תשליך

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תשליך הוא מנהג אותו נהוג לקיים בראש השנה.

המנהג

במסגרת מנהג, הולכים ביומו הראשון של ראש השנה, לאחר תפילת מנחה, למקווה מים ושם מקיימים את התשליך. התשליך מורכב מאמירת תפילה קצרה בה מופיע הפסוק מספר מיכה "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". בחלק מהעדות והנוסחים נהוג להוסיף מזמורי תהילים נוספים. לאחר אמירת התשליך נוהגים לנער את כסי הבגדים ואת שוליהם כמעשה המסמל את השלכת העבירות מעל האדם.

פסוקי התשליך מרמזים לפי הקבלה את י"ג מידות. נוהגים להוסיף תפילה של החיד"א אחרי התשליך. כאשר חל יומו הראשון של ראש השנה בשבת, מקיימים את מצוות התשליך ביומו השני של ראש השנה.

מקור המנהג

מופיע ברמ"א [1]: "והולכין אל הנהר לומר פסוק: ותשליך במצולות ים כל חטאתינו וגומר (מיכה ז, יט) (מנהגים)".


טעמי המנהג

כתוב במשנה ברורה [2]: "משום דאיתא במדרש שעבר אברהם אבינו עד צוארו במים כשהלך להקריבו ע"ג המזבח ואמר: "הושיעה כי באו מים עד נפש", ואנו עושין זה זכר לעקידה. וטוב למקום שיש בו דגים חיים לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים". ובשולחן ערוך הרב מופיע בסדר תשליך: "כי מים מורים על החסדים וגם דגים רומזים על עינא פקיחא". ובקיצור שולחן ערוך (גאנצפריד) כותב [3]: "ועוד יש טעם מפני שאנו ממליכים היום את הקדוש ברוך הוא עלינו והדרך הוא למשוח את המלכים אצל הנהר לרמז שתמשך מלכותו ...לזכר שאנו משולים כדגים חיים שנאחזים במצודה כך אנו נאחזים במצודת המות והדין, ומתוך כך נהרהר יותר בתשובה. עוד טעם סימן שלא ישלוט בנו עין הרע כמו בדגים ונפרה ונרבה כדגים. ויש אומרים הטעם, כי לדגים אין גבינים ועיניהם תמיד פתוחות, כדי לעורר עינא פקיחא דלעילא ...ומנערים שולי הבגדים והוא לרמז בעלמא ליתן לב להשליך את החטאים ולחפש ולחקור דרכיו מהיום והלאה שיהיו בגדיו לבנים ונקיים מכל חטא".

ובשו"ת יביע אומר [4] הביא: "ועיין בספר בית מאיר [5] שכתב טעם אחר למה שהולכים אל הנהר בר"ה, שהוא ע"ד הפסוק [6] "וישאבו מים וישפכו לפני ה'". ומתרגם יונתן: "ושפיכו לבהון בתיובתא כמיא קדם ה'". ובפרש"י שם, שהוא לסימן הכנעה, כלומר, הרי אנו לפניך כמים הללו הנשפכים. וע"ע ברד"ק שם....ועיין בשו"ת עין אליעזר [7] סמך למנהג תשליך בר"ה, מהכתוב בנחמיה [8] ויאספו כל העם אל הרחוב אשר לפני שער המים וכו' ביום הראשון לחודש השביעי".


הערות שוליים

  1. או"ח סי' תקפ"ג ס"ק ב'
  2. או"ח סי' תקפ"ג ס"ק ח'
  3. סימן קכ"ט, סעיף כ"א
  4. חלק ד - או"ח סימן מז ד"ה (א) מהרי"ל
  5. (סי' תקפ"ג)
  6. (בשמואל א', ז')
  7. (חאו"ח סי' נ"א)
  8. (ח', א')