שאלות:בבלי:נדרים ג ב

במערבא אמרי אית תנא דמפיק ליה לידות מן לנדור נדר ואית תנא דמפיק ליה מן כל היוצא מפיו, מה התירוץ?

הגמרא שאלה (ג, א) מדוע צריך היקש בין נזירות לנדרים כדי לדעת שיש ידות בנדרים, הרי גם בנדרים אפשר לרבות ידות מ"לנדור נדר". וענתה הגמרא שלפי מי שסובר דיברה תורה כלשון בני אדם אין "לנדור נדר" יתור, אלא צריך להקיש מנזירות. ולפי מי שלא סובר "דברה תורה" אכן למדים ידות מנדרים, ומקישים לנזירות, ומן הייתור בנזירות לומדים שהנזירות חלה על נזירות. לאחר מכן (ג, ב) שאלה הגמרא למ"ד "דיברה תורה" מניין שהנזירות חלה על נזירות. וענתה הגמרא שיש יתור נוסף בצמד המילים "נזיר להזיר" שממנו למדים שהנזירות חלה על נזירות.

הגמרא הביאה דרך לימוד נוספת לפי שתי השיטות (ב"דיברה תורה"), בשם רבני ארץ ישראל (מערבא). לפי מי שחולק על "דיברה תורה" לומדים ידות מ"לנדור נדר" (כמו בתירוץ הקודם), ולמ"ד "דברה תורה" למדים מ"ככל היוצא מפיו יעשה". לפי הסבר זה יוצא שנשאר פנוי הלימוד "נזיר להזיר" ללמד שהנזירות חלה על נזירות, ולפי שיטתם לא למדים שני לימודים ב"נזיר להזיר".