https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94&feed=atom&action=history
תורשה - היסטוריית גרסאות
2024-03-29T01:35:39Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.39.6
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94&diff=85231&oldid=prev
Yeshivaorgil bot: :קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית
2013-07-02T06:36:41Z
<p><a href="/wiki/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94" title="קטגוריה:רפואה והלכה">קטגוריה:רפואה והלכה</a> לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:36, 2 ביולי 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l966">שורה 966:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 966:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מבט על המציאות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מבט על המציאות]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:רפואה והלכה]]</ins></div></td></tr>
</table>
Yeshivaorgil bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94&diff=34882&oldid=prev
95.86.79.189: קטגוריה
2009-10-13T22:44:21Z
<p>קטגוריה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:44, 14 באוקטובר 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l965">שורה 965:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 965:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:מבט על המציאות]]</ins></div></td></tr>
</table>
95.86.79.189
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94&diff=34881&oldid=prev
95.86.79.189: עיצוב כותרות
2009-10-13T21:18:00Z
<p>עיצוב כותרות</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:18, 14 באוקטובר 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l284">שורה 284:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 284:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאור ההתקדמות העצומה בגנטיקה המודרנית, ובעיקר לאור התקדמות תכנית הגנום האנושי וההנדסה הגנטית, מתעוררות בעיות חברתיות משמעותיות, כגון ניצול מידע גנטי לצרכים חברתיים לא-רפואיים, ושימוש בלתי הוגן ובלתי צודק במידע זה, אשר עלול לגרום לפגיעה בחירויות הפרט בתחומים שונים: הגבלה בהגירה, בביטוח חיים, בקבלה לעבודה, במערכת המשפט הפלילי, במערכת החינוך, באימוץ, ובגיוס לצבא. שימוש בלתי נאות במידע כזה יכול להשפיע לרעה על איכות חייו של הפרט, על ידי הטבעת 'אות קין' (סטיגמה) חברתי על 'קבוצות סיכון' מבחינה גנטית, נידוי חברתי, וגרימת תגובות נפשיות שליליות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאור ההתקדמות העצומה בגנטיקה המודרנית, ובעיקר לאור התקדמות תכנית הגנום האנושי וההנדסה הגנטית, מתעוררות בעיות חברתיות משמעותיות, כגון ניצול מידע גנטי לצרכים חברתיים לא-רפואיים, ושימוש בלתי הוגן ובלתי צודק במידע זה, אשר עלול לגרום לפגיעה בחירויות הפרט בתחומים שונים: הגבלה בהגירה, בביטוח חיים, בקבלה לעבודה, במערכת המשפט הפלילי, במערכת החינוך, באימוץ, ובגיוס לצבא. שימוש בלתי נאות במידע כזה יכול להשפיע לרעה על איכות חייו של הפרט, על ידי הטבעת 'אות קין' (סטיגמה) חברתי על 'קבוצות סיכון' מבחינה גנטית, נידוי חברתי, וגרימת תגובות נפשיות שליליות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בעיות מוסריות משותפות לענפי רפואה שונים, עם חידוד והחמרה בתחום הגנטי===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעיות מוסריות משותפות לענפי רפואה שונים, עם חידוד והחמרה בתחום הגנטי===</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l302">שורה 302:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 301:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסקר של נשים יהודיות בארה"ב עלה כי מרביתן סברו שיש לחלוק מידע גנטי עם בני משפחת החולה עם הממצא הגנטי בתנאי שיש לממצאים אלו השלכות טיפוליות; רק אם החולה מסרב במפורש למסור מידע כזה לבני המשפחה, יש להתחשב בדעתו<ref>Lehmann LS, et al, ''Am J Med'' 109:705, 2000.