Difference between revisions of "שילה"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
m (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(19 intermediate revisions by 7 users not shown)
Line 1: Line 1:
{{בעבודה}}
+
[[תמונה:Shiloh_valley_7.jpg|center|thumb|800px|עמק שילה]]
 
'''שילה''' הוא הוא ישוב דתי קהילתי וחקלאי. הוא הוקם  בחודש שבט תשל"ח (ינואר 1978). מייסדיו שמו לעצמם מטרה להקים ישוב  שינהל את חייו ברוח התורה וימשיך את המסורת של המרכז הרוחני שהיה קיים במקום בתקופת [[משכן שילה]] - אשר שרידיו התגלו בקרבת היישוב. [[הרב צבי יהודה קוק]] זצ"ל, בטקס הנחת אבן הפינה אמר: " אנו חוזרים אל שילה - אל המנוחה וממנה עוד נשוב אל הנחלה"
 
'''שילה''' הוא הוא ישוב דתי קהילתי וחקלאי. הוא הוקם  בחודש שבט תשל"ח (ינואר 1978). מייסדיו שמו לעצמם מטרה להקים ישוב  שינהל את חייו ברוח התורה וימשיך את המסורת של המרכז הרוחני שהיה קיים במקום בתקופת [[משכן שילה]] - אשר שרידיו התגלו בקרבת היישוב. [[הרב צבי יהודה קוק]] זצ"ל, בטקס הנחת אבן הפינה אמר: " אנו חוזרים אל שילה - אל המנוחה וממנה עוד נשוב אל הנחלה"
  
 
הישוב שילה מונה 250 משפחות (2008). הוא ממוקם ב[[דרך האבות]] - היום - כביש 60 - שמסלולו מ[[באר שבע]] דרך [[ירושלים]] עד [[שכם]]. היישוב נמצא 40 ק"מ צפונית מירושלים. היא ממוקם 807 מטר מעל פני הים. אקלימה שילה הוא הררי: גשום וקריר בחורף, לעיתים קרובות יורד שלג ובקיץ נח.
 
הישוב שילה מונה 250 משפחות (2008). הוא ממוקם ב[[דרך האבות]] - היום - כביש 60 - שמסלולו מ[[באר שבע]] דרך [[ירושלים]] עד [[שכם]]. היישוב נמצא 40 ק"מ צפונית מירושלים. היא ממוקם 807 מטר מעל פני הים. אקלימה שילה הוא הררי: גשום וקריר בחורף, לעיתים קרובות יורד שלג ובקיץ נח.
  
תושבי המקום עוסקים במקצועות הבאים: חינוך, חקלאות, תיירות, מלאכה, אומנות ותעשייה.
+
תושבי המקום עוסקים במקצועות הבאים: חינוך, חקלאות, תיירות, מלאכה, אומנות ותעשייה. <ref>[http://www.yesha.co.il/shilo/page.asp?CatID=1&PageID=1 מתוך אתר היישוב] - עוד פרטים עליו טלפון מזכירות: 9401111 -02: כתובת מייל:shiloltd@017.net.ilכתובת: ד.נ. אפרים 44828 </ref>
  
<ref>[http://www.yesha.co.il/shilo/page.asp?CatID=1&PageID=1 מתוך אתר היישוב]] - עוד פרטים עליו טלפון מזכירות: 9401111 -02: כתובת מייל:shiloltd@017.net.ilכתובת: ד.נ. אפרים 44828 </ref>
+
חלק נכבד מתושבי שילה עובד באחד ממוסדות החינוך הרבים כאן. בבית הספר היסודי , אוהל שילה , לומדים כ-700 תלמידים , רוב הצוות הם תושבי שילה. יש בישוב ישיבת ההסדר: "ישיבת שילה" , תלמוד תורה אחר הצהריים לבנים, ומסגרת  דומה לבנות, בשם "אור רחלה".  
 +
 
 +
שילה סבלה חמש פעמים מהתקפות רצחניות ע''י ערבים והיא איבדה שמונה מחבריה: הראל בן-נון, יהודה שוהם, אברהם סיטון, רחל דרוק, שמואל ירושלמי, נועם אפטר, אביהוא קינן ויונתן אלדר - כולם הי"ד.
  
