שולחן ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:
== מפרשיו ==
== מפרשיו ==


לספר נכתבו פירושים רבים. אנו נביא את המפורסמים שבהם:
לספר נכתבו פירושים רבים. המפורסמים שבהם הם:


* [[משנה ברורה]] - נכתב בידי ה[[חפץ חיים]] (רבי ישראל מאיר הכהן מראדין) על האורח חיים. כולל ביאור מקיף ובירורי יותר בשם "ביאור הלכה" וחלק של המקורות - "שער הציון". נחשב ע"י רבים כפוסק היסודי של מנהגי אשכנז בימינו למרות שאין זה מוסכם לגמרי.
* [[מגן אברהם]] (מג"א) - על חלק אורח חיים, מאת הרב אברהם אבלי גומבינר.


* [[מגן אברהם]] (מג"א).
* [[טורי זהב]] (ט"ז) - על חלקי אורח חיים ויורה דעה, מאת הרב דוד הלוי.


* [[טורי זהב]] (ט"ז).
* [[שפתי כהן]] (ש"ך) - על חלקי יורה דעה וחושן משפט, מאת הרב שבתי בן מאיר הכהן.
 
* [[בית שמואל]] - על חלק אבן העזר.
 
* [[חלקת מחוקק]] - על חלק אבן העזר, מאת הרב משה לימא.
 
* [[ספר מאירת עיניים]] - על חלק חושן משפט.


* [[ספר מחצית השקל]].
* [[ספר מחצית השקל]].


* [[שפתי כהן]] (ש"ך) - נכתב בידי הרב שבתאי הכהן רפפורט.
* [[קצות החושן]] - על חושן משפט, מאת הרב אריה לייב הכהן. הספר נחשב כאחד מהאחרונים הקלאסיים הנלמדים בעולם הישיבות ומתאפיין בעיון ופלפול עמוק. המחבר כתב גם עוד ספרי פלפול וביאור יסודיים כמו [[שב שמעתתא]]. על השגות "נתיבות המשפט" הוא משיב בחיבורו "משובב נתיבות".
 
* [[ביאור הלכה]] - נכתב גם הוא בידי החפץ חיים על האורח חיים, ובו הוא מברר בפירוט יותר דינים מורכבים.


* [[נתיבות המשפט]] - עוד אחרון קלאסי. מתפלפל רבות עם קצות החושן שהיה בן דורו.
* [[נתיבות המשפט]] - על חושן משפט, מאת [[הרב יעקב מליסא]]. הוא מרבה להתפלפל עם בעל קצות החושן, בן דורו המבוגר.


* [[קצות החושן]] - על ה"חושן משפט". הספר נחשב כאחד מהאחרונים הקלאסיים הנלמדים בעולם הישיבות ומתאפיין בעיון ופלפול עמוק. המחבר כתב גם עוד ספרי פלפול וביאור יסודיים כמו [[שב שמעתתא]]. על השגות "נתיבות המשפט" הוא משיב בחיבורו "משובב נתיבות".
* [[אבני מילואים]] - על אבן העזר, מאת [[הרב אריה לייב הכהן]].


* [[אבני מילואים]].
* [[ברכי יוסף]] - על ארבע חלקי שולחן ערוך, מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).


* [[בית שמואל]].
* [[ערוך השולחן]] - על ארבע חלקי שולחן ערוך, מאת [[הרב יחיאל מיכל עפשטיין]].


* [[חלקת מחוקק]].
* [[משנה ברורה]] - נכתב בידי ה[[חפץ חיים]] (רבי ישראל מאיר הכהן מראדין) על האורח חיים. כולל ביאור מקיף ובירורי יותר בשם "ביאור הלכה" וחלק של המקורות - "שער הציון". נחשב על ידי רבים כפוסק העיקרי של יהודי אשכנז בימינו בתחומים בהם הוא עוסק למרות שאין זה מוסכם.


* [[ערוך השולחן]].
* [[כף החיים]] - על אורח חיים ויורה דעה, מאת הרב יעקב סופר.


== קיצור שו"ע ==
== קיצור שו"ע ==

גרסה מ־12:33, 26 באוקטובר 2010

חיבורו ההלכתי החשוב של ר' יוסף קארו. נחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של מרן על הטור "בית יוסף". הרמ"א (ר' משה איסרליש) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז.

מבנה ותוכן

החיבור מורכב מארבעה חלקים. החיבור הולך לפי סדר הטור.

  • אורח חיים בהלכות יומיומיות והלכות הקשורות לזמנים מיוחדים.

מפרשיו

לספר נכתבו פירושים רבים. המפורסמים שבהם הם:

  • מגן אברהם (מג"א) - על חלק אורח חיים, מאת הרב אברהם אבלי גומבינר.
  • טורי זהב (ט"ז) - על חלקי אורח חיים ויורה דעה, מאת הרב דוד הלוי.
  • שפתי כהן (ש"ך) - על חלקי יורה דעה וחושן משפט, מאת הרב שבתי בן מאיר הכהן.
  • קצות החושן - על חושן משפט, מאת הרב אריה לייב הכהן. הספר נחשב כאחד מהאחרונים הקלאסיים הנלמדים בעולם הישיבות ומתאפיין בעיון ופלפול עמוק. המחבר כתב גם עוד ספרי פלפול וביאור יסודיים כמו שב שמעתתא. על השגות "נתיבות המשפט" הוא משיב בחיבורו "משובב נתיבות".
  • ברכי יוסף - על ארבע חלקי שולחן ערוך, מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).
  • משנה ברורה - נכתב בידי החפץ חיים (רבי ישראל מאיר הכהן מראדין) על האורח חיים. כולל ביאור מקיף ובירורי יותר בשם "ביאור הלכה" וחלק של המקורות - "שער הציון". נחשב על ידי רבים כפוסק העיקרי של יהודי אשכנז בימינו בתחומים בהם הוא עוסק למרות שאין זה מוסכם.
  • כף החיים - על אורח חיים ויורה דעה, מאת הרב יעקב סופר.

קיצור שו"ע

נכתבו מספר ספרים של "קיצור שולחן ערוך". המפורסמים בהם הם: קיצור שו"ע לרב שלמה גאנצפריד, קיצור שו"ע לרב חיים דוד הלוי וקיצור שו"ע של הרב מרדכי אליהו זצ"ל וקיצור שו"ע לרב עובדיה יוסף שליט"א.