שיחת משתמש:אחיקם

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלום אחיקם, ברוך בואך לויקישיבה!

תודה שנרשמת לאתר, הצלחתנו מותנית בשיתוף פעולה רב מצד הגולשים. כל תרומה לאתר מבורכת.

כולם מוזמנים להשתתף בויקישיבה. נא לשים לב לעקרונות העריכה - ויקישיבה:עקרונות עריכה.

הנהלת האתר תשמח לעמוד לצדכם ולסייע בכל שאלה או בעיה.

בברכת התורה, נפתלי, הנהלת האתר • שיחה 16:25, א' בחשוון ה'תשס"ט (IST)

הידעת

הצעתך נראית לנו טובה מאוד. תוכל לסייע לנו בעריכת הפינה? נפתלי, הנהלת האתר • שיחה 16:25, א' בחשוון ה'תשס"ט (IST)


אני מביא לפניך רשימה של כמה וכמה "הידעת" שליקטתי - לכל אחד יש מקור. חלקם בהלכה, חלקם באגדה ושאר עניינים. לדעתי זה מעניין. אם תחליטו ללכת על זה, אוכל לתת לכם רשימה של כמה מאות כאלה (על הצד שזה ילך, אבקש שתציינו כמובן שזו תרומה שלי כמו כל תרומה לויקישיבה).

לענ"ד, חוץ מזה שזה נחמד לקרוא דברים כאלה, יש בהם גם תועלת אמיתית. חשוב למשל שבחורי ישיבה ידעו שיש מחלוקת כמה עיקרים יש ליהדות, ודעת הרמב"ם שהם י"ג היא רק דעה אחת. כמו"כ צריך לדעת שיש דעה שהלוחות נכתבו בכתב עברי עתיק ולא בכתב אשורי, וכו' וכו'.

הנה הדוגמאות:

  • לימוד התלמוד - באירופה למדו גמרא רש"י תוס', בספרד וצפון אירופה למדו גמרא רש"י רמב"ן (דעת דורות, מבוא).
  • יום הולדת - כיוון שטעמה של השמחה ביום ההולדת הוא המזל של אותו היום, יש לקובעו לפי התאריך הלועזי שנקבע ע"פ ימי וחודשי החמה, ולא לפי התאריך היהודי שנקבע ע"פ חודשי הלבנה (ספר הזיכרון זכרון שלמה, קונטרס יום הולדת עמוד ריט ד"ה יש שהוסיף לטעון).
  • מגן דוד - נראה שמקורו אינו יהודי, שהרי ביהדות אסור לעשות צורה שתסמל את הדת (אוצר ישראל ערך מגן דוד).
  • שירים - עם ישראל למדו את המשקל, החרוז וכל מלאכת השיר מבני ערב (מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו עמוד קב).
  • שער - מכאן רמז שכל המסתפר לא יזרוק את שערו אלא יגנוז (רש"י יחזקאל ה-ג בחלק מהדפוסים, דן בזה הלכות והליכות בחסידות עמוד 198 הערה 24).
  • דמות - היה חוג של גדולי ישראל שסברו שהקב"ה הוא גוף, דמות ובעל צורה. ביניהם היה גם ר' שלמה בן אברהם מן ההר, שהיה חבירו של הרמב"ן וכתבו עליו תארים גדולים (תורה שלמה חט"ז מילואים לב).
  • כתיבה - בתחילה לא היה פירוד מילים בתורה (ברזילי (אהרון מרקוס) עמוד 9, אוצר ישראל ערך צרופים בשם המקובלים).
  • ניגונים - ריה"ל עשה תשובה לפני מותו שלא יפייט עוד לעולם (כוזרי המבואר ב-סט).
  • ניגונים - יש מחלוקת האם המשקל בניגונים הוא מעלה (שלמדנו מבני ישמעאל) או חיסרון (שהרי בדורות הקודמים וכן בבית המקדש לא עשו כך) (כוזרי המבואר ב-סט).
  • כללי הדקדוק - יש מחלוקת האם כללי הדקדוק הם ממסורת או מעיון (שפת אמת עמוד 28).
  • מבול - יש מחלוקת האם קודם המבול דברו כולם בלשון הקודש, או שדברו בשבעים לשון, אלא שכולם הבינו את כל הלשונות (ירושלמי מגילה א-ט בתחילתו).
  • כתב עברי וכתב אשורי - יש דעה שגם הכתב שבחושן, אפוד, ציץ, תפילין ומזוזות היה בכתב עברי (כתב דעץ, שהחזיקו בו הכותים), ולא ידעו עדיין את הכתב האשורי (תורה שלמה חכ"ב מילואים ד-ב-טז).
  • אגדות חז"ל - צריכים אנו להאמין בכל האמור בהן (שדי חמד ח"א עמוד 192 ד"ה אגדתות).
  • מוסר - רבי ישראל סלנטר עצמו העיר שהבחנותיו (בענייני מוסר) אינן מקוריות ואין הוא מביא בהן אלא את מה ש"חקרו חוקרי נפש האדם ומצאו" (כתבי רבי ישאל סלנטר עמוד 39 הערה 2).
  • נהרג על קידוש ד' - קבלה איש מפי איש שהנהרג על קידוש ד' אינו מרגיש יסורין כלל (ערבי נחל פרשת מסעי בשם תשובת מוהר"ם, הובא בטעמי המנהגים עמוד קסא).
  • לילית - היא נראית בלילה כאישה מקושטת בעדי עדיים ומוצצת דמי הילדים כעלוקה (אוצר ישראל ערך לילית).
  • שאלת חלום - שאלת חלום בדוק ומנוסה: רחוץ ידיך טהור ומשח ידך השמאלית במי חבצלת וכתוב כך: אתון מלאכיא קדישא וכו' בואו והגידו לי כל שאלתי וכו' (רזיאל המלאך, הובא בשו"ת מן השמיים בפתיחה מהרב ראובן מרגליות עמוד יז, וכן מביא שם עוד מקורות שונים כיצד לזכות לשאלת חלום).
  • כתיבת שם ה' - בכתבי יד ובדפוסים ישנן 83 צורות שונות לכתוב במקום שם ה', כגון: שני יו"דים, שלושה יו"דים, יוי, י, ו, ב שבתוכה שלושה יודים (תורה שלמה פרשת בא ח"ב מילואים ד).
  • חוני המעגל - היו שני חוני המעגל, אחד מהם היה מזרעו של השני. שניהם ישנו שבעים שנה - הראשון בימי גלות בית ראשון, והשני (שעליו מסופר בגמרא) בימי בית שני - בזמן שמעון בן שטח (ירושלמי תענית טז: מביא שהראשון ישן שבעים שנה, ויש מספרי הדורות שכתבו שאינו חולק על הבבלי אלא מוסיף, ששניהם ישנו שבעים שנה).
  • חשבון השנים - יש דעות שונות בחשבון השנים: שיעבוד מצריים - י"א שה-400 שנה נמנות מברית בין הבתרים וי"א מלידת יצחק. בית ראשון - י"א 410 שנה וי"א 433. בית שני - י"א 420 שנה, י"א 428, י"א ½437 וי"א ½639 (כוזרי המבואר א-מה, באר הגולה באר השישי יח ד"ה עוד בספר, והערה 1236 שם).
  • ששת אלפים שנה - העולם לא יחרב לאחר ששת אלפים שנה: או שדעה זו בגמרא נדחתה, או שאינה כפשוטה (מורה נבוכים ח"ב כט ד"ה והעניין).
  • דג - יש דג בים שיוצא לחוף הים ביבשה בכל ערב שבת בין השמשות ונח שמה ואינו חוזר לים עד מוצאי שבת. והעושה לבוש מעורו - אין עובר בו חץ וחנית (ספר הברית השלם עמוד ריז ד"ה עוד).
  • דג - דג יש בים שקורין סירינה, מחציו ולמעלה כדמות אישה, ומחציו ולמטה כתבנית דג וכו' ומדי עבור איזה ספינה תתחיל לשורר ולזמר בקול נעים הרבה עד כי תפיל חבלי שינה על כל אנשי האוניה ואח"כ נכנסת לתוכה והורגת ואוכלת יושביה (מדבר קדמות ד-יג, ומביא כך גם מרש"י והערוך).
  • פיל וקוף - אפשר ללמדם שבעים לשון (מאירי ערובין לא: ד"ה אמר, בשם הירושלמי).

