הרב יעקב דוד וילבסקי

From ויקישיבה
(Redirected from רידב"ז)
Jump to navigation Jump to search
הרידב"ז

הרב יעקב דוד וילבסקי- הרידב"ז היה רבה של צפת ומחשובי הרבנים בארץ ישראל בדור שלפני הקמת המדינה.

תולדות חייו[edit]

נולד בל' בשבט תר"ה בקוברין לר' זאב. בילדותו ניחן בזיכרון מופלא. לא למד בישיבה מסודרת, ואת השכלתו התורנית רכש בעצמו. נסמך להוראה על ידי הרב צבי הירש אורינשטיין, אב"ד בריסק, שהופתע מכשרונותיו של ר' יעקב דוד.

החל לכהן כרב בעיירה הקטנה איזאבלין, ולאחר מכן בעיר בוברויסק, שם ענה לשאלותיהם של רבנים מכל האזור.

מונה לכהן כרב ומגיד בוילנא, אולם בגלל שהתפקיד לא הותיר בידו זמן ללימוד עצמי, עזב את וילנא ועבר בשנת תרמ"ג לכהן כרב בפאלאצק.

בשנת תרמ"ז החל לכהן כרב בעיר הגדולה ויליקוביסק, אולם בשל החוק המחייב רבנים בפולין לשלוט בשפה הפולנית לא יכל להמשיך לכהן כרב, ועבר בשנת תר"ן לכהן כאב בית דין בסלוצק.

בשנת תרנ"ו החל במגעים עם רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלבודקא" אודות הקמת ישיבה בסלוצק. "הסבא" שלח ארבעה עשר מתלמידיו המובחרים, ביניהם הרב איסר זלמן מלצר, לשמש כגרעין הראשוני של ישיבת סלוצק. כאשר גדלה הישיבה, התמנה ר' איסר זלמן לכהן כראש הישיבה. בסלוצק דאג רבות למען החינוך היהודי, ונלחם על זה בחריפות. מאבקו זה הוביל מאבק תקשורתי כנגדו, אולם הוא לא נרתע. בעקבות מחלוקת עם ראשי הקהילה, עזב רידב"ז את סלוצק ועבר בשנת תרס"ג לארה"ב. במקומו התמנה לרב ר' איסר זלמן, שכיהן עד עלייתו בשנת תרפ"ג. בארצות הברית מונה לרב הקהילות היהודיות בשיקגו. הקהילות גם הבטיחו לו פנסיה לכשיעלה לארץ ישראל. בחודש אב הוחלט על ידי "אגודת הרבנים של ארה"ב וקנדה" לבחרו לזקן רבני ארה"ב. בזמן כהונתו בשיקגו, החל לפעול להקמת מערכת כשרות מסודרת. בעקבות מאבקים עם השוחטים בקהילה, התייאש ממאבקו למען חיזוק יהדות ארה"ב, וסרב להמשיך לקבל את המשכורת מפרנסי הקהילות. בקיץ תרס"ד התפטר מתפקידו, והחל לעסוק בהפצת ספריו.

נתקבל כרב הקהילה בניו יורק, שם מצבו היה טוב יותר,שכן הקהילה היתה יותר מסורתית. בניו יורק נאם למען חיזוק ההתיישבות בארץ ישראל.

הוא יזם הקמת ישיבה בניו יורק, ואכן נוסדה "ישיבת עץ חיים" אשר לימדה לימודים תורניים בנוסף ללימודים הממשלתיים. לאחר פטירתו של רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה נקראה הישיבה על שמו "ישיבת רבנו יצחק אלחנן", ולימים הפכה להיות ה"ישיבה-יוניברסיטי".

בשנת תרס"ה, לאחר שנואש ממצבה של יהדות אמריקה (במיוחד לאור התגברות הרפורמים והקונסרבטיבים), עלה בשנת תרס"ה לארץ ישראל והתיישב בצפת, שם נתקבל כרב ואב"ד. זמן קצר לאחר בואו ייסד ישיבה בצפת שכונתה "ישיבת הרידב"ז". נחשב לאחד מחשובי הפוסקים בארץ, וענה תשובות לכל רחבי הארץ. במיוחד נודע בזכות מלחמתו לשמירת השמיטה, כדלהלן. נפטר ביום ראשון של ראש השנה, א' בתשרי תרע"ד. חתנו, רבי יוסף קנוביץ', בעל שו"ת דברי יוסף, נחשב לממשיך דרכו של חמיו.

שמיטה[edit]

היה מחריפי המתנגדים להיתר המכירה, ופרסם את "קונטרס השמיטה" כנגד ההיתר. כמו כן, התכתב בנושא, בכבוד ובהערכה, עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. פעל רבות לחיזוק ועידוד שמירת השמיטה בקרב החלקאים.

כתביו[edit]

  • מפעלו הגדול- תלמוד ירושלמי עם שני פירושיו- חידושי רידב"ז ותוספות רי"ד. כמו כן, על מסכת חלה כתב פירוש נפרד בשם חנה דוד.
  • מגדל דוד- פלפולים וחידושים על הש"ס.
  • שו"ת רידב"ז.
  • שו"ת בית רידב"ז.
  • נימוקי רידב"ז על חומש בראשית וחומש שמות.
  • קונטרס השמיטה כנגד היתר המכירה.
  • קונטרס הלכה למעשה- איסור פירות שביעית שגדלו באיסור והתכתבות עם חכמי ירושלים בנידון.
  • פירושי בית ישראל ובית רידב"ז על הספר פאת השולחן של רבי ישראל משקלוב.

נותר בכתב יד "נימוקי רידב"ז על ויקרא, במדבר ודברים.