 
==תולדות הישוב==
 
==תולדות הישוב==
 +
[[תמונה:Shilo.jpg|left|thumb|250px|סמל הישוב, לפי: [[רבי נתן]] אומר: מגרב (היום ליד [[מעלה לבונה]]  לשילה ג' מילין, והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה. ביקשו מלאכי השרת לדוחפו, אמר להן הקב"ה הניחו לו, שפיתו מצויה לעוברי דרכים.{{מקור|[[מסכת סנהדרין]] ק"ג, ע"ב|כן}}]]
  
 
הגרעין אשר התיישב בשילה התארגן כבר לפני [[מלחמת יום הכיפורים]]. היו בו חברים מ[[ישיבת הר עציון]]. הגרעין נמשך לשילה בהיותה ''האמצע של האמצע'', כדברי חיים שח''ם, ממייסדי הגרעין, ''בירה רוחנית במשך 369 שנים, וכן מבחינה גיאוגרפית - בין השומרון לבנימין''.  
 
הגרעין אשר התיישב בשילה התארגן כבר לפני [[מלחמת יום הכיפורים]]. היו בו חברים מ[[ישיבת הר עציון]]. הגרעין נמשך לשילה בהיותה ''האמצע של האמצע'', כדברי חיים שח''ם, ממייסדי הגרעין, ''בירה רוחנית במשך 369 שנים, וכן מבחינה גיאוגרפית - בין השומרון לבנימין''.  
Line 21: Line 24:
  
 
עם השנים, רוצה הישוב להמשיך ולהתפתח. אולם, בהנחיית הממשלה שרצתה למנוע התרחבות, הניח הצבא גדר. אנשי שילה, שסירבו כמובן לקבל דבר זה, היו באים בכל לילה ומגלגלים את הגדר בכמה מטרים. ליד הגדר עמד קראוון על גלגלים, ובכל פעם שהוזזה הגדר- הוזז גם הקראוון. כך הורחב הישוב, עד שבשלב מסוים הורדה לגמרי הגדר. עד היום, שילה אינה מגודרת. עובדה זו, לא רק שמשפיעה על חוסנו הפנימי של הישוב, אלא גם אפשרה תפיסת קרקעות משמעותית מאד - על הקרקע שתפסה שילה יושבים כיום חמישה ישובים <ref>מתוך אתר הישוב</ref>.
 