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסקר של נשים יהודיות בארה"ב עלה כי מרביתן סברו שיש לחלוק מידע גנטי עם בני משפחת החולה עם הממצא הגנטי בתנאי שיש לממצאים אלו השלכות טיפוליות; רק אם החולה מסרב במפורש למסור מידע כזה לבני המשפחה, יש להתחשב בדעתו<ref>Lehmann LS, et al, ''Am J Med'' 109:705, 2000.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בעיות מוסריות מיוחדות לענף הגנטיקה===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעיות מוסריות מיוחדות לענף הגנטיקה===</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
</table>
95.86.79.189
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94&diff=33858&oldid=prev
מולי ב־07:43, 20 באוגוסט 2009
2009-08-20T07:43:50Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:43, 20 באוגוסט 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגדרת המושג==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>הגדרת המושג==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תורשה היא מכלול התהליכים הביולוגיים, שתוצאתם היא דמיון בין ההורים לצאצאים. הענף המדעי בתחום הביולוגיה והרפואה העוסק בחקר התורשה נקרא גנטיקה<ref>genetics. מקור השם הוא מהמילה היוונית gennan, שפירושו לייצר. הזואולוג והגנטיקאי האנגלי William Bateson (1926-1861) הוא שטבע את המונח הזה.</ref>. הגנטיקה עוסקת בזיהוי ובהגדרת היחידות הבסיסיות של התורשה, היינו הגנים והכרומוזומים, באופן פעולתם, ובסטיות שלהם מן המצב התקין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תורשה היא מכלול התהליכים הביולוגיים, שתוצאתם היא דמיון בין ההורים לצאצאים. הענף המדעי בתחום הביולוגיה והרפואה העוסק בחקר התורשה נקרא גנטיקה<ref>genetics. מקור השם הוא מהמילה היוונית gennan, שפירושו לייצר. הזואולוג והגנטיקאי האנגלי William Bateson (1926-1861) הוא שטבע את המונח הזה.</ref>. הגנטיקה עוסקת בזיהוי ובהגדרת היחידות הבסיסיות של התורשה, היינו הגנים והכרומוזומים, באופן פעולתם, ובסטיות שלהם מן המצב התקין.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l87">שורה 87:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 87:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מחלות תורשתיות רב-גורמיות<ref>multifactorial.</ref>, היינו הנגרמות עקב שילוב של הפרעות תורשתיות במספר גנים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מחלות תורשתיות רב-גורמיות<ref>multifactorial.</ref>, היינו הנגרמות עקב שילוב של הפרעות תורשתיות במספר גנים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אבחנה גנטית''' עד לתקופה האחרונה הוערכה התורשתיות בעיקר לפי הסיפור המשפחתי. כיום יש אפשרות לאבחן במדוייק מחלות תורשתיות רבות על ידי בדיקה גנטית מדוייקת, ולאתר את הגן הפגום. כמו כן ניתן לאתר אדם שהוא נשא למחלה גנטית, אף אם הוא עצמו איננו חולה במחלה, וכן ניתן לאתר מחלה או נשאות גנטית בעובר<ref>ראה ע' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עֻבָּר </del>ברקע המדעי (אבחון טרום-לידתי). רשימת המחלות התורשתיות שהגן שלהן נתגלה, ותיאור אופיין של מחלות אלו מצוי בספר - McKusick VA, ''Mendelian Inheritance in Man: Catalogs of Autosomal Dominent, Autosomal Recessive, and X-Linked Phenotypes'', 1992.