Difference between revisions of "שבועות"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(קישורים חיצוניים)
 
(38 intermediate revisions by 16 users not shown)
Line 1: Line 1:
'''חג השבועות''' הוא חג החל ב-ו' בסיון, ואחד מ[[שלושת הרגלים]]. ע"פ חז"ל, ביום זה [[מתן תורה|ניתנה התורה]], ובשל כך ננהגו מנהגים שונים ביום זה.
+
{{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=פירושים אחרים|עע=[[שבועות (פירושונים)]]}}
 +
'''חג השבועות''' הוא חג החל ביום החמישים מתחילת [[חג הפסח]] (היוצא בתאריך - ו' ב[[סיון]]), ואחד מ[[שלושת הרגלים]]. ע"פ חז"ל, ביום זה [[מתן תורה|ניתנה התורה]], ולכן ננהגו [[מנהג|מנהגים]] שונים ביום זה.
  
 +
== שמות החג ==
 +
{{להשלים}}
 +
שמות רבים ישנם לחג זה: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת, חג מתן תורה.
 +
* '''חג השבועות''' - יום זה נקרא "חג השבועות" {{מקור|(}}{{מקור|שמות לד, כב}}{{מקור|;}} {{מקור|דברים טז, י$דברים טז, י וטז}}{{מקור|; וכעי"ז ב}}{{מקור|במדבר כח, כו}}{{מקור|: "בשבועותיכם"}}{{מקור|)}}, מפני שהוא חל בסיום שבעת השבועות של [[ספירת העומר]], הניספרים מט"ז בניסן ועד ה' בסיון.{{ש}}בספרים מובא{{דרוש מקור}}, כי חג זה נקרא גם חג השְׁבוּעוֹת {{מקור|ש' שוויה|כן}}, שכן שתי שבועות קשורות בתאריך זה: א. השבועה שנשבע עם ישראל בעת קבלת התורה למרגלות הר סיני, כשהכריז "נעשה ונשמע"; ב. השבועה שנשבע הקב"ה במעמד זה שלא יחליף את עם סגולה, שבו בחר, ולא ימירנו בעם אחר.
 +
* '''חג הביכורים''' - בתורה נקרא החג "יום הביכורים" {{מקור|במדבר כו, כח|כן}}. יש המסבירים ששמו נובע בשל [[שתי הלחם]] {{מקור|(}}{{מקור|רש"י במדבר כו, כח$רש"י שם}} {{מקור|עפ"י}} {{מקור|בבלי:מנחות פד ב$מנחות פד:}} {{מקור|וכ"כ}} {{מקור|רבנו בחיי במדבר כו, כח$רבנו בחיי שם}}{{מקור|;}} {{מקור|ספורנו ויקרא כג, יז}}{{מקור|)}} הקרבים באותו יום ומכונים בתורה "ביכורים" {{מקור|ויקרא כג, יז|כן}}, מפני שהם ה[[קרבן]] הראשון המובא מתבואת החיטים החדשה {{מקור|(}}{{מקור|רש"י ויקרא כג, יז$רש"י שם}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש"י שמות כג, טז}}{{מקור|)}}. ויש הסבירים שמקורו של השם "חג הביכורים" הוא בחובה להביא לבית המקדש מראשית [[ביכורים|ביכורי אדמתו]] מיום זה ואילך {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כו, כח}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש"י סנהדרין יא ב$רש"י סנהדרין יא: ד"ה ועל הפירות}}<ref>וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&t=9774&p=89955#p89576 פורום 'אוצר החכמה'] שדנו בשם זה של החג ובמקורותיו. {{מקור|[הסקירה ומקורות המובאים בפנים - בהסבר השם 'חג הביכורים' - מקורם בפורום זה].}}</ref>{{מקור|)}}, שכן באותו הזמן מתבכרים פירות האילן.
 +
* '''חג הקציר''' - {{מקור|שמות כג, טז|כן}}...
 +
* '''עצרת''' - בפי [[חז"ל]] נקרא חג זה בשם "עצרת" {{מקור|(}}{{מקור|משנה:שביעית א א$שביעית פ"א מ"א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שביעית ב א$שם פ"ב מ"א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה חלה ד י$חלה פ"ד מ"י}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:ביכורים א$ביכורים פ"א משנה ג, ו וי}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שקלים ג א$שקלים פ"א מ"ג}}{{מקור|בבלי:שבת פז ב$שבת פז:}} {{מקור|ובעוד מאות מקומות)}}, ויש בזה כמה טעמים:{{ש}}יש המפרשים ש'עצרת' תרגום של 'שבועות' {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כח, כו}}{{מקור|, ו}}{{מקור|חזקוני במדבר כט, לה$שם כט, לה}}{{מקור|, עפ"י}} {{מקור|אונקלוס במדבר כח, כו}} {{מקור|ועוד)}}.{{ש}}לפי שביום זה מסתיים החג שאנו חוגגים לגאולתו והתהוותו של עם ישראל, המתחיל ב[[יציאת מצרים]] ומסתיים בקבלת התורה{{דרוש מקור}}. כי אף שיצאו ישראל ממצרים, עדיין לא הסתיימה גאולתם, ועדיין לא היו לעם, עד שקבלו את התורה בהר סיני {{מקור|כאומרם: "אין אומתנו אומה אלא בתורתה"|כן}}. נמצא כי ימי חג הפסח הם הימים הראשונים של החג, וחג השבועות הוא יומו האחרון של החג, ומכאן שמו "עצרת" - מילת כינוי ליום האחרון של החג {{מקור|כמו "שמיני עצרת"|כן}}.{{ש}}ראה {{מקור|רמב"ן ויקרא כג, לו}}; {{מקור|רמב"ן דברים טז, ח}};
 +
* '''זמן מתן תורתנו''' - חג השבועות נקרא גם "חג מתן תורה", שכן, כאמור, ביום זה עמד עם ישראל למרגלות הר סיני וקבל את התורה.
 +
 +
== למהותו של יום ==
 +
בתורה לא נכתב תאריך לחג השבועות כשאר החגים, אלא כתוב כי לאחר [[חג הפסח]] יש לספור [[ספירת העומר]], וביום החמישים יש לחגוג את החג. בפועל, כאשר יש לנו לוח שנה קבוע, יום זה יחול תמיד בו' בסיוון, אולם, כאשר היו [[קידוש החודש|מקדשים את החודש]] על פי [[עדים]], היה חג זה יכול להיחגג בה' או בז' בסיוון. על פי עובדה זו, כתבו הרבה מ[[גדולי ישראל]], בעיקר מ[[החסידות]], שכתבו כי חג השבועות הוא מעין [[יום טוב שני]] של פסח, כמו ש[[שמיני עצרת]] ל[[סוכות]], אף שבועות שנקרא עצרת לפסח {{מקור|רמב"ן על פרשת המועדות, פרי צדיק לשבועות ועוד|כן}}. 
 +
 +
=== חג מתן תורה ===
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[זמן מתן תורתנו]]}}
 +
[[חז"ל]] מציינים את [[חג השבועות]] כזמן [[מתן תורה]] (כפי שאומרים ב[[תפילה]]: "חג השבועות הזה, זמן מתן תורתנו"); על אף שב[[תורה]] לא נזכר עניין זה כהסבר לחג השבועות, וכלל לא מבואר בפירוש בתורה התאריך המדויק של מתן תורה<ref>ראה {{מקור|רבי אברהם אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) יט, א}}.</ref>.
  
== שמות החג ==
+
בגמרא {{מקור|בבלי:פסחים סח, ב$פסחים סח:|כן}} מובאים דברי [[רבי אלעזר]] שכל ה[[תנאים]] מודים שבעצרת {{מקור|[- שבועות]}} צריך גם [[שמחת יום טוב|לשמוח במאכל ומשתה]] (דבר השנוי במחלוקת בשאר החגים), וזאת מחמת ש"יום שניתנה בו תורה הוא".
שמות רבים ישנם לחג החל ב-ו' בסיון: חג השבועות, חג ה[[ביכורים]], עצרת, חג [[מתן תורה]].
+
== חג הביכורים - חגה של ארץ ישראל ==
 +
חג השבועות נקרא בתורה גם בשם "יום הביכורים" (במדבר כח, כו ושמות לד, כב).
 +
 
 +
הטעם מבאר רש<nowiki>''</nowiki>י: חג השבועות חל בזמן שבו התבואה מבשילה ונקצרת, ובו מביאים את קרבן שתי הלחם שהם מנחת חיטים '''הראשונה''' מהתבואה החדשה. זהו '''קרבן ציבורי''' להודות לה' על שהנחיל לנו את הארץ<ref>אברבנאל (שמות פרק לד): ובחג השבועות היו מביאים שתי הלחם שהוא קציר חטים להודות לה' שנתן להם ארץ חטה ושעורה.</ref>.  
  
השם חג השבועות מקורו בשבעת השבועות של [[ספירת העומר]], הניספרים מט"ז ניסן ועד ו' בסיון. בספרים מובא, כי חג זה נקרא גם חג השְׁבוּעוֹת {{מקור|(ש' שוויה)}}, שכן שתי שבועות קשורות בתאריך זה: א. השבועה שנשבע עם ישראל בעת קבלת התורה למרגלות הר סיני, כשהכריז "נעשה ונשמע"; ב. השבועה שנשבע הקב"ה במעמד זה שלא יחליף את עם סגולה, שבו בחר, ולא ימירנו בעם אחר.
+
בנוסף: זהו הזמן בו מתחילים להבשיל פירות הארץ, משום כך מחג השבועות ואילך מתחילים להביא את הביכורים (משנה ביכורים א', י), שהם '''קרבן יחיד''' הבא להודות לה' על שהנחיל לנו את הארץ.
  
מקורו של השם חג הביכורים הוא בחובתו של עם ישראל בזמן זה להביא לבית המקדש מראשית [[ביכורים|ביכורי אדמתו]], שכן באותו הזמן מתבכרים פירות האילן.
+
אם כן, חג השבועות הוא חג הביכורים, '''חג ההודיה לה' על הארץ הטובה'''<ref>ראה מאמרו של ד"ר [https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/shavuot/gruz.html גרוזמן מאיר]. ומאמרו של [https://drive.google.com/open?id=1o7GvWj9oxp80QwBvqzaSBvYGX1Q0YJZP הרב גולדווסר]</ref>.
  
בפי חז"ל נקרא חג זה בשם "עצרת", לפי שביום זה מסתיים החג שאנו חוגגים לגאולתו והתהוותו של עם ישראל, המתחיל ב[[יציאת מצרים]] ומסתיים בקבלת התורה. כי אף שיצאו ישראל ממצרים, עדיין לא הסתיימה גאולתם, ועדיין לא היו לעם, עד שקבלו את התורה בהר סיני {{מקור|(כאומרם: "אין אומתנו אומה אלא בתורתה")}}. נמצא כי ימי חג הפסח הם הימים הראשונים של החג, וחג השבועות הוא יומו האחרון של החג, ומכאן שמו "עצרת" - מילת כינוי ליום האחרון של החג {{מקור|(כמו "שמיני עצרת")}}.
+
==== שבועות – הודיה על שלמות הגאולה ====
 +
חג השבועות הוא גם זמן מתן תורתנו. שני '''השלבים הסופיים של תהליך הגאולה''' הם קבלת התורה והכניסה לארץ ישראל. בחג השבועות אנו חוגגים את שניהם יחד: גם את מתן התורה, וגם את ההודיה על הארץ הטובה. דווקא בחג כזה ראוי להביא לחם חמץ (לחמיו של קרבן שתי הלחם המובא בשבועות הם חמץ), כשם שבקרבן התודה מביאים לחם חמץ, המבטא את השמחה בטוב שה' השפיע עלינו ואת ההודיה על סוף תהליך הגאולה<ref>הרבנית רימון [https://drive.google.com/open?id=1seFivXKzQhDvqVryhNPdNfJCxN__l8Zt במאמר על קרבן תודה וקרבן שתי הלחם] - פרשת צו. </ref>.
  
חג השבועות נקרא גם "חג מתן תורה", שכן, כאמור, ביום זה עמד עם ישראל למרגלות הר סיני וקבל את התורה.
+
== קרבנות היום ==
  
 +
===שתי הלחם===
 +
{{ערך מורחב| ערך=[[שתי הלחם]]}}
 +
בזמן בית המקדש היו מקריבים בחג השבועות את קורבן שתי הלחם מהחיטה החדשה. בניגוד לשאר הקורבנות (מלבד קורבן תודה), מנחת שתי הלחם היתה עשויה מחמץ. דבר זה מהווה את סיום התהליך שהחל לאחר חג הפסח בו הוקרב קורבן שעורים (מאכל בהמה) עד לחג השבועות בו מקריבים קורבן ממאכל אדם (חיטה). ה[[מהר"ל]]{{#makor-new:תפארת ישראל כה|מחשבה-תפארת-ישראל|כה|null}} מסביר עניין זה בכך שהחמץ מסמל את היצר הרע, ובעוד כל השנה אין אנו רוצים לערב את עבודת ה' עם היצר הרע, בחג השבועות, חג מתן תורה, אין חוששים ליצר הרע מכיוון שהתורה מבטלת אותו. יתר על כן, המהר"ל מסביר שבחג השבועות ניתן להראות שאפשר לעבוד את הקב"ה אף עם יצר הרע.
  
