אנציקלופדיה תלמודית:שקיעת החמה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:33, 23 ביוני 2022 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - סוף היום שהשמש נעלמת מהאופק.</span> == '''<span dir="rtl">מהותה וזמנה</span>''' ==...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - סוף היום שהשמש נעלמת מהאופק.

מהותה וזמנה

בסוף היום החמה שוקעת בצד מערב. ערך זה דן במהות השקיעה ובזמנה, וכן אם זמן השקיעה חשוב יום* או בין-השמשות* או לילה*[1]. על "השקיעה האמצעית" שמחשבים בה שעת המולד*, ע"ע מולד[2].

שקיעת החמה מהאופק

בסוף היום עיגול השמש שוקע תחת האופק ונעלם מן העין, ונחלקו גאונים וראשונים ואחרונים בגדרו של זמן זה: א) יש סוברים שמתחיל בה או סמוך לה מעט זמן בין השמשות[3]. ב) ויש סוברים שהוא יום גמור, וזמן בין השמשות ("שקיעה שניה") מתחיל אחר השקיעה (הראשונה) בשיעור הילוך של שלשה מילים ורביע[4]. ג) ויש סוברים שהוא לילה, שבין השמשות קודם לשקיעה[5].

מהות השקיעה מהאופק

במהות שקיעת החמה מהאופק, כתבו ראשונים ואחרונים שהוא שתשקע כל עגול השמש ותתכסה מן העין[6]. ויש שכתבו שהוא כשלא תיראה החמה אפילו על ראשי הדקלים[7]. ויש שכתבו שהוא כשמסתלק האור מראשי ההרים הגבוהים שבארץ ישראל, והוא כמו ארבעה דקות אחר סילוק וביאת האור מראשי האילנות והגגות הגבוהים בעיר, שהיא השקיעה הנראית[8].

מקום המכוסה בהרים

מקום שמסביבו הרים המסתירים ליושבים בו את ראיית החמה בסוף היום, ולפיכך השקיעה בו מוקדמת יותר, אין הולכים בו אחר השקיעה הנראית בה אלא אחר השקיעה הנראית לולא ההרים[9], שהרי ההרים כחומה המסתירה את החמה[10]. ויש מסתפקים בדבר[11].

בגובה ההר

בגובה ההר כתבו אחרונים שמשערים השקיעה כפי הראייה בגובה ההר[12]. ויש מצדדים שמשערים כפי הנראה ללא גובה ההר[13].

בגובה שבידי אדם

גובה שנעשה על ידי אדם כגון מגדל, משערים בו השקיעה כפי המקום שלמטה[14], שאין מסתבר שבכניסת השבת למעלה יהיה חול כשלמטה כבר שבת[15].

מדידת שעות זמניות של היום[16], יש סוברים שמחלקים את היום מהנץ החמה עד שקיעת החמה, ועל כך ע"ע יום[17], וע' שעה.

זמנה

שקיעת החמה, אמר ר' יהודה שזמנה כדי הילוך ארבעה מילים[18], קודם צאת הכוכבים[19]. ונחלקו בביאורה: א) יש סוברים שהכוונה לשקיעה ראשונה, שלדעתם שתי שקיעות הם[20], ושקיעה ראשונה קודמת לשקיעה שנייה כדי הילוך שלשה מילים ורביע[21], ושקיעה הראשונה היא בזמן שהחמה נעלמת מהאופק[22]. ויש סוברים שהשקיעה השניה היא בזמן שהחמה נעלמת מהאופק[23], ושקיעה ראשונה היא כשמתחילה לשקוע[24]. ב) ויש סוברים ששקיעה אחת היא, והיא בזמן שקיעת החמה מהאופק[25], מהם שכתבו שזמנה כדי הילוך שלשה רבעי מיל קודם צאת הכוכבים, ושיטת ר' יהודה שאמר שהוא כדי הילוך ד' מילים, הוא כסוברים שחמה מהלכת בלילה מעל הרקיע ממערב למזרח[26], ואין הלכה כן[27]. או שכוונת ר' יהודה לזמן צאת כל הכוכבים, שאין נראים כל הכוכבים אלא משנעלם האור לגמרי[28]. ומהם שכתבו שזמן צאת הכוכבים הוא אחר הילוך ד' מילים משקיעת החמה מהאופק, ולדעתם אותו שאמרו שהלילה הוא בשיעור ג' רבעי מיל אחר השקיעה[29], לפי שלדעתם הלילה אינו תלוי בצאת הכוכבים[30].

