תפילת תשלומין

תפילת תשלומין הינה תפילה נוספת, בתורת השלמה, שחייב להתפלל מי ששגג או נאנס מלהתפלל את אחת התפילות בזמנה.

מקור

הגמרא ברכות כו א אומרת שמי ששכח להתפלל אחת מהתפילות, יכול להשלים את התפילה שהחסיר על ידי שיתפלל את התפילה העוקבת פעמיים. הגמרא מסבירה שלמרות שהתפילות הן כנגד קורבנות, אין אומרים "עבר יומו ובטל קורבנו" והאדם יכול להשלים את התפילה משום שעניין התפילה הוא בקשת רחמים. מאידך, דין השלמה הוא רק למי ששכח להתפלל, אך מי שבמזיד דילג על התפילה אינו יכול להשלימה ועל זה אומר הפסוק "מעוות לא יוכל לתקון" קהלת א טו.

טעם ההשלמה

המפרשים נתנו טעמים שונים לכך שניתן להשלים את התפילה החסרה. התוספות ברכות כו א כתבו שמאחר ומעיקר הדין ניתן להתפלל כל היום (כגון בתפילת נדבה) ניתן גם להשלים את התפילה לאחר זמנה משום שכל היום הוא זמן תפילה. על פי שיטתם, הסבירו התוספות כי בתפילת מוסף אין דין של תפילת תשלומין משום שאין מטרתה לשם בקשת רחמים אלא כנגד קורבן מוסף ואין תשלומין לאחר שעבר זמנה. מאידך, הבית חדש ‏^[1] הסביר כי התשלומין לתפילה נובעים מהתשלומין בקורבנות. כשם שלקורבנות רבים יש תשלומין, כגון קורבן ראיה, כך גם לתפילות יש תשלומין. לשיטתו, הסיבה שאין תשלומין לתפילת המוסף היא ככל הנראה מכיוון שבתפילת המוסף מוזכרים קורבנותיו אין ראוי להשלימו אלא בשעה בה ניתן להקריב קורבנות אלו.

תשלומין לקריאת שמע

מחלוקת נוספת בעניין תשלומין היא בהרחבת הדין גם למצוות נוספות מלבד בתפילה. המאירי (כו. ד"ה כל) הביא מספר ראשונים ‏^[2] הסוברים שכשם שיש תשלומין לתפילה כך יש גם תשלומין לקריאת שמע והשוכח קריאת שמע עליו לאומרה פעמיים בפעם הבאה. מנגד, רוב הראשונים סוברים שדין התשלומין הוא דין מיוחד לתפילה ואינו קיים בשאר מצוות. הפרי חדש אורח חיים נח ו הסביר שהמחלוקת בהרחבת דין התשלומין קשורה בטעם הדין. לדבריו, לסוברים שעיקר ההשלמה תלויה בכך שניתן לבקש רחמים במשך כל היום, אין תשלומין לקריאת שמע משום שאיננה בקשת רחמים. מנגד, לשיטות שניתן להשלים גם את קריאת שמע אין לחלק בין תפילת שמונה עשרה לקריאת שמע ויש דין השלמה על שתיהן משום שדין ההשלמה איננו תלוי בבקשת רחמים.

השלמה או חיוב חדש

הפוסקים נחלקו במהותה של תפילת התשלומין, האם מדובר בהשלמה של התפילה הקודמת, או שיש בכך חיוב חדש.

חיוב מדין התפילות החסרות

הטור אורח חיים קח הביא את שיטת הבה"ג ‏^[3] שפסק שמי שהחסיר כמה תפילות באותו היום יכול להשלים את כולן כל עוד מדובר באותו היום. כך, לשיטתו, מי ששכח להתפלל ערבית ושחרית, יכול להתפלל מנחה שלוש פעמים ולהשלים את שהחסיר. ייתכן ומקור שיטת הבה"ג הוא בכך שבאופן עקרוני ניתן להתפלל כל תפילה לאורך כל היום, כדברי הגמרא "כולי יומא מצלי ואזיל", וממילא כל עוד לא עבר היום ניתן להשלים את התפילות שהחסיר. באותו האופן עולה גם מדברי הרי"ףברכות יח א והרמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים ג א עולה כי תפילת התשלומין היא למעשה התפילה המקורית שהאדם החסיר, אלא שמתפלל אותה שלא בזמנה. לשיטתם, על אף שישנם זמנים מוגדרים לתפילות, האדם יכול להתפלל גם לאחר זמנים אלו ולקבל שכר שונה, וכדברי הגמרא "שכר תפילה יהבו ליה, שכר תפילה בזמנה לא יהבו ליה"‏^[4].