== מנהגי החג ==
+
== מנהגי היום ==
בליל חג השבועות, נוהגים רבים להשאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה. הטעם לכך הוא: בתיאור קבלת התורה {{מקור|(שמות יט)}} נאמר: "ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה". למרות שכבר בראש חודש סיון נאמר לעם מתי יקבלו את התורה, ולמרות ששלושת הימים שלפני המועד נקבעו ל"שלושת ימי הגבלה" - בכל זאת מציינים חז"ל, כי העם היה שקוע בתרדמה בליל ו' בסיון, ו[[משה]] רבנו נזקק להעירם משנתם ולהוציאם מן המחנה למרגלות ההר {{מקור|("ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה")}}. כדי לתקן את אווירת השאננות שפשתה בעם, ואת חוסר הדריכות שאפיינה אותם לקראת קבלת התורה, נוהגים אנו ליחד את ליל חג השבועות כולו ללימוד תורה.
+
בליל חג השבועות, נוהגים רבים להשאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה. הטעם לכך הוא: בתיאור קבלת התורה {{מקור|שמות יט|כן}} נאמר: "ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה". למרות שכבר בראש חודש סיון נאמר לעם מתי יקבלו את התורה, ולמרות ששלושת הימים שלפני המועד נקבעו ל"שלושת ימי הגבלה" - בכל זאת מציינים חז"ל, כי העם היה שקוע בתרדמה בליל ו' בסיון, ו[[משה]] רבנו נזקק להעירם משנתם ולהוציאם מן המחנה למרגלות ההר {{מקור|"ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה"|כן}}. כדי לתקן את אווירת השאננות שפשתה בעם, ואת חוסר הדריכות שאפיינה אותם לקראת קבלת התורה, נוהגים אנו ליחד את ליל חג השבועות כולו ללימוד תורה.
  
 
והספרדים, ואף חלק מהאשכנזים, נוהגים לומר בליל שבועות את התיקון המיוחד ללי שבועות, וכבר כתבו גדולי האחרונים כי מעלתו גדלה, ויש לאומרו [הגאון חיד"א ז"ל, השל"ה הקדוש ז"ל, ועוד]. אולם יש מגדולי האחרונים שחולקים בזה, וסוברים שמוטב ללמוד תורה בעיון ויגיעה, וזה קודם [חק יעקב].
 
והספרדים, ואף חלק מהאשכנזים, נוהגים לומר בליל שבועות את התיקון המיוחד ללי שבועות, וכבר כתבו גדולי האחרונים כי מעלתו גדלה, ויש לאומרו [הגאון חיד"א ז"ל, השל"ה הקדוש ז"ל, ועוד]. אולם יש מגדולי האחרונים שחולקים בזה, וסוברים שמוטב ללמוד תורה בעיון ויגיעה, וזה קודם [חק יעקב].
  
  
== מאכלי חלב ==
+
=== מאכלי חלב ===
נהגו לאכול בחג השבועות מאכלי [[חלב]]. יש הנוהגים לאכול גם [[דבש]]. הטעם לכך הוא, שכן במגילת [[שיר השירים]] נמשלה התורה לדבש ולחלב, ככתוב: "דבש וחלב תחת לשונך". ביום קבלתה של התורה מציינים אנו זאת איפוא באכילת הדברים, להם נמשלה התורה.
+
נהגו לאכול בחג השבועות מאכלי [[חלב]]. המקור העיקרי לכך מובא בדברי הרמ"א {{#makor-new:אורח חיים תצד א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תצד|א}} האומר שמדובר לזכר לקורבן [[שתי הלחם]] שהוקרב בבית המקדש בחג השבועות. כאשר אוכלים מאכלי בשר יחד עם מאכלי חלב יש צורך לאפות לחם מיוחד לארוחה בשרית ולחם מיוחד לארוחה החלבית, וכך יש זכר לקורבן שתי הלחם. לפי טעם זה, ראוי לאכול את מאכלי החלב והבשר באותה הסעודה על מנת שיהיה לחם בשרי וחלבי.
  
טעמים נוספים לאכילת מאכלי חלב בחג השבועות: עד לקבלת התורה לא נמסרו לעם ישראל דיני ה[[כשרות]] - [[בשר בחלב]], [[נבלה]], [[טרפה]], [[חלב]], [[דם]] ועוד. ביום ו' בסיון, ניתנו כל ההלכות בפעם אחת, ונתברר להם שכל כליהם נטרפו, ועל כן אסורים הם בשימוש. לא נותרה בידם הברירה אלא להסתפק במאכלי חלב, עד שיכשירו את הכלים.{{ש}}
+
המפרשים נתנו טעמים שונים נוספים למנהג אכילת מאכלי החלב. [[ערוך השולחן]] אומר שזה זכר לכך שבמגילת [[שיר השירים]] נמשלה התורה לדבש ולחלב, ככתוב: "דבש וחלב תחת לשונך". ביום קבלתה של התורה מציינים אנו זאת איפוא באכילת הדברים, להם נמשלה התורה.
 +
 