מהותה של "משתשקע החמה"

"משתשקע החמה" אמר ר' יהודה ורבה אמר ר' יהודה בדעתו, שמתחיל בה זמן בין-השמשות*[31], וכן יש מן הראשונים סוברים בדעת ר' נחמיה[32]. וכן שנינו בזמן הדלקת נר חנוכה*, שהיא "משתשקע החמה"[33]. במהותה ובזמנה של "משתשקע החמה" נחלקו גאונים ראשונים ואחרונים: א) יש סוברים שהיינו מעט קודם שקיעת החמה, שמשתשקע היא לשון הקדמה לשקיעה, והיא כשהחמה נוטה מעט ומכירים העולם שרוצה להכנס בעובי הרקיע[34]. וזמנה כדי הילוך שלשת רבעי מיל[35], או חצי מיל[36], קודם שקיעת החמה[37]. ב) ויש סוברים "שמשתשקע" היינו אחר השקיעה[38], שמשתשקע היינו שכבר שקעה קודם[39], והוא שאמרו בירושלמי: סוף גלגל חמה לשקוע ותחילת גלגל לבנה לעלות זהו בין השמשות[40], והיינו שבסוף השקיעה מתחיל בין השמשות[41], שבשקיעה נכנסת החמה ומהלכת עובי הרקיע כדי הילוך ד' מילין עד שמגעת לכיפת הרקיע[42] - שבלילה מהלכת למעלה מכיפת הרקיע, לסוברים כן[43] - וסמוך לסוף הילוכה בעובי הרקיע הוא זמן "משתשקע החמה" שמתחיל בו בין השמשות[44]. ויש מפרשים לסוברים שהחמה מהלכת בלילה מתחת לארץ[45], שאחר השקיעה עדיין אורה בעולם עד ששוקעת לגמרי והולכת מתחת הארץ, ומשמתחלת ליכנס תחת הארץ הוא זמן בין השמשות[46]. וזמנה של בין השמשות אחר השקיעה הוא בכדי הילוך של שלשה מילים ורבע[47], ויש סוברים שלשה מיל וחצי[48]. וכן זמן הדלקת נר חנוכה יש מן הראשונים סוברים שהוא בזמן בין השמשות[49]. ויש חולקים וסוברים שדוקא בבין השמשות שאמרו "משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין"[50], זמנה קודם צאת הכוכבים, אבל "משתשקע החמה" שאמרו בהדלקת נר חנוכה, היינו בצאת הכוכבים[51]. ג) ויש סוברים "שמשתשקע" היינו שקיעת החמה, שהיא כשהחמה שוקעת ונעלמת מהארץ לגמרי[52]. על ש"משתשקע החמה" שאמרו לענין זמן אכילת-קדשים*, ולענין לינה* בדם, עי' להלן[53].

דינים המשתנים בשקיעה

מצוות שזמנם ביום

מצוות שזמנם ביום, אף על פי שמעיקר הדין זמנם עד צאת הכוכבים[54], יש מן האחרונים שכתבו שמכל מקום לכתחילה אין לעשותם אלא עד השקיעה הראשונה[55], אף לסוברים שהוא עדיין יום גמור[56], כשם שאמרו שאין לעשותם לכתחילה מעלות השחר אלא מהנץ-החמה*[57], שהזמן הראוי הוא "ביום של החמה", שאין הכל בקיאים בזמן צאת הכוכבים ועלות השחר[58]. ויש חולקים וסוברים שאף לכתחילה כשרים עד זמן בין השמשות, ולא אסרו משקיעה ראשונה כדרך שאסרו קודם הנץ, שאחרי השקיעה אף אם מסופק שמא לילה הוא, מעמידים את הזמן על חזקתו שעדיין יום הוא, מה שאין כן בתחילת היום, שמעמידים אותו על חזקתו שעדיין לילה הוא לפיכך החמירו בו[59].

