תלמוד ירושלמי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התלמוד שנכתב בארץ ישראל. נחתם בתקופה מוקדמת יותר מהתלמוד הבבלי ע"י ר' יוחנן. אע"פ שלא נכתב בירושלים אלא בגליל (שם היו רוב היהודים בא"י באותה תקופה, בעוד ירושלים היתה כבושה בידי הרומאים שעשאוה לע"ז) - נתנו כבוד לירושלים וקראוה על שמה).


מספר המסכתות

בתלמוד הירושלמי יש יחסית יותר מסכתות מאשר בתלמוד בבלי. יש בידינו תלמוד ירושלמי על כל סדר זרעים, מועד, נשים, נזיקין (מלבד מסכתות עדיות ואבות) ומסכת נידה מסדר טהרות.

תפוצתו

ההלכה נקבעת בדרך כלל ע"פ התלמוד הבבלי, ורוב העיסוק הלימודי עד היום בישיבות הוא בתלמוד הבבלי.


סגנונו

התלמוד הבבלי עוסק פחות בקושיות אלא כל אחד מביא את המימרות שלו. בתלמוד בבלי נאמר על כך(בבלי סנהדרין כד, א): "אמר רבי אושעיא: מאי דכתיב (זכריה י"א) "ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים? נועם - אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימין זה לזה בהלכה. חובלים - אלו תלמידי חכמים שבבבל, שמחבלים זה לזה בהלכה. (זכריה ד') ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים וגו' ושנים זיתים עליה. יצהר - אמר רבי יצחק: אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שנוחין זה לזה בהלכה כשמן זית, ושנים זיתים עליה - אלו תלמידי חכמים שבבבל שמרורין זה לזה בהלכה כזית". ופירש שם רש"י: "מחבלים - בלשון עז וחמה מקשין זה לזה ובני ארץ ישראל נוחין יחד, ומעיינין יחד, ומתקן זה את דברי זה, והשמועה יוצאה לאור".

בעוד העיון במשנה נקרא בתלמוד הבבלי "גמרא" - בירושלמי הוא נקרא "הלכה".