 +
יש האומרים שהדבר קשור לכך שעד לקבלת התורה לא נמסרו לעם ישראל דיני ה[[כשרות]] הכוללים את דיני [[בשר בחלב]]. ביום ו' בסיון, ניתנו כל ההלכות בפעם אחת, ונתברר להם שכל כליהם נטרפו, ועל כן אסורים הם בשימוש, ולא נותרה בידם הברירה אלא להסתפק במאכלי חלב, עד שיכשירו את הכלים.{{ש}}
 
יש שנתנו רמז למנהג זה, והוא שביום זה ניתנה התורה על הר סיני, ובתהילים נקרא הר סיני הר גבנונים, כמאמר הפסוק: "הר אלוקים הר בשן, הר גבנונים הר בשן": "למה תרצדון הרים גבנונים וגו'": גבנונים - רמז לדברי גבינה.
 
יש שנתנו רמז למנהג זה, והוא שביום זה ניתנה התורה על הר סיני, ובתהילים נקרא הר סיני הר גבנונים, כמאמר הפסוק: "הר אלוקים הר בשן, הר גבנונים הר בשן": "למה תרצדון הרים גבנונים וגו'": גבנונים - רמז לדברי גבינה.
  
 +
טעם נוסף שהובא אצל האחרונים מקשר את המנהג לכך שחג השבועות הוא גם חג הביכורים - הודיה על ארץ ישראל, לכן נהגו לאכול חלב ודבש, שהם שבחה של ארץ ישראל.
  
== קישוט בית הכנסת ==
+
=== קישוט בית הכנסת ===
 
מנהג ותיק הוא בישראל, לקשט את הבתים בחג השבועות בענפי ירק, בציצים ופרחים שונים. כמו כן, מעטרים את בתי הכנסת בזרי ירק ושוטחים עשבים על רצפתו. בקרב עדות המזרח נוהגים גם לזלף מי שושנים על המתפללים. הריעב"ץ מבאר את טעמו של מנהג זה: "זכר למתן תורה שהיה בהר ירוק, כמו שכתוב: אל ירעו אל מול ההר ההוא". המנהג הובא בדברי הרמ"א.
 
מנהג ותיק הוא בישראל, לקשט את הבתים בחג השבועות בענפי ירק, בציצים ופרחים שונים. כמו כן, מעטרים את בתי הכנסת בזרי ירק ושוטחים עשבים על רצפתו. בקרב עדות המזרח נוהגים גם לזלף מי שושנים על המתפללים. הריעב"ץ מבאר את טעמו של מנהג זה: "זכר למתן תורה שהיה בהר ירוק, כמו שכתוב: אל ירעו אל מול ההר ההוא". המנהג הובא בדברי הרמ"א.
 
המגן אברהם כותב כי נוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת בחג השבועות, מכיון שבעצרת נידונין על פירות האילן. ברם, הגר"א ביטל מנהג זה, משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם.
 
המגן אברהם כותב כי נוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת בחג השבועות, מכיון שבעצרת נידונין על פירות האילן. ברם, הגר"א ביטל מנהג זה, משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם.
Line 33: Line 59:
 
ר' [[תבנית:הידעת?/ז' אדר ה'תשס"ט]] - טעם נוסף למנהג
 
ר' [[תבנית:הידעת?/ז' אדר ה'תשס"ט]] - טעם נוסף למנהג
  
== שינויים בתפילות ==
+
===סדר התפילה===
בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור|(בפרשת יתרו)}}, ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות "וביום הבכורים..." {{מקור|(בפרשת פנחס)}}.
+
בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור|בפרשת יתרו|כן}}, ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות "וביום הבכורים..." {{מקור|בפרשת פנחס|כן}}.
 +
==מגילת רות==
 +
{{ערך מורחב| ערך=[[מגילת רות]]}}
 +
בחג השבועות נוהגים לקרוא את [[חמש מגילות|מגילת]] [[רות]], ונאמרו טעמים רבים לכך. ה[[אבודרהם]] מפרש שהמגילה באה להשוות בין בני ישראל שכשקיבלו התורה, נתגיירו ונתכנסו תחת כנפי השכינה, לבין רות המואביה נתגיירה ונכנסה תחת כנפי השכינה. בנוסף, בחג השבועות נסתלק דוד המלך, ומגילת רות עוסקת בייחוסו, שהרי דוד היה נין של רות המואביה כפי שנאמר בסיומה: "וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" {{הערה| ברכ"י תצד, יא}}.
 +
 
 +
יש המקשרים את המגילה לערכה של התורה ולחג מתן תורה. במדרש {{#makor-new:רות תקצו|מדרשי-אגדה-ילקוט-שמעוני-רות|תקצו|null}} מובא שהטעם לכך הוא להראות ש{{ציטוטון| לא ניתנה תורה אלא על ידי ייסורים ועוני}} כמו אצל רות שקיבלה עליה את התורה מעוני, וזכתה לבסוף לקיימה מעושר ואף דוד המלך היה מזרעה. כמו כן במדרש רבה {{#makor-new:רות רבה  ב יד|מדרשי-אגדה-רות-רבה|ב|יד}} מובא שעניינה של מגילת רות הוא החסד {{ציטוטון| מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים}}. הדבר בא לסמל על חשיבות החסד בתורה כשם שנאמר בגמרא {{#makor-new:סוטה יד א|בבלי-סוטה|יד|א}} "תורה – תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים".
  