תוספת שבת

זמן תוספת שבת ויום הכיפורים[60], יש מן הראשונים שכתבו שזמנו משקיעת החמה[61], ועל כך ע"ע תוספת שבת ויום טוב.

קדשים הנאכלים לשני ימים ולילה

קדשים הנאכלים לשני ימים ולילה[62], סוף זמן אכילתם משתשקע החמה של יום השני[63]. וכתבו ראשונים שהיינו צאת הכוכבים[64], שהוא תחילת הלילה[65], שכל זמן שהוא יום כשר לאכילה, ולפיכך נקט "משתשקע" ולא "משקיעת"[66].

לינת דם

דם קדשים שאינו נזרק אלא ביום[67], נפסל בלינה* בשקיעת החמה[68], שנאמר ביום הקריבו את זבחו יאכל[69], ביום שאתה זובח אתה מקריב ביום שאי אתה זובח אי אתה מקריב[70]. ונחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שנפסלת בשקיעה שניה[71]. ויש סוברים שנפסלת בשקיעה ראשונה[72], ואף על פי שעדיין חשוב יום, לסוברים כן[73], שכך למדים מהכתוב "ביום הקריבו", שהרי כבר למדנו מכתוב אחר: ביום צותו[74], שאין זורקים דם בלילה[75], אלא שבא הכתוב לומר שהדם נפסל בשקיעה ראשונה[76]. ויש סוברים שנפסלת בצאת הכוכבים[77]. על קומץ של מנחות שיש סוברים שנפסל בשקיעת החמה, ע"ע לינה[78], על לבונה הבאה עם המנחה שיש שכתבו שנפסלת בשקיעת החמה, ע"ע הנ"ל[79]. על מי הכיור* שיש שנפסלים בלינה בשקיעת החמה, ע"ע הנ"ל[80].

על זמן קביעת עונת הוסת*[81], אם עונת הלילה היא מזמן שקיעת החמה, ע"ע וסת[82]. על זבה* שאסורה לטבול בשביעי לספירתה לסוברים כן[83], אם מותרת לטבול משקיעת החמה, ע"ע טבילה[84]. על סוף זמן תפילת מנחה*, ע"ע מנחה. על סוף זמן תפילת מוסף*, ע"ע מוסף[85]. על תחילת זמן תפילת ערבית*, ע"ע ערבית. על זמן זכירת-יציאת-מצרים* של לילה[86], שיש סוברים שהוא מזמן שקיעת החמה, ע"ע זכירת יציאת מצרים[87]. על תפילת נעילה*, שיש סוברים שזמנה בשקיעת החמה, ע"ע יום הכיפורים[88], וע' נעילה. על הנחת-תפילין* שיש סוברים שזמנה עד שקיעת החמה, ע"ע הנחת תפילין[89]. על סוף זמן בין-הערבים*, ע"ע בין הערבים[90]. על שיש נוהגים שלא לעשות מלאכה בין פסח לעצרת משקיעת החמה ועד שחרית, ע"ע בין פסח לעצרת[91]. על משהה שכר שכיר בשקיעת החמה, שעובר בלא תעשה: ולא תבוא עליו השמש[92], ע"ע בל תלין[93]. על הלנת-המת* שיש סוברים שעוברים בלא תעשה: לא תלין נבלתו על העץ[94], כשמלין המת בשעת שקיעת החמה, ע"ע הלנת המת[95]. על החודש* שמתחילים למנותו משקיעת החמה ולא משעת המולד*, ע"ע חודש[96]. על זמן הדלקת נר חנוכה, עי' לעיל: מהותו[97], וע' חנוכה: זמנה. על סוף היום לענין תענית, ע"ע תענית.