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אבחנה גנטית''' עד לתקופה האחרונה הוערכה התורשתיות בעיקר לפי הסיפור המשפחתי. כיום יש אפשרות לאבחן במדוייק מחלות תורשתיות רבות על ידי בדיקה גנטית מדוייקת, ולאתר את הגן הפגום. כמו כן ניתן לאתר אדם שהוא נשא למחלה גנטית, אף אם הוא עצמו איננו חולה במחלה, וכן ניתן לאתר מחלה או נשאות גנטית בעובר<ref>ראה ע' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עֻבָּר </ins>ברקע המדעי (אבחון טרום-לידתי). רשימת המחלות התורשתיות שהגן שלהן נתגלה, ותיאור אופיין של מחלות אלו מצוי בספר - McKusick VA, ''Mendelian Inheritance in Man: Catalogs of Autosomal Dominent, Autosomal Recessive, and X-Linked Phenotypes'', 1992.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מיקום ואיפיון הגנים למחלות''' המיקום של הגנים הפגומים אשר אחראיים למחלות תורשתיות רבות נתגלו במהלך השנים האחרונות של המאה ה-20, והגנים האחראיים על מחלות תורשתיות נוספות הולכים ומתגלים כמעט מידי יום. כבר כיום הוגדרו כ-5000 מחלות תורשתיות<ref>להלן מספר דוגמאות למיקום מחלות תורשתיות, שהגנים האחראים להן אותרו על כרומוזומים השונים: על כרומוזום מס' 1 התגלו הגנים האחראיים למחלה גושה, לסוגים מסויימים של סרטן הערמונית, לגלאוקומה, ולסוגים מסויימים של מחלת אלצהיימר; כרומוזום 2 - סוגים מסויימים של סרטן המעי הגס, הפרעות זכרון, רעד בסיסי; כרומוזום 3 - סוגים מסויימים של סרטן הריאות; כרומוזום 4 - מחלת הנטינגטון, סוגים מסויימים של מחלת פרקינסון; כרומוזום 5 - תיסמונת קוקאין; כרומוזום 6 - סוגים מסויימים של סוכרת, סוגים מסויימים של אפילפסיה; כרומוזום 7 - סוגים מסויימים של סוכרת, תיסמונת ויליאמס, סוגים מסויימים של לייפת כסייתית (ציסטיק פיברוזיס), סוגים מסויימים של השמנה; כרומוזום 8 - סוגים מסויימים של לימפומה; כרומוזום 9 - מלנומה ממאירה, סוגים מסויימים של לויקמיה, תיסמונת טוברוס סקלרוזיס; כרומוזום 10 - מחלת רפזום; כרומוזום 11 - סוגים מסויימים של סוכרת, סוגים מסויימים של מחלות אנדוקריניות; כרומוזום 12 - תיסמונת זלוויגר, מחלת פנילקטונוריה; כרומוזום 13 - סרטן השד, רטינובלסטומה, מחלת וילסון; כרומוזום 14 - סוגים מסויימים של מחלת אלצהיימר; כרומוזום 15 - תיסמונת אנגלמן, תיסמונת מרפאן; כרומוזום 16 - מחלת FMF, מחלה פוליציסטית של הכליות; כרומוזום 17 - סרטן השד; כרומוזום 18 - מחלת נימן-פיק, סוגים מסויימים של סרטן הלבלב; כרומוזום 19 - טרשת עורקים, דיסטרופיה מיוטונית; כרומוזום 20 - חסר חיסוני חמור; כרומוזום 21 - סוגים מסויימים של ALS; כרומוזום 22 - סוגים מסויימים של לויקמיה; כרומוזום X - דיסטרופיה שרירית מסוג דושן, תיסמונת מנקס, תיסמונת ה- X השביר. כאמור, כבר אותרו כ-5000 מחלות גנטיות.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מיקום ואיפיון הגנים למחלות''' המיקום של הגנים הפגומים אשר אחראיים למחלות תורשתיות רבות נתגלו במהלך השנים האחרונות של המאה ה-20, והגנים האחראיים על מחלות תורשתיות נוספות הולכים ומתגלים כמעט מידי יום. כבר כיום הוגדרו כ-5000 מחלות תורשתיות<ref>להלן מספר דוגמאות למיקום מחלות תורשתיות, שהגנים האחראים להן אותרו על כרומוזומים השונים: על כרומוזום מס' 1 התגלו הגנים האחראיים למחלה גושה, לסוגים מסויימים של סרטן הערמונית, לגלאוקומה, ולסוגים מסויימים של מחלת אלצהיימר; כרומוזום 2 - סוגים מסויימים של סרטן המעי הגס, הפרעות זכרון, רעד בסיסי; כרומוזום 3 - סוגים מסויימים של סרטן הריאות; כרומוזום 4 - מחלת הנטינגטון, סוגים מסויימים של מחלת פרקינסון; כרומוזום 5 - תיסמונת קוקאין; כרומוזום 6 - סוגים מסויימים של סוכרת, סוגים מסויימים של אפילפסיה; כרומוזום 7 - סוגים מסויימים של סוכרת, תיסמונת ויליאמס, סוגים מסויימים של לייפת כסייתית (ציסטיק פיברוזיס), סוגים מסויימים של השמנה; כרומוזום 8 - סוגים מסויימים של לימפומה; כרומוזום 9 - מלנומה ממאירה, סוגים מסויימים של לויקמיה, תיסמונת טוברוס סקלרוזיס; כרומוזום 10 - מחלת רפזום; כרומוזום 11 - סוגים מסויימים של סוכרת, סוגים מסויימים של מחלות אנדוקריניות; כרומוזום 12 - תיסמונת זלוויגר, מחלת פנילקטונוריה; כרומוזום 13 - סרטן השד, רטינובלסטומה, מחלת וילסון; כרומוזום 14 - סוגים מסויימים של מחלת אלצהיימר; כרומוזום 15 - תיסמונת אנגלמן, תיסמונת מרפאן; כרומוזום 16 - מחלת FMF, מחלה פוליציסטית של הכליות; כרומוזום 17 - סרטן השד; כרומוזום 18 - מחלת נימן-פיק, סוגים מסויימים של סרטן הלבלב; כרומוזום 19 - טרשת עורקים, דיסטרופיה מיוטונית; כרומוזום 20 - חסר חיסוני חמור; כרומוזום 21 - סוגים מסויימים של ALS; כרומוזום 22 - סוגים מסויימים של לויקמיה; כרומוזום X - דיסטרופיה שרירית מסוג דושן, תיסמונת מנקס, תיסמונת ה- X השביר. כאמור, כבר אותרו כ-5000 מחלות גנטיות.