תשליך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== המנהג == | == המנהג == | ||
במסגרת מנהג, הולכים ביומו הראשון של ראש השנה, לאחר [[תפילת מנחה]], למקווה מים ושם מקיימים את התשליך. התשליך מורכב מאמירת תפילה קצרה בה מופיע הפסוק מספר [[מיכה]] "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". בחלק מהעדות והנוסחים נהוג להוסיף מזמורי תהילים נוספים. לאחר אמירת התשליך נוהגים לנער את | במסגרת מנהג, הולכים ביומו הראשון של ראש השנה, לאחר [[תפילת מנחה]], למקווה מים ושם מקיימים את התשליך. התשליך מורכב מאמירת תפילה קצרה בה מופיע הפסוק מספר [[מיכה]] "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". בתפילה זו מובע רצוננו להשליך מעלינו את כל החטאים, לחזור בתשובה ולהישאר נקיים מחטא. בין שאר הפסוקים, מהפסוק: "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" - מקור השם: "תשליך". בחלק מהעדות והנוסחים נהוג להוסיף מזמורי תהילים נוספים. לאחר אמירת התשליך נוהגים לנער את כיסי הבגדים ואת שוליהם. יש בכך רמז שעלינו לשים לב להשליך מעלינו את החטאים ולחפש דרכים לשוב אל ה', כדי שנהיה נקיים מכל חטא. | ||
{{ש}}{{ש}} | {{ש}}{{ש}} | ||
כאשר | פסוקי התשליך מרמזים, לפי ה[[קבלה]], על [[י"ג מידות]]. יש הנוהגים להוסיף תפילה של [[החיד"א]] אחרי התשליך.{{ש}} | ||
נחלקו הפוסקים, אימתי נאמרת תפילת ה"תשליך" כאשר היום הראשון של ראש השנה חל ב[[שבת]]: יש אומרים, שהתפילה נדחית ליום השני של ראש השנה, וכן נוהגים האשכנזים; ויש אומרים, שהיא נאמרת ביום הראשון של ראש השנה גם כאשר הוא חל בשבת, אלא שצריך להיזהר שלא לטלטל את המחזור וכדומה במקומות שאסור לטלטל, וכן מנהג בני עדות המזרח. | |||
== מקור המנהג == | == מקור המנהג == | ||
| שורה 13: | שורה 16: | ||
== טעמי המנהג == | == טעמי המנהג == | ||
כתוב ב[[משנה ברורה]] <ref>או"ח סי' תקפ"ג ס"ק ח'</ref>: "משום דאיתא במדרש שעבר [[אברהם אבינו]] עד צוארו ב[[מים]] כשהלך להקריבו ע"ג המזבח ואמר: "הושיעה כי באו מים עד נפש", ואנו עושין זה זכר ל[[עקידה]]. וטוב למקום שיש בו דגים חיים לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים". | כתוב ב[[משנה ברורה]] <ref>או"ח סי' תקפ"ג ס"ק ח'</ref>: "משום דאיתא במדרש שעבר [[אברהם אבינו]] עד צוארו ב[[מים]] כשהלך להקריבו ע"ג המזבח ואמר: "הושיעה כי באו מים עד נפש", ואנו עושין זה זכר ל[[עקידה]]. וטוב למקום שיש בו דגים חיים לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים". | ||
מובא ב[[מדרש]], שכאשר הלך אברהם אבינו עם יצחק בנו אל הר המוריה להעלותו ל[[עולה]] כפי שנצטווה מפי הקב"ה, קדמם השטן בדרך, והתחיל להסית את אברהם ואת יצחק ולמנעם ממצות הבורא. כאשר תוחלתו נכזבה וסרבו אברהם ויצחק לשמוע בקולו, הלך השטן ונעשה לפני אברהם ויצחק כנהר גדול, כדי שלא יוכלו לעבור. אברהם ויצחק לא השגיחו בזה, ונכנסו למים עד צווארם. אז נשא אברהם את עיניו למרום והתפלל לפני ה' ואמר: "הושיעה, כי באו מים עד נפש". מיד גער הקב"ה בשטן והלך לו. באמירת ה"תשליך" ליד מקום מים, אנו עושים זכר לעקידת יצחק. | |||
