שחרור עבד כנעני

From ויקישיבה
(Redirected from שיחרור)
Jump to navigation Jump to search

הגדרה[edit]

קניינים שבהם עבד כנעני קונה את עצמו מאדונו ומשתחרר (הסוגיא בקידושין כב:).

מקור וטעם[edit]

במהות שחרור עבד כנעני כתב הגר"ש שקאפ שהעבד רק מופקע מהאדון, כהפקר, אך לא נקנה לעצמו (גר"ש שקאפ קידושין ט ד"ה וכן נראה וד"ה וכן בארנו. וכן דן בזה צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה שחרור עבדים (אות עז)).

שלילה - חידשו האחרונים ששחרור עבד אינו קניין חיובי אלא רק שלילת מעשה, שהרי גם לפני שחרורו יש לו יד, אלא שרשות רבו מעכבת, וצריך רק לשלול את הרשות הזו (המידות לחקר ההלכה א-ה ואבני נזר או"ח כב-ט).

עבד שנשתחרר כקטן שנולד דמי (וכן גוי שנמכר לעבד כקטן שנולד דמי). וחידש הרוגאצ'ובר (מפענח צפונות יח-ד) שדין זה (של עבד שנשתחרר) עדיף מגוי שנתגייר (שגם עליו נאמר כקטן שנולד דמי), שגוי שנתגייר - השינוי על ידו וברצונו, ולכן אע"פ שהוא פנים חדשות, עדיין הצורה קיימת עליו, ולכן אם הוליד בנים בגויותו וכשנתגייר הוליד שוב - לא קיים שוב מצוות פריה ורביה, שהרי כבר יש לו בנים. אך שחרור עבד אינו תלוי ברצונו, ועוד, שכל זמן שהוא עבד נחשב כמי שאינו ("אין נפשו קנויה לו" (נזיר סב:)), ולכן כשמשתחרר נעשה ברייה חדשה, ואם כן כשמשתחרר חייב בפריה ורביה גם אם יש לו כבר בנים.

הקניינים הם כסף, שטר, חליפין, וראשי אברים. ונפרטם כעת - סעיף לכל קניין (חוץ מראשי אברים שנדון בהם בערך נפרד):

כסף[edit]

כסף - העבד נותן לאדון כסף כדי להשתחרר (קידושין כב:).

שטר[edit]

שטר - האדון נותן שטר שחרור לעבד (קידושין כב:).

אופן הקניין - גם לדעות שאשה יכולה לקנות גט בלי לקבל אותו לידה, כגון בקניין אגב (רש"י גיטין עז: ד"ה ה"ז חזקה)[1], עבד צריך דווקא לקבל את שטר השחרור לידו, ולא יועיל לקנותו בלי לקבלו (דרכי משה דרכי הקניינים ד-ב ד"ה דהנה).

לחצאין אפשר לשחרר בשטר. וביאר הרוגאצ'ובר שהוא משום שיש עוד קניינים שאפשר לשחרר בהם את העבד, ולכן השטר אינו השחרור עצמו, אלא רק פרטי השחרור (לעומת גט באשה, שאין עוד קניינים לגרשה, ולכן הגט הוא גופא הגירושין) (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה גט שחרור).

גיטו וידו באין כאחת - ע"ע באין כאחת.

חליפין[edit]

חליפין - העבד נותן לאדון חפץ כדי להשתחרר.

בדינו יש בזה שלוש דעות (טור רסז):

  1. ר"ת סובר שמועיל (וכן הגהות הגר"א על תוס' קידושין ח. ד"ה ומאי).
  2. יש אומרים שאינו מועיל.
  3. הרמ"ה (וכן הריטב"א קידושין כב: (ד"ה ואפשר) בלשון "אפשר") כתב שמועיל רק לשחררו מהשעבוד אך לא לאיסורין.

מעמדו לאחר השיחרור[edit]

גוי שנתגייר כקטן שנולד דמי. וכן עבד שנשתחרר כקטן שנולד דמי (ואף גוי שנמכר לעבד כקטן שנולד דמי). וחידש הרוגאצ'ובר (מפענח צפונות יח-ד) שדין זה (של עבד שנשתחרר) עדיף מגוי שנתגייר, שגוי שנתגייר - השינוי על ידו וברצונו, ולכן אע"פ שהוא פנים חדשות, עדיין הצורה קיימת עליו, ולכן אם הוליד בנים בגויותו וכשנתגייר הוליד שוב - לא קיים שוב מצוות פריה ורביה, שהרי כבר יש לו בנים. אך שחרור עבד אינו תלוי ברצונו, ועוד, שכל זמן שהוא עבד נחשב כמי שאינו ("אין נפשו קנויה לו" (נזיר סב:)), ולכן כשמשתחרר נעשה ברייה חדשה, ואם כן כשמשתחרר חייב בפריה ורביה גם אם יש לו כבר בנים.

ראה גם[edit]

הערות שוליים[edit]

  1. יש חולקים, הובאו בערך ‎גירושין#פרטי_הדין ד"ה אופן הקניין.