שיחת תבנית:הידעת?

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

לכב' הרב אחיקם הי"ו, יישר כח על עריכת פינה מקורית ומעניינת זו.

פיקנטי או מועיל[edit]

הפינה נראית כפונה לדברים פיקנטיים, אך לא נכונים לפי מרבית הדעות, ופעמים אף מזיק ומבלבלים. יתירה מזאת, בחוסר דיוק קל בדעות אלו - עלולים להגיע לביקורת המקרא וכיו"ב.

דוגמאות:

  1. תבנית:הידעת?/ח' חשוון ה'תשס"ט (- לרוב הדעות איסור ארוסה לבעלה הוא מדרבנן, לא יתכן לכתוב שהוא איסור אשת איש מבלי לציין "יש אומרים"),
  2. תבנית:הידעת?/י"ד חשוון ה'תשס"ט (- אמירות כגון אלו מחלישות את מנהגי ישראל, לעומת דברי רבים מהמפרשים: "מנהג ישראל תורה". כנראה שמדובר בדוגמאות זניחות ושנויות במחלוקת),
  3. תבנית:הידעת?/ט"ו חשוון ה'תשס"ט (- היתכן, דעת רבי יהושע בן לוי שאסור ללמוד אגדה!? הלא הש"ס מלא במימרות שלו באגדה, הרבה יותר מאשר מימרות שלו בהלכה),
  4. תבנית:הידעת?/ט"ז חשוון ה'תשס"ט (- האם חסרות טענות לפמיניסיות שאתה בא לחזקן!?),
  5. תבנית:הידעת?/כ"ו חשוון ה'תשס"ט (- פה דיקדקת בלשונך: "יש דעות", אך היה צריך להוסיף שכל דברי רש"י שהזכרת הם בגוזל ע"מ שלא להשיב),
  6. תבנית:הידעת?/ט' כסלו ה'תשס"ט,
  7. תבנית:הידעת?/י"א כסלו ה'תשס"ט (- על "יסוד התורה והמצוה" כלשון הרמב"ם, אתה מנסה לטעון שמשהו היה קרוב לחולקים ח"ו, צריך להסביר את דבריו, ודואי לא להציגם באופן כזה),
  8. תבנית:הידעת?/י"ג כסלו ה'תשס"ט (- עי' מש"כ בדף השיחה. היות ורבים-רבים דנו בדברי רבי שמעון בר יוחאי הללו, רחוק ועקום להגיד שהוא חזר בו והגמרא לא מציינת זאת),
  9. תבנית:הידעת?/ב' טבת ה'תשס"ט (- אי"צ להסביר את הנזק מפרסום חישובי קיצין, ובפרט שברובם אין המובן כפשטם אלא דרך משל),

לעומת זאת, מצאו חן בעיני כמה פינות "הידעת", ואתן רק כמה דוגמאות:

תבנית:הידעת?/כ"ג חשוון ה'תשס"ט (- אדני השדה); תבנית:הידעת?/כ"ה חשוון ה'תשס"ט (- שיטות מהי חופה); תבנית:הידעת?/כ"ז חשוון ה'תשס"ט (- טעמי מצות קורבנות); תבנית:הידעת?/כ"ד חשוון ה'תשס"ט (- ביטול תורה בכרת?); תבנית:הידעת?/ב' כסלו ה'תשס"ט (- פינה מוצלחת במיוחד, וגם כותרת מתאימה: "על אפה ועל חמתה"); תבנית:הידעת?/ג' כסלו ה'תשס"ט (- גרמא אינו מופיע בירושלמי); תבנית:הידעת?/ו' כסלו ה'תשס"ט (- "שוחדא דדיני", אגב, כדאי להדגיש יותר שזהו מקום ''יוצא דופן''' שמותר לדיין לקבל שוחד); תבנית:הידעת?/ח' כסלו ה'תשס"ט (- אסמכתא); תבנית:הידעת?/י' כסלו ה'תשס"ט (- אף שלא דייקת, מ"מ זה מעניין); תבנית:הידעת?/י"ד כסלו ה'תשס"ט (- צרעת נוהגת בזמן הזה?); תבנית:הידעת?/כ"ו כסלו ה'תשס"ט (- עגול או אלכסון); תבנית:הידעת?/כ"ח כסלו ה'תשס"ט (- חדר"ג, חשוב מאד!!!); ועוד.

