שיחה:קבר רחל

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

לקוח מנדב שרגאי וספר קבר רחל של גראייבסקי

מקום קבורת רחל-נוגה ראובני[edit]

נוגה הראובני בספרו "אור חדש על ספר ירמיהו" מביא ראיה מהפסוקים בנחמיה וביהושע שקבר רחל נמצאת ליד חורבת עין פרה בנחלת שבט בנימין, וכך ראייתו.

א. בנחמיה (ז ו-ז) כתוב: אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וְלִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ. הַבָּאִים עִם זְרֻבָּבֶל יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה עֲזַרְיָה רַעַמְיָה נַחֲמָנִי מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפֶּרֶת בִּגְוַי נְחוּם בַּעֲנָה מִסְפַּר אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל. [להעיר: שהפרק בנחמיה הנ"ל חוזר על פרק ב' בעזרא עם כמה שינויים.] ופשוט שגם בנימין בכלל, אפילו שהם לא כתובים, שהרי הם ג"כ עלו, וכמו שכתוב (עזרא א ה): וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים אֶת רוּחוֹ לַעֲלוֹת לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם, וחלק מהערים שמונים בהמשך היו של בנימין, אלא שהנביא מקצר.

ובהמשך כתוב: {כו} אַנְשֵׁי בֵית לֶחֶם וּנְטֹפָה מֵאָה שְׁמֹנִים וּשְׁמֹנָה: {כז} אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה: {כח} אַנְשֵׁי בֵית עַזְמָוֶת אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם: {כט} אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים כְּפִירָה וּבְאֵרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה: (ס) {ל} אַנְשֵׁי הָרָמָה וָגָבַע שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאֶחָד: [בהשוואה לעזרא: {כא} בְּנֵי בֵית לָחֶם מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה: (ס) {כב} אַנְשֵׁי נְטֹפָה חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה: {כג} אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה: (ס) {כד} בְּנֵי עַזְמָוֶת אַרְבָּעִים וּשְׁנָיִם: {כה} בְּנֵי קִרְיַת עָרִים כְּפִירָה וּבְאֵרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה: (ס) {כו} בְּנֵי הָרָמָה וָגָבַע שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאֶחָד:]

ביהושע כתוב (יח): {כא} וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ: {כב} וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם וּבֵית אֵל: {כג} וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה וְעָפְרָה: {כד} וּכְפַר (העמני) הָעַמֹּנָה וְהָעָפְנִי וָגָבַע עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן:

נוגה ראובני יוצא מתוך הנחה שהמקומות שמנויים בנחמיה שייכים לבנימין, וקשה לו הרי לא מצאנו את העיר בית לחם בשבט בנימין, וכיון שהשם הפרה בספר יהושע דומה לאפרת, ורוב החוקרים קובעים מקום זה על יד המעין הנ"ל, בחורבת עין-פרה. ובספר נחמיה מוצאים אנו בבירור אנשי עיר בשם בית לחם בין העולים מבני ערי בנימין: "בני גבעון תשעים וחמשה. אנשי בית-לחם ונטופה מאה שמונים ושמונה. אנשי ענתות מאה עשרים ושמונה. אנשי בית-עזמות ארבעים ושנים". ובין אותן הערים ממש נזכרת ביהושע "הפרה" במקום בית-לחם!

לכן נראה לו, ששני השמות הללו אינם אלא שמות שונים שמובנם אחד: נהר פרת הגדול נקרא כך על שום פירותיו המשובחים. ופירוש זה אמנם מתקבל על הדעת: סביבות הנהר הגדול מפורסמות היו בפוריותן. ויש לשער שכך גם היו סביבות פרת בבנימין, אשר ישבו על המעין הגדול ביותר. ו-בית לחם הריהו שם בעל אותו תוכן. מקור הלחם - מקור הפוריות. לא מן הנמנע, איפוא, שאפרת המצטיינת בפירותיה תיקרא גם בית-לחם. ואין תימה, שבית-לחם יהודה נקראה אף היא אפרת. עד היום מצטיינת בית-לחם יהודה בכרמיה המרהיבים ובשדותיה הנרחבים המשתרעים ממזרחה, שאין כמוהם בהרי יהודה.

באו ונבדוק הנביא מונה את הערים של שבט יהודה ובנימין, והמתבונן רואה שהם מעורבים יחד, נטופה שבפסוק כו שייכת לשבט יהודה עיין אום טובא. ענתות בפסוק כז שייך לשבט בנימין (יהושע כא יח). קריית יערים בפסוק כט שייך לשבט יהודה (יהושע טו ס). בארות גם הוא בפסוק כט שייך לבנימין (יהושע יח כה). גבע ורמה שייכים לבנימין (יהושע יח כה). וממילא בית לחם שכתוב לפני נטופה, אין שום ראיה לשייכות לבנימין, הדעת נותנת שנשייכו ליהודה, כמו שידוע לנו שבית לחם נמצאת בנחלת שבט יהודה, ואין ראיה מהפסוק לבית לחם חדשה.

