Open main menu

שיחת משתמש:טישיו/ארכיון 1

< שיחת משתמש:טישיו

שלום טישיו, ברוך בואך לויקישיבה!

תודה שנרשמת לאתר, הצלחתנו מותנית בשיתוף פעולה רב מצד הגולשים. כל תרומה לאתר מבורכת.

כולם מוזמנים להשתתף בויקישיבה. נא לשים לב לעקרונות העריכה - ויקישיבה:עקרונות עריכה.

מומלץ שמשתמשים חדשים לאתר ולסביבת "ויקי", יעזרו בעזרה בתחילת דרכם.

הנהלת האתר תשמח לעמוד לצדכם ולסייע בכל שאלה או בעיה.

בברכת התורה, מאירי, חבר בהנהלת האתר 22:00, כ"ב בכסלו ה'תשע"א (UTC)


Contents

עוד יומיים לתחרות ויקישיבה!Edit

  • תחרות ויקישיבה 3 לקראת סיום
  • ואיך אומרים... "הכל פתוח"!
  • כיתבו ואימצו

ובעז"ה גם תזכו בפרסים!

  • תזכורת לפרסים: כאן
  • לעמוד הניקוד: כאן
  • חילכם לאורייתא!
  • בהצלחה!

מאירי, חבר בהנהלת האתר 23:43, 2 במאי 2011 (IDT)

זכית בתחרותEdit

שלום טישיו/ארכיון 1, ברכות לרגל זכייתך בתחרות העריכה!
בעמוד הניקוד תוכל לראות את דירוג הזכייה שלך.
לשם העברת הפרס אליך, נבקשך לשלוח את פרטיך למערכת האתר דרך קישור זה.
תודה על השתתפותך בתחרות ותרומתך לויקישיבה.
נשמח, כמובן, לראות אותך ממשיך להשתתף בפרוייקט, להגדלת תורה ולהאדירה.

חילך לאורייתא! בשם מערכת האתר כולה, מאירי, חבר בהנהלת האתר 00:48, 6 במאי 2011 (IDT)

סליחה,
יש שגיאה במערכת שליחת הדואר של האתר, השגיאה בטיפול.
בבקשה תרשום כאן את כתובת הדואר שלך, עם ~~~ בסוף
עמכם הסליחה. שבת שלום! מאירי, חבר בהנהלת האתר 15:49, 6 במאי 2011 (IDT)
השגיאה במערכת הדואר תוקנה. --מאירי, חבר בהנהלת האתר 22:51, 11 במאי 2011 (IDT)
להזכירכם - ע"פ התקנון, סעיף 2.9: "משתמש שלא ימסור את פרטיו למשלוח הפרס תוך 14 יום מיום סיום התחרות, יחשב הדבר כויתור על הפרס."
אנא הזדרזו.
מאירי, חבר בהנהלת האתר •שיחה• 17:11, 18 במאי 2011
שלום. ניסיתי לשלוח את פרטיי דרך הקישור המפורט לעיל, וישנה בעיה טכנית. נא ליצור עימי קשר. טישיו 06:09, 19 במאי 2011 (IDT)
הקישור עובד לי מצוין, אשמח עם תפרט יותר על השגיאה (מה עשית?, ואיזה שגיאות קבלת?). --מאירי, חבר בהנהלת האתר •שיחה• 07:11, 19 במאי 2011 (IDT)
עניתי בדף השיחה שלך. טישיו 03:03, 27 במאי 2011 (IDT)

ערכים מבוקשיםEdit

לכבוד עורכי האתר, ה' עמכם!

ישנם דפים רבים הנצרכים באתר וחסרים,

אתם מוזמנים להיכנס לדף ערכים מבוקשים ולראות מה ניתן לתרום בנושא...

יישר כח!

אריאל ביגל נ"י

מפעיל מערכתEdit

ההרשאות שלך שונו וכעת אתה מפעיל מערכת.
ישנו דף הנחיות למפעילי מערכת. הוא מסביר על המשמעות והיכולות של התפקיד. לכל שאלה ניתן לפנות אלי.
מאירי, חבר בהנהלת האתר. 03:04, 22 ביולי 2011 (IDT)

תודה. אני מביחן בהרשאות חסימה, אך עדיין איני מבחין בהרשאות מחיקה. יכול להיות שלמפעיל אין הרשאות כאלו? טישיו 03:06, 22 ביולי 2011 (IDT)
בין הכרטיסיות ("הצגת היסטוריה") לתיבת חיפוש יש חץ, שמה יש "מחיקה" (לא צריך להשתמש בזה הרבה...). שבת שלום. מאירי, חבר בהנהלת האתר. 16:42, 22 ביולי 2011 (IDT)

דוא"לEdit

ראשית, ברכותי על קבלת תואר מפעיל מערכת, שתזכה לפתח בעזרתו את האתר להגדיל תורה ולהאדירה.

תודה על הדאגה, אבל בינתיים לא קבלתי אפילו מייל אחד ממישהו דרך האתר. אני כותב אותו כי זה חשוב לי והיו כמה פעמים (באתר אחר שאני כותב בו) שאנשים פנו אלי במייל כדי להגיב על על דברי. אינני חושש לקלבת דואר זבל, שכן הגולשים באתר זה אינם חשודים מבחינתי על ענין זה... חוץ מזה, זה לא כל כך נורא לקבל דואר זבל, העיקר שזה לא יכול להזיק לי (לכן לא פרסמתי פרטים אישיים).

שוב, תודה על הדאגה ושבת שלום, אריאל ביגל נ"י 09:13, 22 ביולי 2011 (IDT)

אני חושב שתשקול את העניין שוב. התועלת בפרסום דוא"ל במקום ציבורי כל כך למטרות חיוביות אפסי, והמטרות השליליות (דוא"ל המנוגד לרוח היהדות) הוכחו והן קיימות, יש רבים המבצעים באינטרנט חיפוש על הסימן @ ומעתיקים כל כתובת דוא"ל. טישיו 22:06, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

העתקה מויקיפדיהEdit

אנא, קרא בעקרונות העריכה של האתר, שם כתוב כי באופן כללי, אין להעתיק חומר מויקיפדיה ללא שינוי (חוץ מזה שאין טעם להעתיק מויקיפדיה אלא לכתבו בסגנון המקובל בויקישיבה, זה גם יוצר בעיות עם הקישורים וכד'). אריאל ביגל נ"י 21:31, 16 באוגוסט 2011 (IDT) (נא להגיב בדף השיחה שלי).

1. נהוג להמשיך שיחה במקום שהחלה, כך אני נוהג, ואני אגיב רק במקום שהשיחה החלה. במיוחד כאשר הינך כותב טענות, ואז יכול להיות רושם שהטענות צודקות, דבר שאינו נכון כפי שתיכף אסביר.
2. קראתי את הדף ההוא, ואין שום סתירה בהעתקת ערכים מויקיפדיה לשם (דבר שאגב הצהרתי עליו זמן רב בדף המשתמש שלי למי שלא שם לב). העתקת ערכים מויקיפדיה לויקישיבה, אינה מורידה את רמת האתר, מכיוון שהערכים שאינם מועתקים מויקיפדיה הם לפעמים (לא נדירות) גרועים בצורה נוראה, אין ויקיזיציה, אין סדר, אין כותרות, ולפעמים קצרים בצורה גרועה מאוד, (זה לא כולל את הערכים הנפלאים שאה ואחרים כותבים כאן), והערכים בויקיפדיה מאוד מפורשטים ומושלמים, וההפסד (שאולי מישהו יראה שזה מועתק, דבר שלא גורם כ"כ לבושות, וגם מי כבר מסתכל בגרסאות קודמות) אינו מגיע לרווח בערכים המושלמים האלו. בנוסף,א ני מתקן בקביעות את כל התבניות שאינן מתאימות בין שני האתרים למרות שלעיתים הדבר עולה לי זמן רב ויגיעה רבה.
3. תודה רבה על פעילותך באתר זה. חילך לאורייתא! טישיו 22:06, 16 באוגוסט 2011 (IDT)
כמובן, אם אלו ערכים שכתבת בעצמך יש הרבה פחות בעיה - כאן יוסף שמח 16:59, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

מורה נבוכיםEdit

לכבוד הכותבים באתר!

מי שיוכל לכתוב ערך על הספר מורה נבוכים יבורך!

שבת שלום, אריאל ביגל נ"י

שלום לךEdit

רבנן 13:21, 23 בנובמבר 2011 (IST)

שלום עליכם, ידידי היקר!! טישיו 16:01, 23 בנובמבר 2011 (IST)

דיון חשובEdit

הנך מוזמן להשתתף בדיון כאן. שבוע טוב! למאי נ"מ? 03:20, 22 בינואר 2012 (IST)

דיון חשוב בביהמ"דEdit

לכ' המשתמש טישיו נ"י,

מתקיים כרגע דיון חשוב בבית המדרש לגבי סגנון הכתיבה הראוי באתר, חשוב מאד להביע דעה, כאשר המגמה היא בסופו של דבר להגיע לקביעה מוחלטת ומחייבת. בבקשה לקרוא את הדיון ולהגיב בקישור הנ"ל.

בכבוד, אריאל ביגל נ"י 16:08, 29 בינואר 2012 (IST).

