Difference between revisions of "שבועות"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(שמות החג)
(קישורים חיצוניים)
 
(25 intermediate revisions by 10 users not shown)
Line 1: Line 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=פירושים אחרים|עע=[[שבועות (פירושונים)]]}}
+
{{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=פירושים אחרים|עע=[[שבועות (פירושונים)]]}}
'''חג השבועות''' הוא חג החל בו' ב[[סיון]], ואחד מ[[שלושת הרגלים]]. ע"פ חז"ל, ביום זה [[מתן תורה|ניתנה התורה]], ובשל כך ננהגו מנהגים שונים ביום זה.
+
'''חג השבועות''' הוא חג החל ביום החמישים מתחילת [[חג הפסח]] (היוצא בתאריך - ו' ב[[סיון]]), ואחד מ[[שלושת הרגלים]]. ע"פ חז"ל, ביום זה [[מתן תורה|ניתנה התורה]], ולכן ננהגו [[מנהג|מנהגים]] שונים ביום זה.
  
==מהות החג==
+
== שמות החג ==
בתורה לא נכתב תאריך לחג השבועות כשאר החגים, אלא כתוב כי לאחר [[חג הפסח]] יש לספור [[ספירת העומר]], וביום החמישים יש לחגוג את החג. בפועל, כאשר יש לנו לוח שנה קבוע, יום זה יחול תמיד בו' בסיוון, אולם, כאשר היו מקדשים את החודש על פי עדים, היה חג זה יכול להיחגג בה' או בז' בסיוון. על פי עובדה זו, כתבו הרבה מגדולי ישראל, בעיקר מ[[החסידות]], שכתבו כי חג השבועות הוא מעין יו"ט שני של פסח, כמו ש[[שמיני עצרת]] ל[[סוכות]], אף שבועות שנקרא עצרת לפסח {{מקור|רמב"ן על פרשת המועדות, פרי צדיק לשבועות ועוד|כן}}.   
+
{{להשלים}}
==חג מתן תורה==
+
שמות רבים ישנם לחג זה: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת, חג מתן תורה.
ישנה מחלוקת ב[[ברייתא]] {{מקור|בבלי שבת פו ב|כן}}:
+
* '''חג השבועות''' - יום זה נקרא "חג השבועות" {{מקור|(}}{{מקור|שמות לד, כב}}{{מקור|;}} {{מקור|דברים טז, י$דברים טז, י וטז}}{{מקור|; וכעי"ז ב}}{{מקור|במדבר כח, כו}}{{מקור|: "בשבועותיכם"}}{{מקור|)}}, מפני שהוא חל בסיום שבעת השבועות של [[ספירת העומר]], הניספרים מט"ז בניסן ועד ה' בסיון.{{ש}}בספרים מובא{{דרוש מקור}}, כי חג זה נקרא גם חג השְׁבוּעוֹת {{מקור|ש' שוויה|כן}}, שכן שתי שבועות קשורות בתאריך זה: א. השבועה שנשבע עם ישראל בעת קבלת התורה למרגלות הר סיני, כשהכריז "נעשה ונשמע"; ב. השבועה שנשבע הקב"ה במעמד זה שלא יחליף את עם סגולה, שבו בחר, ולא ימירנו בעם אחר.
"תנו רבנן: בששי בחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל. [[רבי יוסי]] אומר: בשבעה בו", כלומר, האם לדעת "תנא קמא" התורה ניתנה בו' בסיוון, ולדעת רבי יוסי בז' בסיוון. מחלוקת זו תלויה בשאלה האם משה הוסיף יום אחד ל[[שלושת ימי הגבלה]] מדעתו, או לא. למחלוקת זו יש הלשכה לדיני [[נידה]], וממנה רואים כי נפסקה ההלכה כרבי יוסי, וניתנה התורה בז' בסיוון.   
+
* '''חג הביכורים''' - בתורה נקרא החג "יום הביכורים" {{מקור|במדבר כו, כח|כן}}. יש המסבירים ששמו נובע בשל [[שתי הלחם]] {{מקור|(}}{{מקור|רש"י במדבר כו, כח$רש"י שם}} {{מקור|עפ"י}} {{מקור|בבלי:מנחות פד ב$מנחות פד:}} {{מקור|וכ"כ}} {{מקור|רבנו בחיי במדבר כו, כח$רבנו בחיי שם}}{{מקור|;}} {{מקור|ספורנו ויקרא כג, יז}}{{מקור|)}} הקרבים באותו יום ומכונים בתורה "ביכורים" {{מקור|ויקרא כג, יז|כן}}, מפני שהם ה[[קרבן]] הראשון המובא מתבואת החיטים החדשה {{מקור|(}}{{מקור|רש"י ויקרא כג, יז$רש"י שם}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש"י שמות כג, טז}}{{מקור|)}}. ויש הסבירים שמקורו של השם "חג הביכורים" הוא בחובה להביא לבית המקדש מראשית [[ביכורים|ביכורי אדמתו]] מיום זה ואילך {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כו, כח}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש"י סנהדרין יא ב$רש"י סנהדרין יא: ד"ה ועל הפירות}}<ref>וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&t=9774&p=89955#p89576 פורום 'אוצר החכמה'] שדנו בשם זה של החג ובמקורותיו. {{מקור|[הסקירה ומקורות המובאים בפנים - בהסבר השם 'חג הביכורים' - מקורם בפורום זה].}}</ref>{{מקור|)}}, שכן באותו הזמן מתבכרים פירות האילן.
 +
* '''חג הקציר''' - {{מקור|שמות כג, טז|כן}}...
 +
* '''עצרת''' - בפי [[חז"ל]] נקרא חג זה בשם "עצרת" {{מקור|(}}{{מקור|משנה:שביעית א א$שביעית פ"א מ"א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שביעית ב א$שם פ"ב מ"א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה חלה ד י$חלה פ"ד מ"י}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:ביכורים א$ביכורים פ"א משנה ג, ו וי}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שקלים ג א$שקלים פ"א מ"ג}}{{מקור|בבלי:שבת פז ב$שבת פז:}} {{מקור|ובעוד מאות מקומות)}}, ויש בזה כמה טעמים:{{ש}}יש המפרשים ש'עצרת' תרגום של 'שבועות' {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כח, כו}}{{מקור|, ו}}{{מקור|חזקוני במדבר כט, לה$שם כט, לה}}{{מקור|, עפ"י}} {{מקור|אונקלוס במדבר כח, כו}} {{מקור|ועוד)}}.{{ש}}לפי שביום זה מסתיים החג שאנו חוגגים לגאולתו והתהוותו של עם ישראל, המתחיל ב[[יציאת מצרים]] ומסתיים בקבלת התורה{{דרוש מקור}}. כי אף שיצאו ישראל ממצרים, עדיין לא הסתיימה גאולתם, ועדיין לא היו לעם, עד שקבלו את התורה בהר סיני {{מקור|כאומרם: "אין אומתנו אומה אלא בתורתה"|כן}}. נמצא כי ימי חג הפסח הם הימים הראשונים של החג, וחג השבועות הוא יומו האחרון של החג, ומכאן שמו "עצרת" - מילת כינוי ליום האחרון של החג {{מקור|כמו "שמיני עצרת"|כן}}.{{ש}}ראה {{מקור|רמב"ן ויקרא כג, לו}}; {{מקור|רמב"ן דברים טז, ח}};
 +
* '''זמן מתן תורתנו''' - חג השבועות נקרא גם "חג מתן תורה", שכן, כאמור, ביום זה עמד עם ישראל למרגלות הר סיני וקבל את התורה.
 +
 
