ריש לקיש

From ויקישיבה
Revision as of 14:00, 16 November 2016 by 2001:470:6b12:b0::76 (talk)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

רבי שמעון בן לקיש המכונה ריש לקיש הוא אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון לאמוראים. חבירו, גיסו ובן-מחלוקתו של רבי יוחנן. ==תולדוריש לקיש בתחילת דרכו היה ריש לקיש ראש הליסטים. (תוספות סוברים שהיה בתחילה ת"ח ופירש(דרוש מקור)).

על כוחו הרב מסופר במסכת גיטין (מז.) שמכר עצמו לאוכלי אדם שנתנו לו בקשה אחרונה, והביא עימו שק ובו אבן, וביקש שיתן לכל אחד מכה וחצי, והסכימו וכך הרג את כולם, וכשהגיע לאחרון הוא חרק בשיניו בשעת מיתתו. אמר לו: "אתה עוד מחייך? יש לי עוד מכה להביא לך!".


חזרתו בתשובה[edit]

יום אחד רחץ רבי יוחנן, שהיה מפורסם ביופיו, בירדן. ראהו ריש לקיש וקפץ מעל הירדן. אמר לו רבי יוחנן: "חילך [כוחך] לאורייתא [לתורה]", ואמר לו ריש לקיש: "יופיך לנשים!", והבטיח לו רבי יוחנן את אחותו היפה ממנו אם יחזור בתשובה. ריש לקיש קיבל את דבריו וחזר בתשובה. לאחר מכן ניסה ריש לקיש לקפוץ חזרה לעברו השני של הירדן ולא הצליח, כיון שקבלת עול התורה התישה את כוחו. ריש לקיש התמיד בלימודו עד שהגיע להיות בר פלוגתא של רבי יוחנן (בב"מ פד.).

ריש לקיש הרבה במעלה החוזר בתשובה. כך לדוגמא מצינו (יומא פו:): "אמר ריש לקיש: גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכויות".

הקשר בינו לרבי יוחנן[edit]

ריש לקיש העריץ את רבי יוחנן רבו. על מידת הערצה זאת ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר: (תהלים קכ"ו) אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה, אימתי - בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה. אמרו עליו על ריש לקיש, שמימיו לא מלא שחוק פיו בעולם הזה מכי שמעה מרבי יוחנן רביה (מאז ששמע את השמועה מרבי יוחנן רבו)".


מותו[edit]

יום אחד נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש בדין מתי מוכשרים כלי מלחמה לקבל טומאה, שהדין הוא שתלוי בשעת גמר מלאכתן. רבי יוחנן סבר שגמר מלאכתן הוא משיצרפן בכבשן וריש לקיש סבר שמשישטפם במים. אמר רבי יוחנן לריש לקיש: "ליסטיאה בליסטוטיה ידיע". ריש לקיש נפגע ואמר "מאי אהנת לי? התם (שם, אצל השודדים) קרו לי רבי, הכא (בבית המדרש) קרו לי רבי".

יש מסבירים שכוונת דבריו היתה: מדוע אתה מאנה אותי, כלומר עושה אונאת דברים, שכן איסור הוא להזכיר לבעל תשובה את מעשיו הראשונים. יש אומרים כי רבי יוחנן באמת נתכוון לשבחו ולומר שהלכה כמותו מפני שהוא בקי בעניין. ורבי יוחנן הבין את דברי ריש לקיש כאומר לו: "מה הועלת לי", ועל כך הקפיד.

ענה רבי יוחנן: "מה הועלתי לך? שקירבתיך תחת כנפי השכינה!". בשל קפידת רבי יוחנן נפל ריש לקיש למשכב. אשתו, אחות רבי יוחנן באה לבקש שרבי יוחנן שיבקש עליו רחמים והוא סירב, ולבסוף מת ריש לקיש.

לאחר שמת הצטער רבי יוחנן על חסרונו, והביאו לו את ר' אלעזר בן פדת כחברותא. הוא היה מביא לרבי יוחנן סיוע ממשנה על כל מה שאמר. אמר רבי יוחנן: "אתה כבר לקישא?! הוא היה מקשה על כל שמועה שלי 24 קושיות והייתי מתרץ לו 24 תירוצים ומתוך כך השמועה היתה מתחדדת, ואתה אומר לי שמשנה כמותי? אני יודע שאני צודק". והיה רבי יוחנן הולך ובוכה: "היכן אתה בר לקישא? היכן אתה בר לקישא?" עד שנטרפה דעתו והוצרכו רבנן לבקש עליו רחמים שימות.

דרכו[edit]

סדר

"כאן שנה רבי" גיטין כט., בבא קמא נה., שבועות יט:, יבמות מא. (ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים)

תקיף (ובמיוחד נגד רשעים וגויים) תפארת יוסף בראשית ב-ו ד"ה ונראה, יוסף דעת חוברת לט סנהדרין כו. ד"ה ואיקרו

  • ויצא מעם פרעה בחורי אף - סטרו ויצא. וניצבת לקראתו על שפת היאור - רשע הוא והעז פניך בו זבחים קב. למסקנה.
  • היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר - לא נחשבים בניו לפריה ולבכורה, כי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי יבמות סב..
  • הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק - למי שמשייר אפילו חוק אחד סנהדרין קיא., ומעין זה שם בעוד שתי מחלוקות דומות ביניהם.
  • פלוני ופלוני מזכין ופלוני מחייב, משום דמיחזי כשיקרא מקפיד על האמת ואין כאן רכילות סנהדרין ל..
  • הוחזקה היא זו להביא עדי שקר מכות ה:.
  • מכונה "תקיפי ארעא דישראל" מגילה כח:.
  • לא דיבר עם רבה בר בר חנה יומא ט:.
  • גער באדם שזמר בשביעית, ולא דן אותו לכף זכות סנהדרין כו..
  • הרג לודים רוצחים גיטין מז..
  • ישראל עזים שבאומות - מחשיב את העזות והתקיפות ביצה כה:.
  • כינה את רבי חייא בר זרנוקי ואת רבי שמעון בן יהוצדק "רועי בקר" סנהדרין כו..
  • הקפיד על רבי אלעזר והקשה עליו כ"ד קושיות מנחות צג:.
  • אמר לו הקב"ה למשה: יישר כחך ששיברת את הלוחות - מחשיב את התקיפות מנחות צט:.

לקריאה נוספת[edit]