Open main menu

תורה ומדע

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

אחד מהנושאים העיקריים בענייני אמונה בדורנו הוא היחס בין תורה למדע, סתירות ביניהם ועוד. ערך זה דן בקצרה בנושא. בענייני הבריאה ע"פ התורה והמדע לא נעסוק בערך זה אלא בערכים הבריאה ותורת ההתפתחות.

קיימים שלושה פולמוסים עיקריים:

  1. בעניין מה שנמצאים לכאורה סתירות בין דברי המדענים לדברים הנראים כמפורשים בתורה. יש המתייחסים לכך באדישות בטענה שחכמי ישראל לא באו כדי ללמד אותנו מדע אלא תורה ואין קשר בין ההלכה למציאות. (אף על פי שהיא באה כהתייחסות למציאות מסויימת) ויש טוענים שמחוייבים ליישב את הסתירות או על ידי פירוש אחר בדברי חז"ל או בניסיון להתפלמס עם המדע ולטעון שהמדענים טועים.
  2. בעניין ידיעת חז"ל בעניינים מדעיים, הפולמוס קשור גם לנושא הקודם, יש טוענים שכל דבר שידוע היום למדע היה ידוע לחז"ל אפילו אם חבמי דורם (חכמי הגויים) לא ידעו. ויש טוענים שאין הכרח להאמין בזה. יש גם בזה סניף כשהדבר מפורש בחז"ל אם לומר שטעו או שהלכו על פי דברי חכמי הגויים שלזמנם (אפילו שידעו את האמת) או לומר שאנחנו לא מבינים.
  3. הרבה מעוניינים לבסס את האמונה על הוכחות מדעיות בטענה שאם מוכח לנו שחז"ל ידעו דברים שהמדע לא ידע בעבר אם כן זה מוכיח שהתורה משמיים. האם יש טעם בזה או לא. זה גם תלוי בפולמוסים הקודמים.

Contents

המדע ומקורותיוEdit

מדע הוא ידע המושג באופן טבעי על נושאים שנדרשת חקירה כדי להבינם. כגון מסלולי הכוכבים ברקיע לא ידועים למי שלא יחקור אותם, אבל ניתנים לצפייה ולהבנה על ידי כלים מתאימים. ידע זה שהושג ע"י החקר האנושי, מוגדר בלשון חז"ל "חכמה בגויים תאמין"[1].

בדרך כלל קיימים שני שלבים. שלב הבדיקה וחקירת העובדות, ושלב הסקת המסקנות. קיימות פילוסופיות שונות בדבר תוקף אמינות המסקנות המדעיות. כיצד נדע שאכן המדען לא שיקר וכו', וכן מניין שאין הסברים שונים לתופעה. באופן כללי מסתמכים על השכל הישר ועל ביקורת העמיתים.

ישנם ספרים המציינים, שחלק מהידיעות המדעיות הנמצאות אצל אומות העולם, לא הושגו באמצעות "חכמה בגויים", כי אם מקורם מחכמת עם ישראל. לדוגמא:

  • בכוזרי[2] כותב ששורש יסודות חכמות רבות בעולם העתיק, מקורם מחכמת שלמה המלך, וממנה העתיקו הכשדים ואח"כ פרס ומדי ואח"כ יוון ורומי.
  • בספר שיש לנוצרים, שכתבו חכם יווני ושמו איווסיביאו, מביא שאליקוש אמר לתלמידיו שרוב חכמת הפילוסופים באה מאריסטו, והוא למד מאיש יהודי מזרע ישראל ירושלמי מבני קוליה משבט בנימין[3].
  • בספר קול הנבואה[4] חכמתו של הירקליט מקורה בחכמת ישראל ובספר קהלת. ויש אומרים שמקורן מהנביאים[5].
  • וכמו כן ישנה השערה שפיתגורס למד מנביאי ישראל[6]. ומעין זה כתב רבנו בחיי שכל החכמות כלולות בתורה[7].

מקורות אלו דנים בחלקים מהמדע העתיק, או בשורשיו של המדע, אך לגבי רוב רובו של המדע הנמצא בידינו כיום - ידוע לנו באופן מפורט גם מהו מקורו, על סמך אלו ניסויים או ראיות אחרות הוסקו המסקנות, ובוודאי שהוא בבחינת "חכמה בגויים". כמו כן לגבי עמים מסוימים, כמו בני המאיה האולמקים במרכז אמריקה, ברור שלא קיבלו את ידיעותיהם מבני ישראל. אם כי ייתכן שקבלו חלק במסורת מנוח או בניו.