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l109">שורה 109:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 109:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באוכלוסיות לפני נישואין - לצורך גילוי נשאות רצסיבית בין שני בני הזוג המיועדים להינשא, ובכך למנוע נישואיהם ולידת ילדים חולים במחלה הרצסיבית<ref>ראה להלן הע' 126 ואילך.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באוכלוסיות לפני נישואין - לצורך גילוי נשאות רצסיבית בין שני בני הזוג המיועדים להינשא, ובכך למנוע נישואיהם ולידת ילדים חולים במחלה הרצסיבית<ref>ראה להלן הע' 126 ואילך.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנשים בהריון - לצורך גילוי מחלות תורשתיות בעובר, ושקילת הפלתו<ref>על סיקור טרום-לידתי - ראה ע' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עֻבָּר </del>ברקע המדעי; על ההשלכות הנוגעות להפלה בגין סיקור גנטי טרום-לידתי - ראה ע' הפלה הע' 268 ואילך.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנשים בהריון - לצורך גילוי מחלות תורשתיות בעובר, ושקילת הפלתו<ref>על סיקור טרום-לידתי - ראה ע' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עֻבָּר </ins>ברקע המדעי; על ההשלכות הנוגעות להפלה בגין סיקור גנטי טרום-לידתי - ראה ע' הפלה הע' 268 ואילך.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באוכלוסיות של אנשים מבוגרים בסיכון מוגבר למחלות או נטיות תורשתיות שונות - לצורך איתור נטייתם למחלות אלו<ref>כגון מחלות ממאירות שונות; מחלת אלצהיימר, שהיא הפרעה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית הגורמת לשטיון (dementia) מתקדם. על הנתונים הגנטיים הנוגעים למחלת אלצהיימר ראה - Levy-Lahad E and Bird TD, ''Ann Neurol'' 40:829, 1996; Roses AD, ''Arch Neurol'' 54:1226, 1997; מחלת הנטינגטון - ראה לעיל הע' 51, ועוד.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באוכלוסיות של אנשים מבוגרים בסיכון מוגבר למחלות או נטיות תורשתיות שונות - לצורך איתור נטייתם למחלות אלו<ref>כגון מחלות ממאירות שונות; מחלת אלצהיימר, שהיא הפרעה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית הגורמת לשטיון (dementia) מתקדם. על הנתונים הגנטיים הנוגעים למחלת אלצהיימר ראה - Levy-Lahad E and Bird TD, ''Ann Neurol'' 40:829, 1996; Roses AD, ''Arch Neurol'' 54:1226, 1997; מחלת הנטינגטון - ראה לעיל הע' 51, ועוד.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l213">שורה 213:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 213:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שכתב, שאם נמצא בזוג העומד להינשא, ששניהם נושאים גנים פגומים, ויש חשש שיולידו ילדים בעלי מומים, יש לייעצם שלא להינשא זה לזו; ואם נישאו זה לזו, יש לייעצם להתגרש<ref>הרב י. זילברשטיין, הלכה ורפואה, ב, תשמ"א, עמ' קיא.</ref>; ויש מי שכתב, שאם נמצא שבני הזוג הם נשאים למחלה תורשתית נכנעת (=רצסיבית), אינם חייבים להתגרש, ולא להימנע מללדת ילדים<ref>שו"ת דבר יהושע ח"ג חאבהע"ז סי' א. וראה עוד בע' מניעת הריון הע' 209 ואילך.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שכתב, שאם נמצא בזוג העומד להינשא, ששניהם נושאים גנים פגומים, ויש חשש שיולידו ילדים בעלי מומים, יש לייעצם שלא להינשא זה לזו; ואם נישאו זה לזו, יש לייעצם להתגרש<ref>הרב י. זילברשטיין, הלכה ורפואה, ב, תשמ"א, עמ' קיא.