ובזה באתי עה"ח,למאי נ"מ? 00:49, ב' בטבת ה'תשס"ט (IST)

שלום וברכה!
ראשית יישר כח על היחס וההשקעה. האמת היא שלגבי חלק מהנקודות רציתי להבהיר מראש בשיחה זו, ומגלגלים זכות ע"י זכאי.
אתחיל להשיב על ראשון ראשון:
אכן הפינה פונה לדברים פיקנטיים, גם משום שזו מטרה בפני עצמה - דברים מעניינים (מילתא דתמיהא מידכר דכירי אינשי - גמרא בחולין), וגם משום שמטבע העניין אלו דברים שיש בהם חידושים גדולים, ומשום מה אינם ידועים לציבור הלומדים. נשמע לי הזוי שבחור ישיבה ילמד חמש שנים בישיבה גבוהה "לימודי אמונה", ילמד בחברותות, בספרים וישמע שיעורים, וכשישאלו אותו אלו שיטות יש במספר עיקרי היהדות הוא לא ידע על מה מדברים. זו דוגמא אחת המעידה על רבות אחרות.
אתה צודק שבמקומות רבים צריך להוסיף שזו דעת יחיד (אע"פ שכל בר-דעת מבין זאת ממילא), בחלק מהמקומות כפי שציינת כבר כתבתי זאת, בעתיד כשאוסיף פינות חדשות (יש בינתיים כבר מוכנות לעוד שבועיים בערך) אקפיד על כך יותר. יישר כח על הערה זו.
אני סומך על שיקול דעתו של הקורא גם בעניין זה, שיבין שלא צריך להקיש מכל פינת הידעת על כל יסודות האמונה שלו, ויבין שפינת הידעת של עשר מילים באתר אינטרנט היא לא יותר ממראה-מקום שאם רוצים להעמיק בו צריך לעשות זאת מהמקורות המלאים ולא ע"י דימויים וכד'.
לגבי ביקורת המקרא וכד' - כל מה שאני מביא, כמובן, הוא מספריהם של גדולי ישראל. כל אחד יכול לפרשם כרצונו, וכך היא מטרה של אנציקלופדיה, ולא רק בפינת הידעת. תוכל לראות גם בערכים שכתבתי, כגון השקפה שכלית והשקפה רוחנית מקורות שמי שרוצה יכול לפרשם לכל מיני כיוונים. כמו שמי שהדפיס את ספר אור ה' לרבנו קרשקש לא צריך לחשוש מזה, וכן רבנן קרשקש עצמו לא חשש מזה, גם אני לא חושש מזה. לעצם הנקודה - יש מגדולי ישראל שכתבו ממש כדעת מבקרי המקרא, אלא שהכל תלוי מאיזה כיוון האדם מגיע - מתוך הסתכלות של יראת ה' וחיפוש האמת, או מכיוונים אחרים.
אדרבה, דווקא הפינות שיש בהם דעות שנראות כקושיות בענייני אמונה, כגון חישובי קיצין, ביקורת המקרא ועוד - יש בהם תועלת גדולה, שהלומד יטרח לעיין להקשות ולתרץ. לי לא נראה מתאים שבחור ישיבה ילמד לימודי אמונה, ולא יגע אף פעם בסוגיות האמוניות האמיתיות של דורנו, דהיינו אלו שהכופרים מנגחים בהם בדורנו - כגון ביקורת המקרא ואבולוציה. חבל שהבחור יפגש בשאלות אלו רק כשיתפוס אותו כופר ברחוב, ואז הבחור החביב ישאר ללא מענה. שאלות אלו צריכות להתברר בבית המדרש.
כיוון שכל הדברים שאני מביא הם מגדולי ישראל, אני לא רואה צורך להיכנס לדיונים על קושיות על דבריהם (כגון קושייתך על הסתירה בדברי רשב"י). במקומות שנראה לך שלא הבנתי נכון את דבריהם (כגון בענייני ארוסה, אך לפחות בדעת הרא"ה הודית שלדבריך צריך "לדחוק בלשונו", ואישית אני מעדיף להבין את לשון הראשונים כפשוטם מאשר לדחוק בה על סמך סברות לא מבוססות) - כמובן שיש צורך לעיין בכך ולדון בכך (בעניין הטענות שלא חסרות לפמיניסטיות - היא הנותנת, הלשון "הוא אדונייך" אינה פוגענית במיוחד וכן לא עלולה לגרום לאיזשהו פולמוס ציבורי - מדברים כאלה אני מקפיד מאוד להימנע - והפמיניסטיות המחפשות מקורות - יש להם מספיק, הם לא צריכות את "הידעת". אגב גם בעניין זה, אדרבה, אם מישהו מתקשה בהבנת דברי מנורת המאור בזה - שידון בדבריו כמו בכל לימוד אחר. הפיתרון אינו לעצום את העניים או לסגור את הספר "לבחורי ישיבות מגיל 28 ומעלה בלבד").
אני שמח שיש כמה וכמה פינות שמצאו חן בעיניך, ואני מקווה שכך יהיה גם בעתיד.
אחרי הכל כמובן שאתייחס במידה מסוימת גם לשאר הערותיך בפינות הבאות.
אחיקם 00:22, ג' בטבת ה'תשס"ט (IST) נ.ב. בויקישיבה, כמו בויקיפדיה, וכמו שהסברא נותנת, נהוג לקרוא לכל משתמש בשם המשתמש שהוא בחר לעצמו. לא פחות ולא יותר. וד"ל.