מייל שקבלתי, לעיונךEdit

להלן מובא מייל שקבלתי בשבוע שעבר, לשיקול דתעכם: אריאל ביגל נ"י 15:15, 30 בינואר 2012 (IST)

"שלום רב לצוות העורכים, רציתי להודות על האתר הנהדר הזה, אני לומד ומחכים המון בפרשות השבוע. רציתי לבקש מכם אם יורשה לי, שתפתחו (מלשון לפתח לא לפתוח) את הערכים של פרשות השבוע עוד יותר ממה שיש עד עכשיו. יש לי רעיון שתוכלו להשתמש בערכים של פרשת השבוע מויקיפדיה האנגלית, שם יש פרשנוית של רבנים לפרשות השבוע. אם מישהו יוכל לתרגם זאת זה יהיה נהדר. הנה קישור (בכותרת "In inner-biblical interpretation")והלאה. נ.ב. אם תוכלו להביא פירושים של רבנים מכלל הזרמים ושל רבני תימן אודה לכם מאוד.

תודה רבה ותזכו לעשות מצוות (השם המלא שמור אצלי)"

כתבתי תגובה לפנייתךEdit

בדף השיחה שלי. שבת שלום, אריאל ביגל נ"י 11:15, 17 בפברואר 2012 (IST)

יישר כח גדולEdit

רוב ברכה והצלחה במחיקת ההשחתות. אשמח לקבל (כאן) טיפה הסבר על הבעיה ועל סיבותיה. (אינני מבין אנגלית). מדוע א"א לחסום את כתובות ה-IP של משתמשים אלו לבל יוכלו להרשם שנית בוויקישיבה? אולי כדאי לחסום אתרים באנגלית? פורים שמח, למאי נ"מ? 15:24, 7 במרץ 2012 (IST)

יש לנו שני בעיות עיקריות: 1. בשונה מויקיפדיה, אין לנו אפשרות לדעת מה הן הכתובות אי פי של המשתמשים שנרשמו. 2. אני מאמין שבכל מקרה הם משתמשים בכתובות אי פי מתחלפות, ולכן צריך כל פעם לחסום מחדש, ראה כאן. טישיו 20:13, 7 במרץ 2012 (IST)

בקשה קטנה - פאה נכריתEdit

שמחתי מאד שאתה פועל לאיזון של הערך פאה נכרית, ולהפיכתו לאנציקלופדי. כעת אף אני הקטן מצטרף במידת-מה לפועלך החשוב. אשמח אם בעוד יומיים-שלושה תעבור על התיקונים שאני מכניס לערך הנ"ל בצירוף לוויכוחיי בדף השיחה שם עם אליהו אמזלג נ"י. תודה רבה ויישר כח, למאי נ"מ? 23:02, 18 באפריל 2012 (IDT)

תודה לך. זמני אינו פנוי בימים אלו כדי לעבור על הדיון הארוך, אך ללא ספק הגהותיך שיפרו את הערך ללא הכר. רק הגיע הזמן למחוק את המאמר (ולא קטע אנציקלופדי) שלו (שהועתק מספר לקט שכחת הפאה) שהוא מכניס שוב ושוב על כך ששמונים שנה אף אחד לא חלק כו', לכל היותר יש לציין דברים כאלו בשם אומרם (הרב וולפא). טישיו 01:59, 25 באפריל 2012 (IDT)
אתה טועה, זה מהקדמת הספר "חן וכבוד" ולא מתוך "לקט שכחת הפאה", ואינני מבין מדוע אתה להוט למחוק זאת - ראה דף שיחה שם. בברכה, אליהו אמזלג 14:15, 22 ביולי 2012 (IDT)

זכית בתחרות ויקישיבה 4!Edit

למימוש הזכייה אנא השאר פרטים למשלוח הפרס (כתובת דוא"ל, טלפון וכתובת לשליחת מכתבים/חבילות) באמצעות הדף הזה. חילך לאורייתא! יו"ש · שיחה 08:47, 24 באפריל 2012 (IDT)

האם אין לכם את הכתובת שלי משנה שעברה? טישיו 02:06, 25 באפריל 2012 (IDT)
לא. יו"ש · שיחה 08:22, 25 באפריל 2012 (IDT)

הפנית ערכים מקטגוריית"הלכתית רפואית"Edit

ראיתי כי אתמול יצרת הפניה לערכים לידה, לימוד רפואה וניסויים רפואיים בבני אדם ל"לדה", "למוד רפואה" ו"נסויים רפואיים בבני אדם". מחקתי את הדפים החדשים שתכתב, וזאת משתי סיבות:

  1. באחד הדפים העוסקים בכללי העריכה (אינני מוצא כרגע איזה) מדובר על אי-מתן לגיטימציה באתר לשגיאות לשוניות, למשל, לא להפנות את הדף "שחיתה" לערך שחיטה, וכד'. לכן, אנחנו לא משאירים הפניות מדפים משובשים מבחינה לשונית, כמו ההפניות שעשית.
  2. אני לא חושב שהן נצרכות. לא ראיתי מימי אדם שכותב לדה במקום לידה ולמוד במקום לימוד. אלו הטיות לא מקובלות (אולי מפני שהן משובשות?) ולכן אין בהן צורך, מלבד החסרון הגדול שיש בהן, כאמור בסעיף א'.

בברכת העם, התורה והארץ, אריאל ביגל נ"י 09:21, 30 באפריל 2012 (IDT)

לא רק שלא יצרתי הפניות כאלו, אלא שאני הוא זה שהעברתי אותם מהשם החדש והשגוי לשם החדש והתקין, וממילא נוצרו הפניות אוטומטיות מהשמות הישנים. הרבה הצלחה טישיו 21:48, 30 באפריל 2012 (IDT)
קבל את התנצלותי, יישר כח. אריאל ביגל נ"י 17:02, 3 במאי 2012 (IDT)

תיקנתי קישוריםEdit

בויקישיבה:שו"ת#קטגוריה:מקדש וקרבנות. אשמח שכתב תעזור בתיקון הבעיה (אם אני קורא נכון את התמונה). בברכה, למאי נ"מ? 19:02, 17 ביוני 2012 (IDT)

בפמ"ג סוף ההקדמה לתערובותEdit

כותב שאדם שאכל כדי שביעה והסתפק אם בירך ואדם אחר שאכל רק כזית הוציאו תלוי במח' הרמב"ם והרא"ש אם ספיקא דאו' מדאו' לקולא או לחומרא. וקשה מאד כי הלא בשו"ע או"ח קצז' בסוף הסימן כתב במפורש שלדעת הרא"ש שיעורא דרבנן בבהמ"ז מוציא דאו'? ומרפסין איגרא! רבנן 23:40, 18 ביוני 2012 (IDT)

הפמ"ג לא מזכיר בהלכות תערובות את הרא"ש אלא כותב "תוס' ושאר פוסקים", ולא לחינם, הרי הרא"ש הוא לא היחיד הסובר שספיקא מדאורייתא לחומרא מהתורה, כמדומה שגם הרמב"ן ס"ל הכא ועוד ראשונים, ולדידהו, שאפשר דלא ס"ל כהרא"ש בסימן קצ"ז, כתב. טישיו 01:41, 19 ביוני 2012 (IDT)
ועדיין תמוה ביותר שלא הזכיר מזה כלום אפי' לא ברמז רבנן 18:46, 21 ביוני 2012 (IDT)

בקשות קטנותEdit

פאה נכריתEdit

נעשתה השחתה חמורה בערך. אבקש שתתקן אותה, ותשקול האם לחסום את כתובת ה-IP שעשתה זאת או לנסות להידבר עמה (כפי שניסיתי).
כדאי שלא לאבד לחלוטין את המידע שהוא הכניס (שבחלקו יש ערך רב), אולי כדי להעבירו לדף השיחה, ובהמשך לשלב את הדברים המתאימים לגוף הערך, כל דבר במקומו.
ברכה והצלחה, למאי נ"מ? 01:10, 11 ביולי 2012 (IDT)