התייחסות לסתירות בין התורה למדעEdit

דעת הרמב"ם שאין לתמוה על כך שחלק מדברי חז"ל אינם כמו המדע, כי חז"ל לקחו את ידיעותיהם מחכמי דורם שלא היו בקיאים כמו חכמי הדורות האחרונים (ייתכן שזה רק בנושאי אגדה)‏[8]. עם זאת כנראה דעת בעלי התוספות אינה כן כמו שמוכח בדברי התוספות מסכת ערובין דף יד‏[9]. גם הר"ש במשנה כלאיים פרק ה' משנה ה' דחה את דברי "חכמי המידות" בעניין משפט פיתגורס מכוח קושיא שאין זה מתאים עם דברי המשנה‏[10]. למעשה גם הסבורים שאין הכרח שדברי חז"ל יתאימו עם המדע מודים שחייב להיות מוכח לנו שאכן המדע צודק בדבריו. דוגמא לזה ניתן למצוא בדברי הרמב"ם הלכות קידוש החודש פי"ז הכ"ד:

ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותם נביאים בין שחברו אותם האומות, שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי אנו סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו על הראיה שנתגלתה והטעם שנודע.

כלומר שלא סומכים על חכמי הגויים בגלל שמאמינים להם אלא בגלל שהראיה שלהם נתגלתה ונראים דבריהם.

נקודות שמפורשת בהם התייחסות חכמי ישראל למדעEdit

  • הריגת כינה בשבת - הגמרא (שבת קז:) אומרת שהכינים לא פרות ורבות ולכן מותר להורגם בשבת. לפי דעת החוקרים אין דבר חי שלא נוצר מדבר חי אחר או מביצה שלו. בספר "פחד יצחק" כתב שאכן אסור להרוג כינה בשבת שאנו רואים שהכינים שלנו פרות ורבות. חלק מהפוסקים כתבו שחוששים שהטבעים השתנו בזמננו מזמן הגמרא. ויש שסבורים שמה שכתוב בגמרא שאינם פרים ורבים הכוונה משום שאנו לא רואים שמתרבים על ידי דבר חי אלא רק בשערו של אדם נוצרים. וכל דבר שאינו נראה לעניים אינו נחשב
  • מרחק השמיים מהארץ - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב"ם במורה נבוכים ח"ג פי"ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר"ל בבאר הגולה, והרמח"ל במאמר על האגדות‏[11] כתבו שחז"ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז"ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו).
  • היחס בין היקף המעגל לקוטרו (פאי) - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור. הרמב"ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה שקרא כיום "מספר אי רציונלי") לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ"ה מ"ה שכתב שזהו כמו כל המקומות בתלמוד שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ‏[12]
  • סיבוב כדור הארץ סביב השמש - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר בספר הברית, שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב"דגלנו" בשנת תשל"ו (מדפס היום בספר "עלה יונה") שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז"ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע"ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז"ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו"איזהו חכם הלומד מכל אדם" עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה' שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו "כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום". בספר חזון שמיים‏[13], הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא "עומד" והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה‏[14] יש במורה נבוכים חלק ב' מאמר כ"ד "וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה".

לקריאה נוספתEdit

הערות שוליים

  1. אנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות
  2. ב סו
  3. קול יהודה על הכוזרי מאמר ב סו ד"ה ובאורך זמן
  4. עמ' כ"ז
  5. ספר הירח לאבא מרי, הובא באנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות
  6. קול הנבואה עמוד כב
  7. רבנו בחיי, הובא באנציקלופדיה תלמודית ערך חכמות חיצוניות. וע"ע בשוחר טוב יט: מה ששמואל ידע בחכמת הרקיע הוא ע"י שיגע בתורה (הובא באספקלריא ערך תורה)
  8. דעה זו מובאת בספר מורה נבוכים ח"ג פי"ד
  9. דבור המתחיל "והאיכא משהו" שהקשו איך ייתכן שהיחס בין היקף המעגל לרוחבו מצומצם לפי הגמרא ולפי דברי חכמי המידות הוא לא מצומצם. ולא תירצו שזה לפי דעת חכמי דורם
  10. והתוספות יום טוב שם הקשה עליו שאין לדחות את דברי חכמי המידות אלא לומר שאנו לא יודעים לתרץ
  11. מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.
  12. ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם לבין חכמות הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).
  13. של הרב איתן ציקוני
  14. לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה