תמורה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
מי שהקדיש בעל חיים לקרבן, אסור לו להמירו בבהמת חולין, שנאמר: "לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב".
אולם, אם עבר אדם והמיר בהמת קדשים בבהמת חולין, חלה קדושת הקרבן על בהמת החולין, אף כי לא פקעה ולא ירדה הקדושה מן הקרבן. כלומר, ששתי הבהמות קדושות: הבהמה הראשונה משום קדושת הקרבן שאינה נפקעת על ידי ההמרה, והבהמה השניה משום קדושת התמורה, כפי שנאמר: "ואם המר ימיר בהמה בבהמה, והיה הוא ותמורתו יהיה קדש".
המסכת שעוסקת בהלכות תמורה היא מסכת תמורה.