רבי שמעון בר יוחאי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(הוספת קישורים חיצוניים להרחבה) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== שיטותיו בעניינים שונים == | == שיטותיו בעניינים שונים == | ||
יחסו ל[[ביטול תורה]] - ר' [[תבנית:הידעת?/י"ג כסלו ה'תשס"ט]] | יחסו ל[[ביטול תורה]] - ר' [[תבנית:הידעת?/י"ג כסלו ה'תשס"ט]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [http://or-yehudi.co.il/shiur/312-%D7%A8%D7%A9%D7%91%D7%99 שיעור על רשב"י מאת הרב שמואל אקשטיין], באתר [http://or-yehudi.co.il אור יהודי] | |||
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2690 רשב"י], אנציקלופדיית דעת, מכללת הרצוג | |||
* שיעור על [http://ypt.co.il/show.asp?id=20196 רשב"י ולג בעומר ], ישיבת אורות שאול, פ"ת | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־21:18, 21 במאי 2011
|
|
רבי שמעון בר יוחאי (בר"ת רשב"י) חי בדור רביעי לתנאים ומגדולי התנאים. היה מתלמידיו של רבי עקיבא, ובמשנה נקרא סתם "רבי שמעון".
כמו רבי עקיבא, הוא התנגד בחריפות לשלטון הרומאי ועל כן נרדף על ידם. 13 שנה הסתתר במערה יחד עם בנו, רבי אלעזר, כדי להינצל מהרומאים. במערה צמח עץ חרובים ונבע מעיין מים מהם ניזונו בזמן שהותם במערה[1]. היה מלומד בניסים. מקום קבורתו במירון, ולצדו בנו ר' אלעזר. בל"ג בעומר נוהגים ישראל לעלות לקברו.
מקובל שרבי שמעון בר יוחאי חיבר את ספר ה"זוהר" - שהוא ספר הבסיס לקבלה; את ספר הזוהר כתב בהיותו במערה עם בנו.
על רבי שמעון נאמר: "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק" (בבלי ברכות ט, א).
שירים לכבוד רשב"י
רבותינו ז"ל חיברו פיוטים לכבוד רבי שמעון בן יוחאי ע"ה, ונתפשטו הפיוטים בקהילות ישראל.
"בר יוחאי נמשחת אשריך" - חיברו רבי שמעון לביא ע"ה.
"ואמרתם כה לחי" - פיוט שכתב מרן רבינו יוסף חיים זצ"ל בעל הבן איש חי.
זכותו יגן עלינו אמן.
שיטותיו בעניינים שונים
יחסו לביטול תורה - ר' תבנית:הידעת?/י"ג כסלו ה'תשס"ט
קישורים חיצוניים
- שיעור על רשב"י מאת הרב שמואל אקשטיין, באתר אור יהודי
- רשב"י, אנציקלופדיית דעת, מכללת הרצוג
- שיעור על רשב"י ולג בעומר , ישיבת אורות שאול, פ"ת