 +
== למהותו של יום ==
 +
בתורה לא נכתב תאריך לחג השבועות כשאר החגים, אלא כתוב כי לאחר [[חג הפסח]] יש לספור [[ספירת העומר]], וביום החמישים יש לחגוג את החג. בפועל, כאשר יש לנו לוח שנה קבוע, יום זה יחול תמיד בו' בסיוון, אולם, כאשר היו [[קידוש החודש|מקדשים את החודש]] על פי [[עדים]], היה חג זה יכול להיחגג בה' או בז' בסיוון. על פי עובדה זו, כתבו הרבה מ[[גדולי ישראל]], בעיקר מ[[החסידות]], שכתבו כי חג השבועות הוא מעין [[יום טוב שני]] של פסח, כמו ש[[שמיני עצרת]] ל[[סוכות]], אף שבועות שנקרא עצרת לפסח {{מקור|רמב"ן על פרשת המועדות, פרי צדיק לשבועות ועוד|כן}}.   
  
לעומת זאת, בתפילת החג אנו אומרים "זמן מתן תורתנו", על פי דברי הגמרא {{מקור|בבלי פסחים סח ב|כן}} "[[רב יוסף]] ביומא דעצרתא (בחג השבועות)אמר... אי לא האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא? (אלמלא יום זה שנתינה בו תורה, מה אני מיוחד משאר אנשי השוק שנקראים יוסף?)". [[רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר]], מקשה קושיה זו בספרו [[מגן אברהם]]: "{{מקור|מגן אברהם אורח חיים תצד|כן}}:
+
=== חג מתן תורה ===
"קשה לי היאך אנו אומרים בשבועות יום מתן תורתינו הלא קיימא לן כרבי יוסי דאמר בז' בסיון נתנה תורה דהא קיימא לן דבעי לפרושי ו' עונות... ולדידן לעולם שבועות בו' בסיון..."
+
{{ערך מורחב|ערך=[[זמן מתן תורתנו]]}}
 +
[[חז"ל]] מציינים את [[חג השבועות]] כזמן [[מתן תורה]] (כפי שאומרים ב[[תפילה]]: "חג השבועות הזה, זמן מתן תורתנו"); על אף שב[[תורה]] לא נזכר עניין זה כהסבר לחג השבועות, וכלל לא מבואר בפירוש בתורה התאריך המדויק של מתן תורה<ref>ראה {{מקור|רבי אברהם אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) יט, א}}.</ref>.
  
הוא מציע פתרון לקושייתו: "...ובאמת ה[[רמב"ם]] פרק ה' מהלכות אבות הטומאה פסק דא"צ לפרוש רק ג' עונות... וא"כ מנהגנו הוא על פי הרמב"ם ומ"ש ביורה דעה כר' יוסי היינו לחומרא..." כלומר, באמת ההלכה נפסקה כתנא קמא, אולם בדיני נידה מחמירים כשיטת רבי יוסי, מפני חומרת דיני נידה, ואם כן, התורה ניתנה בו' בסיוון.  
+
בגמרא {{מקור|בבלי:פסחים סח, ב$פסחים סח:|כן}} מובאים דברי [[רבי אלעזר]] שכל ה[[תנאים]] מודים שבעצרת {{מקור|[- שבועות]}} צריך גם [[שמחת יום טוב|לשמוח במאכל ומשתה]] (דבר השנוי במחלוקת בשאר החגים), וזאת מחמת ש"יום שניתנה בו תורה הוא".
 +
== חג הביכורים - חגה של ארץ ישראל ==
 +
חג השבועות נקרא בתורה גם בשם "יום הביכורים" (במדבר כח, כו ושמות לד, כב).
  
לקושיה זו ישנם תירוצים נוספים.  
+
הטעם מבאר רש<nowiki>''</nowiki>י: חג השבועות חל בזמן שבו התבואה מבשילה ונקצרת, ובו מביאים את קרבן שתי הלחם שהם מנחת חיטים '''הראשונה''' מהתבואה החדשה. זהו '''קרבן ציבורי''' להודות לה' על שהנחיל לנו את הארץ<ref>אברבנאל (שמות פרק לד): ובחג השבועות היו מביאים שתי הלחם שהוא קציר חטים להודות לה' שנתן להם ארץ חטה ושעורה.</ref>.  
  
