Warning: Declaration of SkinMinerva::doEditSectionLink(Title $nt, $section, $tooltip = NULL, $lang = false) should be compatible with Skin::doEditSectionLink(Title $nt, $section, $tooltip, Language $lang) in C:\inetpub\yeshiva\wiki\wiki\skins\MinervaNeue\includes\skins\SkinMinerva.php on line 30 ערבית (תפילה) - ויקישיבה
Open main menu

ערבית (תפילה)

(Redirected from תפילת ערבית)

תפילת ערבית היא תפילת הלילה. תקנה יעקב אבינו בדרכו מבאר שבע לחרן, שנאמר ((בראשית כח, יא)): "ויפגע ((פירוש: ויתפלל)) במקום וילן שם כי בא השמש".

נתקנה כנגד אברים ופדרים של קרבנות שלא נשרפו מבעוד יום שנשרפים והולכים כל הלילה.


Contents

חלקי התפילהEdit

בימות החול פותחים את תפילת ערבית בקטע: "והוא רחום יכפר עוון...". במדרש תנחומא מובא, שבזמן שבית המקדש היה קיים, לא היה אדם לן בירושלים ובידו עוון, כי קרבן התמיד של שחר כיפר על עוונות הלילה וקרבן התמיד של בין הערביים כיפר על עוונות היום. לכן תיקנו שבשעת תפילת ערבית נתפלל אל ה' שימחול ויכפר על עוונותינו.

יש שנוהגים להוסיף את: "שיר המעלות הנה ברכו את ה'...".

בתפילה בציבור אומר שליח הציבור: "ברכו את ה' המבורך", והציבור עונה: "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". אין להפסיק בדיבור מאמירת "ברכו את ה' המבורך" ועד לסיום התפילה.

ברכות "קריאת שמע" בתפילת "ערבית" שונות מאלו של "שחרית". אחרי אמירת ברכו ולפני "קריאת שמע" מברכים שתי ברכות, האחת "ארוכה" והאחת "קצרה". הארוכה פותחת ב"ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, אשר בדברו מעריב ערבים", ומסתיימת ב"ברוך אתה ה', המעריב ערבים". השנייה, הקצרה, פותחת ב"אהבת עולם", ומסתיימת ב"ברוך אתה ה' אוהב את עמו ישראל".

לאחר מכן, קוראים את קריאת שמע. בפסוק: "ודברת בם... ובשכבך ובקומך", כתובה המצוה לקרוא את קריאת שמע פעמיים בכל יום, בערב ובבוקר.

על האדם לקרוא את קריאת שמע בדיוק רב ובדקדוק גדול, ולהגות את כל האותיות במדוייק. עליו להקפיד שלא תיבלע הברה אחת בשניה. יש להפסיק מעט לפני מילה שתחילתה דומה לסוף המילה שלפניה, כגון: "בכל לבבך", "עשב בשדך", "ואבדתם מהרה", "הכנף פתיל", "אתכם מארץ" ועוד. כמו כן, יש להקפיד לקרוא לפי כללי הדיוק וההגיה, לדייק באותיות דגושות ורפויות ועוד.

הקורא את קריאת שמע, צריך להשמיע לאוזניו את המילים שהוא מבטא בשפתיו.

על האדם לכוון בלבו שהוא קורא את קריאת שמע, כדי לצאת ידי חובת המצוה. עליו להבין את פירוש המילים ולכוון בהן היטב.

במיוחד יש לכוון בפסוק הראשון של קריאת שמע. אם לא כיוון בפסוק זה, לא יצא ידי חובתו.

נציין כאן את הכוונה בקצרה: "שמע ישראל" ((האמן ישראל)) ש"ה'" ((אדון כל, היה, הווה ויהיה)) שהוא "אלקינו" ((תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם)), הוא "ה'" ((אדון כל, היה, הווה ויהיה)) "אחד" ((יחיד בעולמו ומושל בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם)).

נוהגים לקרוא את הפסוק הראשון של קריאת שמע בקול רם, כדי לעורר את הכוונה, וכן, נוהגים לשים יד ימין על העיניים בעת קריאת הפסוק הראשון.

את הפסוק: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" אומרים בלחש. גם בפסוק זה יש לכוון היטב את פירוש המילים.

בשלושת הפרשיות של קריאת שמע יש רמ"ה ((245)) מילים. כדי להשלימן לרמ"ח ((248)) מילים, כמניין איבריו של האדם, יסיים את שלושת פרשיות קריאת שמע במילים: "ה' אלקיכם אמת", ושליח הציבור חוזר ואומר בקול רם: "ה' אלקיכם אמת". לפי מנהג אשכנז, יחיד הקורא את קריאת שמע, אומר לפני הפסוק הראשון את שלוש המילים: "אל מלך נאמן". בני עדות המזרח, אינם אומרים לפני "שמע ישראל" את המילים: "אל מלך נאמן". הם נוהגים לחזור על המילים: "ה' אלקיכם אמת", גם כאשר הם מתפללים ביחידות.