בחג השבועות נוהגים לקרוא את [[חמש מגילות|מגילת]] [[רות]]. טעמים רבים ניתנו לכך. אחד הטעמים הוא: "לפי שכשקיבלו ישראל את התורה, נתגיירו ונתכנסו תחת כנפי השכינה, וגם רות המואביה נתגיירה ונכנסה תחת כנפי השכינה". טעם נוסף: חג השבועות הוא [[יום הולדת|יום הולדתו]] של [[דוד]] המלך ע"ה וגם יום פטירתו, ומגילת רות מספרת ביחוסו של דוד, שהיה נין של רות המואביה.
+
==ראה גם==
 +
*[[מעמד הר סיני]]
 +
*[[הר סיני]]
 +
*[[עליה לרגל]]
 +
*[[תבנית:הידעת?/ד' סיוון ה'תשע"ב]]
 +
== קישורים חיצוניים ==
 +
* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA שיעורים על חג שבועות] באתר ישיבה
 +
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/73189?fbclid=IwAR1PBmcdyXKG_9qVkyw98wk6SleLOjVb4zJeO4cSjfxZlR8F8GX8DzNrmpM מקור המנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות] באתר ישיבה
 +
* [https://www.mgketer.org/mikra/31/ מגילת רות] באתר [[מקראות גדולות הכתר]]
 +
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/38312 קישוט בית הכנסת בעשבים הרב יצחק יוסף]
 +
* [http://www.aish.co.il/h/sh/ מגוון שיעורים ומאמרים על חג מתן תורה], באתר [http://www.aish.co.il/ אש התורה]
 +
* [http://or-yehudi.co.il/topic/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA שיעורי וידאו - שבועות], באתר [http://or-yehudi.co.il אור יהודי]
  
  
 +
{{הערות שוליים}}
  
 +
[[קטגוריה:שבועות]]
 
[[קטגוריה:מועדים]]
 
[[קטגוריה:מועדים]]
 
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
 
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
 +
[[קטגוריה: ימים טובים]]

Latest revision as of 22:09, 9 June 2019



ערך זה עוסק בחג השבועות. אם התכוונתם לפירושים אחרים, עיינו בערך שבועות (פירושונים).

חג השבועות הוא חג החל ביום החמישים מתחילת חג הפסח (היוצא בתאריך - ו' בסיון), ואחד משלושת הרגלים. ע"פ חז"ל, ביום זה ניתנה התורה, ולכן ננהגו מנהגים שונים ביום זה.

שמות החג[edit]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

שמות רבים ישנם לחג זה: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת, חג מתן תורה.

למהותו של יום[edit]

בתורה לא נכתב תאריך לחג השבועות כשאר החגים, אלא כתוב כי לאחר חג הפסח יש לספור ספירת העומר, וביום החמישים יש לחגוג את החג. בפועל, כאשר יש לנו לוח שנה קבוע, יום זה יחול תמיד בו' בסיוון, אולם, כאשר היו מקדשים את החודש על פי עדים, היה חג זה יכול להיחגג בה' או בז' בסיוון. על פי עובדה זו, כתבו הרבה מגדולי ישראל, בעיקר מהחסידות, שכתבו כי חג השבועות הוא מעין יום טוב שני של פסח, כמו ששמיני עצרת לסוכות, אף שבועות שנקרא עצרת לפסח (רמב"ן על פרשת המועדות, פרי צדיק לשבועות ועוד).

חג מתן תורה[edit]

ערך מורחב - זמן מתן תורתנו

חז"ל מציינים את חג השבועות כזמן מתן תורה (כפי שאומרים בתפילה: "חג השבועות הזה, זמן מתן תורתנו"); על אף שבתורה לא נזכר עניין זה כהסבר לחג השבועות, וכלל לא מבואר בפירוש בתורה התאריך המדויק של מתן תורה[2].

בגמרא (פסחים סח:) מובאים דברי רבי אלעזר שכל התנאים מודים שבעצרת [- שבועות] צריך גם לשמוח במאכל ומשתה (דבר השנוי במחלוקת בשאר החגים), וזאת מחמת ש"יום שניתנה בו תורה הוא".

