שיחת משתמש:מאירי/ארכיון 1

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

דף זה הוא דף ארכיון של דיון שהסתיים. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


הכניסה להר הבית[edit]

תודה רבה על תיקונך המועיל ב"הר הבית", להדגיש את חומר האיסור שכל גדולי דורנו אסרו את הכניסה להר הבית.

ולפלא גדול על אותם סהרוריים הנכנסים להר הבית בחוצפה ובעזות נגד כל הרבנים, בעוד שהדבר כרוך בספקות של כרת רחמנא ליצלן!! --דרכיה דרכי נועם 18:48, כ"ט בניסן ה'תש"ע (UTC)

חג שמח![edit]

א) כתבת אלי כמה הודעות, - האם הם תגובה על משהו מסויים שעשיתי? (דומני שלא, דווקא אני פועל ברוח דבריך להכניס הכל לקטגוריות).

ב) אשמח אם תעבור על השינויים שאני עורך בערך נדה יחד עם דף השיחה. (יש לזכור, עצרתי באמצע עריכה בעקבות כניסת החג הקרב ובא, וכוונתי בלי נדר להוסיף עוד ערכים דלי חומר על דיני כתמים ועוד).

בברכת יישר ובהצלחה,למאי נ"מ? 14:48, י"ד בתשרי ה'תשע"א (UTC)


יישר כח וחג שמח!
א) כתבתי את הדברים למען הסדר הטוב ולא בגלל משהו מסויים שעשית ושוב יישר כח על פעולותיך בויקישיבה.
(קטגוריות: איסור והיתר ויורה דעה שיצרת לא קיימות, אשמח אם תבדוק שוב את נחיצותם למערכת ותערוך אותם).
ב) אני אעבור עליהם בעז"ה בלנ"ד, אבל אציין כי עקב גילי לא בקי כ"כ בהלכות טהרת המשפחה. (אשמח אם תשלב בין הערך והקטגוריה).
מאירי, חבר בהנהלת האתר 18:36, ט"ו בתשרי ה'תשע"א (UTC)
מאירי הנכבד,
יישר כח לך ולכל מערכת אתר ישיבה, ובפרט למערכת ויקישיבה.
ב) שמחתי מאד בגובתך הזריזה. אשמח אם תעבור בשנית על הערכים הנ"ל ועל העריכה שעשיתי בהם, וזאת משום שחלק נכבד ממנה היא יותר שינויים בעריכה מאשר בעניין ההלכתי, עם כי הייתי שמח אם תוכל להפנות את הערכים שבקטגוריה 'טהרת המשפחה' לאדם נשוי בכדי שיעיר עליהם הערות הלכתיות ופרטיות.
אגב, נגעתי בערך טהרת המשפחה כבקשתך, אך אני תוהה כיצד לנהוג בו. יתכן שנכון להרחיב אותו, שישמש קצור של ההלכות המעשיות[1] (עם קישורים לערכים המתאימים בהם יתבארו בהרחבה המקורות, הסברות, הדעות השונות וכו'). אך זה נוכל בתנאי שיעבור עליו תלמיד חכם.
בברכת יישר כח, תודה רבה ומועדים לשמחה,למאי נ"מ? 01:12, ט"ז בתשרי ה'תשע"א (UTC)
הוספתי כמה הערות, בתוך סוגריים כאלה {}, וקצת הגהות בלי סוגריים. חג שמח--בנילה 20:19, י"ז בתשרי ה'תשע"א (UTC)
למאירי ולבנילה,
מועדים לשמחה ושבוע טוב!
(א) כעת ראיתי שבספר טהרת ישראל (של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל בעל החפץ חיים) פרק יג, נמצא קיצור הלכות מתאים, ומסתבר שעדיף להשתמש בו (רק לשנות את סדר הסעיפים), מתוך הבנה לפרסם קיצור כזה צריך אחריות הלכתית שהייתה לחפץ חיים ואין לנו.
(ב) לגבי התיקונים של בנילה - אני שמח בכולם, חוץ מ[2], תודה רבה שעברת על דברי ותיקנת אותם. נאם שכחתי לכתוב הלכות נחוצות? האם סגנוני יכול להביא תועלת לנשים שיסמכו עליו? האם אין לי טעויות חמורות בהלכה? אשמח לביקורות נוספות.
בברכת מועדים לשמחה, תודה רבה ויישר כח גדול, למאי נ"מ? 02:02, י"ח בתשרי ה'תשע"א (UTC)
נ.ב. החכנסתי את התיקונים שלך - שהסכמתי איתם - לטקסט, ללא סוגריים. אני מקווה שזה בסדר מצידך (ניתן לעקוב אחרי הדברים בקישור). הנ"ל.
התייחסתי לדבריך, --בנילה 09:59, כ' בתשרי ה'תשע"א (UTC)

הרב שך[edit]

אני מציע שתמחוק לגמרי את הגרסאות עם דברי הנאצה.