ומה שהוא כותב "ובין אותן הערים ממש נזכרת ביהושע "הפרה" במקום בית-לחם", זה לא נכון, הפרה לא כתוב בין אותם ערים.

ולכן היסוד לומר שבית לחם שייכת לבנימין והוא במקום בספר יהושע, הוא לא מבוסס, ואין לו שום ראיה. זוהי השערה שלפיה מיושב הפסוק קול ברמה נשמע, אבל ראיה מהפסוקים שהוא הביא, אינה ראיה.

ב. בחז"ל כתוב מפורש שהמקום הוא בבית לחם בשבט יהודה.

מדרש (בר"ר פב ט): רַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי יוֹנָתָן הֲווֹ יָתְבִין אֲתָא הַהוּא מִינָא שְׁאֵילִנְהוּ מַאי דִכְתִיב (שמואל א י, ב): בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וגו' וַהֲלוֹא צֶלְצַח בִּגְבוּל בִּנְיָמִין וּקְבוּרַת רָחֵל בִּגְבוּל יְהוּדָה, דִּכְתִיב: וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, וּכְתִיב (מיכה ה, א), וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה. אָמַר רַבִּי יַנַּאי אֱסֹף חֶרְפָּתִי (רבי ינאי אמר בלבו להקב"ה אסוף חרפתי, ואח"כ הוא) אָמַר לוֹ, הָכֵי אָמַר, בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי עִם קְבוּרַת רָחֵל (=כשאתה הולך היום ממני, במקום שאני נמצא, שהוא קבורת רחל בבית לחם יהודה, תלך עד גבול בנימין) וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בִּגְבוּל בִּנְיָמִין בְּצֶלְצַח. וְאִית דְּאָמְרֵי בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי בִּגְבוּל בִּנְיָמִין בְּצֶלְצַח (=כשאתה הולך היום ממני, במקום שאני נמצא, שהוא בגבול בנימין, תלך עד קבורת רחל שהיא בבית לחם יהודה) וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם קְבֻרַת רָחֵל . וְהַאי דַוְקָא (ופירוש השני הוא הנכון), וְכָךְ אַתָּה לָמֵד שֶׁבִּגְבוּל בִּנְיָמִין הֲווּ (שהרי בשעה ששמואל דבר עם שאול הוא היה בגבול בנימין), וּכְתִיב (שמואל א ט, ד ה): וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ יְמִינִי וְלֹא מָצָאוּ, הֵמָּה בָּאוּ בְּאֶרֶץ צוּף, וּכְתִיב (שמואל א ט, ו): וְהִנֵּה נָא אִישׁ אֱלֹהִים בָּעִיר הַזֹּאת. לפי שני הפירושים רחל קבורה בנחלת יהודה, אלא שהם חלוקים איך לפרש את הפסוק.

ומיד בהמשך אומר המדרש: "וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, מָה רָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב לִקְבֹּר אֶת רָחֵל בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, אֶלָּא צָפָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהַגָּלֻיּוֹת עֲתִידוֹת לַעֲבֹר שָׁם, לְפִיכָךְ קְבָרָהּ שָׁם כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מְבַקֶּשֶׁת עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לא יד): קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ".

המדרש לא ראה שום סתירה בין זה שרחל קבורה בבית לחם יהודה, לקול ברמה נשמע, כך מוכח מהמדרש, צריך ביאור מדוע, אבל זה מה שכתוב כאן.

בתוספתא (סוטה יא ז) מובא תירוץ אחר וז"ל: "כיוצא בדבר אתה אומר (שמואל א י) 'בלכתך היום מעמדי וגו' בצלצח', [היכן] מצינו שנקברה רחל בגבול בנימין בצלצח, והלא לא נקברה אלא בבית לחם [בחלקו] של יהודה שנאמר (בראשית לה יט) 'ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת', ואין אפרת אלא חלקו של יהודה שנאמר (מיכה ה א) 'ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה', אלא אמר לו עכשיו שאני מדבר עמך הנם על קברות רחל, אתה הולך והן באין ומוצא אתה אותן בגבול בנימן בצלצח".

