שמעיה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''שמעיה''' הוא [[תנא]] בדור הרביעי ב[[תקופת הזוגות]]. בן זוגו של [[אבטליון]]. הם קבלו מ[[יהודה בן טבאי]] ומ[[שמעון בן שטח]], ותלמידיהם היו [[הלל הזקן]] ו[[שמאי]]. לפי הגמרא {{מקור|גיטין נז ע"ב|כן}} שמעיה ואבטליון היו [[גר]]ים בני גרים מצאצאי [[סנחריב]]. הוא שימש כנשיא. תלמידם הלל הוכיח את בני בתירה על שלא שמשו את שמעיה ואבטליון {{מקור|פסחים סו ע"א|כן}}. מסופר, כי פעם אחת, ה[[כהן הגדול]] גמר את עבודת [[יום הכיפורים]] והעם לווהו בדרכו. בדרך ראו העם את שמעיה ואבטליון והלכו אחריהם. לאחר מכן באו שמעיה ואבטליון לומר שלום לכהן הגדול, והוא ענה להם בזלזול: "יבואו בני העממים לשלום" (כיוון שהיו מצאצאי סנחריב), והם ענו לו: יבואו לשלום בני העממים שעושים מעשה [[אהרן]] ואל יבוא בן אהרן לשלום, שאינו עושה מעשה אהרן" {{מקור|יומא עא ע"ב|כן}}. על פי המסורת שניהם נטמנו בגוש חלב שבגליל. אחד מתלמידי [[האר"י]] סיפר כי רבו היה הולך מדי פעם להשתטח על קברותיהם ושואל מהם רזי תורה.  
'''שמעיה''' היה נשיא ישראל בדור הרביעי ב[[תקופת הזוגות]], בן זוגו של אב בית הדין [[אבטליון]]. הם קבלו מ[[יהודה בן טבאי]] ומ[[שמעון בן שטח]].


ב[[משנה]] מובא בשמו: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות" {{מקור|משנה אבות א י|כן}}.  
לפי הגמרא {{מקור|גיטין נז ע"ב|כן}} שמעיה ואבטליון היו [[גר]]ים בני גרים מצאצאי [[סנחריב]]. במקום אחר מסופר שהמבט שלהם היה מעט שונה - למשל, לא הצליחו לבטא את האות "ה" וביטאו במקומה "א"<ref>עפ"י עדיות א, ג</ref>. פעם אחת, לאחר סיום עבודת יום הכיפורים בידי [[כהן גדול|הכהן הגדול]], עזבו רבים ממלווי הכהן, כדי ללות את שמעיה ואבטליון. הכהן הגדול נפגע, וכשבאו שמעיה ואבטליון לומר לו שלום ענה להם בזלזול: "יבואו בני העממים לשלום", והם ענו לו: "יבואו לשלום בני העממים שעושים מעשה [[אהרן]] ואל יבוא בן אהרן לשלום, שאינו עושה מעשה אהרן" {{מקור|יומא עא ע"ב|כן}}.
 
תלמידיו היו [[הלל הזקן]] ו[[שמאי]]. על פי המסורת קבור (יחד עם אבטליון) בגוש חלב שבגליל. אחד מתלמידי [[האר"י]] סיפר כי רבו היה הולך מדי פעם להשתטח על קברותיהם ושואל מהם רזי תורה.
 
במשנה מובא בשמו: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות" {{מקור|משנה אבות א י|כן}}.  
 
{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:הזוגות]]
[[קטגוריה:הזוגות]]

גרסה אחרונה מ־11:48, 17 באפריל 2015

שמעיה היה נשיא ישראל בדור הרביעי בתקופת הזוגות, בן זוגו של אב בית הדין אבטליון. הם קבלו מיהודה בן טבאי ומשמעון בן שטח.

לפי הגמרא (גיטין נז ע"ב) שמעיה ואבטליון היו גרים בני גרים מצאצאי סנחריב. במקום אחר מסופר שהמבט שלהם היה מעט שונה - למשל, לא הצליחו לבטא את האות "ה" וביטאו במקומה "א"[1]. פעם אחת, לאחר סיום עבודת יום הכיפורים בידי הכהן הגדול, עזבו רבים ממלווי הכהן, כדי ללות את שמעיה ואבטליון. הכהן הגדול נפגע, וכשבאו שמעיה ואבטליון לומר לו שלום ענה להם בזלזול: "יבואו בני העממים לשלום", והם ענו לו: "יבואו לשלום בני העממים שעושים מעשה אהרן ואל יבוא בן אהרן לשלום, שאינו עושה מעשה אהרן" (יומא עא ע"ב).

תלמידיו היו הלל הזקן ושמאי. על פי המסורת קבור (יחד עם אבטליון) בגוש חלב שבגליל. אחד מתלמידי האר"י סיפר כי רבו היה הולך מדי פעם להשתטח על קברותיהם ושואל מהם רזי תורה.

במשנה מובא בשמו: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות" (משנה אבות א י).

הערות שוליים

  1. עפ"י עדיות א, ג