תוספות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
כשתוספות כותבים "וא"ת (ואי תימא או ואם תאמר)", זו פתיחה לשאלה, וכשהם כותבים "וי"ל (ויש לומר)", זו פתיחה לתשובה.
כשתוספות כותבים "וא"ת (ואי תימא או ואם תאמר)", זו פתיחה לשאלה, וכשהם כותבים "וי"ל (ויש לומר)", זו פתיחה לתשובה.


[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]
[[קטגוריה:פרשני הש"ס]]

גרסה מ־11:36, 16 במאי 2011

תוספות הוא פירוש על הגמרא שנאמר ע"י בעלי התוספות ונדפס בצידי הגמרא.

בפירושם מרבים רבותינו בעלי התוספות להקשות ממקור למקור בש"ס, קובע את הכללים של הש"ס ע"פ שיטתו, ופעמים רבות חולק על רש"י הנזכר בתוספות בשם "הקונטרס".


רבותינו בעלי התוספות

התוספות נתחברו ע"י רבני צרפת, במשך כמה דורות. בעלי התוספות היו תלמידיהם של רבינו יצחק - ר"י, בן אחותם של רשב"ם ורבינו תם, אשר מובא בתוספות אלפי פעמים; ושל רבינו יעקב תם. וכן הרשב"ם, אחיו הגדול של רבינו תם, היה מגדולי בעלי התוספות. כמו כן בתוספות מובא משם רבינו מאיר, אביהם של הרשב"ם ורבינו תם, ואשר היה חתנו של רש"י. חכמים נוספים: רבינו יצחק בן רבינו מאיר - ריב"ם, אחיהם של הרשב"ם ורבינו תם; רבינו חיים כ"ץ; רבינו פורת [שהיה בנו של הרשב"ם]; בנו - רבינו אלחנן; רבינו יצחק בן אברהם - ריצב"א; אחיו - רבינו שמשון משאנץ בעל התוספות שאנץ; רבינו משה מקוצי - בעל הסמ"ג; רבינו משה מאלאוו"ר. המהרש"ל בהקדמתו ל"ים של שלמה" כותב כי לולי חכמי הצרפתים בעלי התוספות, שעשאוהו את התלמוד ככדור אחד, ועליהם נאמר דברי חכמים כדרבונות, והפכוהו וגלגלוהו ממקום למקום, עד שנראה לנו כאחת, מבלי סותר ומבלי עוקר. אלא סוגיא זו אומרת בכה וסוגיא זו אומרת בכה, ולא קרב זה אל זה, ונמצא מיושר התלמוד ומקושר. וכל הסתימות יפושרו ותוכן פסקיו יאושרו. עוד כתב המהרש"ל, כי מאחר והיו חכמים רבים - נמצא במקום אחד שהתוספות יניח בתימה, ובמקום אחר הקושי יתורץ.

שפת התוספות

התוספות כתוב בשפה שיש להבין את רמזיה. בד"כ הוא עונה לשאלה נסתרת או בא לדחות תשובה אפשרית נסתרת, כשעל הקורא להסיק מתוך התשובה את השאלה וכדומה. כשתוספות כותבים "וא"ת (ואי תימא או ואם תאמר)", זו פתיחה לשאלה, וכשהם כותבים "וי"ל (ויש לומר)", זו פתיחה לתשובה.