[[רבי לוי יצחק מברדיטשב]] מסביר ({{מקור|קדושת לוי במדבר}} לשבועות), שענין "חג מתן תורתנו" הוא לא ציון היסטורי, אלא הכוונה שכל שנה ושנה בחג זה אנו מקבלים הארה הקשורה למתן תורה. ולכן, אין זה משנה מתי בפועל ניתנה התורה, אלא חשוב מתי עלה במחשבה לפני ה' לתת את התורה, שמרגע שעלה הדבר במחשבה לפני ה', נקבע לדורות שבכל שנה ושנה ביום זה יקבלו [[עם ישראל|ישראל]] הארה הקשורה למתן תורה, ולכן, כיוון שה' רצה לתת את התורה בו' בסיוון, יום זה נקבע לדורות כיום הארת מתן תורה, ואף על פי שמשה הוסיף יום אחד מדעתו, נשאר בכל שנה יום זה כיום ההארה<ref>זו לשונו של רבי לוי יצחק: "ולפי דברינו יש לתרץ קושית המגן אברהם בטוב טעם ודעת, דהנה זה ידוע מאמר חכמינו ז"ל (שבת פז, א) דיום אחד הוסיף משה מדעתו, דהקב"ה אמר לך אל העם וקדשתם 'היום ומחר' (שמות יט, י), ומשה רבינו אמר 'היו נכונים לשלשת ימים' גו' (שם פסוק טו). והנה מה שאמר הקב"ה הוא קיים לעד, ובדעתו היה ליתן התורה לישראל בששה בסיון, רק שמשה רבינו עליו השלום הוסיף יום אחד מדעתו והסכים הקב"ה על ידו והיה קבלת התורה ביום נ"א, אבל ההארה הגדולה מקבלת התורה העיקר היה בששה בסיון על ידי משה רבינו, כמו שהיה בדעתו של הקב"ה ליתן בששה בסיון, רק במעשה היה בזיי"ן בסיון על ידי משה רבינו עליו השלום שהוסיף מדעתו. ונמצא מוכח דבששה בסיון היו מוכנים לקבל התורה ונפסקה זוהמתן של ישראל (עי' שבת קמו, א), וגם הקב"ה היה מוכן ליתן התורה. וכן היה במחשבת הבורא כביכול בדיבור שאמר 'וקדשתם היום ומחר' ליתן התורה בששה בסיון, והיה אז קבלת התורה, רק במעשה היה בז' בסיון על ידי משה רבינו עליו השלום שהוסיף מדעתו, וגם אז היה הארת ושמחת נתינת התורה. והנה מחשבת הבורא ודיבורו כביכול 'וקדשתם היום ומחר' שהיה בששה בסיון, עשה רושם לדורות, לכן אחר שאנו מקיימים המצות התלוים בעצרת, הארת נתינת התורה לדורות בששה בסיון, שגם באותו זמן היה הארה גדולה ומחשבתו ודיבורו של הקב"ה, הגם שבמעשה היה בז' בסיון, אמנם מחשבתו ודיבורו של מקום שהיה בששה בסיון, שהוא חי וקיים, עשה רושם לדורות, שלדורות נתגלה שמחת התורה בששה בסיון זמן מחשבתו ודיבורו של הקב"ה. ועל כן אנו אומרים בששה בסיון 'זמן מתן תורתינו', שלדורות מקבלים הארת נתינת התורה בששה בסיון, שהיתה אז במחשבתו ודבורו כביכול ליתן התורה, וכבר היו הכל מוכנים, וכמו שאמרנו. אפס בז' בסיון שהיה במעשה מתן תורה על ידי משה רבינו עליו השלום גם כן נתגלה הארה ושמחה לדורות, לכן יום טוב של עצרת לבית שמאי ונדרים ונדבות לכולי עלמא לאחר עצרת (עי' חגיגה יז, א - ב), ויותר קדוש אסרו חג של עצרת מכל אסרו חג של שאר המועדות (עי' או"ח סי' תצד סעי' ג ובמג"א שם סק"ג), וכפי מה שכתבנו לעיל".</ref>. בדרך זו הסביר גם [[רבי שלום נח ברזובסקי]] בספרו [[נתיבות שלום]].
+
בנוסף: זהו הזמן בו מתחילים להבשיל פירות הארץ, משום כך מחג השבועות ואילך מתחילים להביא את הביכורים (משנה ביכורים א', י), שהם '''קרבן יחיד''' הבא להודות לה' על שהנחיל לנו את הארץ.
  
[[רבי יעקב פרידמן]] מהוסיאטין מתרץ תירוץ נוסף בספרו "אהלי יעקב" לשבועות.
+
אם כן, חג השבועות הוא חג הביכורים, '''חג ההודיה לה' על הארץ הטובה'''<ref>ראה מאמרו של ד"ר [https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/shavuot/gruz.html גרוזמן מאיר]. ומאמרו של [https://drive.google.com/open?id=1o7GvWj9oxp80QwBvqzaSBvYGX1Q0YJZP הרב גולדווסר]</ref>.
== שמות החג ==
+
 
{{להשלים}}
+
==== שבועות – הודיה על שלמות הגאולה ====
שמות רבים ישנם לחג זה: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת, חג מתן תורה.
+
חג השבועות הוא גם זמן מתן תורתנו. שני '''השלבים הסופיים של תהליך הגאולה''' הם קבלת התורה והכניסה לארץ ישראל. בחג השבועות אנו חוגגים את שניהם יחד: גם את מתן התורה, וגם את ההודיה על הארץ הטובה. דווקא בחג כזה ראוי להביא לחם חמץ (לחמיו של קרבן שתי הלחם המובא בשבועות הם חמץ), כשם שבקרבן התודה מביאים לחם חמץ, המבטא את השמחה בטוב שה' השפיע עלינו ואת ההודיה על סוף תהליך הגאולה<ref>הרבנית רימון [https://drive.google.com/open?id=1seFivXKzQhDvqVryhNPdNfJCxN__l8Zt במאמר על קרבן תודה וקרבן שתי הלחם] - פרשת צו. </ref>.
* '''חג השבועות''' - יום זה נקרא "חג השבועות" {{מקור|(}}{{מקור|שמות לד, כב}}{{מקור|;}} {{מקור|דברים טז, י$דברים טז, י וטז}}{{מקור|; וכעי"ז ב}}{{מקור|במדבר כח, כו}}{{מקור|: "בשבועותיכם"}}{{מקור|)}}, מפני שהוא חל בסיום שבעת השבועות של [[ספירת העומר]], הניספרים מט"ז בניסן ועד ה' בסיון.{{ש}}בספרים מובא{{דרוש מקור}}, כי חג זה נקרא גם חג השְׁבוּעוֹת {{מקור|(ש' שוויה)}}, שכן שתי שבועות קשורות בתאריך זה: א. השבועה שנשבע עם ישראל בעת קבלת התורה למרגלות הר סיני, כשהכריז "נעשה ונשמע"; ב. השבועה שנשבע הקב"ה במעמד זה שלא יחליף את עם סגולה, שבו בחר, ולא ימירנו בעם אחר.
+
 