הערות שוליים

  1. וע"ע בין השמשות וע' יום וע' לילה.
  2. ציונים 44, 52 ואילך.
  3. עי' גאונים וראשונים ואחרונים שבציונים 23, 25, 52, וע"ע בין השמשות ציונים 43 ואילך, 59 ואילך.
  4. עי' ראשונים ואחרונים שבציונים 21, 38, וע"ע הנ"ל ציון 29 ואילך. על שיעור מיל עי' ציון 5.
  5. יראה"ש סי' רעד, ועי' ציון 34 ואילך, וע"ע הנ"ל ציון 58.
  6. ר"א בן הרמב"ם בשו"ת מהר"ם אלשקר סי' צו; מהרלב"ח קדוה"ח פ"ב ה"ט; מהר"ם אלשקר שם; עי' שו"ת לחם שלמה או"ח סי' נג אות ב. ועי' תו"כ אמור פ"ד: מה ביאת שמשו כולו כאחת, וביאור הח"ח שם: דעד שלא שקע כל עיגול השמש למטה אין שם שקיעה עלה.
  7. ר' שרירא גאון ורה"ג בשו"ת מהר"ם אלשקר שם ובגנזי קדם ח"ה עמ' 40. ועי' ס' אור היום אות מד.
  8. סידור הרב סדר הכנסת שבת. וע"ע בין השמשות ציון 53.
  9. עי' ר' נסים גאון שבת קיח ב ורש"י שם, שנ' שבטבריה שהיתה השקיעה מוקדמת והיו מקבלים שבת מוקדם, אינו מצד הדין; עי' דרכי משה או"ח רלג ס"ק א בשם מהרי"ל הובא במ"א שם ס"ק ז; עי' סדר זמנים (לרי"א חבר) עמ' ט אות י; בין השמשות לרי"מ טוקצ'ינסקי פ"ה אות ג; אבה"ז ק"ש פ"א ה"א אות יט; אג"מ או"ח ח"א סי' צז. ועי' קצות השלחן ח"ג עמ' עב, שכ"מ בסידור הרב סדר הכנסת שבת.
  10. בין השמשות שם.
  11. מנח"ש ח"ב סי' ד אות לו. ועי' ס' אור היום אות מה, שדוקא אם יש כמלא עיניו הר שהשקיעה עליו מאוחרת אך אין מתחשבים בנמצא בריחוק עיניו.
  12. בין השמשות לרי"מ טוקצ'ינסקי פ"ה אות ד.
  13. עי' אבה"ז ק"ש פ"א ה"א אות יט.
  14. בין השמשות לרי"מ טוקצ'ינסקי פ"ה אות ג; אבה"ז ק"ש פ"א ה"א אות יט.
  15. אבהא"ז שם.
  16. ע"ע יום ציון 70 ואילך, וע' שעה.
  17. ציון 72.
  18. בשיעור הילוך מיל ע"ע מיל: שיעור זמן הילוכו. ועי' ביאה"ל סי' רסא ס"ב ד"ה שהוא, שנחלקו אחרונים אם נמדד בשעות שוות וכל השנה שוה, או בשעות זמניות ובימי הקיץ מאריך יותר.
  19. ברייתא פסחים צד א. ועי"ש דעת רבה בר בר חנה א"ר יוחנן שהיא כדי הילוך ה' מילים.
  20. עי' להלן, ועי' ציונים 4, 38 ואילך.
  21. ר"ת בסה"י סי' רכא ובתוס' שבת לה א ד"ה תרי ופסחים צד א ד"ה רבי וזבחים נו א ד"ה מנין ומנחות כ ב ד"ה נפסל; רמב"ן בתוה"א ענין אבילות ישנה; תוס' רי"ד שבת לד ב; עי' תוס' רא"ש ברכות ב סוף ב בשם רה"ג; עי' רא"ש תענית פ"א סי' יב וב"י או"ח סי' רסא וק"נ תענית שם בדעתו; רשב"א ברכות ב סוף א, ועי' שבת לד; ריטב"א שבת כא ב ולה א; ר"ן שם (טו א) וחי' הר"ן שם לד ב; ההשלמה שם; סמ"ג עשין סי' לב; פסקי מהרי"ח שם; העיטור מילה ח"ג; סה"ת סי' ריג; רוקח סי' נא; מ"מ שבת פ"ה ה"ד; שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' רפב, ועי"ש שכ"כ בד' הרי"ף והרמב"ם והרא"ש; מהר"י אבוהב או"ח סי' רסא (הובא בב"י שם) בד' הטור שם סי' תרח; אהל מועד שער השבת דרך ב; שו"ע או"ח רסא ב; שו"ע הרב שם ס"ה (ועי' ציון 25).