חג הביכורים - חגה של ארץ ישראל[edit]

חג השבועות נקרא בתורה גם בשם "יום הביכורים" (במדבר כח, כו ושמות לד, כב).

הטעם מבאר רש''י: חג השבועות חל בזמן שבו התבואה מבשילה ונקצרת, ובו מביאים את קרבן שתי הלחם שהם מנחת חיטים הראשונה מהתבואה החדשה. זהו קרבן ציבורי להודות לה' על שהנחיל לנו את הארץ[3].  

בנוסף: זהו הזמן בו מתחילים להבשיל פירות הארץ, משום כך מחג השבועות ואילך מתחילים להביא את הביכורים (משנה ביכורים א', י), שהם קרבן יחיד הבא להודות לה' על שהנחיל לנו את הארץ.

אם כן, חג השבועות הוא חג הביכורים, חג ההודיה לה' על הארץ הטובה[4].

שבועות – הודיה על שלמות הגאולה[edit]

חג השבועות הוא גם זמן מתן תורתנו. שני השלבים הסופיים של תהליך הגאולה הם קבלת התורה והכניסה לארץ ישראל. בחג השבועות אנו חוגגים את שניהם יחד: גם את מתן התורה, וגם את ההודיה על הארץ הטובה. דווקא בחג כזה ראוי להביא לחם חמץ (לחמיו של קרבן שתי הלחם המובא בשבועות הם חמץ), כשם שבקרבן התודה מביאים לחם חמץ, המבטא את השמחה בטוב שה' השפיע עלינו ואת ההודיה על סוף תהליך הגאולה[5].

קרבנות היום[edit]

שתי הלחם[edit]

ערך מורחב - שתי הלחם

בזמן בית המקדש היו מקריבים בחג השבועות את קורבן שתי הלחם מהחיטה החדשה. בניגוד לשאר הקורבנות (מלבד קורבן תודה), מנחת שתי הלחם היתה עשויה מחמץ. דבר זה מהווה את סיום התהליך שהחל לאחר חג הפסח בו הוקרב קורבן שעורים (מאכל בהמה) עד לחג השבועות בו מקריבים קורבן ממאכל אדם (חיטה). המהר"לתפארת ישראל כה (פרשני) מסביר עניין זה בכך שהחמץ מסמל את היצר הרע, ובעוד כל השנה אין אנו רוצים לערב את עבודת ה' עם היצר הרע, בחג השבועות, חג מתן תורה, אין חוששים ליצר הרע מכיוון שהתורה מבטלת אותו. יתר על כן, המהר"ל מסביר שבחג השבועות ניתן להראות שאפשר לעבוד את הקב"ה אף עם יצר הרע.

מנהגי היום[edit]

בליל חג השבועות, נוהגים רבים להשאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה. הטעם לכך הוא: בתיאור קבלת התורה (שמות יט) נאמר: "ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה". למרות שכבר בראש חודש סיון נאמר לעם מתי יקבלו את התורה, ולמרות ששלושת הימים שלפני המועד נקבעו ל"שלושת ימי הגבלה" - בכל זאת מציינים חז"ל, כי העם היה שקוע בתרדמה בליל ו' בסיון, ומשה רבנו נזקק להעירם משנתם ולהוציאם מן המחנה למרגלות ההר ("ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה"). כדי לתקן את אווירת השאננות שפשתה בעם, ואת חוסר הדריכות שאפיינה אותם לקראת קבלת התורה, נוהגים אנו ליחד את ליל חג השבועות כולו ללימוד תורה.

והספרדים, ואף חלק מהאשכנזים, נוהגים לומר בליל שבועות את התיקון המיוחד ללי שבועות, וכבר כתבו גדולי האחרונים כי מעלתו גדלה, ויש לאומרו [הגאון חיד"א ז"ל, השל"ה הקדוש ז"ל, ועוד]. אולם יש מגדולי האחרונים שחולקים בזה, וסוברים שמוטב ללמוד תורה בעיון ויגיעה, וזה קודם [חק יעקב].


מאכלי חלב[edit]

נהגו לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. המקור העיקרי לכך מובא בדברי הרמ"א אורח חיים תצד א (פרשני) האומר שמדובר לזכר לקורבן שתי הלחם שהוקרב בבית המקדש בחג השבועות. כאשר אוכלים מאכלי בשר יחד עם מאכלי חלב יש צורך לאפות לחם מיוחד לארוחה בשרית ולחם מיוחד לארוחה החלבית, וכך יש זכר לקורבן שתי הלחם. לפי טעם זה, ראוי לאכול את מאכלי החלב והבשר באותה הסעודה על מנת שיהיה לחם בשרי וחלבי.