טופל, יישר כח!
מאירי, חבר בהנהלת האתר 08:29, י"ח בחשוון ה'תשע"א (UTC)

ראשון לטומאה[edit]

אנא מחק את הערך. --זאב 15:43, כ"ג בכסלו ה'תשע"א (UTC)

נמחק. יישר כח! מאירי, חבר בהנהלת האתר 17:06, כ"ג בכסלו ה'תשע"א (UTC)

כנ"ל הרדיקצ'ובר. העברתי לשם הנכון - הרדיצ'קובר, ואת השם השגוי יש למחוק. --זאב 12:26, כ"ה בכסלו ה'תשע"א (UTC)

מכוון שהעורכים לפניך קוראים לערך בשם "הלא נכון", נראה לי שכדאי בינתיים לא למחוק ולהשאיר אותו בתור דף הפניה. מאירי, חבר בהנהלת האתר 12:57, כ"ה בכסלו ה'תשע"א (UTC)
אני מציע שתשאל את מי ששמע עליו אם שמו הרדיצ'קובר או הרדיקצ'ובר (נראה לי שבספר "בצוך התורה הגואלת של הר"א שוורץ מופיע איפשהו הסיפור עליו, וניתן לראות שם את השם הנכון). הפניה לא שייכת כאן, כי אחד השמות שגוי. (זה כמו לעשות הפניה מהרב חלר"פ לרב חרל"פ, או מהסטיילפר לסטייפלר). --זאב 08:39, כ"ט בכסלו ה'תשע"א (UTC)
ויש גם ערך חדש למחיקה - חבל ארץ שומרון. חנוכה שמח. --זאב 15:56, כ"ט בכסלו ה'תשע"א (UTC)
הרדיקצ'ובר - נמחק. (סליחה על האיחור...) שבת שלום. מאירי, חבר בהנהלת האתר 10:04, ג' בטבת ה'תשע"א (UTC)

וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו[edit]

שלום.
שמתי לב שקיימים כמה ערכים של ברכות מתפילת שמונה-עשרה, כגון "ברכת קדושה" ו"ברכת תשובה", שמפורדים ומפוזרים בין כל הערכים. האם תוכל ליצור קטגוריה (או איך שלא קוראים לתיבה הסגולה הזאת [כמו פה]) שתאחד אותם?
אם כן, הנה הרשימה, לנוחיותך:
ברכת אבות, ברכת גבורות, ברכת קדושה, ברכת הדעת, ברכת תשובה, ברכת סליחה, ברכת גאולה, ברכת רפואה, ברכת השנים, ברכת קיבוץ גלויות, ברכת המשפט, ברכת המינים, על הצדיקים, ברכת ירושלים, ברכת ישועה, שומע תפילה, ברכת עבודה, ברכת הודאה, ברכת שלום.
יש לציין שאת הרשימה העתקתי מוויקפדיה. הערכים המופיעים באדום - חיפשתי פה גם בשם אחר את רובם, ולא מצאתי, לכן סביר להניח שהם אינם קיימים.
תודה ושבת שלום, Light 11:52, ג' בטבת ה'תשע"א (UTC).

זה טוב?
תבנית:ברכות עמידה
מאירי, חבר בהנהלת האתר 13:18, ג' בטבת ה'תשע"א (UTC)
מאוד יפה :) --Light 05:16, ה' בטבת ה'תשע"א (UTC)

בקשת מחיקה[edit]

וישלח (יש כבר פרשת וישלח). --זאב 13:13, ז' בטבת ה'תשע"א (UTC)

במקרים כגון אלה בבקשה תשתמש בתבנית:למחוק. מאירי, חבר בהנהלת האתר 16:22, י"ג בטבת ה'תשע"א (UTC)

יישר כח על הסדר שאתה עושה בפרשיות השבוע[edit]

יש בעיה נוספת. חלק מהתמונות שאני העלתי נמחקו. אם בכוונה - בסדר. אם לא - לצערי לא ניתן לעלות אותן שוב