כעת הלה החציף, ומחק עוד פיסקה שלימה מהערך. לילה טוב, למאי נ"מ? 01:30, 11 ביולי 2012 (IDT)
כתבתי לו בדף שיחתו, ואעקוב אחרי מהלך הדברים. בנתיים נראה שיש עם מי לדבר, ובמקרה של השחתות נוספות אחסום את המשחית ואגן על הערך. תודה לך על הכל. יתכן שכדאי לקשר בדף השיחה לשחזור שנעשה, כדי שמי שירצה להוציא משם מידע יוכל לעשות זאת. טישיו * שיחה 02:33, 11 ביולי 2012 (IDT)
יישר כוח גדול ותודה רבה!!! --למאי נ"מ? 02:43, 11 ביולי 2012 (IDT)
כל הכבוד!!! אני ממש מתפעל מזה שטרחתם להכניס את הדברים היפים שבדבריו לתוך הערך. יישר כח גדול! --למאי נ"מ? 06:37, 11 ביולי 2012 (IDT)
טרחתי להחזיר את החלקים היפים שבדבריו, שכן אני מתעניין מאוד בנושא ובמחלוקת ההלכתית. תודה לך על דברי החיזוק. טישיו * שיחה 06:43, 11 ביולי 2012 (IDT)
ידידי הנכבד,
יישר כוח גדול על כל פעלך, ובפרט על התנהלותך הנהדרת בפרשיה זו.
גם אני מנסה לדלות מדברי האנונימי הנ"ל את דברי הטעם, אולם, כדאי לדעת שהוא ציטט מאמר ש"כתב תלמיד חכם מהבקיאים בסוגיה (החפץ בעילום שמו)" (ציטוט מדבריו). כפי הנראה כוונתו לרב אברהם ליפשיץ, שמאמרו נמצא בקישור (זה קישור לפרק הראשון, וע"ש בפרקי ההמשך, המקבילים למה שהכניס האנונימי הנ"ל).
לצערינו הרב, בסוגיה זו רבים - משני הצדדים - מביאים רק את המובאות התומכות בדעתם, ואת המובאות התומכות בצד השני משמיטים, למשל ראה בתגובה למאמרו אות כד (ובהמשך הדברים!) שהשיגו על פרשנותו לדברי הראשונים שפאה נכרית לא שימשה לכיסוי ראש בימי התלמוד.
לכן, כשמביאים מדבריו לאשכול, כדי לבדוק אותם היטב (בדר"כ ניתן למצוא את שני הצדדים בחיפוש קצר בגוגל, וכן באתר הנ"ל, ובקישורים שהובאו בסוף הערך).
אני מאד מודה למר, ומברכו בברכת יישר כוח ובהצלחה רבה! --למאי נ"מ? 09:01, 12 ביולי 2012 (IDT)
אכן לא הוספתי שום מידע לערך עד שבדקתי בעצמי את נכונותו, אם כי כמובן יתכן שטעיתי, וכבודו מוזמן לתקן כרצונו. טישיו * שיחה 18:10, 12 ביולי 2012 (IDT)
אני מצטט כמה משפטים מהקישור הנ"ל: "...ומוכרח לומר שגם לדעת רש"י היו כמה סוגי פאות מצויים בשוק, וכמו בימינו אנו, שיש נשים בעלות שיער, ולובשות פאה לכסות את כל ראשן, ויש נשים שנשרו שערותיהן, ולובשות פאה במקום שערותיהן, ויש נשים שנשרו קצת שערותיהן ולובשות חצי או רבע פאה, ויש גם שמערבות עם שערותיהן שיער זר כדי להיראות בעלת שיער. וכך היה גם בזמן ההוא..." נמצא שדבריך שפאה נכרית לא שימשה ככיסוי ראש בימי חז"ל, הם עצמם שנויים במחלוקת. (ושם - בהמשך התגובה הנ"ל - ציין לעוד מקורות להוכיח את דבריו). גם בפורטל הדף היומי (צויין באשכול בהערת שוליים) הובא שגרסה זו (בדברי רש"י, שמשמעותה הפשוטה היא שפאה מהוה תחליף לשער בלבד, ולא לכיסוי הראש) שנויה במחלוקת ע"ש.
כמו כן, הכנסת לאשכול (ובצדק) ראיה מהגמרא בנזיר ש"שהפאה מהווה תחליף מושלם לשערה הטבעי של האשה לעניין מראה ויופי, ולכן גם לאחר שתגלח את כל ראשה בסוף הנזירות לא יהיה לבעל כל הפסד ביופייה של אשתו מפני שאפשר לה בפאה נכרית, וממילא אין לו יותר שום עילה להפרת נזירותה של אשתו. ואם ביחס לבעל המתבונן באשתו מקרוב אין כל חסרון ביופייה של אשתו המגולחת, כי 'אפשר בפאה נכרית' המהווה תחליף מושלם לשער לעניין יופייה של האשה..." (במילים אחרות: הפאה נראית כשער טבעי). במקומות אחרים באשכול (שהכנסת) נאמר: "שלא ניתן להביא ראיה לפאות בני זמנינו הנראות כשער טבעי לפאות של ימי חז"ל שייתכן שלא היו נראות כשער עצמו". (טוב שהוספת את המילה "יתכן" לטענות בלתי מבוססות של מתנגדי הפאה, אע"פ שאתה הוספת להם ביסוס מה, מ"מ הגמרא בנזיר הנ"ל מהוה קושיא על טענה זו וכנ"ל).
אגב, גם אצל תומכי הפאה (בחלקם) יש ציטוטים מקוטעים (וצריך לבדוק כל מקור בפנים), אם כי התרשמתי (בצורה לא מבוססת דיה) שסילופים גמורים לא מצויים שם. לכן, על כל טענה כדאי לבדוק מה אומר עליה הצד השני. (אגב, אינני יודע מה תגובת הצד של סיעת ה'ישכיל עבדי' לראיה מהגמרא בנזיר).
בכל אופן, יישר כח גדול ולילה טוב, למאי נ"מ? 02:33, 13 ביולי 2012 (IDT)
אמנם אתמול הבאתי בעיקר את ראיות האוסרים, (שאכן הינם ראיות טובות) כדי לא לאבד את המידע. היום השלמתי גם את הצד השני והכנסתי את תשובות המתירים (רובו מתוך הקונטרס של הרב ל"א שמביא הכל עם מקורות מדוייים). אציין שאין לי גישה לשום מקום ברשת כמעט, וגם לא לפורטל שקישרת אליו, ואולי כדאי שתשלח לי את תוכנו במייל. טישיו * שיחה 05:44, 13 ביולי 2012 (IDT)
יישר כוח גדול!
1. אילו ידעתי שאתה מתכוון להוסיף את הצד השני - לא הייתי אומר כלום (חשבתי ש'נפלת בפח', בדקת את המקורות והִנם, ולא בדקת אם הנושא נידון במקורות אחרים). 2. כדאי לעשות עבודה יסודית ולחפש את המקורות לכל הדיונים בספרי הפוסקים הקודמים לדורנו, שראיות אלו נידונות הרבה בחמש מאות השנים האחרונות. 3. כדי לבדוק תמיד את הרב ל"א אם הביא את כל המקור, וכן אם ניתן לפרש את המקור ברוח אחרת. (אני מניח שאתה עושה זאת). 4. העיקר ביקשת שאשלח לך את המאמר מהפורטל הנ"ל, ואין לי את כתובת המייל שלך, לכם אצרף אותו בכותרת נפרדת.
יישר כוח גדול! --למאי נ"מ? 05:59, 13 ביולי 2012 (IDT)

מפורטל הדף היומי (הנ"ל) - הפולמוס על הפאה הנכרית / יעקב צ. מאירEdit

ערכין ז ע"א - פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

שנינו במשנה, 'האשה שנהרגה נהנין בשערה' ובגמרא מדייק שלא כל אדם יכול להנות בשערה של המוצאת להורג, אלא אם ציוותה אותו למישהו, 'אמר רב, באומרת תנו שערי לבתי'. שואלת הגמרא, 'אילו אמרה תנו ידי לבתי מייהבינן ליה [=נותנים לה]?' והלא כל גופה של האשה חייב במיתה. מציע רב פתרון יצירתי, 'בפאה נכרית'.

מהי פאה נכרית? מסביר ר' אבהו לגבי ההיתר לצאת בפיאה בשבת, 'אמר ר' אבהו, כל שהוא תושב בשיער נקרא פיאה' (ירו' שבת פ"ו ה"ה), 'תושב' – שאיננו מחובר לראש באופן טבעי, אלא כ'אבנים תושבות שמחרשה מזעזעתן' (תוספתא שביעית פ"ג ה"ד). ורש"י בסוגייתנו מפרש, 'לאו שערה ממש קאמר אלא שהיתה לה פיאה משער אשה אחרת קשורה לשערה'. ומסביר, 'דרגילות היו נשים כששערן מועט לקשור שער נשים נכריות לשערן והוא פיאה נכרית'.

פולמוס ארוך ניטש באירופה במאה ה16 על הפיאות הנכריות ובפרט בין רבי יהושע בועז, בעל 'שלטי הגבורים',לבין רבי ישראל איילנברג, בעל שו"ת באר שבע. הגרא"ח שור, בעל 'צאן קדשים' על סדר קדשים, לא היה מרוצה מן הסייעתא למתנגדי הפאה הנכרית העולה מרש"י, על פיו פאה נכרית איננה כיסוי ראש אלא נסיון לעבות שיער מקליש, ומחק את המשפט הנ"ל מרש"י. זו הסיבה שהמשפט מצוי בין סוגריים גם בדפוס וילנה.

אך נניח לפיקנטריה. הפאה הנכרית לא היתה רק פתרון לשיער קלוש, מנהג נאה נשתמר באחת מתשובות הגאונים, '...שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן, ושמו בלשון ארמי "מזיא דזיפא" [=שיער מזויף]...' (אוצה"ג שבת, 62). אך אין דעתם של הגברים שווה, ר' מאיר פוסק שיכול אדם להפר את נדר אשתו אף בתגלחת טהרה, מפני שיכול לומר 'אי אפשי באשה מגלחת', מציעה לו הגמרא 'אפשר בפאה נכרית!' אך ר"מ סובר, 'בפאה נכרית איידי דזוהמא לא ניחא ליה' (נזיר כח:), 'דמזוהם בעיני הבעל שתתן אשתו על ראשה שער אשה נכרית' (רא"ש שם).

נשוב לסוגייתנו, האם מותר להשתמש בשערה של המוצאת להורג או לא? מביאה הגמרא סיוע מסוגיית עיר הנדחת בסנהדרין. 'בעי רב יוסף, שיער נשים צדקניות מהו?' האם חייב שריפה כשאר הרכוש שבעיר? אומרת הגמרא 'אי דמחובר בגופה, כגופה דמיא', וחייב בשריפה. אך יש פתרון, 'לא צריכא,' אומרת הגמרא, 'דתלי בסיכתא' (כצ"ל גם בסנהדרין, ולא 'בסיבטא' כגירסת הדפוס שם).

