שולחן ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 19: שורה 19:
* [[מגן אברהם]] (מג"א) - על חלק אורח חיים, מאת [[רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר]].
* [[מגן אברהם]] (מג"א) - על חלק אורח חיים, מאת [[רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר]].


* [[טורי זהב]] (ט"ז) - על חלקי אורח חיים ויורה דעה, מאת [[רבי דוד סג"ל]].
* [[טורי זהב]] (ט"ז) - על חלקי אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי דוד סג"ל.


* [[שפתי כהן]] (ש"ך) - על חלקי יורה דעה וחושן משפט, מאת [[רבי שבתי כהן]].
* [[שפתי כהן]] (ש"ך) - על חלקי יורה דעה וחושן משפט, מאת [[רבי שבתי כהן]].
שורה 48: שורה 48:


* [[כף החיים]] - על אורח חיים ויורה דעה, מאת [[הרב יעקב חיים סופר]].
* [[כף החיים]] - על אורח חיים ויורה דעה, מאת [[הרב יעקב חיים סופר]].
*שתילי זיתים נכתב ע"י הרב דוד משרקי (מכונה גם מהרד"ם; 1771-1696), פוסק נודע ביהדות תימן, מגדולי חכמי ההלכה בדורו במאה ה-18.


{{מפרשי השולחן ערוך}}
{{מפרשי השולחן ערוך}}
שורה 54: שורה 56:
{{ערך מורחב|ערך=[[קיצור שולחן ערוך]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[קיצור שולחן ערוך]]}}
נכתבו מספר ספרים של "[[קיצור שולחן ערוך]]". המפורסמים בהם הם: קיצור שו"ע של [[רבי שלמה גנצפריד]], קיצור שו"ע "מקור חיים" מאת [[הרב חיים דוד הלוי]], קיצור שולחן ערוך מאת [[הרב רפאל ברוך טולידאנו]], וקיצור שולחן ערוך [[ילקוט יוסף]]. כמו כן, יצאו לאור ספרי קיצוש"ע של הרב גנצפריד עם פסקי ה[[משנה ברורה]], [[הרב מרדכי אליהו]] ו[[רבי שניאור זלמן מלאדי]].  
נכתבו מספר ספרים של "[[קיצור שולחן ערוך]]". המפורסמים בהם הם: קיצור שו"ע של [[רבי שלמה גנצפריד]], קיצור שו"ע "מקור חיים" מאת [[הרב חיים דוד הלוי]], קיצור שולחן ערוך מאת [[הרב רפאל ברוך טולידאנו]], וקיצור שולחן ערוך [[ילקוט יוסף]]. כמו כן, יצאו לאור ספרי קיצוש"ע של הרב גנצפריד עם פסקי ה[[משנה ברורה]], [[הרב מרדכי אליהו]] ו[[רבי שניאור זלמן מלאדי]].  
[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]]
 
 
[[קטגוריה: ספרי הלכה]]
[[קטגוריה: ספרי הלכה]]
[[קטגוריה:חיבורים לפי סדר הטור]]
[[קטגוריה:חיבורים לפי סדר הטור]]

גרסה מ־14:06, 22 באפריל 2015

שולחן ערוך הוא חיבורו ההלכתי החשוב של רבי יוסף קארו, הנחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של המחבר על הטור "בית יוסף". רבי משה איסרליש (הרמ"א) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז.

מבנה ותוכן

השולחן ערוך בנוי ע"פ מבנה הטור, הן בחלוקה לארבעת הטורים והן בחלוקה לסימנים וסעיפים: החיבור מורכב מארבעה חלקים.

  • אורח חיים בהלכות יומיומיות והלכות הקשורות לזמנים מיוחדים.

מפרשיו

לספר נכתבו פירושים רבים. המפורסמים שבהם הם:

  • טורי זהב (ט"ז) - על חלקי אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי דוד סג"ל.
  • באר היטב-על ארבעת חלקי השו"ע, מאת רבי יהודה אשכנזי מטיקטין (או"ח ואה"ע) ורבי זכריה מנדל מבעלז (חו"מ ויו"ד).
  • קצות החושן - על חושן משפט, מאת הרב אריה לייב הכהן הלר. הספר נחשב כאחד מספרי האחרונים הקלאסיים הנלמדים בעולם הישיבות ומתאפיין בעיון ופלפול עמוק. המחבר כתב גם עוד ספרי פלפול וביאור יסודיים כמו שב שמעתתא. על השגות "נתיבות המשפט" הוא משיב בחיבורו "משובב נתיבות".
  • משנה ברורה - נכתב בידי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין על חלק אורח חיים. כולל ביאור מקיף ובירורי יותר בשם "ביאור הלכה" וחלק של המקורות - "שער הציון". נחשב על ידי רבים כפוסק העיקרי של יהודי אשכנז בימינו בתחומים בהם הוא עוסק למרות שאין זה מוסכם.
  • שתילי זיתים נכתב ע"י הרב דוד משרקי (מכונה גם מהרד"ם; 1771-1696), פוסק נודע ביהדות תימן, מגדולי חכמי ההלכה בדורו במאה ה-18.


קיצור שו"ע

ערך מורחב - קיצור שולחן ערוך

נכתבו מספר ספרים של "קיצור שולחן ערוך". המפורסמים בהם הם: קיצור שו"ע של רבי שלמה גנצפריד, קיצור שו"ע "מקור חיים" מאת הרב חיים דוד הלוי, קיצור שולחן ערוך מאת הרב רפאל ברוך טולידאנו, וקיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף. כמו כן, יצאו לאור ספרי קיצוש"ע של הרב גנצפריד עם פסקי המשנה ברורה, הרב מרדכי אליהו ורבי שניאור זלמן מלאדי.