אף הן היו באותו הנס
|
|
אף הן היו באותו הנס הינו כלל הלכתי הקובע כי על אף שנשים ככלל פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, ישנן מספר מצוות כאלו שבהן הן חייבות משום ש"אף הן היו באותו הנס". בגמרא רבי יהושע בן לוי מביא את הכלל לגבי חובת נשים במצוות מקרא מגילה, ארבע כוסות והדלקת נרות חנוכה, והפוסקים דנים האם ניתן להחיל את הכלל גם על מצוות נוספות וכן האם תוקפו של החיוב הוא מדאורייתא או מדרבנן.
מקור וטעם[עריכה]
בגמרא מובאים דברי רבי יהושע בן לוי לגבי שלוש מצוות עשה שהזמן גרמא בהן נשים חייבות משום שגם הן היו באותו הנס. לגבי מצוות הדלקת נרות חנוכה הגמרא בשבת כב א לומדת שנשים חייבות בנרות חנוכה משום שאף הן היו באותו הנס, וכן בנוגע לארבע כוסות הגמרא בפסחים קח א לומדת שהן חייבות מאותו הכלל. המצווה השלישית היא מקרא מגילה שהגמרא מגילה ד א לומדת שגם נשים חייבות בה.
הרשב"ם מגילה ד א הסביר שלמרות שלשון "אף הן היו באותו הנס", מרמזת כי הנשים היו טפלות בנס- למעשה הכוונה היא שהן עשו את עיקרו. כך הוא מסביר שעיקר נס חנוכה נעשה על ידי יהודית, בפסח על ידי נשים צדקניות ובפורים על ידי אסתר.
מנגד, בעלי התוספות הקשו על פירושו שהרי מלשון הגמרא "אף הן היו באותו הנס" נשמע כי הן היו טפלות לנס. בנוסף, הם מקשים מלשון הירושלמי שכתב כי "אף הן היו באותו ספק" ומשמע מדבריו כי לא מדובר על נס אלא דווקא על הצלה מסכנת ההשמדה[1][2].
לכן תוספות מסבירים שעיקר הגזירה בחגים לא היתה עליהן אלא דווקא על הגברים אך מכיוון שגם הן היו באותו הנס גם הן חייבות במצוות הקשורות לו, וכן הסבירו רוב המפרשים[3][4].
גדר החיוב[עריכה]
הראשונים נחלקו בגדר חיוב אף הן היו באותו הנס- חלק מהראשונים סברו כי מדובר בחיוב מדאורייתא, ואילו חלק סברו שמדובר רק בחיוב מדרבנן.
חיוב מדרבנן[עריכה]
תוספות מגילה ד א לומדים כי חיוב נשים מדין אף הן היו באותו הנס הוא רק מדרבנן מדברי הגמרא בפסחים פסחים מג א. הגמרא לומדת שנשים חייבות באכילת מצה בפסח מהיקש בין איסור בל יראה לאכילת מצה כך שכל שישנו בבל יראה ישנו גם באכילת מצה. תוספות למדים מכך שהיה צורך בהיקש על מנת ללמוד שגם נשים חייבות באכילת מצה ולא היה מספיק בכך שאף הנשים היו בנס פסח- שהחיוב של "אף הן היו באותו הנס" הוא רק תוקף של דרבנן, ולכן הגמרא הייתה צריכה את ההיקש בשביל לחייבן בתוקף דאורייתא.
דעה דומה מובאת גם בתוספות בפסחים קח ב הסוברים כי הכלל שאף הן היו באותו הנס חל רק במצוות דרבנן כגון ארבע כוסות אך לא במצוות דאורייתא כגון אכילת מצה או ישיבה בסוכה. אמנם, בניגוד לדעה הקודמת בה מובא כי הכלל כי אף הן היו באותו הנס לא שייך במצוות מהתורה, לשיטתם הוא חל גם במצוות אלו- אך רק ברמת חיוב מדרבנן.
חיוב מדאורייתא[עריכה]
מנגד, תוספות מביאים גם את שיטת רבינו יוסף איש ירושלים הקובעת כי הכלל אף הן היו באותו הנס חל גם במצוות דאורייתא. לפירוש זה, היה צורך בהיקש על מנת שלא נלמד לפטור את הנשים בהיקש אחר הקיים בין סוכות לפסח אך החיוב הכללי של אף הן היו באותו הנס נשאר מדאורייתא.
במצוות נוספות[עריכה]
בגמרא מובא הכלל שאף הן היו באותו הנס רק ביחס לשלושה מצוות דרבנן (מקרא מגילה, הדלקת נרות חנוכה וארבע כוסות), אך נחלקו הראשונים לגבי חלות הכלל גם במצוות נוספות. מדברי הרשב"ם שהסביר כי הכלל ש"אף הן היו באותו הנס" קשור לכך שהנשים היו חלק עיקרי מהניסים שנעשו בחגים אלו, ניתן להבין כי לשיטתו אין להחיל את הכלל גם במצוות נוספות.
מנגד, מדברי התוספות במקומות שונים משמע שהבינו שהוא חל אף במצוות נוספות. בדברי התוספות במגילה ד א מובא כי הכלל שייך רק במצוות מדרבנן ולא במצוות מהתורה. מנגד, לדברי התוספות בפסחים קח ב הכלל שאף הן היו באותו הנס חל בכלל המצוות הקשורות לניסים, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, אך לשיטתם החיוב לנשים הוא מתקנת חכמים ולכן גם במצוות מהתורה החיוב הוא מדרבנן. מנגד, אמנם, תוספות מביאים גם את שיטת רבינו יוסף איש ירושלים הקובעת כי הכלל אף הן היו באותו הנס חל גם במצוות דאורייתא.