למדנו: את השיער הנכרי היתה האשה תולה בשערה בסיכות. לו תזדרז ותצוונו לבתה לפני ההוצאה להורג תצילנו משריפה ותשאיר לבתה מזכרת, שעל אף שהיא 'זיפא', ועל אף שהיא 'זוהמא', תוכל הבת להתנאות בה ביום חתונתה.

שעוןEdit

נדמה לי שהשעון שלוויקישיבה איננו מעודכן. למשל השעה כעת 10:06, ובהיסטוריה נרשמת שעת עריכה מוקדמת בג' שעות. יום טוב, --למאי נ"מ? 10:07, 12 ביולי 2012 (IDT)

אם שמת לב, כתוב ממש אותו שעה. 10:07 טישיו * שיחה 18:08, 12 ביולי 2012 (IDT)
מעניין שאתה קראת את תגובתי בגרסה הלא-מעודכנת. אם תסתכל בהיסטוריה, תראה שנרשם שהתגובה נכתבה אתמול ב07:07-07:08, ואילו התגובה בפועל נתנה בשעה אחרת. תסתכל ג"כ באיזו שעה נתנה תגובתך (יש סתירה בין הכתוב בדף השיחה, לתאריך הגרסה בדף ההסטוריה ובשינויים אחרונים. לילה טוב, למאי נ"מ? 02:04, 13 ביולי 2012 (IDT)
השעונים במיזמי הויקי הם עניין מסובך, וכפי שהבנתי גם כל משתמש רואה אחרת, וזה קשור איכשהו להעדפות שהזין המשתמש וכן לשעה המעודכנת במחשבו. ידוע לי על אי נעימויות שנגמרו במיזמי הויקי השונים, כאשר משתמש אחד חשד בחבירו שהוא מחלל שבת ע"י טעות שנגרמה ע"י טעות כגון אלו. טישיו * שיחה 05:47, 13 ביולי 2012 (IDT)
טוב שאתה אומר. כדאי לעדכן בכך את הציבור. בוקר טוב, למאי נ"מ? 06:00, 13 ביולי 2012 (IDT)

פאה נכרית2Edit

ראית שניתי לך בדף השיחה שלי?
אגב, באופן אישי, קשה לי להבין את הגמרא בנזיר (דעת ת"ק, ולחלק מהראשונים - גם ר"מ/רבי לא חולק), לי היה מאד מפריע אם אשתי תגלח את שערות ראשה ותשים במקומם פאה נכרית (בבית).
בכל אופן, יישר כוח גדול! --למאי נ"מ? 06:43, 13 ביולי 2012 (IDT)

ראיתי, תודה! בנוגע לנזירה, מדובר במצב זמני בלבד, בו בתקופה עד שיגדלו שערותיה של האשה היא מכסה את ראשה בשערות הנראות בדיוק כמו שערותיה היא, ולא ניתן להבחין בהבדל, מה כ"כ רע? אגב, ברשותך, אני מתעתד למחוק כליל את שיחת משתמש האנונימי עם כל ההשמצות שבו. ידוע לי כי הלה שהושמץ שם, מתאונן על מסע ההשמצות המנוהל ע"י האנונימי וחבריו ברשת. טישיו * שיחה 07:03, 13 ביולי 2012 (IDT)

כל הכבוד על עריכותיך!
התירוץ שלך לא מיישב את דעתי, אבל על טעם וריח אין מה להתווכח. בעיני, עצם העניין שזה לא שער טבעי אלא רק יושב על הראש, ואם תמשוך אותו - הכל יפול, מסיר את כל הטעם.
לגבי שיחת האנונימי - שם הגבתי על ההשמצות, אז יש לשקול אם כדאי (לשיקולך).
לגבי רשימת המתירים והאוסרים - ראה הערותיי בשיחה:פאה נכרית, ולעניות דעתי כדאי להעביר זאת לערך נפרד, ולעשות "ערך מורחב": פאה נכרית/שיטות הפוסקים (או שם דומה).
שבת שלום ורוב ברכה! למאי נ"מ? 15:31, 13 ביולי 2012 (IDT)

1. נכון, אבל זה שזה לא מוצא חן בעיניך עדיין לא עושה אותה ל"מנוולת" ולכן אי אפשר לומר "אי אפשי באשה מנוולת", ניוול הוא רק אשה מגולחת או אם השערות הזרות מגעילות את הבעל. 2. צריך לשקול זאת. 3. הגבתי לך בדף השיחה של הערך. לדעתי עדיף להשאיר כך. טישיו * שיחה 18:27, 13 ביולי 2012 (IDT)

יישר כוח גדול!
1. אם אתה צודק, אזי אין כל ראיה מהגמרא הנ"ל שאין חילוק בין פאה לשׂער, אלא שהחילוק איננו גורם לאשה להראות כמגולחת. וא"כ אין מכאן קושיא כלל על ה'ישכיל עבדי' וסיעתו ודו"ק. (יש גם מקום לבחון האם אין בכוח הבעל למחות אם אשתו מכערת עצמה במקצת).
3. עניתי לך שם. יום טוב ורוב ברכה! --למאי נ"מ? 09:45, 16 ביולי 2012 (IDT)

צודק. טישיו * שיחה 04:05, 17 ביולי 2012 (IDT)

בנוגע לערך פאה נכריתEdit

למה אתה ממהר למחוק גירסאות? כתבת שקלתה היא מטפחת, והצמדת לזה את דברי השטמ"ק (שמופיעים פעמיים בערך) שקלתה אין נראה כ"כ שערה בין הנסרים לבני מבוי. זוהי טעות, במטפחת אין "נסרים" אלא רק בקלתה לפירוש שהוא "סל", העשוי כנסרים.

בשטה מקובצת שם בשם רש"י במהדורה קמא, כתב: "קלתה - סל שמנחת את פלכה בו, ומניחתו על ראשה כשהיא פרועת ראש. אפילו קלתה נמי לא - משום צניעות, דאי אפשר שלא יראו שערותיה בין הנסרים". ומאידך ברמב"ם בהלכות אישות פרק כ"ד כתב "יוצאה לשוק או למבוי מפולש וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אע"פ ששערה מכוסה במטפחת", וכתב דוקא מטפחת ולא קלתה, שזה ענין אחר. בברכה, אליהו אמזלג 00:05, 23 ביולי 2012 (IDT

שלום. קודם כל, אאל"ט לא אני כתבתי את הטקסט כלל (אולי למאי נ"מ?) שנית, כפי שזכור לי לא הצמדתי את שני הדיעות, אלא אכן רק לפי הדיעה האומרת שקלתה היא סל (כמדומה שכן הוא דעת רוב ראשונים) אז הבעיה היא ששערותיה נראות בין הנסרים, ואכן בערך מצויין בפירוש שזה רק לפי דיעה זו. טישיו * שיחה 00:51, 23 ביולי 2012 (IDT)
קודם כל, אני זה שערכתי את הערך, ואני מוחה על התיקון, גם כאן וגם בדף השיחה של הערך פאה נכרית.
שנית, העורך (ר' אליהו הי"ו) היה צריך להתייעץ בדף השיחה קודם שהוא מוחק דברים שהוכנסו ע"י אחרים (כמו שהוא לא רוצה שימחקו לו).
שלישית, כתוב בערך כך:
"בהמשך הגמרא (כתובות עב:) מובא שמותר לאשה לצאת מחצר לחצר דרך מבוי כשלראשה קלתה (יש מפרשים[3]: סל שנהוג לסחוב על הראש, ויש בו בית קיבול כלפי מטה לכיוון הראש - כדי שיישב טוב, וכלפי מעלה - להכניס בתוכו פשתן ודברים נוספים; ויש מפרשים[4]: מטפחת) בלבד, מפני ש"אין שערותיה נראים כל כך לבני מבוי בין הנסרים" (שיטה מקובצת שם בשם רש"י מהדורה קמא), אך מגדרי דת יהודית (מנהג בנות ישראל, שאין חובתו מפורשת בתורה וחיובו מדרבנן) שאין לאשה לצאת לרשות הרבים או לשוּק כששערה מחוסה ע"י קלתה בלבד ונחלקו הראשונים בטעם הדבר: יש אומרים שהטעם שאסור לצאת לרשות הרבים כשלראשה קלתה בלבד הוא מחמת ש"אי אפשר שלא יראו שערותיה בין הנסרים" (שיטה מקובצת שם. בשם רש"י מהדורה קמא). לשיטה זו מותר לאשה לצאת לרשות הרבים או לשוק כשלראשה מטפחת ראש או כובע המכסה היטב את שערה. ויש אומרים שהטעם הוא מפני שצריכה האשה "שיהיה עליה רדיד (- צעיף) החופה את כל גופה כמו טלית" ו"לא תצא אשה בשוק בכִפה (- מטפחת) שעל ראשה בלבד" (רמב"ם...)..."
לאור הציטוט, ברורה טענתו של טישיו שהכנסת השיטה מקובצת היא ממש במקום, והיא מבהירה היטב את נושא הערך.
ברכה והצלחה לכולם! למאי נ"מ? 11:23, 23 ביולי 2012 (IDT)