אולי תצליח לעשות משהו

בברכה

דניאל ונטורה

שלום דניאל.
(אשמח אם תכתוב דרך המשתמש שלך ולא דרך IP)
מה הכוונה נמחקו? קיימים במאגר ולא בערך, או הפוך?
אשמח לדוגמאות,
יש כוונות לתקן את האפשרות להעלאת תמונות, אך איני יודע מתי זה יקרה...
מאירי, חבר בהנהלת האתר 17:11, כ"ח בטבת ה'תשע"א (UTC)

העלאת תמונות[edit]

אני לא מצליח להעלות תמונות... או שלא רואים אותן אחרי שהעלתי (יש את ה-X האדום המעצבן הזה), או שהמערכת לא מאפשרת לי להעלות וכותבת לי משהו עם MIME... האם תוכל לבדוק? --Light 11:44, 8 באפריל 2011 (IDT)

אכן יש תקלה, בעז"ה בלנ"ד היא תתוקן במהרה, עמכם הסליחה.
(MIME - זה לא קוד שגיאה, אלא יצירת index...) --מאירי, חבר בהנהלת האתר 12:10, 8 באפריל 2011 (IDT)
כנראה ניסית להעלות תמונה גדולה מדי, תנסה להעלות תמונה יותר קטנה. --מאירי, חבר בהנהלת האתר 21:34, 4 במאי 2011 (IDT)

למאיר: תבניות[edit]

1. ב"ה הצלחתי לייבא לאתר תבנית מויקיפדיה- תבנית סדרה. ראה אודות התבנית בדף השיחה שלי. לדעתי כדאי להפיץ את התבנית בין הכותבים, היא יכולה לשדרג את האתר. כמו כן, כדאי לכתוב לה הוראות בדפי העזרה.

2. מה קרה שכשכותבים {{הערות שוליים}} זה לא עושה כמו פעם אלא כותב :נמצא תבנית בשם הערות שוליים" או משהו כזה, זה מאד מאד מקשה על העריכה.

תודה,

משתמש:אריאל ביגל נ"י

שיחת משתמש:אריאל ביגל

תאריכים[edit]

זה רק אצלי, או שהתאריכים בויקישיבה הם לועזיים? יש בעיה עם העבריים? --Light 20:51, 15 במאי 2011 (IDT)

זה אצל כולם וזה בטיפול --מאירי, חבר בהנהלת האתר 20:58, 15 במאי 2011 (IDT)

בקשר לתבנית:למחוק[edit]

עשיתי שם כמה שינויים. מה דעתך? עדיף להחזיר את זה פשוט ל{{למחוק}}, בלי כל הפרמטרים, או שמא עדיף שהסיבה תהיה כתובה בתבנית עצמה? (לא הצלחתי לעשות שאם ה"סיבה" ריקה, היא לא תופיע בתבנית. בתבנית הנוכחית, אם משאירים את ה"סיבה" ריקה, מקבלים כיתוב "{{{סיבה}}}" מכוער באמצע התבנית. תוכל לטפל בזה, אם יש לך פנאי?) --Light 18:40, 16 במאי 2011 (IDT)

השינויים שעשית מצוינים, וסידרתי (בקושי...) את ה"סיבה" --מאירי, חבר בהנהלת האתר •שיחה• 16:37, 23 במאי 2011 (IDT)
מצוין! תודה. --Light 21:56, 23 במאי 2011 (IDT)

כתובת דוא"ל[edit]

יש איזה בעיה באימות הדוא"ל, נכנסתי לקוד האישור וקיבלתי הודעה שהוא שגוי ויתכן שפג תוקפו. טישיו 06:13, 19 במאי 2011 (IDT)

הקישור עובד לי מצוין, אשמח עם תפרט יותר על השגיאה (מה עשית?, ואיזה שגיאות קבלת?). --מאירי, חבר בהנהלת האתר •שיחה• 07:11, 19 במאי 2011 (IDT)
בדיוק מה שכתבתי. הזנתי כתובת דוא"ל בהעדפות, לחצתי על האפשרות של ווידוא כתובת דוא"ל, היא נשלחה אלי, ומהכתובת שלי לחצתי על קישור אימות הכתובת, ומחשם קיבלתי את ההודעה שהקוד שגוי וכו'. טישיו 15:57, 19 במאי 2011 (IDT)

תבנתי מקור ???[edit]

כבר הרבה זמן שהתבניות מקור שאני עושה לא עובדות אלא נשארות אפורות, גם כשאין שום טעות בהקלדה...