  22. עי' תוס' רי"ד ור"ן וחי' הר"ן והעיטור ושו"ע שם, שמ' שהוא בזמן שהחמה נעלמת מן הארץ; השואל בשו"ת מהרי"ל החדשות סי' לא; עי' שו"ת מהר"ם אלשקר סי' צו; עי' בהגר"א או"ח סי' רסא ס"ק יא; משנ"ב שם ס"ק כ; אהא"ז ק"ש פ"א ה"א אות ד.
  23. עי' מאירי שבת לד ב, ואהא"ז שם בדעתו; עי' נמוק"י שם; שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קפו; עי' ספר הבתים המלאכות האסורות בשבת שער ו אות ג: גור אריה למהר"ל שבת לה א; חי' הרז"ה שיעור בין השמשות סי' ג; שו"ת בני ציון (שפירא) ח"ב סי' טז אות י; שו"ת דבר יהושע ח"ב סי' עה סוף אות א.
  24. עי' מאירי ונמוק"י שם וגור אריה שם. ועי' מאירי ברכות כז א. ועי' ב"י יו"ד קצו: ואף קודם בין השמשות דרבינו תם, וצ"ע.
  25. עי' ר' שרירא גאון ורה"ג ור' נסים גאון ור"א בן הרמב"ם בשו"ת מהר"ם אלשקר סי' צו; עי' המאורות שבת לד ב בד' הרי"ף ובד' הרמב"ם שבת פ"ה ה"ד (ועי' עוד מקורות בד' הרמב"ם בס' המפתח פרנקל שם); עי' שו"ת ראב"ן סי' ב; שו"ת מהר"ם אלשקר שם ומהרלב"ח קדוה"ח פ"ב ה"ט ושו"ת מהרלב"ח סי' קמד, בד' הרי"ף והרא"ש והרמב"ם שם; גור אריה למהר"ל שבת לה א; בהגר"א או"ח סי' רסא ס"ק יא ושנות אליהו ברכות פ"א מ"א; סידור הרב סדר הכנסת שבת, ועי"ש שכ"ד הרבה ראשונים, ושהשו"ע ביו"ד (רסו ט) סובר כן וחזר בו ממה שפסק באו"ח עי' ציון 21 (ועי' ציון 21). ועי' ציון 52.
  26. עי' פסחים צד ב שכ"ד חכמי ישראל.
  27. מהר"ם אלשקר שם בשם ר' שרירא גאון ורה"ג ע"פ פסחים שם שכ"ד חכמי האומות, ושם: ונראין דבריהן.
  28. גור אריה שם; בהגר"א שם ושנות אליהו שם. ועי' ביאור הגר"א שם, שהשיעור של ד' מילים הוא דוקא באופק א"י ובבבל.
  29. עי' ברייתא שבת לד ב.
  30. ראב"ן שם. וע"ע צאת הכוכבים.
  31. עי' ברייתא וגמ' שבת לד ב. ועי' ר' יוסף שם שסובר שהוא בזמן מועט אחר משתשקע, וע"ע בין השמשות ציון 11 ואילך.
  32. עי' ר' נחמיה בברייתא שם ותוס' שם לה א ד"ה וירד בדעתו. וע"ע הנ"ל ציון 60 שי"מ שהוא בזמן מאוחר יותר.
  33. ברייתא שבת כא ב ומסכת סופרים פ"כ ה"ב. וע"ע חנוכה ציון 952 ואילך.
  34. יראה"ש סי' רעד.
  35. עי' רבה שבציון 31.
  36. עי' ר' נחמיה שבציון 32.
  37. יראה"ש שם. וע"ע הנ"ל ציון 968.