העברתי זאת לדף השיחה של הערך פאה נכרית, דבר מקובל כשפולמוס מתארך והוא אינו קשור לענין, אינני מבין את הלהיטות כאן למחוק/לשחזר גרסאות. בכל אופן תגובתי על כך נמצאת בדף השיחה של הערך הנ"ל, אליהו אמזלג 13:57, 23 ביולי 2012 (IDT)

כמו כן הגבתי על דבריך באשר ל"טעויות" ברשימת המתירים, אתה מוזמן להגיב או לערוך בהתאם. אליהו אמזלג 14:23, 23 ביולי 2012 (IDT)

במצבים כגון אלו - לא מקובל למחוק דברים מדף השיחה, אלא להעתיקם גם לדף השיחה של הערך, ולהוסיף כאן קישור לשם. ובכלל, לא מוחקים דברים מדפי שיחה, ובוודאי לא מבלי רשות הכותבים. לילה טוב! למאי נ"מ? 03:14, 24 ביולי 2012 (IDT)

אליהו אמזלגEdit

המשתמש הנ"ל מוחק שוב ושוב דברים מדפי שיחה, מבלי לבקש רשות מהכותבים. אני הערתי לו על כך, וכעת ראיתי שהוא עשה כן גם בדף השיחה של הערך פאה נכרית (שם השמיט את דף השיחה המקורי, וכן את הפסקה על העריכות של האנונימי הנ"ל - עם הקישור).
כדאי להזהיר אותו שלא לעשות כן שוב. את דף השיחה המקורי אפשר להעביר לארכיון של דף השיחה.
יישר כוח גדול ולילה טוב! למאי נ"מ? 01:40, 24 ביולי 2012 (IDT)

כבר כתבתי על כך בדף השיחה של האנונימי, ועכשיו הערתי לו בדף שיחתו. טישיו * שיחה 04:00, 24 ביולי 2012 (IDT)
יישר כוח ותודה רבה!
אגב, יש לי כמה וכמה הערות על עריכתו.
(כמו כן, בעריכות נוספות יש לי כמה הערות, בעיקר טכניות).
אני מתלבט אם להתחיל להעיר לו על כל דבר, או להניח לו לערוך כרצונו, וכשיסיים להחזיר לערך צורה ויקיפדית מקובלת, מבחינת הסגנון (למשל - מיעוט ציטוטים) והאובייקיטיביות.
אשמח לשמוע את דעת כבודו. לילה טוב וכ"ט! למאי נ"מ? 04:08, 24 ביולי 2012 (IDT)
למה לא לערוך עכשיו, לא נראה לי שיפגע. לדעתי אין תכלית בדיונים בדף שיחה על כל פרט קטן, תוכל להחזיר ולנמק בתקציר העריכה כמקובל. יכול להיות שהוא יבין למה ולא יתעקש, בפרט אם מדובר בהערות טכניות. במחשבה שניה, אולי עדיף להמתין כדי לחסוך בדיונים. וצ"ע. ואגב, לענ"ד אם הציטוטים הם רק בהערות שוליים, זה לא כ"כ גרוע למרות שתמיד יש להעדיף את הקיצור. טישיו * שיחה 04:15, 24 ביולי 2012 (IDT)
למאי נ"מ, אם תוכל לכתוב בדף השיחה את הערותיך על העריכות, אשמח מאוד. כך נוכל להגיע להסכמה לפני מחיקות ושיחזורים. אליהו אמזלג 12:13, 24 ביולי 2012 (IDT)

הגנה על ערךEdit

יקירי הנכבד! שים לב שבימים האחרונים נרשמים 'משתמשים' רבים שעדיין לא ביצעו שום עריכה. אולי המטרה בעוד שלושים יום לבוא "בצוותא" לערך פאה נכרית או לדף השיחה או לשיטות הפוסקים להיות "רוב" למשימות שונות. אולי כדאי לבחון מראש כיצד 'לסגור' עניין זה. רוב ברכה! למאי נ"מ? 19:34, 30 ביולי 2012 (IDT)
סביר יותר להניח שהמטרה היא להשחית, שכן הערכים חסומים בצורה שרק משתמשים בעל וותק של שלושים יום יכולים לערוך אותן. אי לכך, בתקופה הקרובה, אחסום כל משתמש חדש שאינו פעיל. מה דעתך? ואגב, מדוע אני רואה ביומן המשתמשים רק שניים חדשים שלא השחיתו עדיין (דן ודובלי)? אתה רואה עוד? טישיו * שיחה 19:54, 30 ביולי 2012 (IDT) טישיו * שיחה 19:52, 30 ביולי 2012 (IDT)

סתם שאלות קטנותEdit

  • מה זה דפים מוזנחים? מה הקריטריונים להיכנס לרשימה זו? מי מעדכן אותה?
  • היכן וכיצד מוצאים את רשימת המשתמשים? היכן וכיצד מוצאים את רשימת המשתמשים הפעילים? וכנ"ל לרשימות נוספות.

לילה טוב ותודה רבה! למאי נ"מ? 03:09, 30 ביולי 2012 (IDT)

1. ראה ב"דפים מיוחדים" (בתיבת הכלים) "דיווחי תחזוקה". הכוונה היא לדפים שנערכו פעמים מעטות ביותר.
2. ראה בהרחבה בדפים מיוחדים "משתמשים והרשאות". טישיו * שיחה 04:54, 30 ביולי 2012 (IDT)

סילופים בדעת הרב עובדיה יוסףEdit

טישיו, הבעיה שלך שאתה מקבל כאן מידע שיקרי.212.76.106.207(שכח/ה לחתום) שיחה

לא אוכל להמשיך לדבר עמך בדרך ההשמצות. הפסק עם ההשמצות ונוכל לדבר עמך עניינית, ותאמין לי שאז תוכל לפעול הרבה יותר. תוכל גם לשלוח לי דוא"ל. ואני מוחה על המילים שכתבת על למאי נ"מ"." מדובר באחד מהאנשים היותר אובייקטיבים והישרים בסביבה, וחבל שהינך משמיץ בלי שום הבחנה. טישיו * שיחה 16:25, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

איך אתה משאיר את זה שהרב עובדיה יוסף התיר פאה משום שלום בית והתיר לאלמנה וגרושה, לראשון אין מקור בכלל ולשני זה מותנה בעוד תנאים. לא שמת לב לשקר הזה? יאירושי(שכח/ה לחתום) שיחה

אני חוזר ומוחה על השמצותיך כלפי המשתמש למאי נ"מ. אין בידי לבדוק כל דבר לעומקו, וכבר השקעתי זמן רב מאוד לבדוק את כל רשימת המתירים ורוב האוסרים לבדוק שאין בהם טעויות, אך בכל זאת זמני מוגבל. כל המידע שכתבת כאן, למשל, מאוד מעניין אותי, וחבל שהוא מלווה בהשמצות, נכונות או לא, זה לא קשור (כידוע לה"ר זה גם על אמת). ומיד כשתפסיק עם ההשמצות, אוכל להסיר את ההגנה מהערכים ומדפי השיחה, ואז תוכל לפעול הרבה מאוד בהתאם לכללים כאן. טישיו * שיחה 19:54, 1 באוגוסט 2012 (IDT)
לגבי דברי הגרע"י משום שלום בית - אצטט מדברי אליהו אמזלג (בדף השיחה של הערך פאה נכרית, שכוונו כנגדי): "כיצד אתה טוען זאת, ועל סמך מה? היית יכול לבקש ממני סמך לדבריי, מצאתי זאת בגוגל תוך שניות ספורות, כי כמו שכתבתי, הדבר ידוע ומפורסם. כאן כותב הרב אברהם יוסף: "זו הוראה גם ממו"ר אבי שליט"א, לא לבטל שידוך בשביל הפאה". בשו"ת יביע אומר שציטטת בעצמך, כותב הגר"ע יוסף לא לגרש אשה הלובשת פאה, ולהניח לה לצאת כך לרשות הרבים, ולדבר עמה בדרכי נועם להחליף למטפחת, ואם אינה שומעת, לא לריב על כך! אני יודע היטב מה כתוב בחלק ג' שם, אך אין קשר לנדון דידן - כאן כותב הגר"ע במפורש לשכנע בדרכי נועם ולא לריב על כך. וכמו שהוכחתי, יתירה מכך - הוא מסכים להתחתן עם אשה כאשר החתן יודע היטב שהיא תלבש פאה ולא תסכים כלל ללבוש מטפחת."
אני לא הסכמתי לדבריו שם, אך ויכוח חייב להיעשות בדרך ארץ ובישרות.
בברכת "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"! למאי נ"מ? 21:43, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

אבל יש מכתב בכת"י הגר"ע ומופיע בספר "מעדני המלך", שאין להשתדך עם בחור הדורש פאה, וכך הוא אמר בדרשתו המפורסמת לאחרונה, כמו כן אמר בנו הג"ר יעקב יוסף שליט"א.יאירושי(שכח/ה לחתום) שיחה

