מחמר

From ויקישיבה
(Redirected from שביתת בהמה)
Jump to navigation Jump to search

'מחמר - איסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות בעלי חיים.

נאמר בתורה (דברים ה, יד): "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך", ופירשו חכמינו ז"ל, כי כוונת התורה בזה לאסור עשיית מלאכה בשותפות עם בהמה; למרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא, חורשת, דשה, והאדם אינו אלא מנהיגה - הוא עובר על איסור מן התורה."שביתת בהמה" - השבתת בעלי חיים ממלאכה בשבת לצורך האדם. נאמר בפרשת משפטים: "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך" - מכאן שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, והיינו שלא תעשה הבהמה - וכל בעלי חיים בכלל - מלאכה בשבת עבור האדם, כגון לחרוש, לדוש ולהוציא משא מרשות לרשות [1] .ברם, מלאכות שהבהמה עושה לגופה ולהנאתה, לא נצטוינו בשביתתה, ולכן מותר להניח לה לתלוש עשבים בשדה לאכילתה, שכן התורה אמרה: "למען ינוח" - "שיהא לה נייח ולא צער", שאם לא נניח לה לעשות מלאכה לגופה ולהנאתה, לא יהא לה נוח אלא צער, והתורה אמרה "למען ינוח".קיימים מספר הבדלים בין "שביתת בהמה" לבין איסור "מחמר":@ לא נצטוינו על שביתת בהמה אלא בבהמתו של ישראל; איסור מחמר אמור גם לגבי בהמת גוי.@ אינו עובר על איסור מחמר, אלא אם כן מנהיג את הבהמה בתנועותיו או בקולו, כלומר, רק אם גם האדם משתתף במלאכה; איסור הוצאת משא (כדוגמא ל"שביתת בהמה"), הוא גם אם הניח את המשא על הבהמה בערב שבת, והבהמה מוציאה בשבת מאליה.@ אין איסור הוצאת משא (כדוגמא ל"שביתת בהמה") מן התורה אלא אם כן עשתה הבהמה את כל חלקי המלאכה בשלמות, לגבי הוצאה: עקירה והנחה (פירוש: הוציאה חפץ ממצב של תנוחה מהרשות האחת והביאתו למצב של תנוחה ברשות האחרת); איסור "מחמר", לדעת חלק מן הראשונים, חל גם ללא תנאי זה.העובר על איסור "מחמר" - פטור מעונש בית דין, שכן כלל הוא: "כל לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין, אין לוקין עליו". כלומר: כל מצות "לא תעשה" שיש לה הוראות איסור אחדות, ועל עבירה על אחת מן ההוראות חייבה התורה עונש מיתת בין דין - אין לוקים כאשר עוברים על הוראותיה האחרות של המצוה, אף על פי שבהן אין מיתת בית דין. ולכן, מכיון של"לאו" של "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך" ישנם הוראות איסור אחדות: א. איסור מלאכה בשבת; ב. איסור "מחמר" [ג. שביתת עבד שמל וטבל]. ומאחר שהעובר על איסור מלאכה בשבת חייב מיתת בית דין, משום כך אין העובר על איסור "מחמר" [או על שביתת עבד שמל וטבל] חייב מלקות, כי הלאו הזה ניתן לאזהרת מיתת בית דין באחת מהוראותיו.העובר על מצות "שביתת בהמה" - פטור מעונש בית דין, שכן אין התורה קובעת עונשי בית דין לעוברים על מצוות "עשה", בין אם הוראתן ציווי: "קום עשה", בין אם הוראתן איסור "שב ואל תעשה" ("לאו" הבא מכלל "עשה" - "עשה"). לכן, העובר על מצות "שביתת בהמה" שנצטוינו עליה במצות עשה: "למען ינוח שורך וחמורך" - פטור מעונשי בית דין.

הערות שוליים[edit]

  1. אמנם, דבר העשוי לשמירת הבהמה, שבלעדיו לא תשמר כלל, אינו נחשב כמשא; וכן דבר שהבהמה זקוקה לו מפני החום או מפני הקור או מפני צורך אחר, דינו כבגד לאדם, והיא יוצאה בו. אבל דבר שאינו עשוי לשמירה, או שאינו מועיל לשמירה, או שהוא שמירה יתירה שאין הבהמה זקוקה לה, וכן כל דבר מיותר שאינו לצורך הבהמה, ואפילו דבר שהוא לנוי, כשאין הבהמה רגילה בו - הרי זה נחשב כמשא, ואסור לה לצאת בו.

ישנה מחלוקת בין הראשונים לגבי איסור זה, לשיטת הרבה מן הראשונים ישנם ב' איסורים א. איסור מחמר וזהו שעושה מלאכה יחד עם בהמתו (כפי המשמעות מלש' רש"י שבת קנג:) והוא לאו מן התורה. ויש חוצ"מ איסור שבהמתו תעשה מלאכה בשבת וזה רק עשה שנלמד מ"למען ינוח" וגו' והוא לאו הבא מכלל עשה. אמנם לשיטת הרמב"ם ועוד אין שתי איסורים אלא הכל הוא רק עשה שאין לוקים עליו והוא איסור שבהמתו תעשה מלאכה בשבת.