  38. ר"ת בסה"י סי' רכא ובתוס' שבת לה א ד"ה תרי ופסחים צד א ד"ה רבי וזבחים נו א ד"ה מנין ומנחות כ ב ד"ה נפסל; רמב"ן בתוה"א ענין אבילות ישנה; תוס' רי"ד שבת לד ב; עי' תוס' רא"ש ברכות ב סוף ב בשם רה"ג; עי' רא"ש תענית פ"א סי' יב וב"י או"ח סי' רסא וק"נ תענית שם בדעתו; רשב"א ברכות ב סוף א, ועי' שבת לד ב; ריטב"א שבת כא ב ולה א; ר"ן שם (טו א) וחי' הר"ן שם לד ב; סמ"ג עשין סי' לב; ההשלמה שם; פסקי מהרי"ח שם; העיטור מילה ח"ג; סה"ת סי' ריג; רוקח סי' נא; מ"מ שבת פ"ה ה"ד; שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' רפב, ועי"ש שכ"כ בד' הרי"ף והרמב"ם והרא"ש; מהר"י אבוהב או"ח סי' רסא (הובא בב"י שם) בד' הטור שם סי' תרח; אהל מועד שער השבת דרך ב; שו"ע או"ח רסא ב; שו"ע הרב שם ס"ה (ועי' ציון 52).
  39. עי' תוס' מנחות שם; רמב"ן שם; רשב"א שבת שם; העיטור שם.
  40. ירושלמי ברכות פ"א ה"א.
  41. רמב"ן ור"ן שם.
  42. עי' ר' יהודה בברייתא פסחים צד א. ועי' ציון 19 ושם שי"ס ה' מילין.
  43. עי' פסחים צד ב דעת חכמי ישראל. ועי' לח"מ שבת פ"ה ה"ד שתמה שחכמי ישראל הודו לחכמי אומות העולם, עי' פסחים שם, ועי' תוס' רא"ש בשטמ"ק כתובות יג ב בשם ר"ת, וע"ע מקורות בס' המפתח (פרנקל) שם שיישבו.
  44. ראשונים שבציון 38. וע"ע בין השמשות ציון 36 ואילך בטעמי הדבר שמזמן זה הוא בין השמשות.
  45. עי' פסחים שם דעת חכמי האומות.
  46. תוס' רי"ד שם.
  47. עי' רבה שבציון 31 וראשונים דלהלן. ולשיטת ר' יוסף שבציון הנ"ל הוא בשלשה מיל ושליש.
  48. עי' שיטת ר' נחמיה שבציון 32, וראשונים דלהלן.
  49. ריטב"א שבת כא ב; עי' רשב"א ור"ן שם, שזמנה בתחילת ביה"ש, ועי' בי' הגר"א או"ח סי' תרעב ס"ק ב ושו"ת אבנ"ז או"ח סי' תצז ס"ק ד בדעתם.
  50. עי' ברייתא שבת לד ב.
  51. סה"י שם. וע"ע חנוכה ציון 956.
  52. עי' ר' שרירא גאון ורה"ג ור' נסים גאון ור"א בן הרמב"ם בשו"ת מהר"ם אלשקר סי' צו; עי' רשב"א שבת לד ב בד' הירושלמי ברכות פ"א ה"א; עי' רמב"ן בתוה"א ענין אבילות ישנה וחי' הר"ן שבת לד ב ומהר"ם אלשקר שם בד' רש"י שבת לה א ד"ה כרמל, וכ"כ ס' הבתים המלאכות האסורות בשבת שער ו אות ג בשם ר"ש (רש"י); עי' פסקי ריא"ז שם: אינה נראית בעולם כלל; עי' ר' פרחיה שם: משתראה השמש כאילו שקעה; עי' ר"א מן ההר מגילה כ ב, עי"ש שבשקיעה פועל האור נשקע תחת הארץ; עי' המאורות שם בד' הרי"ף ובד' הרמב"ם שבת פ"ה ה"ד (ועי' עוד מקורות בד' הרמב"ם בס' המפתח פרנקל שם); עי' שו"ת ראב"ן סי' ב; שו"ת מהר"ם אלשקר שם ומהרלב"ח קדוה"ח פ"ב ה"ט ושו"ת מהרלב"ח סי' קמד, בד' הרי"ף והרא"ש והרמב"ם שם; עי' פר"ח או"ח סי' תרעב; בהגר"א או"ח סי' רסא ס"ק יא ושנות אליהו ברכות פ"א מ"א; סידור הרב סדר הכנסת שבת, ועי"ש שכ"ד הרבה ראשונים, ושהשו"ע ביו"ד (רסו ט) סובר כן וחזר בו ממה שפסק באו"ח עי' ציון 21 (ועי' ציון 38). ועי' ראשונים ואחרונים שבציון 23.