אשמח לקבל תשובה, בתודה, אחיקם 23:51, א' בחשוון ה'תשס"ט (IST)

הדברים מעניינים, אני מסכים. רצינו לדעת אם תוכל לעזור בעצמך בעריכת הפינה, לפחות בתקופה הראשונה (כך גם יהיה לך קרדיט עליה). נפתלי, הנהלת האתר • שיחה 14:12, ד' בחשוון ה'תשס"ט (IST)

בשמחה, בתקווה שזה לא ידרוש ממני זמן רב מידי. אחיקם 00:04, ה' בחשוון ה'תשס"ט (IST)

תודה. תוכל לערוך אותם בתוך תבנית:הידעת? בדפי משנה לפי תאריך בתבנית הבאה:ו' חשוון התשס"ט. (ראה לדוגמה ארגז חול בפינה שמאלית למטה. כשתתחיל אכניס את התבנית לעמוד הראשי. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה 18:57, ו' בחשוון ה'תשס"ט (IST)

שלום! הכנסתי בינתיים קרוב לעשרים. כל קטע כמובן נועד להיות בנפרד. אני מקווה שעשיתי זאת טוב, אם יש לך הערות וכו', על העיצוב, התוכן וכו' - אקבל בשמחה. אשמח לראות את הרעיון יוצא לפועל. אם זה יעבוד, בשמחה אוסיף עוד עשרות רבות של קטעים כאלה (יש לי מספיק לשנה בערך, בהנחה שכל יום אתה מחליף אחד...). אחיקם 00:37, ז' בחשוון ה'תשס"ט (IST)

יפה מאוד! הפינה עלתה...
הסברתי לא נכון בפסקה הקודמת - כל קטע יש לערוך בתבנית נפרדת תחת השם "תבנית:הידעת?/{תאריך}". כך הוא יציג אותם אוטומטית וגם תהיה אפשרות לכוון קטעים בהתאמה לתאריכים (אם יש כאלה). נראה לי שכן נכון לערוך קצת, חלק מהדברים שהעלית רשומים בצורה של נקודות, כדאי לערוך כך שזה יובא כמשפט המציג את הרעיון. אפשר גם לערוך קצת את הכותרות.
דוגמאות להערות שלי תוכל למצוא בקטעים לז', ח', וט' חשוון, טיפלתי בהם. רשימת קישורים, לנוחיותך בעמוד התבנית - הידעת?.
יישר כח גדול, נפתלי, הנהלת האתר • שיחה 19:03, ז' בחשוון ה'תשס"ט (IST)

אני מקווה שהבנתי. ערכתי את י' בחשוון (בנושא גולם), תבדוק בבקשה אם עשיתי זאת כדבעי, אם כן אערוך את השאר. הגעתי לשם מהקישור הידעת? שכתבת, אך אינני בטוח שהגעתי למקום המתאים. עדכן אותי בבקשה. תודה, אחיקם 23:51, ז' בחשוון ה'תשס"ט (IST)

צדקת, היתה בעיה בקישורים. תקנתי אותה. ערכת טוב את י' חשוון. יישר כח. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה 15:31, ח' בחשוון ה'תשס"ט (IST)