וב[[שולחן ערוך הרב]] מופיע בסדר תשליך: "כי מים מורים על החסדים וגם דגים רומזים על עינא פקיחא". | וב[[שולחן ערוך הרב]] מופיע בסדר תשליך: "כי מים מורים על החסדים וגם דגים רומזים על עינא פקיחא". | ||
וב[[קיצור שולחן ערוך]] (גאנצפריד) כותב <ref>סימן קכ"ט, סעיף כ"א</ref>: "ועוד יש טעם מפני שאנו ממליכים היום את הקדוש ברוך הוא עלינו והדרך הוא למשוח את המלכים אצל הנהר לרמז שתמשך מלכותו ...לזכר שאנו משולים כדגים חיים שנאחזים במצודה כך אנו נאחזים במצודת המות והדין, ומתוך כך נהרהר יותר בתשובה. עוד טעם סימן שלא ישלוט בנו עין הרע כמו בדגים ונפרה ונרבה כדגים. ויש אומרים הטעם, כי לדגים אין גבינים ועיניהם תמיד פתוחות, כדי לעורר עינא פקיחא דלעילא ...ומנערים שולי הבגדים והוא לרמז בעלמא ליתן לב להשליך את החטאים ולחפש ולחקור דרכיו מהיום והלאה שיהיו בגדיו לבנים ונקיים מכל חטא". | וב[[קיצור שולחן ערוך]] (גאנצפריד) כותב <ref>סימן קכ"ט, סעיף כ"א</ref>: "ועוד יש טעם מפני שאנו ממליכים היום את הקדוש ברוך הוא עלינו והדרך הוא למשוח את המלכים אצל הנהר לרמז שתמשך מלכותו ...לזכר שאנו משולים כדגים חיים שנאחזים במצודה כך אנו נאחזים במצודת המות והדין, ומתוך כך נהרהר יותר בתשובה. עוד טעם סימן שלא ישלוט בנו עין הרע כמו בדגים ונפרה ונרבה כדגים. ויש אומרים הטעם, כי לדגים אין גבינים ועיניהם תמיד פתוחות, כדי לעורר עינא פקיחא דלעילא ...ומנערים שולי הבגדים והוא לרמז בעלמא ליתן לב להשליך את החטאים ולחפש ולחקור דרכיו מהיום והלאה שיהיו בגדיו לבנים ונקיים מכל חטא". | ||
| שורה 18: | שורה 24: | ||
ובשו"ת יביע אומר <ref>חלק ד - או"ח סימן מז ד"ה (א) מהרי"ל</ref> הביא: "ועיין בספר בית מאיר <ref>(סי' תקפ"ג)</ref> שכתב טעם אחר למה שהולכים אל הנהר בר"ה, שהוא ע"ד הפסוק <ref>(בשמואל א', ז')</ref> "וישאבו מים וישפכו לפני ה'". ומתרגם יונתן: "ושפיכו לבהון בתיובתא כמיא קדם ה'". ובפרש"י שם, שהוא לסימן הכנעה, כלומר, הרי אנו לפניך כמים הללו הנשפכים. וע"ע ברד"ק שם....ועיין בשו"ת עין אליעזר <ref>(חאו"ח סי' נ"א)</ref> סמך למנהג תשליך בר"ה, מהכתוב בנחמיה <ref>(ח', א')</ref> ויאספו כל העם אל הרחוב אשר לפני שער המים וכו' ביום הראשון לחודש השביעי". | ובשו"ת יביע אומר <ref>חלק ד - או"ח סימן מז ד"ה (א) מהרי"ל</ref> הביא: "ועיין בספר בית מאיר <ref>(סי' תקפ"ג)</ref> שכתב טעם אחר למה שהולכים אל הנהר בר"ה, שהוא ע"ד הפסוק <ref>(בשמואל א', ז')</ref> "וישאבו מים וישפכו לפני ה'". ומתרגם יונתן: "ושפיכו לבהון בתיובתא כמיא קדם ה'". ובפרש"י שם, שהוא לסימן הכנעה, כלומר, הרי אנו לפניך כמים הללו הנשפכים. וע"ע ברד"ק שם....ועיין בשו"ת עין אליעזר <ref>(חאו"ח סי' נ"א)</ref> סמך למנהג תשליך בר"ה, מהכתוב בנחמיה <ref>(ח', א')</ref> ויאספו כל העם אל הרחוב אשר לפני שער המים וכו' ביום הראשון לחודש השביעי". | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:ימים נוראים]] | [[קטגוריה:ימים נוראים]] | ||
[[קטגוריה:מנהגים]] | [[קטגוריה:מנהגים]] | ||
[[קטגוריה: ראש השנה]] | |||
גרסה מ־13:13, 17 בפברואר 2009
|
|
תשליך הוא מנהג אותו נהוג לקיים בראש השנה.