* '''חג הביכורים''' - בתורה נקרא החג "יום הביכורים" {{מקור|במדבר כו, כח|כן}}. יש המסבירים ששמו נובע בשל [[שתי הלחם]] {{מקור|(}}{{מקור|רש"י במדבר כו, כח$רש"י שם}} {{עפ"י}} {{מקור|בבלי:מנחות פד ב$מנחות פד:}} {{מקור|וכ"כ}} {{מקור|רבנו בחיי במדבר כו, כח$רבנו בחיי שם}}{{מקור|;}} {{מקור|ספורנו ויקרא כג, יז}}{{מקור|)}} הקרבים באותו יום ומכונים בתורה "ביכורים" {{מקור|ויקרא כג, יז|כן}}, מפני שהם ה[[קרבן]] הראשון המובא מתבואת החיטים החדשה {{מקור|(}}{{מקור|רש"י ויקרא כג, יז$רש"י שם}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש"י שמות כג, טז}}{{מקור|)}}. ויש הסבירים שמקורו של השם "חג הביכורים" הוא בחובה להביא לבית המקדש מראשית [[ביכורים|ביכורי אדמתו]] מיום זה ואילך {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כו, כח}}{{מקור|; וראה}} {{מקור|רש"י סנהדרין יא ב$רש"י סנהדרין יא: ד"ה ועל הפירות}}<ref>וראה ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&t=9774&p=89955#p89576 פורום 'אוצר החכמה'] שדנו בשם זה של החג ובמקורותיו.</ref>{{מקור|)}}, שכן באותו הזמן מתבכרים פירות האילן.
+
== קרבנות היום ==
* '''חג הקציר''' - {{מקור|שמות כג, טז|כן}}...
+
 
* '''עצרת''' - בפי [[חז"ל]] נקרא חג זה בשם "עצרת" {{מקור|(}}{{מקור|משנה:שביעית א א$שביעית פ"א מ"א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שביעית ב א$שם פ"ב מ"א}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה חלה ד י$חלה פ"ד מ"י}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:ביכורים א$ביכורים פ"א משנה ג, ו וי}}{{מקור|;}} {{מקור|משנה:שקלים ג א$שקלים פ"א מ"ג}}{{מקור|בבלי:שבת פז ב$שבת פז:}} {{מקור|ובעוד מאות מקומות)}}, ויש בזה כמה טעמים:{{ש}}יש המפרשים ש'עצרת' תרגום של 'שבועות' {{מקור|(}}{{מקור|חזקוני במדבר כח, כו}}{{מקור|, ו}}{{מקור|חזקוני במדבר כט, לה$שם כט, לה}}{{מקור|, עפ"י}} {{מקור|אונקלוס במדבר כח, כו}} {{מקור|ועוד)}}.{{ש}}לפי שביום זה מסתיים החג שאנו חוגגים לגאולתו והתהוותו של עם ישראל, המתחיל ב[[יציאת מצרים]] ומסתיים בקבלת התורה{{דרוש מקור}}. כי אף שיצאו ישראל ממצרים, עדיין לא הסתיימה גאולתם, ועדיין לא היו לעם, עד שקבלו את התורה בהר סיני {{מקור|(כאומרם: "אין אומתנו אומה אלא בתורתה")}}. נמצא כי ימי חג הפסח הם הימים הראשונים של החג, וחג השבועות הוא יומו האחרון של החג, ומכאן שמו "עצרת" - מילת כינוי ליום האחרון של החג {{מקור|(כמו "שמיני עצרת")}}.{{ש}}ראה {{מקור|רמב"ן ויקרא כג, לו}}; {{מקור|רמב"ן דברים טז, ח}};
+
===שתי הלחם===
* '''זמן מתן תורתנו''' - חג השבועות נקרא גם "חג מתן תורה", שכן, כאמור, ביום זה עמד עם ישראל למרגלות הר סיני וקבל את התורה.
+
{{ערך מורחב| ערך=[[שתי הלחם]]}}
 +
בזמן בית המקדש היו מקריבים בחג השבועות את קורבן שתי הלחם מהחיטה החדשה. בניגוד לשאר הקורבנות (מלבד קורבן תודה), מנחת שתי הלחם היתה עשויה מחמץ. דבר זה מהווה את סיום התהליך שהחל לאחר חג הפסח בו הוקרב קורבן שעורים (מאכל בהמה) עד לחג השבועות בו מקריבים קורבן ממאכל אדם (חיטה). ה[[מהר"ל]]{{#makor-new:תפארת ישראל כה|מחשבה-תפארת-ישראל|כה|null}} מסביר עניין זה בכך שהחמץ מסמל את היצר הרע, ובעוד כל השנה אין אנו רוצים לערב את עבודת ה' עם היצר הרע, בחג השבועות, חג מתן תורה, אין חוששים ליצר הרע מכיוון שהתורה מבטלת אותו. יתר על כן, המהר"ל מסביר שבחג השבועות ניתן להראות שאפשר לעבוד את הקב"ה אף עם יצר הרע.
  