חיוב חדש של תשלומין

מנגד, רבינו יונה הביא שיטות שניתן להשלים תשלומין גם של מספר רב של תפילות כך ש"מי שהיה תפוס או חולה, כשיצא מבית האסורים או כשנתרפא, שיתפלל כל התפילות שהפסיד". משיטה זו משמע שתפילת התשלומין עומדת בפני עצמה ולא רק כחיוב הראשוני של התפילה שהוחמצה, ולכן גם לאחר שעבר זמנה של התפילה המקורית עדיין ניתן להשלים את התפילה. להלכה, נפסק שניתן להשלים את התפילה החסרה רק בתפילה שלאחריה וכדין הסוברים שמדובר בהשלמת חיוב התפילה החסרה (שוע קח,א)

הצמדת תפילת התשלומין לתפילת החובה

הרשב"א וכן ראשונים אחרים קבעו כי מותר להשלים את תפילת התשלומין רק בסמיכות לתפילת החובה ו"לעולם משלים הוא בתפילה הסמוכה לה". בטעם הדבר, האליה רבה ‏^[5] הסביר שיש חיוב להצמיד את התפילה החסרה לתפילה נוספת משום ש"אין תפילת התשלומין מתקבלת אלא אגב תפילה שעתיד". לשיטתו יש להבין את דברי הגמרא כפשטם "טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתיים", ולהסביר שבתפילת התשלומין האדם לא מתפלל שוב את התפילה שהחסיר, אלא מתפלל פעמיים את תפילה החובה כהשלמה.

מנגד, הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם ‏^[6] שהסביר שהצמדת תפילת התשלומין לתפילת החובה היא משום ש" הואיל ושעת תפילה היא". לדבריו, אין התפילה השניה קשורה באופן הדוק לראשונה, אלא שיש צורך שהמתפלל יהיה קשור לתפילה באופן כלשהו על מנת שיוכל להשלים תפילה קודמת. שיטה זו עולה גם מדברי הרשב"א ‏^[7] שכתב שההשלמה היא דווקא בזמן תפילה משום "שכיוון שהוא זמן תפילה והוא עסוק בתפילתו חוזר ומשלים מה שטעה בתפילותיו". לשיטה זו, אין אפשרות להתפלל תפילה באופן מנותק, ורק כאשר האדם כבר עוסק בתפילת חובה אחרת הוא יכול להוסיף אליה את התפילה האחרת אותה הוא משלים. ‏^[8]

הקדמת תפילת החובה לתפילת התשלומין

ערוך השולחן (קח,ט) הסביר כי יש להקדים את תפילת החובה לפני תפילת התשלומין משום שהמשלים צריך קודם למלא את חובתו לפני שהוא מבקש תשלומין. לדבריו, המשלים לפני תפילת החובה נחשב "כמורד במלכות" שהרי לא עשה עדיין את חובתו בתפילה הנוכחית "ואיך יבקש מחילה על העבר ומורד עתה בעומדו לפניו".

הלבוש הסביר שהקדמת תפילת החובה נובעת מהכלל תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. לשיטתו, מכיוון שתפילת החובה היא תדירה, בעוד תפילת התשלומין פחות שכיחה, יש להקדים את תפילת החובה. בעל מעדני יום טוב ‏^[9] הסביר שמדובר בתקנת חכמים שחייבו את האדם להתפלל קודם את תפילת החובה על מנת שלא יבואו להתפלל את תפילת התשלומין לפני זמן תפילת החובה.

דיני ההשלמה

מי שלא התפלל שחרית, מנחה או ערבית, אם לא עשה זאת במזיד, מתפלל פעמיים את תפילת שמונה עשרה בתפילה הסמוכה. כגון: אדם ששכח להתפלל תפילת ערבית, יאמר בבוקר לאחר תפילת שמונה עשרה של שחרית את "אשרי יושבי ביתך" ויתפלל שוב את תפילת שמונה עשרה לתשלומי ערבית. גם בתפילת מנחה, כשמתפלל פעם שניה שמונה עשרה לתשלומי שחרית, יאמר "אשרי" תחילה. לפני תפילת התשלומין בערבית, לא יאמר "אשרי", אלא ישהה לפחות זמן של הליכת ארבע אמות בין תפילה לתפילה.

אם המתפלל טעה בתפילת שמונה עשרה באופן שהוא צריך לחזור ולהתפלל, ולא נזכר בכך עד לאחר שעבר זמן התפילה, עליו להתפלל תפילת תשלומין בתפילה הסמוכה.

את תפילת שמונה עשרה הראשונה הוא מתפלל לשם חובת התפילה שהוא חייב בה באותה שעה. את תפילת שמונה עשרה השניה הוא מתפלל בכוונת תשלומין לתפילה שהחסיר.

את תפילת שמונה עשרה של התשלומין מתפלל כמו את תפילת החובה. כגון: אם טעה ולא התפלל מנחה ביום ששי, מתפלל בליל שבת פעמיים תפילת ערבית של שבת. למרות שהתפילה השניה היא תשלומין לתפילת חול, כיון שהוא מתפלל אותה בשבת, נוסחה הוא כנוסח תפילת שבת.

תפילת תשלומין נאמרת רק בעת התפילה הסמוכה בלבד. כגון, אם לא התפלל תפילת שחרית, יש לה תשלומין במנחה, אך אין לה תשלומין בתפילת ערבית שאחריה.

למי שלא התפלל שחרית, יש תפילת תשלומין במנחה, גם ביום שיש בו תפילת מוסף.

לתפילת מוסף אין תשלומין. כלומר, שאם עבר כל היום ולא התפלל מוסף, אין לה תשלומין.

שליח ציבור שחייב להתפלל תפילת תשלומין (כלומר שהוא שכח להתפלל את התפילה הקודמת), יכוון בחזרת הש"ץ של התפילה שהוא מתפלל כעת, גם לשם תשלומין, ואין הוא מתפלל את תפילת שמונה עשרה פעם נוספת.

מי שלא התפלל את אחת התפילות במזיד, אין לו תשלומין בתפילה הסמוכה.

ראה עוד ערך: אונס.