שלום ברכה מרובה!
יישר כח על ההתייחסות וההקשבה.
לגופם של דברים, לדעתי, ראוי שלא להציג כ"מחלוקת", שכשיש שיטה דחויה שאומרת אחרת. למשל בעיני, לא נכון להגיד שיש מחלוקת האם דברים שבלבו ובלב כל אדם הם דברים או לא - כפי שהדברים הוצגו בערך אומדנא דמוכח (כמדומני ע"י כבודו), אלא להציג את השיטה הכללית שכהדברים שבלב גלויים - אנו מתייחסים להם כאילו נאמרו, ולציין שיש תוס' רי"ד שניתן להבין שחולק על יסוד זה, אך יש אח' שפירשו את דבריו באופן שאיננו חולק על השיטות האחרות. (יש לציין, שהפוסקים אינם מחשיבים שיטה זו, שאין ללכת אחרי אומדנא דמוכח, אפילו להחזיק ממון, ואין מצרפים אותה כסניף לשיטות נוספות שאין הלכה כמובן, מה שמורה שזו שיטה דחויה).
כל זה נכון ביחס לדברים בהלכה, ועל אחת כמה וכמה שנכון ביחס לדברים בהלכות דעות, שכן טעות קטנה בענייני אמונה היא מסוכנת יותר. במקומות שיש שיטות יחידאיות ומשונות - צריך לבאר אותן ולתרץ אותן, אך לא להביאן מבלי פירוש מורחב של שאר המקורות דבר שיגרום לבילבול. כדוגמא לעקרון זה אצטט את דברי הרמב"ם באגרתו:
"...וכל המניח דברים שביארנו שהם בנויים על יסודי עולם, והולך ומחפש בהגדה מן ההגדות או במדרש מן המדרשים או מדברי אחד הגאונים ז"ל עד שימצא מילה אחת ישיב בה על דברינו שהם דברי דעת ותבונה - אינו אלא מאבד עצמו לדעת...
אלא כך ראוי למי שהוא מבין ולבו נכון לטול דרך האמת: שישים ענין זה... עיקר ויסוד שלא יהרוס בנין ויתד התקועה אשר לא תמוט, וכשימצא פסוק מדברי הנביאים או דבר מדברי רז"ל חולק על עיקר זה וסותר ענין זה ידרוש ויבקש בעין לבו עד שיבין דברי הנביא או החכם, אם יצאו דבריהם מכוונים בענין המפורש בתורה - הרי מוטב, ואם לאו - יאמר: דברי הנביא הזה או דברי חכם זה איני יודע אותם. ודברים שבגו (- שבפנימיות, שבסתר) הם ואינם על פשוטיהם".
לכן, לענ"ד, לצטט את השיטות היוצאות דופן וצריכות תירוץ - זהו דבר לא נכון ולא חכם, זה רק מוסיף בילבול.
