילי: עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה חול? חגיגה יד..
  • לחם אבירים אכל איש - לחם שאוכלים אותו מלאכי השרת. וכשנאמרו הדברים לפני רבי ישמעאל אמר להם צאו ואמרו לו לעקיבא עקיבא טעית וכי מלאכי השרת אוכלין לחם? יומא עה:.
  • שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה. כיוון שהגיע לאת ד' אלקיך תירא פירש רש"י: אמר מה ארבה לירא עימו וכו'. עד שבא רבי עקיבא ודרש את ד' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים פסחים כב:.

שלום בית

  • איש ואשה זו - שכינה ביניהם, לא זכו - אש אוכלתן סוטה יז..
  • עשה לאשתו תכשיט "ירושלים של זהב" נדרים נ..
  • שלי ושלכם שלה נדרים נ:.

אשה צריכה להתקשט בדומה לסעיף הקודם, שמחשיב שלום בית.

  • גם אשה נידה תתקשט, שאם לא כן תתגנה על בעלה שבת סד:.
  • אפילו מצא אחרת נאה הימנה - מותר לגרשה משנה סוף גיטין.
  • עשה לאשתו תכשיט "ירושלים של זהב" נדרים נ..

מידות טובות

  • גם לפני שלמד תורה היה צנוע וטוב נדרים נ..
  • מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דברי חברי ערובין כא:.
  • מעביר על מידותיו תענית כה:.
  • שני כסאות לקב"ה - אחד לדין ואחד לצדקה חגיגה יד..

עיין עוד בשיטתו של רבי עקיבא במחלוקותיו על רבי ישמעאל

שיטתו בשונה מרבי ישמעאל

מרבה בדרשות דרכי לימוד עמוד 90

  • מפלפל - והדר אתא רבי מאיר לקמיה דרבי עקיבא וסבר סברא ערובין יג..
  • דורש אותיות ומילים מיותרות סנהדרין צא..
  • פרשה שחזרה ונשנתה - כל מילה באה לדרשה סוטה ג. ותוס' שם.
  • לומד גם מגזירה שווה שאינה מופנית יומא מה. ירושלמי.
  • דורש ריבוי ומיעוט שבועות כו..
  • עונשין מן הדין מכות יז:.
  • לומד גם מן הלמד ירושלמי קידושין א-ב בתחילת המשנה ה..
  • לא דורש וא"ו - ונטמאה סוטה כט..
  • דורש וא"ו - ובת סנהדרין נא:.
  • הכרת תכרת - לעולם הבא דורש מכל מילה סנהדרין סד:.
  • והפדה לא נפדתה שפחה חרופה - חציה שפחה וחציה בת חורין דורש גם "והפדה" וגם "לא נפדתה" כריתות יא., ותוס' סוטה כד: ד"ה ורבי הראשון.
  • דורש "אך", "גם", "את" בבא קמא מא:.
  • דורש כתרי אותיות מנחות כט:
  • שימש את נחום איש גם זו שהיה דורש כל אתין שבתורה חגיגה יב: .

תלמידיו

לרבי עקיבא היו כ-24 אלף תלמידים. ביניהם רבי מאיר ורשב"י. על פי התלמוד,‏ בנוסף לרבי מאיר ורשב"י גם רבי יהודה, רבי יוסי ורבי אלעזר בן שמוע היו תלמידיו. ואכן במקור תלמודי נוסף נאמר "אמר רבי יוחנן: סתם מתניתין - רבי מאיר, סתם תוספתא - רבי נחמיה, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם ספרי - רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא."‏ אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי אותו תנא, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של אותו תנא.‏

התלמוד מתאר שהיו לרבי עקיבא 24 אלף תלמידים מגבת ועד אנטיפטרס, וכולם מתו בזמן אחד - בין פסח לעצרת, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה.‏ כתוצאה ממות תלמידיו במהלך ימי העומר ממגפה, החל מנהג אבלות בימים אלו, הכולל איסור תספורת וגילוח, ואיסור להתחתן.

להלן רשימה חלקית של תלמידיו:

ועוד.

ראה עוד

לקיראה נוספת


קישורים חיצוניים

הערות שוליים


תקופת חייו של רבי עקיבא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


תנאים
תקופת הזוגות שמעון הצדיק • אנטיגנוס איש סוכו • יוסי בן יועזר • יוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה • נתאי הארבלי • יהודה בן טבאי • שמעון בן שטח • שמעיה • אבטליון • הלל הזקן • שמאי הזקן • עקביא בן מהללאל • בן בג בג • בן הא הא • חוני המעגל • מנחם • בני בתירה • אדמון • חנן בן אבישלום
דור ראשון
רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הראשון • רבן יוחנן בן זכאי • יונתן בן עוזיאל • בבא בן בוטא • רבי חנינא בן דוסא • רבי חנינא סגן הכהנים • רבי יהודה בן בתירא (הראשון) • רבי דוסא בן הרכינס • רבי צדוק • רבי זכריה בן הקצב
דור שני (סוף בית המקדש השני ואחריו)
רבן גמליאל דיבנה • רבי טרפון • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול • רבי יהושע בן חנניה • רבי אליעזר בן הורקנוס • רבי אלעזר בן ערך • רבי נחוניא בן הקנה • נחום איש גמזו • רבי אליעזר בן יעקב (הראשון) • שמואל הקטן • רבי יוסי הכהן • רבי שמעון בן נתנאל • שמעון הפקולי
דור שלישי
רבי עקיבא • רבי יהודה בן בבא • רבי ישמעאל • רבי אלעזר בן עזריה • רבי יוסי הגלילי • רבי חנינא בן תרדיון • רבי יוחנן בן נורי • רבי אלעזר חסמא • רבי יוחנן בן ברוקא • בן זומא • בן עזאי • אונקלוס • רבי חלפתא • רבי מתיא בן חרש • רבי לויטס איש יבנה • רבי חנינא בן אנטיגנוס • רבי חנניא בן חכינאי • רבי אילעי • רבי אלעזר המודעי • חנניה בן אחי רבי יהושע • אבטולמוס • רבי יוסי בן קיסמא • רבי ישבב הסופר • רבי יוחנן בן תורתא • רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא • רבי יהודה בן בתירא (השני) • אבא שאול • רבי חוצפית המתורגמן
דור רביעי
רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה בר אילעי • רבי יוסי בן חלפתא • רבי מאיר • רבי נהוראי • רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר בן שמוע • רבי נחמיה • רבי נתן • רבי יוחנן הסנדלר • רבי יהושע בן קרחה • רבי שמעון שזורי • רבי אליעזר בן יעקב (השני) • רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי • רבי יאשיה • רבי יונתן
דור חמישי
רבי יהודה הנשיא • רבי יוסי ברבי יהודה • רבי ישמעאל ברבי יוסי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רבי שמעון בן אלעזר • רבי אלעזר הקפר • סומכוס • רבי שמעון בן מנסיא • רבי שמעון בן חלפתא • לוי בר סיסי • איסי בן יהודה • בר קפרא • רבי יוסי בן זמרה • רבי פינחס בן יאיר
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=רבי_עקיבא&oldid=66781"