עם השנים, רוצה הישוב להמשיך ולהתפתח. אולם, בהנחיית הממשלה שרצתה למנוע התרחבות, הניח הצבא גדר. אנשי שילה, שסירבו כמובן לקבל דבר זה, היו באים בכל לילה ומגלגלים את הגדר בכמה מטרים. ליד הגדר עמד קראוון על גלגלים, ובכל פעם שהוזזה הגדר- הוזז גם הקראוון. כך הורחב הישוב, עד שבשלב מסוים הורדה לגמרי הגדר. עד היום, שילה אינה מגודרת. עובדה זו, לא רק שמשפיעה על חוסנו הפנימי של הישוב, אלא גם אפשרה תפיסת קרקעות משמעותית מאד - על הקרקע שתפסה שילה יושבים כיום חמישה ישובים <ref>מתוך אתר הישוב</ref>.
 +
 +
== בתי כנסת ==
 +
[[תמונה:Shilo_centr_synagogue.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת זיכרון משכן שילה - המקור:ויקישיתוף, צילם: shuki]]
 +
 +
ביישוב מצויים ארבעה בתי כנסת:
 +
#[[בית כנסת|בית הכנסת]] המרכזי  - בית הכנסת זיכרון משכן שילה  - ([[נוסח ספרד]]) הידוע בצורתו המיוחדת כצורת משכן שילה הנמצא בשכונת "עלי הכהן".
 +
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת זיכרון משכן שילה]]}}
 +
#בית כנסת [[יהדות ספרד|ספרדי]], שנמצא בשכונת "עלי הכהן".
 +
#בית כנסת [[נוסח אשכנז|אשכנזי]] "רמת שמואל", שנמצא בשכונה הנושאת שם זה.
 +
#בית כנסת [[יהדות תימן|תימני]] קטן, שנמצא באותו מבנה של בית הכנסת "רמת שמואל".
 +
 +
 +
רב הישוב הוא הרב אלחנן בן נון,  בנם של דר' יחיאל ודר שושנה בן נון ז"ל מחיפה, אנשי תורה, חנוך ומחקר, שהטביעו את חנוכם ומדותיהם במאות מתלמידיהם ובסביבתם. הרב נשוי למלכה (מנקין, לשעבר), למד בישיבת מרכז הרב ובישיבת הר עציון באלון שבות.
 +
 +
הרב אלחנן, מלמד גם בישיבת בית אורות בירושלים. הוא מלמד שיעורים שבועיים בשילה בנושאים שונים, ומשמש כסמכות הלכתית לשאלות הצבוריות ולכל מי שפונה אליו באופן אישי. הרב נמצא בקשר עם רבני הישיבה ותלמידי החכמים בישוב המסייעים בהנהגה הרוחנית של הצבור.  שעוריו על ספר שופטים נערכו ונכתבו על ידי ר יאיר ליברמן, וראו אור בספר בשם "הררי עז", שיצא בהוצאת ישיבת בית אורות.
 +
 +
הרבנית מלכה בן נון היא בתם של יוסף וברכה מנקין מכפר הראה, גבורי אמונה, אודים מוצלים מיסורי הגלות, שהעניקו חסד וטוב במשך עשרות שנים, למאות עולים מרוסיה ומאתיופיה בנפתולי עליתם לארץ.
 +
 +
בשנת תשנח שכלה המשפחה את בנם הראל עז היד בפגוע חבלני בישוב יצהר. הראל עז היה הרוח החיה בישוב גבעות בשומרון, והשאיר אחריו  טביעת אצבע במקומות רבים, וזכרון מופלא המהוה סמל לחבריו הממשיכים את דרכו. חלק מבני המשפחה הקימו עם חבריהם את גבעת הראל על יד שילה לזכרו.
 +
 +
==מרכז לישובי הסביבה==
 +
[[תמונה:Ahijah olive tres.jpg|left|thumb|250px|מטעי זיתים ב[[גוש שילה]] באופק על ההר היישוב שילה]]
 +
מזרחית לשילה, בין "כביש 60" לבין "כביש אלון" מצויים יישובים השייכים מינהלית לישוב שילה. יישובים אלה מקבלים את השירותים הציבוריים והמסחריים מהיישוב שילה. בכל אחד מהיישובים יש: [[בית כנסת]], [[מקוה טהרה]], פעוטון וגן ילדים. שאר מוסדות החינוך הם בשילה, בשבות רחל או מחוץ ליישוב. אלו הם היישובים:
 +
*[[שבות רחל]]
 +
*[[אחיה]]
 +
*[[עדי עד]]
 +
*[[אש קודש]]
 +
*[[ישוב הדעת]]
 +
*[[קידה]]
 +
 +
האזור הוא חקלאי ומצויים בו 600 דונם עצי [[זית]] וכרמי [[גפן|גפנים]]. העיבוד החקלאי נעשה על ידי תושבי היישובים. עם זאת, חלק מתושבי היישובים עובדים מחוץ לישובים, ב[[הוראה]] ובמקצועות חופשיים. מספר המשפחות ביישובים אלה מגיע ל-160 , מהם 110 בשבות רחל.
 +
 +
===גוש שילה===
 +
[[תמונה:Gush_shilo.jpg|left|thumb|250px|מפת אזור גוש שילה, המקום:ויקישיתוף, אעחה לאתר:יונץ]]
 +
 +
מלבד שילה וישוביה, היישובים  הנ"ל מזרחית משילה, נכללים בגוש שילה גם הישובים:  מעלה לבונה ו
 +
[[עלי]] וישוביה - [[גבעת הראל]] ו[[גבעת הרואה]]