</ref>; ויש מי שכתב, שאם נמצא שבני הזוג הם נשאים למחלה תורשתית נכנעת (=רצסיבית), אינם חייבים להתגרש, ולא להימנע מללדת ילדים<ref>שו"ת דבר יהושע ח"ג חאבהע"ז סי' א. וראה עוד בע' מניעת הריון הע' 209 ואילך.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על סיקור טרום-לידתי והשלכותיו - ראה ערך [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עֻבָּר</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על סיקור טרום-לידתי והשלכותיו - ראה ערך [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עֻבָּר</ins>]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נישואי קרובים''' מצות חכמים לשאת את בת אחותו<ref><makor>בבלי יבמות סב ב;</makor> רמב"ם, איסורי ביאה ב יד; רמ"א אבהע"ז ב ו.</ref>. יש אומרים, שהוא-הדין גם בבת אחיו<ref>רמב"ם שם; רמ"א שם; רשב"ם בתוס' <makor>בבלי יבמות סב ב,</makor> ד"ה והנושא.</ref>; ויש שמשמע מהם, שדווקא בבת אחותו יש מצווה ולא בבת אחיו<ref><makor>רש"י יבמות סב ב,</makor> ד"ה והנושא; ר"ת בתוס' שם. וראה באוצה"פ סי' ב אות מב.</ref>. אך כבר כתב ר' יהודה החסיד, שלא לשאת את בת אחיו או בת אחותו<ref>צוואת ר' יהודה החסיד, אזהרה כב, וכן משמע מס' חסידים סי' תעז. וראה בזה - שו"ת נובי"ת חאהע"ז סי' עט; שו"ת דברי חיים, ח"א חאהע"ז סי' ח; שו"ת אבן הראשה (הר"א קלאצקין) סי' לא; שד"ח, מערכת חתן וכלה, אות ה; מקור חסד לר"ר מרגליות על צוואת ר' יהודה החסיד שם, אות לב; שו"ת יביע אומר ח"ב חאהע"ז סי' ז אות' ח-יא; אוצה"פ סי' ב אות מא.</ref>, ומרבני דורנו העלו שבזמן הזה אין לשאת קרובי משפחה, כולל בת אחותו, בגלל החשש לסכנת מחלות תורשתיות בילדים, ושסיכון הצאצאים הוא בגדר של חמירא סכנתא, ויש להימנע מזה<ref>שו"ת באר משה ח"ו סי' קנט-קס; הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' ב אות א; שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' מד; הרב א. יונג, נועם, יב, תשכ"ט, עמ' שיד-שטז; הרב ד.נ. סלונים, נועם, שם, עמ' שיז-שכא. וראה עוד - הרב י. גליקמן, נועם, שם, עמ' שסט-שפב; הרב א. חפוטא, נועם, יג, תש"ל, עמ' פג-קג.</ref>; יש מי שכתב, שאם כוונתו לשם שמים - מותר, ורק אם כוונתו לשם יופי או ממון, ראוי לחשוש בזה, כי חמירא סכנתא מאיסורא<ref>שו"ת תשובות והנהגות, ח"א סי' תשלז.</ref>; ולעומתם יש מי שכתב, שדווקא בדורות האחרונים רואים שאין סכנה בנישואי קרובי משפחה אם המדובר באנשים בריאים<ref>שערי הלכה ומנהג, ח"ד סי' כד.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נישואי קרובים''' מצות חכמים לשאת את בת אחותו<ref><makor>בבלי יבמות סב ב;</makor> רמב"ם, איסורי ביאה ב יד; רמ"א אבהע"ז ב ו.</ref>. יש אומרים, שהוא-הדין גם בבת אחיו<ref>רמב"ם שם; רמ"א שם; רשב"ם בתוס' <makor>בבלי יבמות סב ב,</makor> ד"ה והנושא.</ref>; ויש שמשמע מהם, שדווקא בבת אחותו יש מצווה ולא בבת אחיו<ref><makor>רש"י יבמות סב ב,</makor> ד"ה והנושא; ר"ת בתוס' שם. וראה באוצה"פ סי' ב אות מב.</ref>. אך כבר כתב ר' יהודה החסיד, שלא לשאת את בת אחיו או בת אחותו<ref>צוואת ר' יהודה החסיד, אזהרה כב, וכן משמע מס' חסידים סי' תעז. וראה בזה - שו"ת נובי"ת חאהע"ז סי' עט; שו"ת דברי חיים, ח"א חאהע"ז סי' ח; שו"ת אבן הראשה (הר"א קלאצקין) סי' לא; שד"ח, מערכת חתן וכלה, אות ה; מקור חסד לר"ר מרגליות על צוואת ר' יהודה החסיד שם, אות לב; שו"ת יביע אומר ח"ב חאהע"ז סי' ז אות' ח-יא; אוצה"פ סי' ב אות מא.</ref>, ומרבני דורנו העלו שבזמן הזה אין לשאת קרובי משפחה, כולל בת אחותו, בגלל החשש לסכנת מחלות תורשתיות בילדים, ושסיכון הצאצאים הוא בגדר של חמירא סכנתא, ויש להימנע מזה<ref>שו"ת באר משה ח"ו סי' קנט-קס; הגרש"ז אויערבאך, הובא בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' ב אות א; שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' מד; הרב א. יונג, נועם, יב, תשכ"ט, עמ' שיד-שטז; הרב ד.