שניים אוחזין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעמו''' חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא מציעא א-ב ד"ה ויש)}}: | '''בטעמו''' חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא מציעא א-ב ד"ה ויש)}}: | ||
@ ממון המוטל בספק חולקין (שהרי אין מרא קמא, ובזה אפילו חכמים מודים לסומכוס שחולקים {{מקור|(תוס' בבא בתרא ב. ד"ה לפיכך)}}). ולפי זה צריך שיהיו אוחזין רק בשביל לעשות דין ספק, שיהיה כדררא דממונא (שהרי דין חולקין נאמר רק כאשר יש דררא דממונא<ref>כמו שהבאנו בערך [[חולקין#הגדרה]].</ref>). | |||
@ המוציא מחבירו עליו הראיה (מוחזק), שנחשב שכל אחד מוחזק בחציה<ref>אמנם יש צד לומר שכל אחד מוחזק בכולה, הובא בערך [[מוחזק#פרטי_הדין]] ד"ה בשניים שאוחזין בטלית.</ref>, ולכן כל אחד זוכה בחצי שמוחזק בו. | |||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''ישנם שני חילוקים''' בדין שניים אוחזין: האם ודאי שיש רמאי או שיתכן שאין רמאי אלא שהם טועים {{מקור|(כשיתכן שאין רמאי יש יותר סברא שיחלוקו)}}, והאם הם אוחזים או לא {{מקור|(כשאוחזים יש יותר סברא שיחלוקו)}}. כך שיש ארבעה מקרים: | '''ישנם שני חילוקים''' בדין שניים אוחזין: האם ודאי שיש רמאי או שיתכן שאין רמאי אלא שהם טועים {{מקור|(כשיתכן שאין רמאי יש יותר סברא שיחלוקו)}}, והאם הם אוחזים או לא {{מקור|(כשאוחזים יש יותר סברא שיחלוקו)}}. כך שיש ארבעה מקרים: | ||
@ ודאי שיש רמאי ולא אוחזים. | |||
@ ודאי שיש רמאי ואוחזים. | |||
@ יתכן שאין רמאי ולא אוחזים. | |||
@ יתכן שאין רמאי ואוחזים. | |||
ויש בזה שלוש שיטות בראשונים {{מקור|(דן בזה קונטרסי שיעורים בבא מציעא א-ד)}}: | ויש בזה שלוש שיטות בראשונים {{מקור|(דן בזה קונטרסי שיעורים בבא מציעא א-ד)}}: | ||
@ תמיד חולקים {{מקור|(רמב"ם לפי הגהות מיימוניות)}}. | |||
@ כשוודאי שיש רמאי ולא אוחזים - לא יחלוקו, בשלושת המקרים האחרים - יחלוקו {{מקור|(ריב"א)}}. | |||
@ כשוודאי שיש רמאי - לא חולקים, כשיתכן שאין רמאי - חולקים (ואין שום חילוק אם אוחזים או לא) {{מקור|(רש"י)}}. | |||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[חולקין]] | * [[חולקין]] | ||
[[מוחזק]] | * [[מוחזק]] | ||
| שורה 39: | שורה 30: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | * [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | [[קטגוריה:דיני ממונות]] | ||
[[קטגוריה:משפט]] | [[קטגוריה:משפט]] | ||
גרסה מ־19:16, 4 באוגוסט 2008
|
|
הגדרה
שניים מחזיקים בחפץ וכל אחד טוען שהוא שלו, חולקים (הסוגיא בבבא מציעא ב.).
לדוגמא, שניים אוחזין בטלית, זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה (בבא מציעא ב.).
מקור וטעם
בטעמו חקר הקונטרסי שיעורים (בבא מציעא א-ב ד"ה ויש):
- ממון המוטל בספק חולקין (שהרי אין מרא קמא, ובזה אפילו חכמים מודים לסומכוס שחולקים (תוס' בבא בתרא ב. ד"ה לפיכך)). ולפי זה צריך שיהיו אוחזין רק בשביל לעשות דין ספק, שיהיה כדררא דממונא (שהרי דין חולקין נאמר רק כאשר יש דררא דממונא[1]).
- המוציא מחבירו עליו הראיה (מוחזק), שנחשב שכל אחד מוחזק בחציה[2], ולכן כל אחד זוכה בחצי שמוחזק בו.
פרטי הדין
ישנם שני חילוקים בדין שניים אוחזין: האם ודאי שיש רמאי או שיתכן שאין רמאי אלא שהם טועים (כשיתכן שאין רמאי יש יותר סברא שיחלוקו), והאם הם אוחזים או לא (כשאוחזים יש יותר סברא שיחלוקו). כך שיש ארבעה מקרים:
- ודאי שיש רמאי ולא אוחזים.
- ודאי שיש רמאי ואוחזים.
- יתכן שאין רמאי ולא אוחזים.
- יתכן שאין רמאי ואוחזים.
ויש בזה שלוש שיטות בראשונים (דן בזה קונטרסי שיעורים בבא מציעא א-ד):
- תמיד חולקים (רמב"ם לפי הגהות מיימוניות).
- כשוודאי שיש רמאי ולא אוחזים - לא יחלוקו, בשלושת המקרים האחרים - יחלוקו (ריב"א).
- כשוודאי שיש רמאי - לא חולקים, כשיתכן שאין רמאי - חולקים (ואין שום חילוק אם אוחזים או לא) (רש"י).
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ כמו שהבאנו בערך חולקין#הגדרה.
- ↑ אמנם יש צד לומר שכל אחד מוחזק בכולה, הובא בערך מוחזק#פרטי_הדין ד"ה בשניים שאוחזין בטלית.