בן חורין

אדם שאין רשות אחרים עליו; אדם חופשי ומשוחרר.

מקור הביטוי[עריכה]

נראה ש"בן חורין" מגיע מהמילה "חורים" - אנשים חשובים. כך לדוגמה בספר נחמיה פרק ד פסוק ח: "וָאֵרֶא וָאָקוּם וָאֹמַר אֶל הַחֹרִים וְאֶל הַסְּגָנִים וְאֶל יֶתֶר הָעָם אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵיהֶם אֶת אֲדֹנָי הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא זְכֹרוּ וְהִלָּחֲמוּ עַל אֲחֵיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם נְשֵׁיכֶם וּבָתֵּיכֶם".

ובפירוש מצודות ציון על נחמיה פרק ב פסוק טז: "והסגנים - הוא מין שררה. ולחורים - כן יקראו השרים הגדולים והוא מל' חיור ולובן הפוך מן השפלים הנקראים חשוכים כמ"ש בל יתיצב לפני חשוכים (משלי כ' ב)". לפי פירוש זה בן חורין הוא אדם מואר, ההיפך מאדם חשוך.