 +
 +
'''גוש שילה''' הוא "גוש התיישבות" וחבל מינהלי של היישובים השייכים לאזור הצפוני של מועצה האזורית מטה בנימין. כולם יישובים קהילתיים יהודיים דתיים, למעט עלי, שהוא יישוב פרברי, המורכב משכונות דתיות ושכונות מעורבות. בסוף 2005 היו כ-5500 תושבים רשומים ביישובי הגוש.
 +
 +
<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3">
 +
תמונה:Ahijah_2.JPG|אחיה
 +
תמונה:Conference_hall.JPG|אש הדעת
 +
תמונה:Bloc_shilo_from_mount_kida.jpg|מזרח הגוש  מבט מ[[רכס בירכת אל קסר|"מחנה קידה" לשעבר]]
 +
</gallery>
 +
 +
==אזור תעשייה==
 +
ביישוב [[אזור תעשייה]], הכולל כ-30 מפעלים, משרדים וחנויות. בין העסקים הייחודיים במקום יש [[בית בד]], [[יקב בוטיק]] (אחד מ-5 שיש בשילה) ומפעל לייצור [[תפילין]].
 +
 +
===שמן אחיה===
 +
בית הבד  נחנך בי"א מרחשוון תשס"ז, 2 נובמבר 2006 ,  באזור התעשייה שילה. קודם לכן הוא פעל בישוב אחיה שבגוש שילה.  יוסי ורונית שוקר, ממקימי אחיה הקימו עשר שנים קודם משק חקלאי אשר מנה אלפי עצי זית ובית בד.  בשנה הראשונה להפעלת בית הבד באחיה  נפצע יוסי במהלך העבודה מאחת ממכונות בית הבד. מאז ניסה להשתקם ונפטר בשנת 2007 .  בשנת 2004, לאחר מספר שנים שבהם הפעילה רונית את המשק ואת בית הבד, הוקמה ח ברת "ארץ זית שמן" על ידי תושבי עלי: אמיר בירנבאום, פנחס עציון ויגאל נוה  ומשקיעים נוספים : משה נמדר, ר מוני ליימן ואילן הירשפלד,
 +
 +
בית הבד שבבעלותם מייצר  100 טון שמן, בקרוב  100 אלף ליטר של שמן זית מ-500 דונם של כרמי זיתים. השנה קלט בית הבד זיתים  מהגליל ומהגולן. בשנת 2009, אחרי שנת השמיטה, מתוכננת נטיעת מטעי זיתים נוספים וכן רכישת קו כבישה נוסף ובכך להרחיב את יכולת הייצור לכ-300 טון שמן זית בשנה.
 +
 +
חברת "ארץ זית שמן" היא האחראית  לטיפול השוטף במטעים באזור, מוסקת את זיתיה  בעזרת  מערך ניעור מודרני וכן מבצעת עבודות כקבלן עבור מגדלי שקדים וזיתים ברחבי הארץ. החברה  גם מגדלת כ –120 דונם כרם יין ובכוונתנו לשתול עוד 300 דונם כרם יין נוספים. היא  ומשווקת את תוצרת בית הבד לכל הארץ וגם מייצאת לחו"ל. בית-הבד המתמחה בייצור שמן [[מזון אורגני|אורגני]], ושמנים ייחודיים מזני הזית השונים.
 +
 +
המפעל השיק את סדרת השמנים השנייה מתוצרתו: שמן זית לתיבול חזק המיוצר מזיתים סורים וזיתי ברנע  וזאת בנוסף לשמן זית לתיבול מעודן המיוצר מזיתי מנזלינו ופיקואל. שמני הזית של משק אחיה הינם שמנים מכתית מעולה, בעלי חומציות מרבית של עד 0.8%.
 +
 +
כשרות המפעל  בפיקוח הרב בן ציון עמר, רבה של שבות רחל. כשרות הוענקה לבית הבד גם על ידי חוג חתם סופר בפתח תקוה וכן מארצות הברית K)  P )  מטעם הרב לוי. כל השמן המיוצר כשר לפסח. קיים פיקוח והשגחה על מסיקת הזיתים מטעם אגרונומים המאושרים על ידי הרבנות הראשית.
 +
 +
==חקלאות הישוב==
 +
 +
בשילה שטחים נרחבים של נקטרינות, גודגדנים, גפנים וזיתים. לאחרונה נוספו גם עצי רימונים ובהם הרימון השחור שממנו מפיקים תרכיזי רימונים הידועים בסגולות המרפא שלהם.
 +
 +
בשילה מגדלים מורן החורש ופרחי אדמוניות הנשלחות לבורסת הפרחים בהולנד וזוכות לביקוש רב ולהצלחה רבה בשוק האירופאי
 +
 +
החקלאות שקיימת כיום: חממות לגידול פרחים ליצוא, נקטרינות וגודגדנים, כרם אורגני, כרמים וזיתים , רימונים ולול  אורגני.
 +
 +
==תמונות מהישוב==
 +
 +
<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3">
 +
תמונה:Center_of_SHILO.jpg|מרכז היישוב
 +
תמונה:Secunat_eli_hacoen.jpg|השכונה האמצעית, עלי הכהן - המקור:ויקישיתוף, צילם:יהונתן שילוני
 +
תמונה:Ramat shemuel.jpg|קצה השכונה רמת שמואל - המקור:ויקישיתוף, צילם:יהונתן שילוני
 +
</gallery>
 +
 +
תמונות נוספות ראו בקישור מטה
  