נ. סלונים, נועם, שם, עמ' שיז-שכא. וראה עוד - הרב י. גליקמן, נועם, שם, עמ' שסט-שפב; הרב א. חפוטא, נועם, יג, תש"ל, עמ' פג-קג.</ref>; יש מי שכתב, שאם כוונתו לשם שמים - מותר, ורק אם כוונתו לשם יופי או ממון, ראוי לחשוש בזה, כי חמירא סכנתא מאיסורא<ref>שו"ת תשובות והנהגות, ח"א סי' תשלז.</ref>; ולעומתם יש מי שכתב, שדווקא בדורות האחרונים רואים שאין סכנה בנישואי קרובי משפחה אם המדובר באנשים בריאים<ref>שערי הלכה ומנהג, ח"ד סי' כד.</ref>.</div></td></tr>
</table>
מולי
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94&diff=30017&oldid=prev
Yeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור
2009-04-20T15:29:45Z
<p>הוספת תגיות מקור</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:29, 20 באפריל 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l170">שורה 170:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 170:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== התורשה במקרא ובחז"ל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== התורשה במקרא ובחז"ל==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שותפות האב, האם והקב"ה''' חז"ל ידעו ותיארו את העובדה שהמבנה הגופני של האדם בא בתורשה הן מהאב והן מהאם: שלושה שותפין יש באדם - הקב"ה, ואביו, ואמו. אביו מזריע הלובן, שממנו עצמות, וגידים, וציפורניים, ומוח שבראש, ולובן שבעין; אמו מזרעת אודם, שממנו עור, ובשר, ושערות, ושחור בעין; והקב"ה נותן בו רוח ונשמה, וקלסתר פנים, וראיית העין, ושמיעת האוזן, ודיבור פה, והלוך רגליים, ודעה ובינה והשכל<ref><makor>בבלי קידושין ל ב;</makor> נידה לא א. וראה <makor>רמב"ן ויקרא יב ב,</makor> שגם דעת הרופאים בזמנו היתה כך. אמנם ראה לעיל בחלק על הרקע ההיסטורי, שהיתה למדענים הבנה שגויה בנידון. וראה תוס' <makor>ב"ק כה א</makor> ד"ה ק"ו, ותוס' <makor>ב"ב קיא א</makor> ד"ה קל וחומר, ותוס' <makor>בבלי זבחים סט ב</makor> ד"ה ק"ו. וראה בשאילתות, שאילתא נו, ובהגהות הגר"א נידה שם, שמוסיף דם בתרומת האשה. וראה עוד בע' אבהות, הע' 33 ואילך, על הגירסאות בגמ' נידה הנ"ל.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שותפות האב, האם והקב"ה''' חז"ל ידעו ותיארו את העובדה שהמבנה הגופני של האדם בא בתורשה הן מהאב והן מהאם: שלושה שותפין יש באדם - הקב"ה, ואביו, ואמו. אביו מזריע הלובן, שממנו עצמות, וגידים, וציפורניים, ומוח שבראש, ולובן שבעין; אמו מזרעת אודם, שממנו עור, ובשר, ושערות, ושחור בעין; והקב"ה נותן בו רוח ונשמה, וקלסתר פנים, וראיית העין, ושמיעת האוזן, ודיבור פה, והלוך רגליים, ודעה ובינה והשכל<ref><makor>בבלי קידושין ל ב;</<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">makor> <</ins>makor>נידה לא א.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></makor> </ins>וראה <makor>רמב"ן ויקרא יב ב,</makor> שגם דעת הרופאים בזמנו היתה כך. אמנם ראה לעיל בחלק על הרקע ההיסטורי, שהיתה למדענים הבנה שגויה בנידון. וראה תוס' <makor>ב"ק כה א</makor> ד"ה ק"ו, ותוס' <makor>ב"ב קיא א</makor> ד"ה קל וחומר, ותוס' <makor>בבלי זבחים סט ב</makor> ד"ה ק"ו. וראה בשאילתות, שאילתא נו, ובהגהות הגר"א נידה שם, שמוסיף דם בתרומת האשה. וראה עוד בע' אבהות, הע' 33 ואילך, על הגירסאות בגמ' נידה הנ"ל.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן ציינו חז"ל את העובדה שיש דמיון חיצוני בין אב לבן, ותיארו מצב כזה בכמה אישים: אברהם ויצחק<ref><makor>ב"מ פז א.</makor></ref>, דוד וכלאב<ref>תנחומא, חיי שרה.</ref>, ואפילו אחרי עשרה דורות<ref>אלעזר בן עזריה ועזרא - <makor>ירושלמי יבמות א ו.</makor> וראה עוד בע' אבהות הע' 31-32, בעניין הדמיון בין אב לבן.