רבי שלמה אלישיב: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (רבי שלמה עליאשאוו הועבר לרבי שלמה אלישיב) |
(←גדלותו) |
||
| (15 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו | [[תמונה:Leshem.jpg|שמאלt|200px|ממוזער|רבי שלמה אלישיב]] | ||
'''רבי שלמה אלישיב''' (נכתב לפעמים '''עליאשאוו''' או '''אלישוב''') היה מגדולי המקובלים האשכנזים ב[[ירושלים]]. בעל "לשם שבו ואחלמה". | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תר"א בזאגר שבליטא לר' חיים חייק'ל, מצאצאי [[האר"י]] והמקובל [[רבי שמשון מאוסטרופולי]]. מגיל צעיר ניכר בו כשרון וזכרון מופלאים ו[[מידות]] טובות. בגיל 13 עבר למינסק ללמוד אצל ר' גרשון תנחום ממינסק. בגיל 19 נשא את בת שבע אסתר, שקבלה על עצמה לפרנסו על מנת שיוכל לעסוק בתורה מבלי לקבל על עצמו עול [[רב]]נות. לאחר שנולד בנו עבר לטלז, שם למד ב[[ישיבת טלז]] וחי בפרישות. בטלז החל ללמוד [[קבלה]]. על פי עדות ראש ישיבת טלז [[רבי יוסף יהודה בלוך]], הוא זכה להחכים בתורת הנסתר "בגלל רוב יגיעתו במסירות נפש ובכיות עצומות בשפיכת נפש לה' שיאיר עיניו". | נולד בשנת תר"א בזאגר שבליטא לר' חיים חייק'ל, מצאצאי [[האר"י]] והמקובל [[רבי שמשון מאוסטרופולי]]. מגיל צעיר ניכר בו כשרון וזכרון מופלאים ו[[מידות]] טובות. בגיל 13 עבר למינסק ללמוד אצל ר' גרשון תנחום ממינסק. בגיל 19 נשא את בת שבע אסתר, שקבלה על עצמה לפרנסו על מנת שיוכל לעסוק בתורה מבלי לקבל על עצמו עול [[רב]]נות. לאחר שנולד בנו עבר לטלז, שם למד ב[[ישיבת טלז]] וחי בפרישות. בטלז החל ללמוד [[קבלה]]. על פי עדות ראש ישיבת טלז [[רבי יוסף יהודה בלוך]], הוא זכה להחכים בתורת הנסתר "בגלל רוב יגיעתו במסירות נפש ובכיות עצומות בשפיכת נפש לה' שיאיר עיניו". | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
בירושלים החל להתקרב אליו [[רבי אריה לוין]], שלמד איתו וממנו ובתו נישאה לנכדו (הרב יוסף שלום אלישיב). לימים, כתב הרב לוין את הקונטרס "תולדות בעל לשם שבו ואחלמה". | בירושלים החל להתקרב אליו [[רבי אריה לוין]], שלמד איתו וממנו ובתו נישאה לנכדו (הרב יוסף שלום אלישיב). לימים, כתב הרב לוין את הקונטרס "תולדות בעל לשם שבו ואחלמה". | ||
נפטר בכ"ז ב[[אדר]] תרפ"ו, שבת [[פרשת ויקהל]] (בה קוראים בתורה "לשם שבו ואחלמה"), ונקבר ב[[הר הזיתים]]. | נפטר בכ"ז ב[[אדר]] תרפ"ו, שבת [[פרשת ויקהל]] (בה קוראים בתורה "לשם שבו ואחלמה"), ונקבר ב[[הר הזיתים]]. | ||
[[תמונה:Leshem's tomb.JPG|שמאל|200px|ממוזער|מצבתו]] | |||
==גדלותו== | ==גדלותו== | ||
[[רבי יוסף חיים]] מבגדד, שראה את כתביו, כינה אותו "ארי במסתרים". מסופר כי כשקבל ר' יוסף חיים את הספר (בשנתו האחרונה), ברך עליו [[שהחיינו]], לבש בגדי שבת וערך סעודה לכבודו. | [[רבי יוסף חיים]] מבגדד, שראה את כתביו, כינה אותו "ארי במסתרים". מסופר כי כשקבל ר' יוסף חיים את הספר (בשנתו האחרונה), ברך עליו [[שהחיינו]], לבש בגדי שבת וערך סעודה לכבודו. | ||
| שורה 19: | שורה 22: | ||
ה[[חזון איש]] העריך מאד את כתביו, ונסע עד למקום מרוחק על מנת לקנות אותם, הוא החשיבו כאחד מתלמידי הגר"א המקובלים. | ה[[חזון איש]] העריך מאד את כתביו, ונסע עד למקום מרוחק על מנת לקנות אותם, הוא החשיבו כאחד מתלמידי הגר"א המקובלים. | ||
[[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] נשאל | [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] נשאל מי הם גדולי המקובלים בדור שלפניו, וענה כי האחד הוא אביו הראי"ה, השני הוא [[הרב יהודה לייב הלוי אשלג]] והשלישי הוא בעל הלשם. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''[[לשם שבו ואחלמה]]'''- סדרת ספרי יסוד בקבלה | *'''[[לשם שבו ואחלמה]]'''- סדרת ספרי יסוד בקבלה | ||
| שורה 26: | שורה 30: | ||
*'''ספר הכללים''' | *'''ספר הכללים''' | ||
*'''ספר הביאורים'''- על ספר [[עץ חיים]] של [[רבי חיים ויטאל]]. | *'''ספר הביאורים'''- על ספר [[עץ חיים]] של [[רבי חיים ויטאל]]. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | ==מתורתו== | ||
*"ואלולא החטא ד[[עץ הדעת]] לא היה המציאות ד[[עבודה זרה|עובדי אלילים]] בעולם כלל, ולא היה יוצא מאדם הראשון רק [[עם ישראל|ישראל]] לבד, אך על ידי החטא דעץ הדעת הנה לבד מה שיצאו המציאות דעוביד אלילים בהעולם, אלא נתערב הרבה מהם בישראל" | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5601|מספר שנים=85}} | |||
{{מיון רגיל:אלישיב שלמה}} | {{מיון רגיל:אלישיב שלמה}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה:רבני ירושלים]] | [[קטגוריה:רבני ירושלים]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:31, 17 בפברואר 2014
|
|
רבי שלמה אלישיב (נכתב לפעמים עליאשאוו או אלישוב) היה מגדולי המקובלים האשכנזים בירושלים. בעל "לשם שבו ואחלמה".