 
== הערות שוליים ==
 
== הערות שוליים ==
<references /
+
<references />
 +
 
 +
== קישורים חיצוניים ==
 +
*[http://www.shilo.org.il אתר האינטרנט הרשמי של שילה]
 +
*[http://www.tik-tak.co.il/web/index.asp?codeClient=466 אתר בית הספר "אהל שילה"]
 +
*[http://www.binyamin.org.il/?CategoryID=146&ArticleID=254&Page= שילה] באתר המועצה האזורית מטה בנימין
 +
*[http://www.yshilo.co.il/ אתר ישיבת שילה]
 +
* [http://travel.webshots.com/album/563415475DAVTVQ תמונות נוף עמק שילה]
 +
 
  
 
[[קטגוריה:גוש שילה]]
 
[[קטגוריה:גוש שילה]]
 +
[[קטגוריה:מועצה אזורית מטה בנימין]]

Latest revision as of 12:56, 5 September 2012

עמק שילה

שילה הוא הוא ישוב דתי קהילתי וחקלאי. הוא הוקם בחודש שבט תשל"ח (ינואר 1978). מייסדיו שמו לעצמם מטרה להקים ישוב שינהל את חייו ברוח התורה וימשיך את המסורת של המרכז הרוחני שהיה קיים במקום בתקופת משכן שילה - אשר שרידיו התגלו בקרבת היישוב. הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, בטקס הנחת אבן הפינה אמר: " אנו חוזרים אל שילה - אל המנוחה וממנה עוד נשוב אל הנחלה"

הישוב שילה מונה 250 משפחות (2008). הוא ממוקם בדרך האבות - היום - כביש 60 - שמסלולו מבאר שבע דרך ירושלים עד שכם. היישוב נמצא 40 ק"מ צפונית מירושלים. היא ממוקם 807 מטר מעל פני הים. אקלימה שילה הוא הררי: גשום וקריר בחורף, לעיתים קרובות יורד שלג ובקיץ נח.

תושבי המקום עוסקים במקצועות הבאים: חינוך, חקלאות, תיירות, מלאכה, אומנות ותעשייה. [1]

חלק נכבד מתושבי שילה עובד באחד ממוסדות החינוך הרבים כאן. בבית הספר היסודי , אוהל שילה , לומדים כ-700 תלמידים , רוב הצוות הם תושבי שילה. יש בישוב ישיבת ההסדר: "ישיבת שילה" , תלמוד תורה אחר הצהריים לבנים, ומסגרת דומה לבנות, בשם "אור רחלה".

שילה סבלה חמש פעמים מהתקפות רצחניות עי ערבים והיא איבדה שמונה מחבריה: הראל בן-נון, יהודה שוהם, אברהם סיטון, רחל דרוק, שמואל ירושלמי, נועם אפטר, אביהוא קינן ויונתן אלדר - כולם הי"ד.

תולדות הישוב[edit]

סמל הישוב, לפי: רבי נתן אומר: מגרב (היום ליד מעלה לבונה לשילה ג' מילין, והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה. ביקשו מלאכי השרת לדוחפו, אמר להן הקב"ה הניחו לו, שפיתו מצויה לעוברי דרכים.([[מסכת סנהדרין]] ק"ג, ע"ב)

הגרעין אשר התיישב בשילה התארגן כבר לפני מלחמת יום הכיפורים. היו בו חברים מישיבת הר עציון. הגרעין נמשך לשילה בהיותה האמצע של האמצע, כדברי חיים שחם, ממייסדי הגרעין, בירה רוחנית במשך 369 שנים, וכן מבחינה גיאוגרפית - בין השומרון לבנימין.