לא ראיתי בעיה,
המלצה: תקרא שוב את כללי התבנית ותשתמש בלחצן Button makor.PNG בחלון העריכה.
(אנא ממך, בסוף כל דבר שאתה כותב בדפי שיחה תשים ארבע טלדות (~~~~) כדי שיכלו לזהות מי כתב מה...)
שבת שלום. מאירי, חבר בהנהלת האתר •שיחה• 12:47, 3 ביוני 2011 (IDT).

תחרות עריכה[edit]

רציתי לשאול האם יש סיבה כל שהיא שהפרסים שזכיתי בהם מתאחרים לבוא? האם הם יגיעו? או שבסוף הם יתבטלו? --טישיו 06:42, 15 ביוני 2011 (IDT)

האמת, בדיוק אתמול הגיע אלינו הפרס והוא ישלח אליך בהקדם, סליחה על העיקוב.
הערה קטנה: בכתובת למשלוח הפרס שכתבת באימייל - לא תקינה, אשמח אם תשלח שוב את כל הפרטים במייל, או לחלופין תודיע לי אם אתה מגיע לאזור בזמן הקרוב.
בברכה וסליחה, מאירי, חבר בהנהלת האתר •שיחה• 15:05, 15 ביוני 2011 (IDT)
האם תוכלו לפרט כאן מה הפרס? טישיו 21:31, 15 ביוני 2011 (IDT)
דיסק של יעקב שוואקי מההופעה בקיסריה, מתנת "שרון דניאל הפקות". מאירי, חבר בהנהלת האתר. 13:49, 16 ביוני 2011 (IDT).
האם יש לך עוד את האימייל הקודם שלי (שלא הבנתי איזה פרט חסר בו?)? אם כן, תחזור אלי עם האימייל שלך. טישיו 22:05, 16 ביוני 2011 (IDT)
  1. להלן קיצור הלכות נדה הבסיסיות, השארתי זאת כך, באופן שלא יהיה ניתן לקרא את הדברים רק ע"י עריכה, בכדי שתביאם בפני ת"ח שיתקנם (ויקח אחריות עליהם), ואז תכניס אותם לערך טהרת המשפחה - אם תמצא לנכון. בברכת מועדים לשמחה,~~~~

    הלכות טהרת המשפחה המעשיות הבסיסיות[edit]

    כיצד האשה נעשית נדה[edit]

    א. אשה שיצא דם ממקורה היא הנקראת 'נדה' ואסורה לגבר (כולל בעלה) עד שתטהר. דין זה נכון הן במצב שהיא ראתה את דם הווסת הרגיל שלה, ובין אם ראתה דם מסיבה חיצונית (קפיצה, חימוד גבר, צפייה בבע"ח המקיימים יחסי מין וכיו"ב).

    ב. אם ליציאת הדם ממקורה נלוותה הרגשה היא נדה מן התורה, בין אם יצאה כמות גדולה של דם ובין אם יצאה כמות קטנה של דם (ואפילו טיפת קטנה מאד-מאד).

    ג. כמו כן, אם נמצא הדם ע"י בדיקה פנימית - האשה 'נדה', אפילו אם נמצאה רק נקודה אדומה קטנה.

    ד. אם נמצא הדם על גבי בגדיה מבלי הרגשה או בדיקה פנימית - היא איננה 'נדה' אלא אם הוא גדול יותר מעיגול שקוטרו 19 מ"מ.


    דיני ההרחקה בימי האיסור[edit]

    ה. נדה אסורה לגעת בגבר כלשהו (מלבד אביה ובנה), ואסור לגבר לגעת בה. {הערה: אין לדיני הנידה שום משמעות לגבי נגיעת האישה בגבר מלבד בעלה, שם האיסור נובע מסיבה אחרת. המשמעות היא רק לגבי בעלה ויש לתקן את הניסוח בהתאם}.