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תר"א בזאגר שבליטא לר' חיים חייק'ל, מצאצאי האר"י והמקובל רבי שמשון מאוסטרופולי. מגיל צעיר ניכר בו כשרון וזכרון מופלאים ומידות טובות. בגיל 13 עבר למינסק ללמוד אצל ר' גרשון תנחום ממינסק. בגיל 19 נשא את בת שבע אסתר, שקבלה על עצמה לפרנסו על מנת שיוכל לעסוק בתורה מבלי לקבל על עצמו עול רבנות. לאחר שנולד בנו עבר לטלז, שם למד בישיבת טלז וחי בפרישות. בטלז החל ללמוד קבלה. על פי עדות ראש ישיבת טלז רבי יוסף יהודה בלוך, הוא זכה להחכים בתורת הנסתר "בגלל רוב יגיעתו במסירות נפש ובכיות עצומות בשפיכת נפש לה' שיאיר עיניו".
הוא הביא לדפוס את ספרי הקבלה של הגר"א, רמח"ל ורבי יצחק אייזיק חבר.
בשנת תרפ"ב פנה בבקשה לרב הראשי לארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שיסייע בידו לעלות לארץ בעקבות הצורת המתרחשות באירופה. באדר תרפ"ב עלה יחד עם נכדו הרב יוסף שלום אלישיב, בזכות "סרטיפיקט" (אשרת עליה) שהשיג הרב קוק, והתיישב בירושלים. מאז, שמר על קשרי ידידות עמוקים עם הרב קוק, ואף למד עימו וממנו.
בירושלים החל להתקרב אליו רבי אריה לוין, שלמד איתו וממנו ובתו נישאה לנכדו (הרב יוסף שלום אלישיב). לימים, כתב הרב לוין את הקונטרס "תולדות בעל לשם שבו ואחלמה".
נפטר בכ"ז באדר תרפ"ו, שבת פרשת ויקהל (בה קוראים בתורה "לשם שבו ואחלמה"), ונקבר בהר הזיתים.
גדלותו[עריכה]
רבי יוסף חיים מבגדד, שראה את כתביו, כינה אותו "ארי במסתרים". מסופר כי כשקבל ר' יוסף חיים את הספר (בשנתו האחרונה), ברך עליו שהחיינו, לבש בגדי שבת וערך סעודה לכבודו.
הרב קוק מספר כי כשהגיע אליו הספר "נתמלא הבית אורה בהופיע ספרו הקדוש", ומכנה אותו "מאור גדול וקדוש".
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, שהכיר אישית את ר' שלמה, אמר כי "אנחנו בונים למטה ומכוונים נגד מעלה, אך הוא הקדוש, באשר נהירין לו שבילי עולמות עליונים, הרי הוא בונה בשמים באפון ישיר עליותיו".
החזון איש העריך מאד את כתביו, ונסע עד למקום מרוחק על מנת לקנות אותם, הוא החשיבו כאחד מתלמידי הגר"א המקובלים.
הרב צבי יהודה הכהן קוק נשאל מי הם גדולי המקובלים בדור שלפניו, וענה כי האחד הוא אביו הראי"ה, השני הוא הרב יהודה לייב הלוי אשלג והשלישי הוא בעל הלשם.
ספריו[עריכה]
- לשם שבו ואחלמה- סדרת ספרי יסוד בקבלה
- שער הפונה קדים- רל"ב השערים של ראשית הווית הצמצום והחלל הפנוי
- ספר הדע"ה- דרושי עולם התוהו (ראשית התהוות העולמות)
- ספר הכללים
- ספר הביאורים- על ספר עץ חיים של רבי חיים ויטאל.
מתורתו[עריכה]
- "ואלולא החטא דעץ הדעת לא היה המציאות דעובדי אלילים בעולם כלל, ולא היה יוצא מאדם הראשון רק ישראל לבד, אך על ידי החטא דעץ הדעת הנה לבד מה שיצאו המציאות דעוביד אלילים בהעולם, אלא נתערב הרבה מהם בישראל"
| תקופת חייו של רבי שלמה אלישיב על ציר הזמן |
|---|
 |