המפרשים נתנו טעמים שונים נוספים למנהג אכילת מאכלי החלב. ערוך השולחן אומר שזה זכר לכך שבמגילת שיר השירים נמשלה התורה לדבש ולחלב, ככתוב: "דבש וחלב תחת לשונך". ביום קבלתה של התורה מציינים אנו זאת איפוא באכילת הדברים, להם נמשלה התורה.

יש האומרים שהדבר קשור לכך שעד לקבלת התורה לא נמסרו לעם ישראל דיני הכשרות הכוללים את דיני בשר בחלב. ביום ו' בסיון, ניתנו כל ההלכות בפעם אחת, ונתברר להם שכל כליהם נטרפו, ועל כן אסורים הם בשימוש, ולא נותרה בידם הברירה אלא להסתפק במאכלי חלב, עד שיכשירו את הכלים.
יש שנתנו רמז למנהג זה, והוא שביום זה ניתנה התורה על הר סיני, ובתהילים נקרא הר סיני הר גבנונים, כמאמר הפסוק: "הר אלוקים הר בשן, הר גבנונים הר בשן": "למה תרצדון הרים גבנונים וגו'": גבנונים - רמז לדברי גבינה.

טעם נוסף שהובא אצל האחרונים מקשר את המנהג לכך שחג השבועות הוא גם חג הביכורים - הודיה על ארץ ישראל, לכן נהגו לאכול חלב ודבש, שהם שבחה של ארץ ישראל.

קישוט בית הכנסת[edit]

מנהג ותיק הוא בישראל, לקשט את הבתים בחג השבועות בענפי ירק, בציצים ופרחים שונים. כמו כן, מעטרים את בתי הכנסת בזרי ירק ושוטחים עשבים על רצפתו. בקרב עדות המזרח נוהגים גם לזלף מי שושנים על המתפללים. הריעב"ץ מבאר את טעמו של מנהג זה: "זכר למתן תורה שהיה בהר ירוק, כמו שכתוב: אל ירעו אל מול ההר ההוא". המנהג הובא בדברי הרמ"א. המגן אברהם כותב כי נוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת בחג השבועות, מכיון שבעצרת נידונין על פירות האילן. ברם, הגר"א ביטל מנהג זה, משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם.

ר' תבנית:הידעת?/ז' אדר ה'תשס"ט - טעם נוסף למנהג

סדר התפילה[edit]

בחג השבועות מוציאים מארון הקודש שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ועשרת הדברות (בפרשת יתרו), ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות "וביום הבכורים..." (בפרשת פנחס).

מגילת רות[edit]

ערך מורחב - מגילת רות

בחג השבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות, ונאמרו טעמים רבים לכך. האבודרהם מפרש שהמגילה באה להשוות בין בני ישראל שכשקיבלו התורה, נתגיירו ונתכנסו תחת כנפי השכינה, לבין רות המואביה נתגיירה ונכנסה תחת כנפי השכינה. בנוסף, בחג השבועות נסתלק דוד המלך, ומגילת רות עוסקת בייחוסו, שהרי דוד היה נין של רות המואביה כפי שנאמר בסיומה: "וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" ‏[6].

יש המקשרים את המגילה לערכה של התורה ולחג מתן תורה. במדרש רות תקצו (פרשני) מובא שהטעם לכך הוא להראות ש" לא ניתנה תורה אלא על ידי ייסורים ועוני" כמו אצל רות שקיבלה עליה את התורה מעוני, וזכתה לבסוף לקיימה מעושר ואף דוד המלך היה מזרעה. כמו כן במדרש רבה רות רבה ב יד (פרשני) מובא שעניינה של מגילת רות הוא החסד " מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים". הדבר בא לסמל על חשיבות החסד בתורה כשם שנאמר בגמרא סוטה יד א (פרשני) "תורה – תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים".

ראה גם[edit]

קישורים חיצוניים[edit]


הערות שוליים

  1. וראה בפורום 'אוצר החכמה' שדנו בשם זה של החג ובמקורותיו. [הסקירה ומקורות המובאים בפנים - בהסבר השם 'חג הביכורים' - מקורם בפורום זה].
  2. ראה רבי אברהם אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) יט, א.
  3. אברבנאל (שמות פרק לד): ובחג השבועות היו מביאים שתי הלחם שהוא קציר חטים להודות לה' שנתן להם ארץ חטה ושעורה.
  4. ראה מאמרו של ד"ר גרוזמן מאיר. ומאמרו של הרב גולדווסר
  5. הרבנית רימון במאמר על קרבן תודה וקרבן שתי הלחם - פרשת צו.
  6. ברכ"י תצד, יא