וביחס לטענתך שאנשים יודעים את השיטות האחרות, יש להעיר כמה הערות: (א) רבים מהאנשים אינם בקיאים כ"כ ואינם מומחים לעקרונות יהדות. בנוסף, רבים מגיעים לערך ע"י חיפוש בגוגל, ואינם בני ישיבות. (ב) בערכים רבים, גם בני ישיבות הם אינם בעלי ידע רב. למשל, אם אתה מציין (בפינת הידעת) דעה שיש לחוג את יום ההולדת לפי התאריך הלועזי, משום שיום זה הוא עפ"י המזלות, ואינך מציין שעשרות מגדולי ישראל חגגו את יום זה בתאריך העברי של לידתם, - עלול הקורא לחשוב שרבים מגדולי ישראל כלל לא חגגו יום הולדת, ורק יש דעה יחידאה שיש לחגוג את התאריך הלועזי. (כמובן, אם משהו לא יחגוג את יום ההולדת - זה לא נורא, אך זו רק דוגמא).
(ג) גם שעלולים לטעות שדעה משונה היא לגיטימית. כלומר: יש מגדולי ישראל שסוברים כך, ויש דעת מיעוט שסוברת אחרת. אך זו טעות, כמובן, שכן את דעת המיעוט החריגה צריך להסביר ולתרץ באופנים שונים, ולא לקבלה ל"דעה לגיטימית ביהדות". (לצערנו, יש מקומות שמלמדים שיש "דעה לגיטימית ביהדות" שנוספו פסוקים בתורה אחרי משה רבנו, שזו כמובן אפיקורסות, כמש"כ הרמב"ם ושאר הראשונים, ומה שנמצא כן בראב"ע - ניתן (וממילא צריך) לפרש דבריו בע"א, ואכמ"ל).
עוד טענת שבחורי ישיבה רבים שלומדים אמונה אינם יודעים שיש דעות שונות על עיקרי האמונה. - ברצוני להשיבך, על אף שאינני בקי גדול בהיקף ידיעותיהם של בחורי ישיבות, מ"מ במקום שלומדים אמונה, מן הסתם לומדים גם ספר העקרים ויודעים שיש שיטה נוספת במנין העיקרים.
אך זוהי רק תשובה טכנית. העיקר הוא שאין כ"כ חשיבות כמה עיקרים יש לאמונה כמש"כ החתם סופר בתשובתו (יו"ד ר"ס שנו), שמן הסתם כבודו מכיר. יותר חשוב לדעת את המשמעות של י"ג עקרי האמונה של הרמב"ם לדינא, שמי שאיננו מאמין בהם הוא אפיקורס, ואולי אף דברי הגר"ח המפורסמים ("אפיקורס שוגג הוא גם אפיקורס"). וסביר להניח, שמי שלומד אמונה כמה שנים, עפ"י הדרכת ת"ח - את יסודות האמונה הוא יודע הרבה יותר טוב ממי שנתקל בפינת הידעת.
כמובן, גם אני מסכים שפינה זו יכולה להשלים חסכים מסויימים, אך היא צריכה להיעשות בזהירות ובחכמה. אני מאד שמח שכבודו נטל על עצמו משימה זו, ומקווה שיעשה אותה באופן מחנך ומקדם.
בברכת יישר כח גדול,למאי נ"מ? 00:02, כ"ז בתשרי ה'תש"ע (UTC)