== מנהגי החג ==
+
== מנהגי היום ==
בליל חג השבועות, נוהגים רבים להשאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה. הטעם לכך הוא: בתיאור קבלת התורה {{מקור|(שמות יט)}} נאמר: "ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה". למרות שכבר בראש חודש סיון נאמר לעם מתי יקבלו את התורה, ולמרות ששלושת הימים שלפני המועד נקבעו ל"שלושת ימי הגבלה" - בכל זאת מציינים חז"ל, כי העם היה שקוע בתרדמה בליל ו' בסיון, ו[[משה]] רבנו נזקק להעירם משנתם ולהוציאם מן המחנה למרגלות ההר {{מקור|("ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה")}}. כדי לתקן את אווירת השאננות שפשתה בעם, ואת חוסר הדריכות שאפיינה אותם לקראת קבלת התורה, נוהגים אנו ליחד את ליל חג השבועות כולו ללימוד תורה.
+
בליל חג השבועות, נוהגים רבים להשאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה. הטעם לכך הוא: בתיאור קבלת התורה {{מקור|שמות יט|כן}} נאמר: "ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה". למרות שכבר בראש חודש סיון נאמר לעם מתי יקבלו את התורה, ולמרות ששלושת הימים שלפני המועד נקבעו ל"שלושת ימי הגבלה" - בכל זאת מציינים חז"ל, כי העם היה שקוע בתרדמה בליל ו' בסיון, ו[[משה]] רבנו נזקק להעירם משנתם ולהוציאם מן המחנה למרגלות ההר {{מקור|"ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה"|כן}}. כדי לתקן את אווירת השאננות שפשתה בעם, ואת חוסר הדריכות שאפיינה אותם לקראת קבלת התורה, נוהגים אנו ליחד את ליל חג השבועות כולו ללימוד תורה.
  
 
והספרדים, ואף חלק מהאשכנזים, נוהגים לומר בליל שבועות את התיקון המיוחד ללי שבועות, וכבר כתבו גדולי האחרונים כי מעלתו גדלה, ויש לאומרו [הגאון חיד"א ז"ל, השל"ה הקדוש ז"ל, ועוד]. אולם יש מגדולי האחרונים שחולקים בזה, וסוברים שמוטב ללמוד תורה בעיון ויגיעה, וזה קודם [חק יעקב].
 
והספרדים, ואף חלק מהאשכנזים, נוהגים לומר בליל שבועות את התיקון המיוחד ללי שבועות, וכבר כתבו גדולי האחרונים כי מעלתו גדלה, ויש לאומרו [הגאון חיד"א ז"ל, השל"ה הקדוש ז"ל, ועוד]. אולם יש מגדולי האחרונים שחולקים בזה, וסוברים שמוטב ללמוד תורה בעיון ויגיעה, וזה קודם [חק יעקב].
  
  
== מאכלי חלב ==
+
=== מאכלי חלב ===
נהגו לאכול בחג השבועות מאכלי [[חלב]]. יש הנוהגים לאכול גם [[דבש]]. הטעם לכך הוא, שכן במגילת [[שיר השירים]] נמשלה התורה לדבש ולחלב, ככתוב: "דבש וחלב תחת לשונך". ביום קבלתה של התורה מציינים אנו זאת איפוא באכילת הדברים, להם נמשלה התורה.
+
נהגו לאכול בחג השבועות מאכלי [[חלב]]. המקור העיקרי לכך מובא בדברי הרמ"א {{#makor-new:אורח חיים תצד א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תצד|א}} האומר שמדובר לזכר לקורבן [[שתי הלחם]] שהוקרב בבית המקדש בחג השבועות. כאשר אוכלים מאכלי בשר יחד עם מאכלי חלב יש צורך לאפות לחם מיוחד לארוחה בשרית ולחם מיוחד לארוחה החלבית, וכך יש זכר לקורבן שתי הלחם. לפי טעם זה, ראוי לאכול את מאכלי החלב והבשר באותה הסעודה על מנת שיהיה לחם בשרי וחלבי.
  
טעמים נוספים לאכילת מאכלי חלב בחג השבועות: עד לקבלת התורה לא נמסרו לעם ישראל דיני ה[[כשרות]] - [[בשר בחלב]], [[נבלה]], [[טרפה]], [[חלב]], [[דם]] ועוד. ביום ו' בסיון, ניתנו כל ההלכות בפעם אחת, ונתברר להם שכל כליהם נטרפו, ועל כן אסורים הם בשימוש. לא נותרה בידם הברירה אלא להסתפק במאכלי חלב, עד שיכשירו את הכלים.{{ש}}
+
המפרשים נתנו טעמים שונים נוספים למנהג אכילת מאכלי החלב. [[ערוך השולחן]] אומר שזה זכר לכך שבמגילת [[שיר השירים]] נמשלה התורה לדבש ולחלב, ככתוב: "דבש וחלב תחת לשונך". ביום קבלתה של התורה מציינים אנו זאת איפוא באכילת הדברים, להם נמשלה התורה.
 +
 
 +
יש האומרים שהדבר קשור לכך שעד לקבלת התורה לא נמסרו לעם ישראל דיני ה[[כשרות]] הכוללים את דיני [[בשר בחלב]]. ביום ו' בסיון, ניתנו כל ההלכות בפעם אחת, ונתברר להם שכל כליהם נטרפו, ועל כן אסורים הם בשימוש, ולא נותרה בידם הברירה אלא להסתפק במאכלי חלב, עד שיכשירו את הכלים.{{ש}}
 
יש שנתנו רמז למנהג זה, והוא שביום זה ניתנה התורה על הר סיני, ובתהילים נקרא הר סיני הר גבנונים, כמאמר הפסוק: "הר אלוקים הר בשן, הר גבנונים הר בשן": "למה תרצדון הרים גבנונים וגו'": גבנונים - רמז לדברי גבינה.
 
יש שנתנו רמז למנהג זה, והוא שביום זה ניתנה התורה על הר סיני, ובתהילים נקרא הר סיני הר גבנונים, כמאמר הפסוק: "הר אלוקים הר בשן, הר גבנונים הר בשן": "למה תרצדון הרים גבנונים וגו'": גבנונים - רמז לדברי גבינה.
  
 +
טעם נוסף שהובא אצל האחרונים מקשר את המנהג לכך שחג השבועות הוא גם חג הביכורים - הודיה על ארץ ישראל, לכן נהגו לאכול חלב ודבש, שהם שבחה של ארץ ישראל.
  