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן ציינו חז"ל את העובדה שיש דמיון חיצוני בין אב לבן, ותיארו מצב כזה בכמה אישים: אברהם ויצחק<ref><makor>ב"מ פז א.</makor></ref>, דוד וכלאב<ref>תנחומא, חיי שרה.</ref>, ואפילו אחרי עשרה דורות<ref>אלעזר בן עזריה ועזרא - <makor>ירושלמי יבמות א ו.</makor> וראה עוד בע' אבהות הע' 31-32, בעניין הדמיון בין אב לבן.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל גם ידעו שהאדם לא נוצר מכל הזרע אלא רק מן הברור שבו<ref>נידה לא א.</ref>, ולפי ידיעותינו כיום מסתבר שהכוונה לגרעין שבתא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל גם ידעו שהאדם לא נוצר מכל הזרע אלא רק מן הברור שבו<ref<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">><makor</ins>>נידה לא א.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></makor></ins></ref>, ולפי ידיעותינו כיום מסתבר שהכוונה לגרעין שבתא.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תורשה בתכונות ובמידות''' חז"ל הכירו גם בעובדה שיכולה להיות תורשה בתכונות ובמידות. הם קבעו, שרוב בנים דומים לאחי האם, ולכן הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה<ref>ב"ב קי א; ירושלמי סוף קידושין. ותימה שלא הובא דין זה בפוסקים.</ref>. וכן קבעו חז"ל, שלעולם ידבק אדם בטובים, שהרי משה שנשא בת יתרו יצא ממנו יהונתן, ואהרן שנשא בת עמינדב יצא ממנו פנחס<ref><makor>ב"ב קט ב</makor> (אמנם יתכן שההסבר לקביעה זו איננו עניין תורשתי אלא עניין סביבתי); <makor>משנה סנהדרין לז א.</makor></ref>. וכן קבעו חז"ל, שמלאך הממונה על ההריון לילה שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו, רבש"ע, טיפה זו מה תהא עליה? גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני, ואילו רשע או צדיק לא קאמר<ref name="AB102">נידה טז ב.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תורשה בתכונות ובמידות''' חז"ל הכירו גם בעובדה שיכולה להיות תורשה בתכונות ובמידות. הם קבעו, שרוב בנים דומים לאחי האם, ולכן הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה<ref>ב"ב קי א; ירושלמי סוף קידושין. ותימה שלא הובא דין זה בפוסקים.</ref>. וכן קבעו חז"ל, שלעולם ידבק אדם בטובים, שהרי משה שנשא בת יתרו יצא ממנו יהונתן, ואהרן שנשא בת עמינדב יצא ממנו פנחס<ref><makor>ב"ב קט ב</makor> (אמנם יתכן שההסבר לקביעה זו איננו עניין תורשתי אלא עניין סביבתי); <makor>משנה סנהדרין לז א.</makor></ref>. וכן קבעו חז"ל, שמלאך הממונה על ההריון לילה שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו, רבש"ע, טיפה זו מה תהא עליה? גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני, ואילו רשע או צדיק לא קאמר<ref name="AB102">נידה טז ב.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l259">שורה 259:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 259:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שהעלה שאלות שונות הנוגעות להנדסה גנטית אפשרית של צמחים: אם יצליחו בשיטות הנדסה גנטית לנטרל את הגן הגורם לחימוץ של חיטה, האם מותר יהיה להשתמש בפסח במצות שנאפו מחיטה כזו גם אם השתהו באפיית המצה יותר מ-18 דקות; אם ייצרו בשיטות הנדסה גנטית מין מורכב מחיטה ושעורה, האם יהיה מותר, שכן אף שמבחינה בוטנית הם שני מינים, הרי שמבחינה הלכתית אין הם כלאים?<ref>מ. שוורץ, תורה שבעל פה, מב, תשס"א, עמ' קמד ואילך. וראה שם, עוד דוגמאות לבעיות הלכתיות.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מי שהעלה שאלות שונות הנוגעות להנדסה גנטית אפשרית של צמחים: אם יצליחו בשיטות הנדסה גנטית לנטרל את הגן הגורם לחימוץ של חיטה, האם מותר יהיה להשתמש בפסח במצות שנאפו מחיטה כזו גם אם השתהו באפיית המצה יותר מ-18 דקות; אם ייצרו בשיטות הנדסה גנטית מין מורכב מחיטה ושעורה, האם יהיה מותר, שכן אף שמבחינה בוטנית הם שני מינים, הרי שמבחינה הלכתית אין הם כלאים?