בעת אמירת הפרשה הראשונה של קריאת שמע, לא ירמוז לאחרים בעיניו או באצבעותיו וכדומה. אסור לרמוז אפילו לצורך דבר מצוה. בפרשה השניה של קריאת שמע מותר לרמוז לצורך מצוה.

אחרי קריאת שמע יש שתי ברכות קצרות: הברכה הראשונה פותחת ב"אמת ואמונה" ומסתיימת ב"ברוך אתה ה' גאל ישראל". ברכה זו נתקנה על גאולת העתיד. הברכה השניה פותחת ב"השכיבנו אבינו" ומסתיימת ב"ברוך אתה ה' שומר [את] עמו ישראל לעד". ברכה זו נתקנה כנגד התפילה שהתפללו ישראל בעת שעבר ה' לנגוף את מצרים, שהיו מתפללים לה' שיקיים את דברו שלא יתן למשחית לבוא אל בתיהם לנגוף.

יש קהילות בחוץ לארץ שבהן מוסיפים לאחר ברכת "השכיבנו", פסוקים (("ברוך ה' לעולם אמן ואמן...")) ואת ברכת "יראו עינינו".

בתפילה בציבור אומרים "חצי קדיש", לפני תפילת שמונה עשרה. אדם שאיחר לתפילת "ערבית" בבית הכנסת, ובבואו מצא את הציבור מתכונן כבר ל"תפילת העמידה", עליו להתפלל את תפילת העמידה עם הציבור; ורק לאחר תפילת העמידה ישוב וישלים את קריאת שמע וברכותיה.

לאחר העמידה אומרים קדיש תתקבל.

בני עדות המזרח נוהגים לאמר את פרק: "שיר למעלות אשא עיני..." בתפילת ערבית ואז קדיש יתום וברכו, לפני עלינו לשבח.

בסיום התפילה אומרים את תפילת "עלינו לשבח" ולאחריה קדיש יתום ולאשכנזים ברכו.

זמני התפילהEdit

מלכתחילה יש לקרוא את קריאת שמע של ערבית מיד בצאת הכוכבים, אך מותר לאחרה עד חצות הלילה. בדיעבד, אם עבר וקרא את קריאת שמע לאחר חצות, לפני שעלה עמוד השחר, יצא ידי חובת המצוה.


מסוף זמן תפילת מנחה - היינו מפלג המנחה לרבי יהודה ומשקיעה לחכמים - והלכה "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד" ובלבד שלא יעשה כשניהם יחד שהוא "תרתי דסתרי". האשכנזים נוהגים להמתין כעשרים דקות לצאת הכוכבים. אם מתפללים ערבית קודם שקיעה (כרבי יהודה) יש להקפיד לחזור ולקרוא קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים. סוף זמנה: לרבי אליעזר - עד סוף האשמורה הראשונה (השליש הראשון של הלילה) ואין הלכה כמותו, ולרבן גמליאל עד עלות השחר, ואף חכמים מודים שזמנה עד עלות השחר אלא שגזרו עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה, לפיכך יש להקפיד להתפלל עד חצות ואם עבר חצות עדיין צריך להתפלל ערבית אם לא עלה עמוד השחר. עוד על זמני התפילה ראה בערך זמני היום.

רשות או חובהEdit

להלכה "תפילת ערבית רשות", ונחלקו מה משמעות הדבר: או לומר שרק אם יש מצווה עוברת מבטלים ערבית בשבילה אך בחינם אין לבטלה (תוספות), או לומר שאם כבר פשט אבנטו אינו מחוייב לקום ולהתפלל (רא"ש ע"פ ירושלמי). עם זאת, המקבלה על עצמו כחובה - מתחייב בה כחובה ולדעות מסויימות בראשונים אם התפלל אותה פעם אחת, נעשית לו להבא כחובה.


לפני התפילהEdit

אסור להתחיל לאכול או לישון, החל מחצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית ((כלומר: חצי שעה לפני צאת הכוכבים)), עד שיקרא את קריאת שמע, לפי שחוששים שמא תמשך הסעודה או שמא הוא ישקע בשינה ממושכת ולא יתפלל.

מותר לאכול פירות, וכן מותר לאוכל פת עד שיעור "כביצה". לישון אסור, אפילו אם כוונתו לשינה מועטת. אם הוא ביקש מאדם אחר שיזכיר לו שעליו להתפלל, מותר לו להתחיל לאכול.