למשתמש הנכבד יאירושי
א. אני מאד שמח על ההערות הענייניות. ככה נוכל להפוך את הערך למדוייק ואמיתי יותר. יישר כוח!
ב. חבל מאד שזה מלווה בהשמצות על הרב... הי"ו, ואני מוחה עליהן בכל תוקף!
ג. לא ידעתי על מכתב הגרע"י, וספר 'מעדני המלך' איננו נמצא במאגרים התורניים (אוצר החכמה, היברו-בוקס), לכן אשתדל בלי נדר להשיג את המכתב בהקדם. לגבי דרשתו - תוכל לתת לינק? (הדרשות מצויות ברשת). כנ"ל לגבי בנו הרב יעקב יוסף (אגב, דעותיו הן אישיות, והוא איננו מתייעץ עם הגר"ע יוסף -הרב אברהם יוסף בתשובה באתר 'מורשת').
ד. בדף השיחה הנ"ל הבאתי מה שכתב ב'קיצור שולחן ערוך - ילקוט יוסף' (אה"ע פי"ג - כיסוי ראש לכלה סעיף ב): "...ומן הראוי לכל חתן שישפיע על כלתו עוד מלפני הנישואין, לבל תחבוש פאה נכרית, שמלבד הפוסקים הרבים שאסרו זאת, רבים מאותם רבנים שהקילו בזה יודו שבפאות נכריות שבזמן הזה אין הדבר מגדרי הצניעות לחבוש פאה נכרית. ולכן על החתן להרבות בדברים עם הכלה בענין זה, ויקרא בפניה את דברי רבותינו שאסרו חבישת פאה נכרית. [וכלה המתעקשת לחבוש פאה נכרית, יש להיוועץ עם מורה הוראה ספרדי אם לבטל השידוך]."
ה. נמצא עד כה, שהרב אברהם יוסף שליט"א כותב בשם אביו לא לבטל שידוך בשביל הפאה, והוא מדבר במצב שהבחורה מעוניינת בפאה; ומאידך, אתה טוען שנדפס ב'מעדני המלך' מכתבו שאין להשתדך עם בחור הדורש פאה. וא"כ החילוק בין אם הבחור דורש לבין אם הבחורה דורשת, וייתכן שטעם הדבר שטבע הבחורה שאחר החתונה תקבל מרות בעלה וסביר להניח שתסיר את הפאה, ועוד שהבחור מה אכפ"ל שתלך במטפחת (ומילא לה זה קשה להתרגל וכו').
ו. בכל מקרה, הנוסח שם הוא לא נכון, ובלי נדר אתקן אותו. הרב עובדיה יוסף מעולם לא *התיר* פאה נכרית משום שלום בית, אלא אמר שלא צריך לגרש אותה, אע"פ שהיא עוברת על ההלכה. וכבר הערתי מזה באיזה מקום.
ז. לגבי אלמנה וגרושה, בשו"ת יביע אומר (ח"ד אה"ע סי' ג) התיר לצאת בפאה נכרית ולא הזכיר שום תנאי, מלבד שבשאלה כתב שמדובר על "אשה צעירה לימים שהיא אלמנה או גרושה", אך לא הזכיר מזה דבר בגוף התשובה (וי"ל שאינו לעיכובא, אלא שכך הייתה השאלה, ושכך יש צורך בהיתר זה). - מניין המקור של כבודו שיש תנאים נוספים?
ח. האם יש טעות בגוף הערך בדעת הגרש"ז אוירבך זצ"ל?
ט. נשמח לעוד הערות והארות על הערכים הנ"ל.
בברכת יישר כוח ותודה רבה, למאי נ"מ? 13:48, 2 באוגוסט 2012 (IDT)


י. עמדתי בדיבורי (לעיל סעיף ו).
יא. האם תוכל לציין עוד שמות של גדולי תורה שכתבו תשובות לאסור (עדיף כאלו שספריהם נמצאים בהיברו-בוקס או במק"א ברשת)? כך נוכל לאזן יותר את הרשימה.
יב. עוד הערה קטנה: אע"פ שאני נוטה במקצת לדעת המתירים, מ"מ אני משתדל מאד להתנהל בישרות ובאובייקטיביות. כמובן, אני טועה, ואין לי את כל החומר לפניי, ובדיוק לכן אשמח שאתה ואחרים יחכימו אותי. בוודאי שאינני "גאון" כפי שרצית להכניס לחכם טישיו הי"ו בשמי.
יג. שוב אני מבקש ממך, אנא תתנהל בצורה מכובדת וראויה. תדון בעניין ולא באדם, בגוף הערך ולא בשטויות.
בברכת חזק וברוך! למאי נ"מ? 14:11, 2 באוגוסט 2012 (IDT)
יד. עוד הערה קטנה: לדעתי אין מקום בגוף הערך לדיון האם להשתדך עם בחור/ה המתעקש/ת על פאה נכרית, זה רק דיון על דרכי התנהלות במאבקים ציבוריים, שמקומו ב'כיכר השבת' ודומיו, ולא בוויקישיבה. יישר כוח! למאי נ"מ? 13:53, 3 באוגוסט 2012 (IDT)


למאי נ"מ, דברי מרן הרב עובדיה יוסף שאמר שבחור הדורש פאה אין להשתדך עימו, זה לא מצאת ברשת, אף שזה גם מופיע באתר פרידמן ספרים... לגבי ההיתר שנכתב ביביע אומר לגבי גרושה, שם פורט כי מדובר במקום שהענין תלוי בפרנסתה, ומבואר בגוף התשובהיאירושי(שכח/ה לחתום) שיחה