היו ניסיונות אחדין להיאחז בקרקע. אחד הבולטים שבהם היי במבצע הקפות. במהלכו נקשרו חברי הגרעין יחד עם הרב לוינגר, גאולה כהן וראשי גוש אמונים, בשלשלאות ברזל לעמודים של הבסיליקה- אחד מהמבנים העתיקים בתל. ניסיון נוסף היה כשנכנסו החברים לבונקרים נטושים של הלגיון הירדני ליד הכפר מזרעת אל-שרקייה. יוזמה אחרת נוצרה כאשר הוקמה קבוצת עבודה להקמת גדר במחנה הצבאי בהר בעל חצור מצפון לשילה. הקבוצה נשערה ללון במחנה לגיוןירדני נטוש, מרחק מה משילה, היום עפרה.

לאחר שנה, לאחר עליית הליכוד לשלטון ובחירתו של מנחם בגין לראש ממשלה, ביום בא' חוהמ סוכות תשלח, נקבע תאריך יעד לעליה לקרקע. אך למרות התקוות, גרעין שילה נשאר עדין במחנה הצבאי בעפרה, אך המשיך להיאבק על אישור לעליה לשילה.

רק, בא' שבט התשלח, עלה הגרעין לקרקע: שמונה משפחות בקראוונים וכ- 40 בחורים שהתמקמו במבנה מרכזי ישן, להקמת ישיבה. תוך יום סודרו חשמל ומים והובאו קראוונים מעפרה. הגרעין הגדיר עצמו כמחנה ארכיאולוגי החופר במקום (רעיון של אריק שרון, שר החקלאות דאז). לאחר שבועיים, בטו בשבט התשלח, נערך טקס הקמתו מחדש של הישוב שילה עם הנחת אבן פינה חגיגית. הכנסת ספר תורה, קביעת מזוזה במעמד הרב צבי יהודה הכהן קוק זצל, הכל מלווה בשירה ובריקודים. טקס זה עורר מאבק ציבורי וסערה שהתנהלו בכנסת, בכלי התקשורת ואף ביחסי ישראל - ארהב. למרות הלחצים הקשים, נשאר גרעין שילה איתן במקומו, ללא כל סיוע, פעל להסרת מסווה החפירות ולהכרה ממשלתית. הכרה זו הגיעה לבסוף, אולם בהגבלות חמורות: הקיים- יישאר, אך לא יוכנס שום מתקן חדש. במשך חודשים ארוכים ישבה פה פלוגת חיילים והשגיחה שלא תוזז אפילו אבן… אישי ציבור שהגיעו לאזור סרבו להיכנס לשילה משום שלא זכתה לאישור ממשלתי. רק בניסן התשלט, יותר משנה לאחר העלייה לקרקע, לאחר ניסיון פיגוע בישוב, שהסתיים בה ללא פגע, הכירה ממשלת ישראל בשילה כישוב לכל דבר.

היה גם מי שלא כל כך תמך במתיישבים החלוצים. מספר עירא רפפורט: יום אחד הגיעו אנשי שלום-עכשיו, יצקו משטח בטון בכניסה לישוב, וכדי שלא נחשוד בהם הם אמרו שבאו מבזק. הם אפילו ביקשו מאתנו שנשקה את הבטון, וכך עשינו. לאחר מספר ימים, הם שבו והציבו את הפסל של תומרקין האנדרטה לשלום - בצורת שובך יונים גדול. הם קיוו להגיע אתנו לעימות, אבל דווקא קיבלנו אותם יפה ואפילו פרסמנו מכתב במעריב כי אנו מודים לשלום-עכשיו על תרומתם האומנותית לישוב היהודי המתחדש בשילה…

עם השנים, רוצה הישוב להמשיך ולהתפתח. אולם, בהנחיית הממשלה שרצתה למנוע התרחבות, הניח הצבא גדר. אנשי שילה, שסירבו כמובן לקבל דבר זה, היו באים בכל לילה ומגלגלים את הגדר בכמה מטרים. ליד הגדר עמד קראוון על גלגלים, ובכל פעם שהוזזה הגדר- הוזז גם הקראוון. כך הורחב הישוב, עד שבשלב מסוים הורדה לגמרי הגדר. עד היום, שילה אינה מגודרת. עובדה זו, לא רק שמשפיעה על חוסנו הפנימי של הישוב, אלא גם אפשרה תפיסת קרקעות משמעותית מאד - על הקרקע שתפסה שילה יושבים כיום חמישה ישובים [2].

