שמחת תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

כינוי לשמיני עצרת, שחוגגים בו ברוב שמחה את סיום קריאת כל התורה. בחוץ לארץ חוגגים את "שמחת תורה" למחרת "שמיני עצרת".

מנהגי היום

מידי שבת בשבתו קוראים בבית הכנסת את פרשת השבוע, במגמה לסיים את כל חמשה חומשי תורה במשך השנה. את הפרשה האחרונה שבחומש דברים, פרשת "וזאת הברכה", קוראים ב"שמחת תורה". מכאן נובע מקור השמחה ביום זה. שמחים אנו על שסיימנו לקרוא את כל התורה. כדי להדגיש, שאין קו סיום ללימוד התורה ולעיסוק בה, פותחים אנו, לאחר סיום הפרשה האחרונה שבספר דברים, במעגל חדש של קריאת התורה החל מפרשת "בראשית".

בליל שמחת תורה וביומו (ויש מהספרדים שנהגו גם במנחה), מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים עם ספרי התורה שבע הקפות מסביב לבימת בית הכנסת ומרבים בשמחה לכבודה של תורה. ראה ערך: הקפות.

ב"שמחת תורה" ביום, לאחר תפילת שחרית, מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת "וזאת הברכה" עד לסיום קריאת התורה. לרגל סיום התורה נוהגים לכבד את כל המתפללים, מגדול ועד קטן, בעליה לתורה. העולה לתורה בסוף פרשת "וזאת הברכה" נקרא: "חתן תורה".

בספר התורה השני קוראים את תחילת פרשת "בראשית". העולה לתורה לקריאה זו נקרא: "חתן בראשית".

את הפסוק הנאמר בספר דברים (לג): "תורה ציוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב", דרשו חכמים: "אל תקרי מורשה, אלא מאורסה". התורה היא כביכול ה"כלה" של ישראל, ושמחת תורה היא כעין חג כלולות בין ישראל לתורה. משום כך נקראים העולים לתורה ב"שמחת תורה", הן בסיום ספר דברים והן בתחילת ספר בראשית, בשם "חתנים".

בספר התורה השלישי קוראים למפטיר את עניני החג וקרבנותיו.

בארץ ישראל נוהגים לערוך "הקפות" גם במוצאי "שמחת תורה", ואלה קרויות "הקפות שניות", ע"פ מנהג האר"י כהצטרפות לשמחת בני חו"ל שמתחילים לחגוג את שמחת תורה רק במוצאי שמיני עצרת. הקפות אלה נערכות ברוב עם, ונהוג לשתף בשמחה זו גם תזמורות וכלי נגינה.

באשר לשאר הליכות ומנהגי היום, ראה ערך: שמיני עצרת.