    ו. לבני זוג יש איסורים מיוחדים כשהאשה נדה:

    1. אסור להם לגעת אחד בשני או לגעת אחד בבגדי השני כשבן הזוג לובש אותם
    2. אסור להם להעביר חפץ מיד ליד.
    3. אסור לבעל להסתכל במקומות המכוסים בגופה של אשתו.
    4. אסור להם להיות בקלות ראש המביאה {יתכן שעדיף: המובילה} לערוה.
    5. אסור להם לאכול יחד על אותו שולחן מבלי לשים סימן.
    6. אסור לבעל לאכול את שאריות האוכל של אשתו בפניה.
    7. אסור לבעל לשכב על מיטת אשתו.
    8. אסור לאשה לשכב על מיטת הבעל בפניו
    9. אסור לאשה למזוג את כוס היין של בעלה
    10. אסור לאשה להציע את מיטת הבעל בפניו
    11. אסור לאשה ליצוק מים על ידי הבעל או חלקים אחרים בגופו
    12. אסור להם לשכב יחד על אותה מיטה, וכן לשבת על אותו ספסל אם הוא מתנדנד.


    דיני טהרתה של האשה[edit]

    ז. לאחר ש{פסק הדימום, ו}עברו חמישה ימים מתחילת יציאת הדם או ממציאת הכתם {הערה: למנהג הספרדים אין צורך להמתין חמישה ימים), על האשה להתקלח, ולאחר מכן לעשות בדיקת פנימית, כעשר דקות לפני השקיעה, באופן שיבואר בסעיף הבא.

    ח. הבדיקה הפנימית נעשית באופן הבא: האשה לוקחת חתיכת בד לבן ונקי, כורכת אותה על אצבעה ומכניסה אותה ל'אותו מקום', הכי עמוק שהיא יכולה, ומסובבת היטב בכל הפינות. במידה והבד יוצא מלוכלך - היא יכולה לעשות נסיון נוסף או לחכות למחר ולעשות אז נסיון נוסף.

    ט. במידה והבד יוצא נקי לחלוטין ללא שום נקודה אדומה - היא לובשת תחתון לבן נקי והרמטי {הרמטי?!) ומכניסה טמפון או בד נקי נוסף ל'אותו מקום' ומשאירה אותו שם עד לאחר צאת הכוכבים. לאחר צאת הכוכבים היא מוציאה את הטמפון או הבד ובודקת אותו היטב, במידה והוא נקי – היא יכולה לעבור לשלב הבא, במידה והוא מלוכלך, היא צריכה לחזור למחרת לפני השקיעה על כל התהליך.

    י. במידה והבד יצא נקי האשה צריכה לספור שבעה יממות שבהן לא יוצא מגופה שום דם. בכדי לוודא שלא יוצא מגופה שום דם האשה צריכה ללבוש תחתון לבן במשך כל השבוע ולערוך בדיקה פנימית (באופן המוסבר בסעיף ח) פעמיים ביום: בבוקר כשקמה מהשינה ואחרי צהרים לפני השקיעה.

    יא. במידה ואשה ספרה שבעה ימים, ולא מצאה בהם שום סימן של דם על בגדיה (- על התחתון בעיקר) או על הבד של הבדיקה, היא יכולה לטבול ולהיטהר (כפי שיבואר בסעיפים הבאים).

    הטבילה[edit]

    יב. קודם הטבילה על האשה להתרחץ במים חמים ולסרק היטב את כל שערה שלא תשאר שערה קשורה או דבוקה בחברתה. כמו כן, האשה צריכה לנקות היטב את כל גופה, שלא ישאר בגופה שום ליכלוך, קילוף-עור, ציפורן ארוכה, נזלת, צואת האוזן, קוץ, פצע, שן תותבת, וכדומה. כמו כן, האשה צריכה ללכת להתפנות ולוודא שאיננה מרגישה צורך להוציא הפרשות נוספות.

    יג. בסיום התהליך, האשה יכולה לבדוק היטב את כל גופה ולטבול במקוה בלילה, לאחר שהסתיימו שבעת הימים הנקיים. לאחר הטבילה היא מותרת לבעלה.

    יד. אסור לטבול ביום או קודם לסיום שבעת הימים הנקיים.


    פרישה בזמן שצפוי להגיע המחזור[edit]

    טו. כל אשה שיצא דם מגופה בהרגשה או במחזור או בבדיקה פנימית - צריכה לרשום על פתק מסודר את התאריך העברי של יציאת הדם, ואם הדם יצא ביום או בלילה. במידה וישנה רציפות של שלוש פעמים שהדם יוצא באותו יום או באותו הפרש מהפעם הקודמת - צריכים הבעל והאשה להימנע מתשמיש המיטה (ויש אומרים שגם מחיבוק ונישוק) בתאריך שלפי הסידרה בו היא צפוייה לקבל מחזור.

