תבנית:הידעת?/כ"ז אייר ה'תש"ע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''קדושת ירושלים''' כתב הרמב"ם {{מקור|רמב"ם:בית הבחירה ו טז$פ"ו מהל' בית הבחירה הט"ז|כן}}: :ולמה אני אומר ב[[…) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קדושת ירושלים''' | '''קדושת ירושלים''' | ||
כתב [[הרמב"ם]] {{מקור|רמב"ם:בית הבחירה ו טז$פ"ו מהל' בית הבחירה הט"ז|כן}}: | כתב [[הרמב"ם]] {{מקור|רמב"ם:בית הבחירה ו טז$פ"ו מהל' בית הבחירה הט"ז|כן}}: | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
:לפי ש'''קדושת המקדש וירושלים מפני ה[[שכינה]] ושכינה אינה בטלה''', והרי הוא אומר 'והשמותי את מקדשיכם' {{מקור|ויקרא כו, לא|כן}}, ואמרו [[חז"ל|חכמים]]: אע"פ ששמומין בקדושתן הן עומדים {{מקור|(עי'}} {{מקור|משנה:מגילה ג ג$מגילה פ"ג מ"ג}} {{מקור|בבלי:מגילה כח א$דף כח.}}{{מקור|)}}. | :לפי ש'''קדושת המקדש וירושלים מפני ה[[שכינה]] ושכינה אינה בטלה''', והרי הוא אומר 'והשמותי את מקדשיכם' {{מקור|ויקרא כו, לא|כן}}, ואמרו [[חז"ל|חכמים]]: אע"פ ששמומין בקדושתן הן עומדים {{מקור|(עי'}} {{מקור|משנה:מגילה ג ג$מגילה פ"ג מ"ג}} {{מקור|בבלי:מגילה כח א$דף כח.}}{{מקור|)}}. | ||
:אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא [[כיבוש רבים]], וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית שהרי אינה מן ארץ ישראל, וכיון שעלה [[עזרא]] וקדשה - לא קדשה בכיבוש אלא ב[[חזקה]] שהחזיקו בה ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה [[עולי בבל]] ונתקדש בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום ואע"פ שנלקח הארץ ממנו וחייב בשביעית ובמעשרות..." | :אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא [[כיבוש רבים]], וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית שהרי אינה מן ארץ ישראל, וכיון שעלה [[עזרא]] וקדשה - לא קדשה בכיבוש אלא ב[[חזקה]] שהחזיקו בה ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה [[עולי בבל]] ונתקדש בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום ואע"פ שנלקח הארץ ממנו וחייב בשביעית ובמעשרות..." | ||
עפ"י האמור מקבלים מושג על מה שמובא ב[[שם הגדולים]] ל[[החיד"א]] ז"ל ערך מוהר"ר אברהם הלוי ברוכים ז"ל, שהוא הקדוש שראה השכינה עין בעין בהקיץ ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] {{מקור|(שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' א ריש ס"ק פב)}}. | |||
גרסה מ־06:46, 16 באפריל 2010
|
|
קדושת ירושלים
כתב הרמב"ם (פ"ו מהל' בית הבחירה הט"ז):
- ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא, ובקדושת שאר ארץ ישראל לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן לא קדשה לעתיד לבוא?
- לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה, והרי הוא אומר 'והשמותי את מקדשיכם' (ויקרא כו, לא), ואמרו חכמים: אע"פ ששמומין בקדושתן הן עומדים (עי' מגילה פ"ג מ"ג דף כח.).
- אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כיבוש רבים, וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית שהרי אינה מן ארץ ישראל, וכיון שעלה עזרא וקדשה - לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום ואע"פ שנלקח הארץ ממנו וחייב בשביעית ובמעשרות..."
עפ"י האמור מקבלים מושג על מה שמובא בשם הגדולים להחיד"א ז"ל ערך מוהר"ר אברהם הלוי ברוכים ז"ל, שהוא הקדוש שראה השכינה עין בעין בהקיץ בכותל המערבי (שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' א ריש ס"ק פב).