בתי כנסת[edit]

בית הכנסת זיכרון משכן שילה - המקור:ויקישיתוף, צילם: shuki

ביישוב מצויים ארבעה בתי כנסת:

  1. בית הכנסת המרכזי - בית הכנסת זיכרון משכן שילה - (נוסח ספרד) הידוע בצורתו המיוחדת כצורת משכן שילה הנמצא בשכונת "עלי הכהן".
ערך מורחב - בית כנסת זיכרון משכן שילה
  1. בית כנסת ספרדי, שנמצא בשכונת "עלי הכהן".
  2. בית כנסת אשכנזי "רמת שמואל", שנמצא בשכונה הנושאת שם זה.
  3. בית כנסת תימני קטן, שנמצא באותו מבנה של בית הכנסת "רמת שמואל".


רב הישוב הוא הרב אלחנן בן נון, בנם של דר' יחיאל ודר שושנה בן נון ז"ל מחיפה, אנשי תורה, חנוך ומחקר, שהטביעו את חנוכם ומדותיהם במאות מתלמידיהם ובסביבתם. הרב נשוי למלכה (מנקין, לשעבר), למד בישיבת מרכז הרב ובישיבת הר עציון באלון שבות.

הרב אלחנן, מלמד גם בישיבת בית אורות בירושלים. הוא מלמד שיעורים שבועיים בשילה בנושאים שונים, ומשמש כסמכות הלכתית לשאלות הצבוריות ולכל מי שפונה אליו באופן אישי. הרב נמצא בקשר עם רבני הישיבה ותלמידי החכמים בישוב המסייעים בהנהגה הרוחנית של הצבור. שעוריו על ספר שופטים נערכו ונכתבו על ידי ר יאיר ליברמן, וראו אור בספר בשם "הררי עז", שיצא בהוצאת ישיבת בית אורות.

הרבנית מלכה בן נון היא בתם של יוסף וברכה מנקין מכפר הראה, גבורי אמונה, אודים מוצלים מיסורי הגלות, שהעניקו חסד וטוב במשך עשרות שנים, למאות עולים מרוסיה ומאתיופיה בנפתולי עליתם לארץ.

בשנת תשנח שכלה המשפחה את בנם הראל עז היד בפגוע חבלני בישוב יצהר. הראל עז היה הרוח החיה בישוב גבעות בשומרון, והשאיר אחריו טביעת אצבע במקומות רבים, וזכרון מופלא המהוה סמל לחבריו הממשיכים את דרכו. חלק מבני המשפחה הקימו עם חבריהם את גבעת הראל על יד שילה לזכרו.

מרכז לישובי הסביבה[edit]

מטעי זיתים בגוש שילה באופק על ההר היישוב שילה

מזרחית לשילה, בין "כביש 60" לבין "כביש אלון" מצויים יישובים השייכים מינהלית לישוב שילה. יישובים אלה מקבלים את השירותים הציבוריים והמסחריים מהיישוב שילה. בכל אחד מהיישובים יש: בית כנסת, מקוה טהרה, פעוטון וגן ילדים. שאר מוסדות החינוך הם בשילה, בשבות רחל או מחוץ ליישוב. אלו הם היישובים:

האזור הוא חקלאי ומצויים בו 600 דונם עצי זית וכרמי גפנים. העיבוד החקלאי נעשה על ידי תושבי היישובים. עם זאת, חלק מתושבי היישובים עובדים מחוץ לישובים, בהוראה ובמקצועות חופשיים. מספר המשפחות ביישובים אלה מגיע ל-160 , מהם 110 בשבות רחל.

גוש שילה[edit]

מפת אזור גוש שילה, המקום:ויקישיתוף, אעחה לאתר:יונץ

מלבד שילה וישוביה, היישובים הנ"ל מזרחית משילה, נכללים בגוש שילה גם הישובים: מעלה לבונה ו עלי וישוביה - גבעת הראל וגבעת הרואה

גוש שילה הוא "גוש התיישבות" וחבל מינהלי של היישובים השייכים לאזור הצפוני של מועצה האזורית מטה בנימין. כולם יישובים קהילתיים יהודיים דתיים, למעט עלי, שהוא יישוב פרברי, המורכב משכונות דתיות ושכונות מעורבות. בסוף 2005 היו כ-5500 תושבים רשומים ביישובי הגוש.