ג. וז"ל המדרש (בר"ר צט א): "רַבִּי עֲקִיבָא פָּתַר קְרָא [(תהלים סח יז) לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ] בשבטים, בשעה שאמר שלמה לבנות בית המקדש היו השבטים רצים ומדינים אלו עם אלו, זה אומר בתחומי יבנה, וזה אומר בתחומי יבנה, אמר להם הקדוש ברוך הוא שבטים למה תרצדון, כלכם שבטים, כלכם צדיקים, אלא גבננים, מהו גבננים, גנבים. כלכם הייתם שתפין במכירתו של יוסף, אבל בנימין שלא נשתתף במכירתו של יוסף (תהלים סח, יז): הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁקֹּדֶם לְאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּנֵי קֹרַח מִתְנַבְּאִין עָלֶיהָ שֶׁהִיא עֲתִידָה לִהְיוֹת בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פד ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי, וכן הוא אומר (תהלים קלב ד-ו): [אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה. עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהוָה מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב (=עד שיודע היכן יהיה מקום מקדש-רש"י)] הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר (=שמענו שבית המקדש יבנה בחלקו של מי שיש לו עיר חשובה אפרת לדעת רבי יהודה, או שבחלקו של מי שאמו קבורה באפרת לדעת רבי שמעון, אבל אנחנו לא יודעים היכן בדיוק). רבי יהודה אומר בית המקדש נבנה בתוך חלקו של יהודה, דכתיב (שמואל א יז יב): אֶפְרָתִי מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה. רבי שמעון אומר בתוך [חלקו] של מי שמתה [אמו] באפרתה, ומי מתה באפרתה, רחל. יכול בתוך חלקו של יוסף שהוא מבניה, תלמוד לומר (תהלים קלב, ו): מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר, בתוך חלקו של מי שנמשל כחית היער, ומי נמשל כחית היער, בנימין, דכתיב (בראשית מט, כז): בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף.

לכאורה רבי יהודה לשיטתו במסכת סוטה (לו ב): "תניא היה ר"מ אומר כשעמדו ישראל על הים היו שבטים מנצחים זה עם זה זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני יורד תחלה לים קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה שנאמר (תהלים סח, כח) שם בנימין צעיר רודם אל תקרי רודם אלא רד ים והיו שרי יהודה רוגמים אותם שנאמר (תהלים סח, כח) שרי יהודה רגמתם לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה שנאמר (דברים לג, יב) ובין כתפיו שכן. אמר לו רבי יהודה לא כך היה מעשה אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה".

רבי יהודה לשיטתו שיהודה הוא זה שקפץ לים לכן בית המקדש היה בחלקו. ויתכן שצריך להגיה במדרש רבה במקום רבי שמעון רבי מאיר, והוא לשיטתו שבנימין קפץ לים, וכן בספרי לקמן מובאים דברי רבי שמעון בשם רבי מאיר.

בספרי (דברים לג יב) יש שיבוש בגירסה למעניין, ונראה שלפי כולם בית המקדש היה בנוי בחלקו של בנימין, [וכמו שהספרי נוקט לדבר פשוט בהמשך דבריו בכמה דרשות בלא חולק], ולשכת הגזית בחלקו של יהודה, אלא הם חולקים בדרשת הפסוק (תהלים קלב ו) הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר, האם הוא מדבר על לשכת הגזית בחלקו של יהודה, או על בית המקדש בחלקו של בנימין. וז"ל הספרי: "מלמד שבית הבחירה היה בנוי בחלקו של בנימן, וכראש תור יוצא מחלקו של בנימן לחלקו של יהודה, שנאמר ובין כתיפיו שכן. ומה ת"ל לא יסור שבט מיהודה, זו לשכת הגזית, שניתנה בחלקו של יהודה, שנאמר (תהלים עח סז-סח) וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר, וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב, את הר ציון אשר אהב. (אבל בית הגדול היה בנוי בחלקו של יוסף בשילה, שנאמר ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה) [ונאמר (תהלים קלב ו) הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר], ואין אפרתה אלא בית לחם, שנאמר ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת היא בית לחם.

רבי מאיר אומר: (בחלקו של בנה מתה) [בחלקו של מי שמתה אמו באפרתה, ומי מתה באפרתה, רחל] שנאמר וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל [בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם], (ואין אפרתה אלא בית לחם, שנאמר ואתה בית לחם אפרתה). שומע אני בחלקו של יוסף (זה בנה) [שהוא מבניה], (שנאמר) [תלמוד לומר] הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער, במי שנמשל בחייתו יער, ואיזה, זה בנימן, שנאמר בנימן זאב יטרף.

--Israel.M (שיחה) 12:35, 16 בינואר 2018 (MSK)