  53. ציונים 62 ואילך, 68 ואילך.
  54. ע"ע יום ציון 43 ואילך, וע' צאת הכוכבים.
  55. עי' ציון 4.
  56. עי' ציון הנ"ל.
  57. ע"ע הנץ החמה ציון 60 ואילך.
  58. מנחת כהן מבוא השמש מאמר ב פ"ט; מאורי אור ח"ד עמ' כב. וע"ע
  59. שפ"א מגילה כ ב.
  60. ע"ע תוספת שבת ויום טוב.
  61. רמב"ן בתוה"א ענין אבילות ישנה; שו"ע או"ח רסא ב.
  62. ע"ע אכילת קדשים: זמן אכילתם.
  63. עי' ברייתא זבחים נו ב: ובבשרן משתשקע החמה של שני ימים; רמב"ם מעה"ק פ"י ה"ו. וע"ע מותיר ציון 47.
  64. תוס' שם א סוד"ה מנין; סה"י סי' רכא; מהר"פ בשיטמ"ק שם ב בשם ר"ת.
  65. ע"ע צאת הכוכבים
  66. סה"י שם; מהר"פ שם, ועי' תוס' שם. ועי' ציון 38.
  67. ע"ע זריקה ציון 102 ואילך.
  68. ר' יצחק בר אבדימי זבחים נו א, ושם ב לענין פיגול (ע"ע) בדם: מחשבין בדמן משתשקע החמה, וגמ' מנחות כ ב.
  69. ויקרא ז טז.
  70. ר' יצחק בר אבדימי שם; רמב"ם מעה"ק פ"ד ה"א. וע"ע הנ"ל ציון 107 ואילך, וע' לינה ציון 141 ואילך.
  71. עי' ציון 4. שאג"א ר"ס יז, ע"ע הנ"ל ציון 165.
  72. תוס' זבחים נו א ד"ה מנין ומנחות כ ב ד"ה נפסל בפי' א; יראה"ש סי' רעד.
  73. עי' ציון 4. ועי' יראה"ש שם שמשקיעת החמה הוא לילה, עי' ציון 5.
  74. ויקרא ז לח.
  75. ע"ע זריקה ציון 104 ואילך.
  76. תוס' שם ושם.
  77. י"מ בתוס' מנחות שם, וסה"י סוס"י רכא, ועי' שם ושם, שע"כ אמרו "משתשקע" (עי' ציון 68), שלשון "משתשקע" הוא סוף שקיעה, עי' ציון 38. ועי' תוס' שם שמ"מ מדרבנן נפסל משקיעה ראשונה, וע"ע לינה ציון 161.
  78. ציון 179 ואילך.
  79. ציון 194 ואילך.
  80. ציון 222 ואילך.
  81. ע"ע וסת: עונת הוסת.
  82. ציון 288 ואילך.
  83. ע"ע טבילה ציון 424.
  84. ציון 467 ואילך.
  85. ציון 194 ואילך.
  86. ע"ע זכירת יציאת מצרים ציון 7.
  87. ציון 38.
  88. ציון 2054.
  89. ציון 120 ואילך. וע"ע לילה ציון 535, וע' אזהרה ציון 42.
  90. ציון 30 ואילך.
  91. ציון 46 ואילך.
  92. דברים כד טו.
  93. ציונים 14, 26 ואילך, ועוד.
  94. דברים כא כג.
  95. ציון 49 ואילך. ושם ציון 48 שעובר בשקיעה על עשה של (דברים שם) קבור תקברנו.
  96. ציון 48 ואילך.
  97. ציון 33 ואילך.