שטר מיאון

From ויקישיבה
Revision as of 14:54, 10 April 2011 by Light (talk | contribs) (תיקון התבנית)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

שטר מיאון שטר הניתן על ידי בית הדין לקטנה יתומה מאב שמיאנה בבעל שאמה או אחיה השיאוה לו.

הדין הוא, שהאב רשאי לקדש את בתו הקטנה לאיש, והיא נעשית אשתו הגמורה מן התורה, ואינה יוצאת ממנו, כל זמן שהוא חי, אלא בגט. אבל קטנה שמת אביה, אינה יכולה להתקדש מן התורה, אלא שחכמים תיקנו, שאמה או אחיה יכולים להשיאה לאיש, והיא אשתו מדברי סופרים. ואולם, עד שהיא מגיעה לגיל שתים עשרה שנה ויום אחד ומביאה שתי שערות, יכולה היא למאן בבעלה ולומר שאינה רוצה בו, ויוצאת ממנו בלא גט; ובית הדין, שמיאנה בפניהם, נותנים לה שטר מיאון לראיה.

במסכת עדיות (פרק ו', משנה א') העיד רבי יהודה בן בבא ש"ממאנים את הקטנה", כלומר, קטנה יתומה מאב שהשיאתה אמה לאח של בעלה של אחותה הגדולה, ובעלה של גדולה נפטר, בית דין משדלים את הקטנה למאן ולצאת מהנישואין, כדי שתתקיים מצוות ייבום (שהרי אסור לאדם לשאת שתי אחיות). ועיין רש"י ברכות כז, א,.