Open main menu

רב משרשיא

Revision as of 19:56, 24 July 2018 by 109.253.161.170 (talk) (הוספתי תוכן)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)

רב משרשיא היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל.

רב משרשיא
דור דור חמישי לאמוראים אמוראי בבל בבלי
רבותיו רבא
חבריו רב פפא, רב יוסף בריה דרב עילאי
תלמידיו בית מדרש=ישיבת פומבדיתא

היה תלמיד מובהק של רבא, והם מוזכרים בתלמוד עשרות פעמים יחדיו. ייתכן כי היה גם תלמידו של אביי[1], אמר לו אביי "לאו רב מובהק אנא?", אך ייתכן שאביי אמר לו מילים אלו, בשל היותו גדול הדור. (היימן)}}. היה חברו הקרוב של רב פפא, גם הוא תלמיד של רבא, ואף שלח את בנו ללמוד לפני רב פפא‏[2]. גם רב יוסף בריה דרב עילאי נמנה עם חבריו‏[3].

סבו היה רב אחא בר רב ולכן היה נינו של רב‏[4].

חמיו, מוזכר על שמו כ"רב כהנא חמוה דרב משרשיא"‏[5].

שלושת בניו של רב משרשיא היו אמוראים, ולמדו בבית מדרשו של רב אשי. שמותיהם: רבא,‏[6] רב סמא‏[7] ורב יצחק, שהיה אדם נכבד ונשוא פנים‏[8] התלמוד מספר כי רב משרשיא עצמו עודד אותם ללמוד בבית מדרש זה.‏[9].

כאשר נפטר רב משרשיא התמלאו הדקלים בקוצים במקום תמרים לאות אבל על פטירתו‏[10].

אמרותיוEdit

מסכת בבא בתרא אנו מוצאים אמרה של רב משרשיא, בקשר להכרעה בין סיני ועוקר הרים - לימוד בעיון לבין לימוד בבקיאות.

  אמר רבי זירא: אמר רב: מאי דכתיב (משלי טו) "כל ימי עני רעים"? - זה בעל גמרא. ו"טוב לב משתה תמיד"? - זה בעל משנה. רבא אמר איפכא והיינו דאמר רב משרשיא משמיה דרבא מאי דכתיב (קהלת י) מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם מסיע אבנים יעצב בהן אלו בעלי משנה בוקע עצים יסכן בם אלו בעלי גמרא  
תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, פרק ט', דף קמה,ב

כלומר, על פי רבי זירא, רב פירש את משלי טו,טו כך: "כל ימי עני רעים" - זה בעל גמרא; ו"טוב לב משתה תמיד" - זה בעל משנה. רבא פירש להפך. רש"י מסביר, מה משמעות הפירוש להפך: "כל ימי עני רעים זה בעל משנה: שאינו יכול להורות הלכה מתוך משנתו, וגם כי כשחולקות זו על זו - אינו יכול לתרץ; וטוב לב זה בעל הגמרא: שיודע משניות על עיקרם, ובקי בטעמיהם, ויש בידו כח להורות הלכה למעשה"

כלומר, על פי רבא, בעל המשנה, הוא הסיני, אינו יכול לפסוק הלכה הנוגעת לענייני דיומא מתוך ההלכה, ואינו מסוגל להתמודד עם קושיות, כאשר מתגלות סתירות במשנה. לעומתו, בעל הגמרא, הוא עוקר ההרים, מבין את הסיבות שמאחורי המשניות, ולכן יש בידו הכח להסיק על הלכות מתוך הכתובים.

וזהו שאמר רב משרשיא משמו של רבא: מהו שכתוב בקהלת י,ט, "מסיע אבנים, יעצב בהם; בוקע עצים, יסכן בם"? 'מסיע אבנים יעצב בהן' אלו בעלי משנה. על פי רש"י, הכוונה היא "ששונה משניות כל היום, ואין לו אלא צער: שמתקשה בטעמיהן ואינו יודע לפרש". 'בוקע עצים יסכן בם' - אלו בעלי גמרא (לפי רש"י, הכוונה היא שנהנה מהם), כלומר העוקר הרים נהנה ממלאכתו.

קישורים חיצונייםEdit


הערות שוליים

  1. בקידושין לג א
  2. עירובין מח א
  3. ראה בסוכה כו א
  4. סנהדרין עז א
  5. בבא בתרא צז ב
  6. ראו בנזיר מ ב
  7. חולין יז ב
  8. ערכי תנאים ואמוראים על פי בעבודה זרה ח ב
  9. בהוריות
  10. במועד קטן כה ב