אזור תעשייה[edit]

ביישוב אזור תעשייה, הכולל כ-30 מפעלים, משרדים וחנויות. בין העסקים הייחודיים במקום יש בית בד, יקב בוטיק (אחד מ-5 שיש בשילה) ומפעל לייצור תפילין.

שמן אחיה[edit]

בית הבד נחנך בי"א מרחשוון תשס"ז, 2 נובמבר 2006 , באזור התעשייה שילה. קודם לכן הוא פעל בישוב אחיה שבגוש שילה. יוסי ורונית שוקר, ממקימי אחיה הקימו עשר שנים קודם משק חקלאי אשר מנה אלפי עצי זית ובית בד. בשנה הראשונה להפעלת בית הבד באחיה נפצע יוסי במהלך העבודה מאחת ממכונות בית הבד. מאז ניסה להשתקם ונפטר בשנת 2007 . בשנת 2004, לאחר מספר שנים שבהם הפעילה רונית את המשק ואת בית הבד, הוקמה ח ברת "ארץ זית שמן" על ידי תושבי עלי: אמיר בירנבאום, פנחס עציון ויגאל נוה ומשקיעים נוספים : משה נמדר, ר מוני ליימן ואילן הירשפלד,

בית הבד שבבעלותם מייצר 100 טון שמן, בקרוב 100 אלף ליטר של שמן זית מ-500 דונם של כרמי זיתים. השנה קלט בית הבד זיתים מהגליל ומהגולן. בשנת 2009, אחרי שנת השמיטה, מתוכננת נטיעת מטעי זיתים נוספים וכן רכישת קו כבישה נוסף ובכך להרחיב את יכולת הייצור לכ-300 טון שמן זית בשנה.

חברת "ארץ זית שמן" היא האחראית לטיפול השוטף במטעים באזור, מוסקת את זיתיה בעזרת מערך ניעור מודרני וכן מבצעת עבודות כקבלן עבור מגדלי שקדים וזיתים ברחבי הארץ. החברה גם מגדלת כ –120 דונם כרם יין ובכוונתנו לשתול עוד 300 דונם כרם יין נוספים. היא ומשווקת את תוצרת בית הבד לכל הארץ וגם מייצאת לחו"ל. בית-הבד המתמחה בייצור שמן אורגני, ושמנים ייחודיים מזני הזית השונים.

המפעל השיק את סדרת השמנים השנייה מתוצרתו: שמן זית לתיבול חזק המיוצר מזיתים סורים וזיתי ברנע וזאת בנוסף לשמן זית לתיבול מעודן המיוצר מזיתי מנזלינו ופיקואל. שמני הזית של משק אחיה הינם שמנים מכתית מעולה, בעלי חומציות מרבית של עד 0.8%.

כשרות המפעל בפיקוח הרב בן ציון עמר, רבה של שבות רחל. כשרות הוענקה לבית הבד גם על ידי חוג חתם סופר בפתח תקוה וכן מארצות הברית K) P ) מטעם הרב לוי. כל השמן המיוצר כשר לפסח. קיים פיקוח והשגחה על מסיקת הזיתים מטעם אגרונומים המאושרים על ידי הרבנות הראשית.

חקלאות הישוב[edit]

בשילה שטחים נרחבים של נקטרינות, גודגדנים, גפנים וזיתים. לאחרונה נוספו גם עצי רימונים ובהם הרימון השחור שממנו מפיקים תרכיזי רימונים הידועים בסגולות המרפא שלהם.

בשילה מגדלים מורן החורש ופרחי אדמוניות הנשלחות לבורסת הפרחים בהולנד וזוכות לביקוש רב ולהצלחה רבה בשוק האירופאי

החקלאות שקיימת כיום: חממות לגידול פרחים ליצוא, נקטרינות וגודגדנים, כרם אורגני, כרמים וזיתים , רימונים ולול אורגני.

תמונות מהישוב[edit]

תמונות נוספות ראו בקישור מטה

הערות שוליים[edit]

  1. מתוך אתר היישוב - עוד פרטים עליו טלפון מזכירות: 9401111 -02: כתובת מייל:shiloltd@017.net.ilכתובת: ד.נ. אפרים 44828
  2. מתוך אתר הישוב

קישורים חיצוניים[edit]