== קישוט בית הכנסת ==
+
=== קישוט בית הכנסת ===
 
מנהג ותיק הוא בישראל, לקשט את הבתים בחג השבועות בענפי ירק, בציצים ופרחים שונים. כמו כן, מעטרים את בתי הכנסת בזרי ירק ושוטחים עשבים על רצפתו. בקרב עדות המזרח נוהגים גם לזלף מי שושנים על המתפללים. הריעב"ץ מבאר את טעמו של מנהג זה: "זכר למתן תורה שהיה בהר ירוק, כמו שכתוב: אל ירעו אל מול ההר ההוא". המנהג הובא בדברי הרמ"א.
 
מנהג ותיק הוא בישראל, לקשט את הבתים בחג השבועות בענפי ירק, בציצים ופרחים שונים. כמו כן, מעטרים את בתי הכנסת בזרי ירק ושוטחים עשבים על רצפתו. בקרב עדות המזרח נוהגים גם לזלף מי שושנים על המתפללים. הריעב"ץ מבאר את טעמו של מנהג זה: "זכר למתן תורה שהיה בהר ירוק, כמו שכתוב: אל ירעו אל מול ההר ההוא". המנהג הובא בדברי הרמ"א.
 
המגן אברהם כותב כי נוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת בחג השבועות, מכיון שבעצרת נידונין על פירות האילן. ברם, הגר"א ביטל מנהג זה, משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם.
 
המגן אברהם כותב כי נוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת בחג השבועות, מכיון שבעצרת נידונין על פירות האילן. ברם, הגר"א ביטל מנהג זה, משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם.
Line 46: Line 59:
 
ר' [[תבנית:הידעת?/ז' אדר ה'תשס"ט]] - טעם נוסף למנהג
 
ר' [[תבנית:הידעת?/ז' אדר ה'תשס"ט]] - טעם נוסף למנהג
  
== שינויים בתפילות ==
+
===סדר התפילה===
בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור|(בפרשת יתרו)}}, ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות "וביום הבכורים..." {{מקור|(בפרשת פנחס)}}.
+
בחג השבועות מוציאים מ[[ארון הקודש]] שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ו[[עשרת הדברות]] {{מקור|בפרשת יתרו|כן}}, ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות "וביום הבכורים..." {{מקור|בפרשת פנחס|כן}}.
 +
==מגילת רות==
 +
{{ערך מורחב| ערך=[[מגילת רות]]}}
 +
בחג השבועות נוהגים לקרוא את [[חמש מגילות|מגילת]] [[רות]], ונאמרו טעמים רבים לכך. ה[[אבודרהם]] מפרש שהמגילה באה להשוות בין בני ישראל שכשקיבלו התורה, נתגיירו ונתכנסו תחת כנפי השכינה, לבין רות המואביה נתגיירה ונכנסה תחת כנפי השכינה. בנוסף, בחג השבועות נסתלק דוד המלך, ומגילת רות עוסקת בייחוסו, שהרי דוד היה נין של רות המואביה כפי שנאמר בסיומה: "וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" {{הערה| ברכ"י תצד, יא}}.
 +
 
 +
יש המקשרים את המגילה לערכה של התורה ולחג מתן תורה. במדרש {{#makor-new:רות תקצו|מדרשי-אגדה-ילקוט-שמעוני-רות|תקצו|null}} מובא שהטעם לכך הוא להראות ש{{ציטוטון| לא ניתנה תורה אלא על ידי ייסורים ועוני}} כמו אצל רות שקיבלה עליה את התורה מעוני, וזכתה לבסוף לקיימה מעושר ואף דוד המלך היה מזרעה. כמו כן במדרש רבה {{#makor-new:רות רבה  ב יד|מדרשי-אגדה-רות-רבה|ב|יד}} מובא שעניינה של מגילת רות הוא החסד {{ציטוטון| מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים}}. הדבר בא לסמל על חשיבות החסד בתורה כשם שנאמר בגמרא {{#makor-new:סוטה יד א|בבלי-סוטה|יד|א}} "תורה – תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים".
  
בחג השבועות נוהגים לקרוא את [[חמש מגילות|מגילת]] [[רות]]. טעמים רבים ניתנו לכך. אחד הטעמים הוא: "לפי שכשקיבלו ישראל את התורה, נתגיירו ונתכנסו תחת כנפי השכינה, וגם רות המואביה נתגיירה ונכנסה תחת כנפי השכינה". טעם נוסף: חג השבועות הוא [[יום הולדת|יום הולדתו]] של [[דוד]] המלך ע"ה וגם יום פטירתו, ומגילת רות מספרת ביחוסו של דוד, שהיה נין של רות המואביה.
 
 
==ראה גם==
 
==ראה גם==
 
*[[מעמד הר סיני]]
 
*[[מעמד הר סיני]]
 
*[[הר סיני]]
 
*[[הר סיני]]
 
+
*[[עליה לרגל]]
 +
*[[תבנית:הידעת?/ד' סיוון ה'תשע"ב]]
 
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
*הרצאות שונות בענין [http://www.hidabroot.org/MediaCategories_List.asp?CategoryID=95&Lang=0 חג השבועות], באתר הידברות.
+
* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA שיעורים על חג שבועות] באתר ישיבה
 +
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/73189?fbclid=IwAR1PBmcdyXKG_9qVkyw98wk6SleLOjVb4zJeO4cSjfxZlR8F8GX8DzNrmpM מקור המנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות] באתר ישיבה
 +
* [https://www.mgketer.org/mikra/31/ מגילת רות] באתר [[מקראות גדולות הכתר]]
 +
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/38312 קישוט בית הכנסת בעשבים הרב יצחק יוסף]
 
* [http://www.aish.co.il/h/sh/ מגוון שיעורים ומאמרים על חג מתן תורה], באתר [http://www.aish.co.il/ אש התורה]
 
* [http://www.aish.co.il/h/sh/ מגוון שיעורים ומאמרים על חג מתן תורה], באתר [http://www.aish.co.il/ אש התורה]
 
* [http://or-yehudi.co.il/topic/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA שיעורי וידאו - שבועות], באתר [http://or-yehudi.co.il אור יהודי]
 