    טז. במידה ואין לאשה רציפות של שלוש פעמים, הבעל והאשה צריכים להימנע מתשמיש (ומחיבוק ונשוק) בשלושה תאריכים: (א) באותו יום בחודש שבו היא ראתה דם בחודש הקודם, (ב) בתאריך שבו תקבל מחזור אם הפער בין המחזור הבא לקודם יהיה כמו בין הקודם לזה שלפניו, (ג) ביום השלושים למחזור הקודם (כולל שני התאריכים).


    חובת הלימוד[edit]

    יז. היות והלכות נדה הן מסובכות ובקלות עלולים להכשל בהן, על האשה והבעל לקבל הדרכה המסבירה את ההלכות היטב, וכן לשננם יחדיו ובשיעורי תורה. בנוסף, מומלץ שהאשה תקבל הדרכה מאשה יראת שמים על האופן שבו עושים את הבדיקה הפנימית.

  2. הערות על ההערות ידידי בנילה[edit]

    1. נגיעת נדה פנוייה בגבר - אין בה איסור מן התורה, משא"כ נגיעת נדה בגבר. (ולכן צריך לציין שהיא אסורה במגע על כל גבר, אע"פ שבנשואה יש איסור דאורייתא בלא"ה). {אתה צודק, אך כיון שכל הקטע הוא פירוט הלכות למעשה ללא הסבר הדברים משורשם וללא הבחנה בין דין תורה, דרבנן או מנהג ראוי לכתחילה - אין טעם רק בפרט זה להגדיר את הדין המקורי. מלבד זאת, אם אתה דן באיסור תורה שלא בבעלה - לרמב"ן אין כלל איסור תורה בנגיעה, ולרמב"ם רק בנגיעה דרך תאוה והנאת ביאה, ולא בכל נגיעה, ולכן מותר לרופא למשש דופק אשת איש (ש"ך יו"ד קצה,כ)}.
    2. "הרמטי" - כן, הרמטי, שלא תצא טיפת דם, שהרי זה תחליף להחלפת כל הבגדים וכו'. (כמדומה שכתבו כן כמה ספרים, אך אינם זמינים לי כעת לציין למקורות מדוייקים וסליחה). {כוונתי שהמילה הרמטי לא מתאימה מבחינה לשונית. הרמטי שייך בקופסאות סגורות הרמטית, לא בבד שמטבעו אינו הרמטי. אפשר לכתוב מהודק).
    3. המילים "פסק הדימום" הן נכונות מאד (למקרה של דם ולא למקרה של כתם), אך אין צורך בהם, כי עד שפוסק הדימום אין אפשרות לערוך בדיקה פנימית. יתירה מזו, אשה שיוצא ממנה דם טהור לאחר המחזור (מצוי מאד לדעת המכשיר צבע חום) בוודאי יכולה לעשות בדיקת הפסק טהרה, אף לא פסק הדימום. {"פסק הדימום" זו תוספת הסבר שמקלה על הלומד. דם טהור לאחר המחזור מתיר לכאורה רק אם הדם פסק ואחרי זה ראתה דם טהור (אני כותב מסברא בלי לבדוק. תקן אותי אם אני טועה)}
    4. לגבי מנהג הספרדים לחכות רק ארבעה ימים או של לחכות מסיום התשמיש, הנה רבים מעדות המזרח נהגו לחמיר בזה כפסק הרמ"א, כמש"כ בבן איש חי ועוד ספרים, ואף שדעת הגר"ע יוסף שליט"א להקל בזה, מ"מ רבים המחמירים, ובהם הגר"מ אליהו זצ"ל בדרכי טהרה ורבים מהפוסקים הליטאים. לכן לא ציינתי את דעת הגרע"י, שהדרך בסיכומים שאלה לתפוס את השיטה המרכזית. {לא נראה לי ששייך להתעלם מדעת השו"ע שהיא דעת רוב הפוסקים}.

    לגבי שאר הערותיך, אני מסכים מאד, וכמה מהן אני מתפלא על עצמי, איך כתבתי שלא כדבריך. יישר כח. (אגב, ראיה מבלי להסתכל - אינני יודע אם שנוייה במח' עקרונית, אלא שבשיעורי שבט הלוי כתב שקשה להבחין בגדרה והגבול דק, והגרע"י כותב להקל טפי, ומ"מ לא נמצא מי שכתב להדיא שיש איסור גמור בראייה בעלמא).