יישר כוח שאה מעמיד אותי על טעויותיי.
א. האם זה מופיע באתר שיעורים של הגרע"י? (אינני מצליח לראות את השיעור באתר פרידמן). בכל אופן, אם זה מופיע שם - אבקש מחכם טישיו הי"ו לתקן את הכתוב בגוף הערך, אם יש בו טעות.
ב. לגבי גרושה ואלמנה - שוב הסתכלתי בשו"ת יביע אומר (ח"ד אה"ע סי' ג), ושם בסוף אות ג כתב: "...וכל זה לנשואות, אבל לאשה גרושה או אלמנה פנויה שכל עיקר איסורן לצאת בפ"ר לרה"ר אינו מה"ת (וכמ"ש המג"א סי' עה, והשבות יעקב סי' קג), יש להקל להן בפאה נכרית... והן אמת שלפי הטעם דחיישי' למראית העין, היה מקום להחמיר גם בגרושה ואלמנה, עפ"ד הש"ך יו"ד (סי' פז סק"ו) דאף במידי דרבנן חיישי' למראית העין... אולם בשו"ת אדני פז (סי' מא) כ' לדחות ראיות הש"ך, והעלה להקל בדבר. ע"ש. וכן העלה הפר"ח (סי' פז סק"ז) לקיים ד' הרמ"א, שבאיסור דרבנן מיהא לא חיישי' למראית העין כל שלא נאמר בהדיא בש"ס גזרה זו. עש"ב. וכן הסכים הכרתי ופלתי שם... עכ"פ כאן [- באלמנה או גרושה], שאף בנשואות יש מקילים (גם ברה"ר), בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל. ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה. ודו"ק." נמצא שהוא מתיר אף במקום שאין צורך לפרנסה (וגם בכל הדברים עד שם לא הוזכר עניין הפרנסה). לאחר מכן באות ד' האריך בדברי הגרמ"פ המתיר לגרושה ואלמנה במקום איבד הפרנסה לצאת בלא כיסוי ראש כלל, ואז הוא מסיים: "ומ"מ נלע"ד שאין להקל בזה אלא ע"י פאה נכרית משום דבלא"ה יש מתירין. ואף דלגבי אשת איש בוודאי שאין להקל לצאת בפאה נכרית לרה"ר, אבל באלמנה או גרושה יש לנו הרבה סניפין להתיר בפאה נכרית במקום שהענין תלוי בפרנסתה. וכמש"כ לעיל בס"ד." ומכאן נראה שמתיר רק במקום שהעניין תלוי בפרנסה, אבל מכל התשובה לא נראה כן וכנ"ל.
ג. לא השגתי את הספר 'מעדני המלך', אשמח אם תעלה צילום לאתר (ניתן הוועץ בר' אריאל ביגל הי"ו או בחכם טישיו הי"ו כיצד לעשות זאת).
מפני השבת וההכנות לה אקצר. ברכה והצלחה לטובה ולברכה! למאי נ"מ? 15:06, 10 באוגוסט 2012 (IDT)
הגעתי לדף השיחה של ידידי 'טישיו' בעקבות הפניתו של ידידי 'למאי נ"מ'. לגבי הערתו של יאירושי, הגר"ע יוסף אכן מאשר לערוך חופות עם כלה הדורשת ללבוש פאה, ואני שמעתי על מקרה שהוא גם כתב זאת בכתב, ואמר שהוא לוקח עליו את האחריות (!). בספר "מעדני המלך" מופיעה אותה דרשה שיש ב"יוטיוב" (וגם באתר פרידמן ספרים הנ"ל), שם הגר"ע יוסף מדבר קשות נגד הבחורים שדורשים מכלותיהם ללבוש פאה לאחר החתונה. אין איזכור למקרה ההפוך, שם הכלה דורשת ללבוש פאה כתוצאה מלחץ חברתי.
לגבי הדרשה עצמה יש הרבה מה להעיר, כי פרטים רבים שם אינם תואמים למה שכתב הגר"ע יוסף עצמו ב"יביע אומר", הגר"ש וואזנר מוצג כאוסר, יש התעלמות לגמרי מפוסקים ספרדיים מתירים, ויתירה מכך, מפוסקים אשכנזיים שמתירים, וגם ה"בחורים" מוצגים כרשעים ואינם יראי שמים, לאחר שבעצם הם הולכים אחר רבותיהם שמעדיפים פאה על מטפחת, אם זה החזון איש ואם זה הגר"ש משאש, או רבים וטובים אחרים.
ולכן, מדרשה אי אפשר ללמוד כלום (גם "מעדני המלך" הוא אסופה פרטית של דרשות ואינו ספר פסקי הלכה של הגר"ע), כי דרשנים נוטים להגזים בדרשותיהם ואינם מדייקים (הגר"ע יוסף עצמו הורה לא לסמוך על מה שהוא אומר בדרשה אלא רק על הכתוב בספרים שנכתב אחר העיון המזוקק), ובכל מקרה, בדרשה לא נאמר משהו הסותר את הנאמר בערך - שמותר להשתדך עם בחורה הדורשת ללבוש פאה, אלא רק תוכחה לבחורים הדורשים זאת. בברכה, אליהו אמזלג 22:40, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
  1. אשמח אם יאירושי, בכינוי זה או אחר, יחכים אותנו לגבי עמדות הפוסקים, ולא ילאה אותנו בדיונים מטופשים לגופו של כותב.
  2. הרב אמזלג, התוכל לצטט את כל המכתב בכת"י הגרע"י?
יישר כוח לכולם! למאי נ"מ? 01:02, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
שמע נא יארישו 1 או 2, גם אם אמזלג או אבוחצירא או מי שרק תרצה כל כך שקרן, וכל כך קל לחשוף את הטעויות בדבריו, רק אציין שאין כאן כל הבעת דעה בקשר להשמצות המגוונות של מר יארישו שכלל אינן מעניינות אותי, ואיפכא, אני מתפעל מאוד מנועם הליכותיו של הרב אמזלג, אתה מוזמן לעשות זאת. מי שרוצה לדון לגופו של עניין מוזמן, ומי שיודע רק להשמיץ, שיעשה זאת בבקשה באתרים אחרים ברשת, המיועדים למטרות כאלו, רק שילמד לפני כן את הספר חפץ חיים בעיון ויתייעץ עם מורה הוראה לפני שהוא מתעסק באיסורים חמורים אלו. טישיו * שיחה 07:18, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
ידידי "למאי נ"מ", שוב: לגבי הגר"ע יוסף, אין שום "היתר" ממנו ללבוש פאה נכרית, אלא רק להתחתן עם אשה הדורשת פאה, זה אינו היתר ללבוש פאה אלא היתר להתחתן עם אשה כזאת, וכמו כן היתר לחיות עם אשה כזאת ולא לגרש אותה ח"ו אלא לשכנע אותה בדרכי נועם. אין כאן "דרכי פעולה" או "מאבק" כלשהו אלא עמדה הלכתית נטו, עמדה שהתבארה גם ע"י הרב אברהם יוסף בלינק שנתתי והובא לעיל. המכתב שדיברתי עליו, נועד לאיש פרטי ולא ראיתי אותו בעצמי, אלא רק סיפרו לי עליו. בכל מקרה זוהי הוראה כללית של הגר"ע - כפי שכתב בנו. אליהו אמזלג 14:48, 15 באוגוסט 2012 (IDT)
חכם אליהו אמזלג,
אשמח אם כ"ת ימלא את בקשתי דלעיל.
מלבד זה, הנה יאירושי החכימני בדבר אחד או שנים (דעת הגרע"י), ועליי להכיר לו טובה, ולתת לו הזדמנות להחכים אותנו בדברי תורה. חוץ מזה, לגבי דרשת הגרע"י, הסגנון הוא קצת מזלזל, הוא לא מגזים אלא שאיננו מדייק לדינא. דעת הגר"ש וואזנר על הפאה איננה חיובית (כידוע), והעובדה שהגרע"י מונע מלהינשא לבחור הדורש פאה נכרית (כמקובל בחוגים מסויימים) ראויה להיכנס לערך לא פחות מהידיעה שהוא לא מונע מלהינשא לבחורה הדורשת לחבוש פאה. אע"פ שלדעתי, שתי הידיעות אין מקומן בגוף הערך וכנ"ל.
השאלה האם מותר להינשא לבחור/בחורה הדורש/ת פאה נכרית, לדעתי, איננה עניין הלכתי גרידא, אלא שאלה ב"דרכי הפעולה" ב"מאבק" בשאיפה להידמות לעולם הליטאי וד"ל. אחרת, מה ההבדל בין בחור לבחורה?
ברכה והצלחה לכולם! למאי נ"מ? 12:47, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
ידידי למאי נ"מ,
א. אין לי אפשרות למלא את בקשתך. מדובר בידיד שסיפר לי על חברותא שלו שלפני כן למד בכולל של הרב משה יוסף, ואצל אחד במשפחתו היתה בעיה כזאת, שהמשודכת שלו דרשה ללבוש פאה דוקא, והבחור הגיע לגר"ע יוסף, ושמע שהוא יכול להתחתן איתה, ולא נחה דעתו, עד שהגר"ע יוסף כתב לו זאת בכתב. הלואי והפתק הזה היה מתפרסם... אך למיטב זכרוני, הגר"ע יוסף עצמו הורה לו לשמור את הפתק לעצמו.
ב. במעדני המלך מופיעה אותה דרשה שפרסמו אותה ברעש גדול בכל מקום, וניתן לראות ביוטיוב ובכל מקום, ושם הגר"ע יוסף מוכיח את הבחורים שדורשים מכלותיהם ללבוש פאה, ולא מדבר כלל על הנושאים שמוזכרים בערך - היתר נישואין לאחת שדורשת פאה / היתר בדיעבד במקרה שהאשה רוצה ללבוש פאה, שיש רק לדבר עמה בדרכי נועם.
ג. הגר"ש וואזנר כתב להתיר פאה במפורש, כיצד ההיפך אצלך הוא "ידוע"? בשו"ת שבט הלוי הוא פותח ואומר שאין לו כח הכרעה בזה (לאסור או להתיר), ולמסקנה הוא כותב, שמותר בדיעבד ללבוש פאה שניכר שהיא פאה. מה שפרסמו בשמו דרשות מושמטות וערוכות שבהן הוא דרש נגד הפאות הפרוצות, גרם להרבה אנשים להשתבש בזה, אך הגר"ע יוסף בוודאי יודע מה כתוב בשבט הלוי ולכן כתבתי מה שכתבתי.
ד. דלא כמו שכתבת - הגר"ע לא מונע להינשא לבחור כזה שדורש פאה. הוא רק הוכיח בחורים כאלה (איך בכלל עולה על דעתך שהגר"ע ימנע מלהשתדך עם בחור שהולך לפי פסקי ידידו הגר"ש משאש?), ולזה אין שום מקום להיכנס לערך, כמו יתר התוכחות בנושא זה שמובאות בספרים אחרים. לעומת זאת, מה שהוא לא מונע להינשא לבחורה שדורשת פאה, זה ידיעה מאוד חשובה שצריך לתת לה מקום ראוי בערך. והכל כאן הוא הלכתי גרידא, הגר"ע יוסף לא מעניין אותו ליטאי או לא, וגם ההבדל בין בחור לבחורה לא קיים (למרות שאם היה קיים, היינו יכולים להסביר איכשהו).
בברכה, אליהו אמזלג 13:29, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
הרב אליהו אמזלג,
א. בקשתי הייתה לקבל את מכתבו של הגרע"י בכת"י מהספר 'מעדני המלך', ולא דברים אחרים שהזכרת בסעיף זה.
ב. אם הוא צודק ו"יש מכתב בכת"י הגר"ע ומופיע בספר 'מעדני המלך', שאין להשתדך עם בחור הדורש פאה" (כדברי יאירושי הנ"ל) - זה שלא כדברי מר (בסעיף ד). לכן אבקש מכבודו, שבמידה והוא יכול להשיג את המכתב ולצטט את תוכנו - יעשה כן (אני ניסיתי להשיג, ועדיין לא הצלחתי).
ג. על דעת הגר"ש וואזנר נדבר בלי נדר בשיחה:פאה נכרית/שיטות הפוסקים. הצגת כאן רק צדדים מסויימים מתגובתו.
ברכה והצלחה! למאי נ"מ? 15:33, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
ידידי למאי נ"מ?, לא הבנתי אותך ככל הנראה, אותו "מכתב" לא היה ולא נברא. "מעדני המלך" הוא שיכתוב של דרשות הגר"ע יוסף, ביניהם מופיעה אותה דרשה שבה הוא מוכיח וכו' כנ"ל. אני רוצה להגיב בשיחה:פאה נכרית/שיטות הפוסקים אך משום מה נבצר ממני, נחכה שטישיו יבוא ויעשה כאן סדר. אליהו אמזלג 15:51, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
חכם טישיו, ברוך שובך! למאי נ"מ? 23:30, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
תודה על ההעברה, כוונתי היתה להכניס כל קטע בפיסקה המתאימה לו, ולא הכל יחדיו (למען הסדר הטוב). כמו כן, מדוע אני יכול לערוך את דף התוכן של פאה נכרית/שיטות הפוסקים ולא את דף השיחה שלו? אליהו אמזלג 00:23, 19 באוגוסט 2012 (IDT)
עכשיו אפשר לערוך גם את דף השיחה. טישיו * שיחה 05:13, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

תקלה טכנית בתבנית:הערהEdit

ראה בערך פאה נכרית הערות שוליים מס' 11,15 (בשלב זה). אם תוכל לסדר את התבנית הנ"ל - אשמח.
יישר כוח! למאי נ"מ? 21:53, 1 באוגוסט 2012 (IDT)

