Open main menu

רבי צבי הירש שפירא היה רב העיר מונקאטש והאדמו"ר השני בשושלת חסידות מונקאטש ופוסק חשוב. נודע בזכות ספרו דרכי תשובה על השולחן ערוך חלק יורה דעה.

Contents

תולדות חייוEdit

נולד בי"א בתמוז תר"י בעיר סטריזוב לאביו רב העיר רבי שלמה שפירא, מייסד חסידות מונקאטש (נכד רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, בעל "בני יששכר") ולאמו חיה פרומא רבקה. הוא נקרא צבי הירש על שם רבי צבי הירש מזידיטשוב, מכיוון שנולד ביום פטירתו. בילדותו, כשהיה כבן שש או שבע, השתדך עם אסתר, בתו של הרב חנינא הורוויץ, רבה של אולינוב, אותה נשא בשנת תרכ"ה. בצעירותו היה נוסע עם אביו לרבי חיים מצאנז], אשר קרבו והעריכו ביותר[1] ובהמשך נהג לנסוע לבנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא. כמו כן, הסתופף בצלו של סבו ר' אלעזר שפירא מלנצהוט (בנו של בעל "בני יששכר" ומחבר ספר "יודעי בינה"). שימש כדיין ומורה הוראה בבית דינו של אביו בסטריזוב, ובהמשך (תרל"ז-תרמ"א) בסטרופקוב ובמונקאטש.

בכ"א בסיוון תרנ"ג נפטר אביו, ובו ביום מינוהו לכהן תחתיו כרבה של מונקאטש והמחוז ואדמו"ר לחסידי מונקאטש. הוא הפך לאחד ממנהיגי יהדות הנוגריה, הן בהנהגה תורנית והן בהנהגה ציבורית. בסביבות שנת תרס"ח ייסד את "כולל מונקאטש ועשרה גלילות", לסיוע לתושבי ירושלים בני המחוזות באיזור רוס הקרפטית והונגריה, וכיהן כנשיא הכולל. במסגרת הכולל, ייסד את שכונת "בית מונקאטש" בירושלים. נודע בהנהגתו התקיפה כנגד המשכילים והציונים שהתפשטו במונקאטש, ולחם בעוז כנגד השינויים שרצו להנהיג בתלמודי התורה. כמו כן, פעל למניעת חדירת "אגודת ישראל" להונגריה.

בשנת תרע"ג התגברה מחלתו, והוא נסע למרחצאות בביקסאד ולרופאים בברלין. מחלתו התדרדרה, והוא נפטר ביום טוב שני של חג הסוכות, י"ז בתשרי תרע"ד, ונקבר בבית הקברות היהודי הישן במונקאטש. בנו רבי חיים אלעזר שפירא כיהן תחתיו כרב העיר וכאדמו"ר.

חיבוריוEdit

לקריאה נוספתEdit

  • מכון אור מקד"ם, "מאמר תפארת צבי" בתוך ספר "בית שלמה", מונקאטש תרפ"ז (מהדורה חדשה ניסן תשס"ה).


הערות שוליים

  1. בנו, רבי חיים אלעזר שפירא, מספר כי בהיות ר' צבי הירש בן 23 לערך, כבר הזמינו ר' חיים מצאנז לזימוןזמן על הכוס בחג הפסח, דבר העמדי על ההערכה והחיבה שרחש ר' חיים לר' צבי הירש (הקדמה לספר "תפארת בנים" על התורה).
  2. ראה בהקדמה לחלק ד'.