* [http://or-yehudi.co.il/topic/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA שיעורי וידאו - שבועות], באתר [http://or-yehudi.co.il אור יהודי]
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=113 חג השבועות, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - ב[http://www.chabad.co.il/ פורטל חב"ד בישראל]
+
 
* [http://www.cooks.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%97%D7%92/%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA/ מתכוני שבועות], באתר המתכונים Cooks
+
 
 +
{{הערות שוליים}}
  
 
[[קטגוריה:שבועות]]
 
[[קטגוריה:שבועות]]
 
[[קטגוריה:מועדים]]
 
[[קטגוריה:מועדים]]
 
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
 
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
 +
[[קטגוריה: ימים טובים]]

Latest revision as of 22:09, 9 June 2019



ערך זה עוסק בחג השבועות. אם התכוונתם לפירושים אחרים, עיינו בערך שבועות (פירושונים).

חג השבועות הוא חג החל ביום החמישים מתחילת חג הפסח (היוצא בתאריך - ו' בסיון), ואחד משלושת הרגלים. ע"פ חז"ל, ביום זה ניתנה התורה, ולכן ננהגו מנהגים שונים ביום זה.

שמות החג[edit]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

שמות רבים ישנם לחג זה: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת, חג מתן תורה.

למהותו של יום[edit]

בתורה לא נכתב תאריך לחג השבועות כשאר החגים, אלא כתוב כי לאחר חג הפסח יש לספור ספירת העומר, וביום החמישים יש לחגוג את החג. בפועל, כאשר יש לנו לוח שנה קבוע, יום זה יחול תמיד בו' בסיוון, אולם, כאשר היו מקדשים את החודש על פי עדים, היה חג זה יכול להיחגג בה' או בז' בסיוון. על פי עובדה זו, כתבו הרבה מגדולי ישראל, בעיקר מהחסידות, שכתבו כי חג השבועות הוא מעין יום טוב שני של פסח, כמו ששמיני עצרת לסוכות, אף שבועות שנקרא עצרת לפסח (רמב"ן על פרשת המועדות, פרי צדיק לשבועות ועוד).

חג מתן תורה[edit]

ערך מורחב - זמן מתן תורתנו

חז"ל מציינים את חג השבועות כזמן מתן תורה (כפי שאומרים בתפילה: "חג השבועות הזה, זמן מתן תורתנו"); על אף שבתורה לא נזכר עניין זה כהסבר לחג השבועות, וכלל לא מבואר בפירוש בתורה התאריך המדויק של מתן תורה[2].

בגמרא (פסחים סח:) מובאים דברי רבי אלעזר שכל התנאים מודים שבעצרת [- שבועות] צריך גם לשמוח במאכל ומשתה (דבר השנוי במחלוקת בשאר החגים), וזאת מחמת ש"יום שניתנה בו תורה הוא".

חג הביכורים - חגה של ארץ ישראל[edit]

חג השבועות נקרא בתורה גם בשם "יום הביכורים" (במדבר כח, כו ושמות לד, כב).

הטעם מבאר רש''י: חג השבועות חל בזמן שבו התבואה מבשילה ונקצרת, ובו מביאים את קרבן שתי הלחם שהם מנחת חיטים הראשונה מהתבואה החדשה. זהו קרבן ציבורי להודות לה' על שהנחיל לנו את הארץ[3].  

בנוסף: זהו הזמן בו מתחילים להבשיל פירות הארץ, משום כך מחג השבועות ואילך מתחילים להביא את הביכורים (משנה ביכורים א', י), שהם קרבן יחיד הבא להודות לה' על שהנחיל לנו את הארץ.

אם כן, חג השבועות הוא חג הביכורים, חג ההודיה לה' על הארץ הטובה[4].

שבועות – הודיה על שלמות הגאולה[edit]

חג השבועות הוא גם זמן מתן תורתנו. שני השלבים הסופיים של תהליך הגאולה הם קבלת התורה והכניסה לארץ ישראל. בחג השבועות אנו חוגגים את שניהם יחד: גם את מתן התורה, וגם את ההודיה על הארץ הטובה. דווקא בחג כזה ראוי להביא לחם חמץ (לחמיו של קרבן שתי הלחם המובא בשבועות הם חמץ), כשם שבקרבן התודה מביאים לחם חמץ, המבטא את השמחה בטוב שה' השפיע עלינו ואת ההודיה על סוף תהליך הגאולה[5].

קרבנות היום[edit]

שתי הלחם[edit]

ערך מורחב - שתי הלחם

בזמן בית המקדש היו מקריבים בחג השבועות את קורבן שתי הלחם מהחיטה החדשה. בניגוד לשאר הקורבנות (מלבד קורבן תודה), מנחת שתי הלחם היתה עשויה מחמץ. דבר זה מהווה את סיום התהליך שהחל לאחר חג הפסח בו הוקרב קורבן שעורים (מאכל בהמה) עד לחג השבועות בו מקריבים קורבן ממאכל אדם (חיטה). המהר"לתפארת ישראל כה (פרשני) מסביר עניין זה בכך שהחמץ מסמל את היצר הרע, ובעוד כל השנה אין אנו רוצים לערב את עבודת ה' עם היצר הרע, בחג השבועות, חג מתן תורה, אין חוששים ליצר הרע מכיוון שהתורה מבטלת אותו. יתר על כן, המהר"ל מסביר שבחג השבועות ניתן להראות שאפשר לעבוד את הקב"ה אף עם יצר הרע.

מנהגי היום[edit]

בליל חג השבועות, נוהגים רבים להשאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה. הטעם לכך הוא: בתיאור קבלת התורה (שמות יט) נאמר: "ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה". למרות שכבר בראש חודש סיון נאמר לעם מתי יקבלו את התורה, ולמרות ששלושת הימים שלפני המועד נקבעו ל"שלושת ימי הגבלה" - בכל זאת מציינים חז"ל, כי העם היה שקוע בתרדמה בליל ו' בסיון, ומשה רבנו נזקק להעירם משנתם ולהוציאם מן המחנה למרגלות ההר ("ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה"). כדי לתקן את אווירת השאננות שפשתה בעם, ואת חוסר הדריכות שאפיינה אותם לקראת קבלת התורה, נוהגים אנו ליחד את ליל חג השבועות כולו ללימוד תורה.

