שבועת הפקדון: הבדלים בין גרסאות בדף

שבועת הפקדון היא שבועתו של מי שכופר בממון שיש לחברו בידו. שבועה זו נקראת "שבועת הפקדון" על שם שפתח בה הכתוב (ויקרא ה, כא): "נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכיחש בעמיתו בפקדון". אדם שחייב לחברו ממון (כתוצאה מהלוואה, מפקדון או מגזילה וכדומה) והכחיש ונשבע לשקר, ולאחר מכן הודה על כך - חייב להביא קרבן אשם הנקרא "אשם גזילות". במידה והאדם שנשבע שהחפץ איננו ברשותו נמצא כשקרן- עליו לשלם בנוסף לשווי החפץ (הקרן) גם חמישית משוויו (חומש) וכן להקריב קרבן אשם גזילות.

מקור

השבועה שהדיינים מטילים על אחד הצדדים מוזכרת בתורה:

	עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱ-לֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱ-לֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ: כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה: שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם
– שמות כב, ח-י

.

חז"ל בבא קמא קז א ביארו שהמילים "אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה" משמעותן הודאה במקצת. יש מחלוקת, האם ההודאה במקצת צריכה להיות בכל סוגי הטענות. יש שיטה שההודאה במקצת צריכה להיות בכל סוגי הטענות, ובכל מקרה שהנתבע אינו מודה בו במקצת הטענה הוא אינו חייב שבועה. ויש שסבורים שרק בטענות מסוימות כמו הלוואה צריך הודאה במקצת; אבל בטענות אחרות - גם כופר הכל יישבע.

אין הקרבן מכפר על "שבועת הפקדון" אלא אם כן הנשבע השיב תחילה את הממון לבעליו, שנאמר (שם): "והשיב את הגזילה אשר גזל, או את העושק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו" ‏^[1].

מלבד תשלום הקרן, על הנשבע להוסיף גם חומש (חומש מלבר, כלומר: רבע הסכום שכפר בו). אולם, אין הוספת החומש מעכבת את כפרתו, וגם אם הקריב את אשמו קודם שנתן את החומש, עוון השבועה מתכפר לו.

שבועת הפקדון נוהגת רק בתביעת ממון שגם אם היה מודה בה היה חייב לשלמה, אך הכופר בתביעת תשלומי קנס ונשבע על כך לשקר ולאחר מכן הודה - פטור, שכן "המודה בקנס פטור".

קישורים חיצוניים

• שבועת הכופר בפקדון הרב מרדכי הוכמן
• הכופר בפקדון ושיטת הרמב"ם הרב מרדכי הוכמן

הערות שוליים