רצוי שיהיה קשר בין התאריך לבין הנושא[edit]

רצוי שיהיה קשר בין התאריך לבין הנושא. כיצד ניתן לשנות תוכן של ידעת, אם יימצא נושא מתאים ליום. או ךתת לו מעמד בכורה, דהיינו, יוצב בריישא. דניאל ונטורה 22:07, י' בשבט ה'תשס"ט (IST)



רצוי קשר לערך מסויים[edit]

נושא הידעת צריך לגרום עניין לקורא, כך שבסיום הפיסקה, הוא ייכנס לערך מסויים. בלי יצירת הגירוי ל"המשכיות" יש במדור החמצה מסויימת. דניאל ונטורה 22:11, י' בשבט ה'תשס"ט (IST).


ימים שלא קיימים[edit]

לא קיים "הידעת" להיום, ובכל זאת מופיע אחד. על סמך מה התוכנה קובעת איזה יופיע, ואיך אפשר להיכנס ולערוך אותו? ‏Kiru‏ 16:38, 2 באוגוסט 2009 (UTC)

אם לא קיים הידעת לתאריך מסויים התוכנה לוקחת "הידעת?" של אותו תאריך משנה אחרת, אם גם זה לא נמצא היא לוקחת מחודש אחר. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 12:59, 3 באוגוסט 2009 (UTC)


מנין שהפגנות מועילות?[edit]

פינה נוספת: הגמרא במסכת ראש השנה (דף יט.) מספרת על כך שגזרו מלכות הרשעה על ישראל שלא יעסקו בתורה, שלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות. הלכו חכמים למטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה והיא יעצה להם להפגין בלילה. חכמים עשו כדבריה והפגינו ואכן הגזרות בטלו, ואת אותו היום עשו יום טוב.


לגבי הידעת האחרון (תבנית:הידעת?/ט"ז סיוון ה'תשס"ט)[edit]

יש עוד ש... "לולא ה' שהיה לנו..." "שקמתי דבורה..." (אמנם בפתח) "שאתה" (אצל גדעון, אמנם בקמץ, והוא באמת מופע יחיד!)  

-- ראה שיחת תבנית:הידעת?/ט"ז סיוון ה'תשס"ט


המשך לכותרת: רצוי קשר לערך מסויים[edit]

בהמשך להודעתו שהנ"ל של דניאל ונטורה בי' בשבט ה'תשס"ט (בשעה 22:11), רצוני לקשור את דפי 'הידעת?' הקשורים לערכים, ובמידה ויש בהם תוספת על גוף הערך (בנתיים, עד שנתקדם בעריכת הערכים בוויקישיבה) - לציין ל'פינת הידעת?' כדי שבעריכה ניתן יהיה להתחשב במידע זה. גם הלומד על נושא מסויים יוכל להחכים כך. אשמח להערות ולביקורת,למאי נ"מ? 21:39, 18 בינואר 2012 (IST)

פינה "מבולגנת"[edit]

לכבוד ידידי הרב אחיקם הי"ו,

רציתי להעלות כאן תלונות שאני "שומר בבטן" הרבה זמן על הפינה המעניינת הזו: 1. הרבה פעמים אני רוצה לעשות תיקון קטן בפינה, ולא מצליח למצוא אותה! בדף העריכה כתוב שזה מכסלו תשס"ט אבל אף פעם זה לא משם! 2. חשוב שחוץ מהסינון שאתה עושה (ואני מקווה שאתה עדיין עושה) צריך לעשות גם לכל פינת הידעת שמוכנסת למאגר עריכה וסידור שיתאימו לכללי הכתיבה וסגנון הכתיבה המקובלים בויקישיבה (ראה על כך דיון בויקישיבה:בית המדרש). למשל- בהידעת שמוצגת היום (י' באדר) יש תבניות מקור לא מסודרות, תיאורים לא מקובלים (הגאון, שליט"א, ז"ל,) וביטויים ישיבתיים ולא עממיים. חשוב לתקן במיוחד את הפינות הללו, שמהוות סוג של חלון ראווה לאתר, כיוון שהן בדף הבית! 3. יש לבדוק שכל "הידעת" שנכנסת למאגר אכן מתאימה לפינה (אולי כדאי לגבש קריטריונים ברורים?). ישנן פינות שלא ברור מה "הידעת" בהן (יכול להיות שבשביל הכותב זה היה חידוש מפתיע אך הם דברים שרוב הציבור ימצא בהם ענין).

בברכת העם, התורה והארץ, אריאל ביגל נ"י 15:24, 4 במרץ 2012 (IST)