והספרדים, ואף חלק מהאשכנזים, נוהגים לומר בליל שבועות את התיקון המיוחד ללי שבועות, וכבר כתבו גדולי האחרונים כי מעלתו גדלה, ויש לאומרו [הגאון חיד"א ז"ל, השל"ה הקדוש ז"ל, ועוד]. אולם יש מגדולי האחרונים שחולקים בזה, וסוברים שמוטב ללמוד תורה בעיון ויגיעה, וזה קודם [חק יעקב].


מאכלי חלב[edit]

נהגו לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. המקור העיקרי לכך מובא בדברי הרמ"א אורח חיים תצד א (פרשני) האומר שמדובר לזכר לקורבן שתי הלחם שהוקרב בבית המקדש בחג השבועות. כאשר אוכלים מאכלי בשר יחד עם מאכלי חלב יש צורך לאפות לחם מיוחד לארוחה בשרית ולחם מיוחד לארוחה החלבית, וכך יש זכר לקורבן שתי הלחם. לפי טעם זה, ראוי לאכול את מאכלי החלב והבשר באותה הסעודה על מנת שיהיה לחם בשרי וחלבי.

המפרשים נתנו טעמים שונים נוספים למנהג אכילת מאכלי החלב. ערוך השולחן אומר שזה זכר לכך שבמגילת שיר השירים נמשלה התורה לדבש ולחלב, ככתוב: "דבש וחלב תחת לשונך". ביום קבלתה של התורה מציינים אנו זאת איפוא באכילת הדברים, להם נמשלה התורה.

יש האומרים שהדבר קשור לכך שעד לקבלת התורה לא נמסרו לעם ישראל דיני הכשרות הכוללים את דיני בשר בחלב. ביום ו' בסיון, ניתנו כל ההלכות בפעם אחת, ונתברר להם שכל כליהם נטרפו, ועל כן אסורים הם בשימוש, ולא נותרה בידם הברירה אלא להסתפק במאכלי חלב, עד שיכשירו את הכלים.
יש שנתנו רמז למנהג זה, והוא שביום זה ניתנה התורה על הר סיני, ובתהילים נקרא הר סיני הר גבנונים, כמאמר הפסוק: "הר אלוקים הר בשן, הר גבנונים הר בשן": "למה תרצדון הרים גבנונים וגו'": גבנונים - רמז לדברי גבינה.

טעם נוסף שהובא אצל האחרונים מקשר את המנהג לכך שחג השבועות הוא גם חג הביכורים - הודיה על ארץ ישראל, לכן נהגו לאכול חלב ודבש, שהם שבחה של ארץ ישראל.

קישוט בית הכנסת[edit]

מנהג ותיק הוא בישראל, לקשט את הבתים בחג השבועות בענפי ירק, בציצים ופרחים שונים. כמו כן, מעטרים את בתי הכנסת בזרי ירק ושוטחים עשבים על רצפתו. בקרב עדות המזרח נוהגים גם לזלף מי שושנים על המתפללים. הריעב"ץ מבאר את טעמו של מנהג זה: "זכר למתן תורה שהיה בהר ירוק, כמו שכתוב: אל ירעו אל מול ההר ההוא". המנהג הובא בדברי הרמ"א. המגן אברהם כותב כי נוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת בחג השבועות, מכיון שבעצרת נידונין על פירות האילן. ברם, הגר"א ביטל מנהג זה, משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם.

ר' תבנית:הידעת?/ז' אדר ה'תשס"ט - טעם נוסף למנהג

סדר התפילה[edit]

בחג השבועות מוציאים מארון הקודש שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת מתן תורה ועשרת הדברות (בפרשת יתרו), ובספר התורה השני קוראים את עניינו של חג השבועות "וביום הבכורים..." (בפרשת פנחס).

מגילת רות[edit]

ערך מורחב - מגילת רות

בחג השבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות, ונאמרו טעמים רבים לכך. האבודרהם מפרש שהמגילה באה להשוות בין בני ישראל שכשקיבלו התורה, נתגיירו ונתכנסו תחת כנפי השכינה, לבין רות המואביה נתגיירה ונכנסה תחת כנפי השכינה. בנוסף, בחג השבועות נסתלק דוד המלך, ומגילת רות עוסקת בייחוסו, שהרי דוד היה נין של רות המואביה כפי שנאמר בסיומה: "וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" ‏[6].

יש המקשרים את המגילה לערכה של התורה ולחג מתן תורה. במדרש רות תקצו (פרשני) מובא שהטעם לכך הוא להראות ש" לא ניתנה תורה אלא על ידי ייסורים ועוני" כמו אצל רות שקיבלה עליה את התורה מעוני, וזכתה לבסוף לקיימה מעושר ואף דוד המלך היה מזרעה. כמו כן במדרש רבה רות רבה ב יד (פרשני) מובא שעניינה של מגילת רות הוא החסד " מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים". הדבר בא לסמל על חשיבות החסד בתורה כשם שנאמר בגמרא סוטה יד א (פרשני) "תורה – תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים".

ראה גם[edit]

קישורים חיצוניים[edit]


הערות שוליים

  1. וראה בפורום 'אוצר החכמה' שדנו בשם זה של החג ובמקורותיו. [הסקירה ומקורות המובאים בפנים - בהסבר השם 'חג הביכורים' - מקורם בפורום זה].
  2. ראה רבי אברהם אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) יט, א.
  3. אברבנאל (שמות פרק לד): ובחג השבועות היו מביאים שתי הלחם שהוא קציר חטים להודות לה' שנתן להם ארץ חטה ושעורה.
  4. ראה מאמרו של ד"ר גרוזמן מאיר. ומאמרו של הרב גולדווסר
  5. הרבנית רימון במאמר על קרבן תודה וקרבן שתי הלחם - פרשת צו.
  6. ברכ"י תצד, יא