<ref>מ. שוורץ, תורה שבעל פה, מב, תשס"א, עמ' קמד ואילך. וראה שם, עוד דוגמאות לבעיות הלכתיות.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דגים מהונדסים''' דגים הכשרים לאכילה הם אלו שיש להם סנפירים וקשקשים<ref>ויקרא יא ט-י; <makor>בבלי חולין נט א;</makor> שם סו א; <makor>רמב"ם מאכלות אסורות א כד;</makor> טושו"ע יו"ד פג א.</ref>. חז"ל קבעו, שכל דג שיש לו קשקשת יש לו סנפיר, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת<ref>נידה נא ב. וראה פרמ"ג יו"ד סי' פג במשב"ז סק"ב, בעניין דגים בזמננו שיש להם קשקשת, ואין להם סנפיר. וראה עוד בנידון בכרתי יו"ד סי' פג סק"ג; פר"ח שם סק"ה. בעניין הגדרת קשקשים ראה רמב"ן עה"ת ויקרא שם; שו"ת נובי"ת חיו"ד סי' כח-ל; דרכ"ת סי' פג סקי"ב. וראה בהרחבה באנציקלופדיה תלמודית, כרך ז, ע' דגים, עמ' רז ואילך; ספר מזון כשר מן החי, עמ' 91 ואילך. על שאלות מודרניות בכשרות דגים ראה עוד בשו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ג סי' ח; מזון כשר מן החי, שם.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דגים מהונדסים''' דגים הכשרים לאכילה הם אלו שיש להם סנפירים וקשקשים<ref>ויקרא יא ט-י; <makor>בבלי חולין נט א;</makor> שם סו א; <makor>רמב"ם מאכלות אסורות א כד;</makor> טושו"ע יו"ד פג א.</ref>. חז"ל קבעו, שכל דג שיש לו קשקשת יש לו סנפיר, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת<ref<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">><makor</ins>>נידה נא ב.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></makor> </ins>וראה פרמ"ג יו"ד סי' פג במשב"ז סק"ב, בעניין דגים בזמננו שיש להם קשקשת, ואין להם סנפיר. וראה עוד בנידון בכרתי יו"ד סי' פג סק"ג; פר"ח שם סק"ה. בעניין הגדרת קשקשים ראה רמב"ן עה"ת ויקרא שם; שו"ת נובי"ת חיו"ד סי' כח-ל; דרכ"ת סי' פג סקי"ב. וראה בהרחבה באנציקלופדיה תלמודית, כרך ז, ע' דגים, עמ' רז ואילך; ספר מזון כשר מן החי, עמ' 91 ואילך. על שאלות מודרניות בכשרות דגים ראה עוד בשו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ג סי' ח; מזון כשר מן החי, שם.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אם יצליחו מדענים לגדל דגים שבאופן טבעי ומקורי יש להם קשקשים, ועל ידי הנדסה גנטית הם ייווצרו ללא קשקשים, דבר שיש לו יתרון כלכלי ונוחות רבה, יש מי שכתב, שאם הדרך היא שהקשקשים נוצרים, אבל נושרים בגיל צעיר, בוודאי אין זה משנה את דין הדגים הכשרים, אבל אפילו אם שיטות ההנדסה הגנטית יגרמו להיעדר קשקשים מרגע יצירתם של הדגים, אם הם במקורם מין טהור, הרי הם כשרים<ref>שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' קכא.</ref>. ולהיפך, אם יצליחו לייצר קשקשים לדגים טמאים, אין זה הופך אותם לדגים טהורים, כי במקורם ובמהותם הם דגים טמאים, סימן הקשקשים נוצר על ידי בני אדם, ולא לסימנים כאלה התכוונה התורה<ref>שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' צז אות כז.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אם יצליחו מדענים לגדל דגים שבאופן טבעי ומקורי יש להם קשקשים, ועל ידי הנדסה גנטית הם ייווצרו ללא קשקשים, דבר שיש לו יתרון כלכלי ונוחות רבה, יש מי שכתב, שאם הדרך היא שהקשקשים נוצרים, אבל נושרים בגיל צעיר, בוודאי אין זה משנה את דין הדגים הכשרים, אבל אפילו אם שיטות ההנדסה הגנטית יגרמו להיעדר קשקשים מרגע יצירתם של הדגים, אם הם במקורם מין טהור, הרי הם כשרים<ref>שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' קכא.</ref>. ולהיפך, אם יצליחו לייצר קשקשים לדגים טמאים, אין זה הופך אותם לדגים טהורים, כי במקורם ובמהותם הם דגים טמאים, סימן הקשקשים נוצר על ידי בני אדם, ולא לסימנים כאלה התכוונה התורה<ref>שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' צז אות כז.</ref>.</div></td></tr>
</table>
Yeshivaorgil bot