שלושת הרגלים

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־19:41, 23 בפברואר 2009 מאת דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''שלושת הרגלים''' הם פסח, שבועות וסוכות. כינויין מקורו בחובה לעלות לרגל בחגים האלה לירושלים. וכ...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלושת הרגלים הם פסח, שבועות וסוכות. כינויין מקורו בחובה לעלות לרגל בחגים האלה לירושלים. וכך נאמר בספר שמות:"שָׁלשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת-חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה. שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל-זְכוּרְךָ אֶל-פְּנֵי הָאָדֹן ה' [1].


המשמעות החקלאית של ה"רגלים"

לפי המשמעות החקלאית והתוצאה המעשית לעובדי האדמה מבאר רש"י:

  • חדש האביב - שהתבואה מתמלאת בו באביה. לשון אחר אביב, לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות:

ולא יראו פני ריקם - כשתבאו לראות פני ברגלים, הביאו לי עולות:

  • וחג הקציר - הוא חג שבועות:בכורי מעשיך - שהוא זמן הבאת בכורים, ששתי הלחם הבאים בעצרת היו מתירין החדש למנחות ולהביא בכורים למקדש, שנאמר [2] וביום הבכורים וגו':
  • וחג האסיף - הוא חג הסוכות: באספך את מעשיך - שכל ימות החמה התבואה מתייבשת בשדות ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים.

משמעות העלייה לרגל

רבי עובדיה ספורנו מבאר מדוע יש לעלות לרגל. הוא פרש את ד"ה שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה - ". לְהודות עַל הַחֵרוּת, וְעַל הָאָבִיב וְעַל הַקָּצִיר וְעַל הָאָסִיף, כִּי מִמֶּנּוּ הַכּל." - דיננו להגיד תודה על השנה החקלאית.

אֶל פְּנֵי הָאָדן - יאמַר "אָדן" עַל מַנְהִיג עִנְיָנִים הַנִּפְסָדִים. אָמַר אִם כֵּן שֶׁהוּא אֲדון פְּנֵי הָעָם הַנִּרְאִים בִּפְרָט, וּבְהֵרָאותָם לְפָנָיו הֵם כְּעֶבֶד הַמַּקְבִּיל פְּנֵי רַבּו, וְהוּא גַם כֵּן אֲדון הַקַּרְקַע, כְּאָמְרו "כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתושָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי" [3] , וְשֶׁלָּזֶה רָאוּי לְהודות לְפָנָיו עַל הָאָבִיב הַקָּצִיר וְהָאָסִיף בִּיבוּל הָאָרֶץ. וּלְפִיכָךְ, " בא הפסוק הבא:

רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ. מִבְחַר הַבִּכּוּרִים, כְּמו "וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ" [4] , "נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּויִם" [5] , וְהֵם בִּכּוּרֵי שִׁבְעַת הַמִּינִים כְּפִי מַה שֶּׁבָּא בַּקַּבָּלָה



הערות שוליים

  1. כ"ג,י"ד-ט"ז
  2. במדבר כח כו
  3. ויקרא כה, כג
  4. עמוס ו, ו
  5. שם ו, א