נס הצלה ממוות[עריכה]
המהר"ם מרוטנבורג דפוס פראג (סימן-תעג) גם סובר כי חיוב שאף הן היו באותו הנס הוא מדאורייתא אלא שהוא מוסיף לו גדר נוסף- שהמצווה מגיעה על נס שאירע לישראל והם נמלטו ממנו. הוא מסביר כי לא שייך לחייב נשים במצוות קידוש או במצוות שלוש סעודות בשבת משום שאף הן היו בנס אכילת המן, מכיוון שעיקר המצווה לא נתקנה על הצלה מסכנה כמו בקריאת מגילה או בשתיית ארבע כוסות ולכן אין הכלל של אף הן היו באותו הנס שייך כאן[5]. אמנם, מדבריו משמע כי במקרים אחרים שייך לחייב מדין זה גם במצוות דאורייתא[6].
גם החת"ם סופר סבר כי דין אף הן היו באותו הנס חל רק בניסים הקשורים להצלה ממוות, וכי נראה שהדבר נמצא במחלוקת בין הבבלי והירושלמי. כך, שבעוד בירושלמי נאמר כי "אף הן היו באותו ספק"- כלומר ספק כלייה, בבלי נאמר רק שהן היו באותו הנס- ולכן פירש זאת הרשב"ם באומרו שהן היו חלק עיקרי מעשיית הנס.
מצוות של פרסום הנס[עריכה]
הגרי"ד [7] תירץ את קושיית התוספות באופן נוסף וקבע כי הכלל של אף הן היו באותו הנס חל רק במצוות בהן הנס הוא דין משמעותי מקיום המצווה. לדבריו, רק בשלושת המצוות המוזכרות בגמרא בהן יש עניין של פרסום הנס שייך הכלל שאף הנשים היו חלק מהנס, אך לא ניתן להחיל כלל זה על מצוות נוספות[8]. במצוות נר חנוכה וכן במצוות קריאת מגילה אף מברכים "שעשה ניסים לאבותינו" כחלק מפרסום הנס, וכן מצוות ארבע כוסות היא חלק מפרסום הנס שהרי מברכים עליהם את ברכת "אשר גאלנו" ואף היו בעבר כאלו שנהגו לברך גם עליה ברכת שעשה ניסים [9].
לקריאה נוספת[עריכה]
- חיוב נשים בהלל בחנוכה מפרויקט דרשני
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ קושי נוסף העולה מדברי הרשב"ם הוא במרכזיותן של הנשים בניסים המובאים בחגים אלו. על אף שעיקר נס פורים היה על ידי אסתר, וייתכן שהנשים הצדקניות סייעו לזכות ישראל ביציאת מצרים, לגבי נס חנוכה נראה שעיקר הנס לא נעשה על ידי יהודית אלא דווקא על ידי החשמונאים
- ↑ בתירוץ סברת הרשב"ם הסביר החת"ם סופר כי מדובר במחלוקת בין הבבלי לירושלמי כאשר הירושלמי כתבו כדברי התוספות אך הרשב"ם פירש לפי גירסת הבבלי כי מדובר בכך שהנשים היו חלק מאותו הנס. לדבריו, הרשב"ם רצה לתרץ מדוע אין אומרים את הדין גם במצוות סוכה- שהרי גם הנשים היו חלק מנס ההליכה במדבר סיני, ולכן פירש כי מדובר במי שעשה את עיקר הנס
- ↑ רשב"א, ריטב"א, ר"ן, מאירי ועוד
- ↑ יש המסבירים שלפי כל אחת מהשיטות, גם חיוב הנשים יהיה שונה. לשיטת הרשב"ם חיוב הנשים זהה לחיוב הגברים, בעוד שלשיטת תוספות ניתן לומר שחיוב שאף הן היו באותו הנס- יהיה פחות מהחיוב העיקרי של הגברים. הבדל אחר בין השיטות מתמקד בגדר החיוב- בעוד לשיטת התוספות החיוב הוא מדין הודאה על הצלה מסכנה, לשיטת הרשב"ם מדובר על הודאה על הנס
- ↑ יש להעיר כי רבינו תם המובא בדברי הר"ן על שבת מד,א ושבת קיז,ב כותב כי אכן נשים חייבות במצוות שלוש סעודות וכן בדין לחם משנה משום שאף הן היו באותו הנס של ירידת המן
- ↑ לדוגמא במצוות סיפור יציאת מצרים שהיא מצווה מהתורה שנתקנה על הצלה מסכנה
- ↑ אגרות הגרי"ד הלוי, עמ' צא-צב
- ↑ לכאורה ניתן למצוא דעה זו גם בדברי רבי שלמה קלוגר (שו"ת האלף לך שלמה סימן קיד) שאומר כי נשים פטורות מדין לחם משנה וכי אין לחייבן משום שאף הן היו באותו הנס משום ש"בלחם משנה, אטו הוי זה להודאה על הנס המן?! זה אינו! רק זה הוי זכרון על מה שירד ביום השישי לחם משנה" ומשמע מדבריו כדברי הגרי"ד כי דין אף הן היו באותו הנס שייך רק כאשר המצווה קשורה להודאה על הנס ולא רק קשורה אליו בעקיפין
- ↑ סדר רב עמרם גאון, סימן עט