המנהג
במסגרת מנהג, הולכים ביומו הראשון של ראש השנה, לאחר תפילת מנחה, למקווה מים ושם מקיימים את התשליך. התשליך מורכב מאמירת תפילה קצרה בה מופיע הפסוק מספר מיכה "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". בתפילה זו מובע רצוננו להשליך מעלינו את כל החטאים, לחזור בתשובה ולהישאר נקיים מחטא. בין שאר הפסוקים, מהפסוק: "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" - מקור השם: "תשליך". בחלק מהעדות והנוסחים נהוג להוסיף מזמורי תהילים נוספים. לאחר אמירת התשליך נוהגים לנער את כיסי הבגדים ואת שוליהם. יש בכך רמז שעלינו לשים לב להשליך מעלינו את החטאים ולחפש דרכים לשוב אל ה', כדי שנהיה נקיים מכל חטא.
פסוקי התשליך מרמזים, לפי הקבלה, על י"ג מידות. יש הנוהגים להוסיף תפילה של החיד"א אחרי התשליך.
נחלקו הפוסקים, אימתי נאמרת תפילת ה"תשליך" כאשר היום הראשון של ראש השנה חל בשבת: יש אומרים, שהתפילה נדחית ליום השני של ראש השנה, וכן נוהגים האשכנזים; ויש אומרים, שהיא נאמרת ביום הראשון של ראש השנה גם כאשר הוא חל בשבת, אלא שצריך להיזהר שלא לטלטל את המחזור וכדומה במקומות שאסור לטלטל, וכן מנהג בני עדות המזרח.
מקור המנהג
מופיע ברמ"א [1]: "והולכין אל הנהר לומר פסוק: ותשליך במצולות ים כל חטאתינו וגומר (מיכה ז, יט) (מנהגים)".
טעמי המנהג
כתוב במשנה ברורה [2]: "משום דאיתא במדרש שעבר אברהם אבינו עד צוארו במים כשהלך להקריבו ע"ג המזבח ואמר: "הושיעה כי באו מים עד נפש", ואנו עושין זה זכר לעקידה. וטוב למקום שיש בו דגים חיים לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים".
מובא במדרש, שכאשר הלך אברהם אבינו עם יצחק בנו אל הר המוריה להעלותו לעולה כפי שנצטווה מפי הקב"ה, קדמם השטן בדרך, והתחיל להסית את אברהם ואת יצחק ולמנעם ממצות הבורא. כאשר תוחלתו נכזבה וסרבו אברהם ויצחק לשמוע בקולו, הלך השטן ונעשה לפני אברהם ויצחק כנהר גדול, כדי שלא יוכלו לעבור. אברהם ויצחק לא השגיחו בזה, ונכנסו למים עד צווארם. אז נשא אברהם את עיניו למרום והתפלל לפני ה' ואמר: "הושיעה, כי באו מים עד נפש". מיד גער הקב"ה בשטן והלך לו. באמירת ה"תשליך" ליד מקום מים, אנו עושים זכר לעקידת יצחק.
ובשולחן ערוך הרב מופיע בסדר תשליך: "כי מים מורים על החסדים וגם דגים רומזים על עינא פקיחא". ובקיצור שולחן ערוך (גאנצפריד) כותב [3]: "ועוד יש טעם מפני שאנו ממליכים היום את הקדוש ברוך הוא עלינו והדרך הוא למשוח את המלכים אצל הנהר לרמז שתמשך מלכותו ...לזכר שאנו משולים כדגים חיים שנאחזים במצודה כך אנו נאחזים במצודת המות והדין, ומתוך כך נהרהר יותר בתשובה. עוד טעם סימן שלא ישלוט בנו עין הרע כמו בדגים ונפרה ונרבה כדגים. ויש אומרים הטעם, כי לדגים אין גבינים ועיניהם תמיד פתוחות, כדי לעורר עינא פקיחא דלעילא ...ומנערים שולי הבגדים והוא לרמז בעלמא ליתן לב להשליך את החטאים ולחפש ולחקור דרכיו מהיום והלאה שיהיו בגדיו לבנים ונקיים מכל חטא".
ובשו"ת יביע אומר [4] הביא: "ועיין בספר בית מאיר [5] שכתב טעם אחר למה שהולכים אל הנהר בר"ה, שהוא ע"ד הפסוק [6] "וישאבו מים וישפכו לפני ה'". ומתרגם יונתן: "ושפיכו לבהון בתיובתא כמיא קדם ה'". ובפרש"י שם, שהוא לסימן הכנעה, כלומר, הרי אנו לפניך כמים הללו הנשפכים. וע"ע ברד"ק שם....ועיין בשו"ת עין אליעזר [7] סמך למנהג תשליך בר"ה, מהכתוב בנחמיה [8] ויאספו כל העם אל הרחוב אשר לפני שער המים וכו' ביום הראשון לחודש השביעי".