זו לא תקלה בתבנית אלא שלא הכניסו את הסימון 1= לפני הקישור החיצוני בההערת השוליים, וכמו שמפורט בהתראת המערכת שם: {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}} טישיו * שיחה

כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתהEdit

קיים ערך באותו נושא בכותרת מורה הלכה בפני רבו. אנא מזג את הערכים. אריאל ביגל נ"י 23:05, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

כנ"ל לגבי בטול ברוב שקיים בשם ביטול ברוב. אריאל ביגל נ"י 23:15, 11 באוגוסט 2012 (IDT)
תודה על תשומת הלב. זו עבודה קשה מאוד, רק אעיר שבנתיים קיימים ערכים כפולים רבים, שבכל אחד מהם יש מעלה מיוחדת, במקרה זה אחד מהערכים הוא יותר באופן מרוכז ומלא מקורות (מיסודות וחקירות) והשני באופן קריא ונעים לעיון (המועדף לדעתי, ואותו כתבתי בויקיפדיה והעתקתי לכאן). טישיו * שיחה 18:45, 14 באוגוסט 2012 (IDT)
אמליץ למי שבא לערוך ערך - לבדוק תמיד במקבילותיו (למשל בשמות הרבנים: הרב/רבי). וכן מיד לאחר יצירת הערך, ליצור מכל המקבילות העולות על הדעת ערכי הפנייה. זה יחסוך המון תקלות מסוג זה. לילה טוב! למאי נ"מ? 23:36, 16 באוגוסט 2012 (IDT)
האמת היא שידעתי שיש כבר ערכים כאלו, אבל מכיוון שההפניה היתה ממילא ריקה, התרתי לעצמי להכניס שם את הערך שכתבתי, שלדעתי במובן מסויים הוא עדיף מהמקביל, ולהמתין עד שיתפנה זמני לשלב את הערכים. ואגב, לו הייתי המנהל הטכני של ויקישיבה, כבר הייתי מוסיף מזמן אפשרות לחיפוש ותוצאות של מילים דומות כמו בויקיפדיה. טישיו * שיחה 23:38, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

המשתמש 'יאירושי2'Edit

כצפוי, ניק חדש מחליף את הנ"ל, השמצות ישנות, בתחילה היתממות "האם אני נוהג לפי הכללים"? ואח"כ שיחזור מחיקת דבריו ע"י הרב 'למאי נ"מ'... לטיפולך. אליהו אמזלג 18:46, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

שוב, שיחזור גירסה שיש בה גם השחתה וגם השמצות. לטיפולך אליהו אמזלג 00:35, 29 באוגוסט 2012 (IDT)
הרב טישיו, המשמיצן בניקו החדש 'מהנהן' עדיין לא נחסם, ובכל תגובה חדשה הוא מוסיף להשמיץ רבנים או השמצות המכוונות אלי אישית, בנוסף להעכרת הדיון. ראה כמה השמצות השמטתי, כאן וכאן, המצב לא יכול להימשך כך. אליהו אמזלג 21:30, 29 באוגוסט 2012 (IDT)


אמזלג זה ניצל היעדרות קצרה על מנת למחוק בחוסר סמכותיות את כל השאלות שהעלתי, כי הם לא נוחות לו, בטענה כאילו שהם השמצות, וגם את הניק מהנהן שהוכיח את דבריו היטב הוא מכנה בשמות גנאי ומבקש לחסום אותו, כדי שיוכל לערוך באופן מגמתי את הערכים הנוחים לו, ולהמשיך להשמיץ רבנים אוסרים.

יאיר ושי יאירושי2 16:43, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

המשך הדיון במאבק על עורכי פאה נכריתEdit

שלום וצהרים טובים!

אני מבין שהתחיל ה'זמן' וכ"ת איננו זמין במחשב. אם כבודו כן זמין במחשב - אשמח להמשך טיפולו בעניינים.

פתחתי דיון נוסף בעניין בדף השיחה של המנהל החדש, - אשמח אם תגיב!

ברכה והצלחה וכתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 17:43, 30 באוגוסט 2012 (IDT)

לא הייתי זמין במחשב עקב עומס בלתי צפוי. עקבתי כעת אחרי התנהגותו של יאירושי, ואני סבור שאין הוא ראוי עוד לערוך במיזם תורני זה. טישיו * שיחה 23:06, 5 בספטמבר 2012 (IDT)
חכם טישיו - ברוך שובך!

ראשית, אני מסכים לגמרי לגבי הביקורת על יאירושי (אאוטינג; ביזוי ת"ח - הרב וולפא והרב ל.ע.; הטחת עלבונות; דיון לגופו של אדם ולא באופן ענייני; מלחמת מחיקות מטופשת), ובפרט ההתנהלות הזו שאם נעלם מפעיל מערכת לרגע - חוזר הלה לסורו (כפי שכתבתי לו במק"א), אך הרגיז אותי באופן אישי ג"כ חכם אליהו אמזלג הי"ו, שמחק מדבריי ומדברי מר (וכן מדברי יאירושי - גם את הדברים העניינים, כפי שהעיר לו כבודו) מבלי לבקש רשות, ולא החזיר אף שביקשתי זאת ממנו בדף שיחתו.
ב. אינני יודע אם נכון לבוא בטענות למי שמותקף היטב ומושמץ באופן אישי, אך צריך לדרוש ממנו נחרצות להשיב את כל הדברים שמחק שאינם בגדר השמצה ברורה לכו"ע (או ביזוי ת"ח או אאוטינג). ולהזהיר אותו בנחרצות שהתערבות כזו בדפי שיחה לא תעבור בשתיקה. בהחלט ניתן ללמד עליו זכות עקב המתקפה האישית כלפיו וכלפי רבותיו (הוא כתב לי שהוא רואה את מחבר חו"כ כאחד מרבותיו), אך אסור שתופעה זו תקבל לגיטימציה.
ג. לדעתי כדאי להתבונן היטב בכללים שהצבתי בשיחת משתמש:Hoki, כי היא רלוונטית לא רק למלחמה הזו, אלא גם לאלו שיבואו בעתיד לא עלינו.
ד. חבל לי מאד שאנו נאלצים לחסום את יאירושי, אע"פ שהוא הביא תועלת לעריכה, ועצם העניין שהנושא ייבדק ויבוקר מזווית שונה - הוא חיובי, וחבל שעקב התנהגות ברמת גנון - אנו נאלצים לחסום את מי שיכל להחכים אותנו ולסייע הרבה.
ה. מומלץ במלחמות עריכה מסוג זה לחכות להתערבותו של מפעיל מערכת, ולא להיכנס למלחמה מטופשת מסוג זו שנערכה כאן.
ו. מה דעת חכם טישיו על משתמש:מהנהן, שמחד הוא נוהג באותו סגנון זול של יאירושי, אך טענותיו הענייניות כנגד חכם אליהו אמזלג שונות, ואני מציע לנסות לתת לו צ'אנס, תוך אזהרה חריפה להימנע מאאוטינג, מעלבונות, מזִלזול בת"ח ומדיון לגופו של אדם.
לילה טוב וכתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 01:52, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

בקשר ליאירושי, לדעתי ההשמצות הרבות הן מפני שאכן אין לו מה לתרום כ"כ, (למרות שנראה שלפעמים הוא שואל מישהו שבקי בעניין) באופן כללי לא נראה שבא לכאן לתרום. גם אם כן, אין חפץ ה' שנשמש במה לעבירות חמורות כגון אלו שהלה עובר בתמידות. איני יודע מה לעשות. בנודע לאמזלג, כבר התייאשתי ממנו, שעובר על הכללים שוב ושוב. לדעתי יש להתחיל בחסימה לשלושה ימים. בנוגע למשתמש:מהנהן, הזהרתי אותו אזהרה אחרונה. טישיו * שיחה 13:03, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

יישר כוח גדול! הוספתי עוד כלל, ואני מניח שכבודו מסכים גם לו. ערב טוב וכתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 19:16, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

ועוד אחד (נחוץ ג"כ באופן מעשי). למאי נ"מ? 21:45, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

עוד הערה קטנה: לגבי יאירושי, הלה טען כמה טענות ענייניות ('וישמע משה'; שספר שלט"ג לא היה נפוץ ובשל כך לא השיגו עליו, בניגוד לטענת הרב וולפא; שדעת הרב וולפא היא דעת יחיד בחב"ד; שאין ראיה מהב"י ביחס לרשב"א כדברי חכם אליהו אמזלג; שהגר"ע יוסף מורה שלא להתחתן עם המתעקש על פאה נכרית; ועוד), אך א"א לנהל דיונים עם מי שמפר את הכללים שוב ושוב. אם הלה רוצה לחזור ולנהל דיונים ענייניים, הוא פשוט יכול לפתוח 'ניק' חדש ולכתוב ביקורת עניינית, נקודתית ומנומקת על כמה מדברי חכם אליהו אמזלג הי"ו (מבלי להשמיץ, לבזות ולהעליב), ודבריו יתקבלו בברכה. לילה טוב וכתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 01:09, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

חכם טישיו, אודה לך אם תבדוק את נושא חסימת אופן, ותסדר אותו כראות עינך. במבט ראשון חשבתי שהוא-הוא מהנהן הוא-הוא אופן, אך כעת אינני בטוח בדבר. זו הבעיה שמתחילן עושה חסימות. כתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 15:36, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

תודה רבה! למאי נ"מ? 16:38, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

Return to the user page of "טישיו/ארכיון 1".